נג'ראן

ההתיישבות באזור נג'ראן החלה ככל הנראה כאלפיים שנים לפני הספירה. בעת העתיקה העיר ישבה על דרך הבשמים. האזור נכבש על ידי חמיר בשנת 280. בתחילת המאה ה-6 התקיימה בעיר קהילה נוצרית משגשגת. בתקופה זו שלט בעיר המלך היהודי יוסף ד'ו נואס. לפי ההיסטוריון המוסלמי מן המאה ה-8 אבן אסחאק, אזור נג'ראן הוא האזור הראשון בחצי האי ערב שאליו הגיעה הנצרות. הקהילה הנוצרית גורשה למסופוטמיה עם שלטונו של עומר בן אל-ח'טאב. באותן השנים הייתה נג'ראן מרכז אזורי לייצור נשק ועור.

האוכלוסייה בעיר צומחת במהירות רבה. לפי מפקד האוכלוסין משנת 1992 התגוררו בעיר 90,983 בני אדם. מספר זה קפץ ל-247,613 בני אדם במפקד 2004, ל-298,288 בני אדם במפקד 2010 ול-381,431 בני אדם במפקד האחרון משנת 2022^[1]. אמנם רוב תושבי המדינה הם מוסלמים סונים, בנג'ראן רוב התושבים דווקא משתייכים לזרם האסלאם השיעי ובאופן ספציפי לפלג האסמאעיליה.

גרף גידול האוכלוסייה בעיר:

• 
  הכניסה למוזיאון נג'ראן
• 
  מצודת נג'ראן
• 
  קיר בעיר העתיקה של נג'ראן

מדיה וקבצים בנושא נג'ראן בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של נג'ראן
• נג'ראן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)