סאו פאולו (מדינה)

האימפריאליזם הפורטוגזי

בתקופה הטרום- אירופאית, אזור סאו פאולו נשלט על ידי בני הטופי, שהתקיימו בעיקר מציד וליקוט. בשנת 1510 התיישב הפורטוגזי הראשון באזור. בשנת 1532 הגיעה לסאו ויסנטה משלחת רחבה יותר של פורטוגזים בהנהגת מרטים אפונסו דה סוזה שהתיישבה במקום.

הקולוניזציה האירופית של ברזיל הייתה מוגבלת מאוד בתחילה. זאת מכיוון שפורטוגל התעניינה יותר באפריקה ובאסיה. רק כאשר אוניות בריטיות וצרפתיות הגיעו ליבשת, ז'ואאו השלישי, מלך פורטוגל סיפח את ברזיל לשלטונו הישיר בשנת 1548. בשנים שלאחר מכן השלטון הקים את סאו פאולו. בתקופה זו יצאו מסאו פאולו משלחות חקר רבות לפנים היבשת בחיפוש אחר כסף, זהב ויהלומים. למרבית ממשלחות אלו התלווה גם ניסיון מיסיונרי לנצר את האוכלוסייה המקומית. מרבית מתחנות המסחר של משלחות אלו הפכו בסופו של דבר להתיישבויות קבע ונתיבי המשלחות התפתחו לנתיבי תחבורה של ממש. התפתחויות אלו עזרו רבות להשרשת השלטון הקולוניאלי בברזיל.

עצמאות ברזיל

בתחילת המאה ה-19 החלה התנגדות ברזילאית לשלטון הפורטוגזי, ובספטמבר 1822 ברזיל הפכה לעצמאית. בעשורים שלאחר מכן האזור החל להתפתח בהדרגה. בשנת 1889 המלוכה הברזילאית נפלה, ובמקומה החל להתקיים משטר פדרלי. כשנתיים לאחר מכן התחזק כוחה של המדינה הפדרלית. בעשורים אלו הכלכלה קרטעה, בעיקר בגלל ביטול העבדות בשנת 1888. מתוך חשש חברתי וכלכלי מפני העבדים המשוחררים ומפני "הפיכתה של ברזיל לשחורה", השלטון הברזילאי עודד בלהט מהגרים אירופאים להגיע ולעבוד בברזיל. אזרחי ספרד, פורטוגל ואיטליה קיבלו תמריצים לעבוד בחקלאות בסאו פאולו. גל הגירה זה הגדיל רבות את סאו פאולו. בשנת 1920 הייתה סאו פאולו העיר השנייה בגודלה בארץ, זאת בניגוד לשנת 1870, אז הייתה היא הייתה העיר העשירית בגודלה. התעשייה הפכה תהליכי מודרניזציה והייצור המרכזי כלל קפה, טקסטיל, מכוניות וחלקי מטוסים. בשנת 1945 האזור כבר היה למרכז התעשייה של ברזיל. תהליך התיעוש גרם גם לתהליך עיור רחב.

תהליכים אלו גרמו גם למשברים כלכליים ופוליטיים בשנות ה-30 וה-40. עשרות אלפי פועלים פתחו בשביתות, והתעוררה מתיחות בין הימין הרפובליקני לשמאל הסוציאליסטי. בנוסף על כך, נוצרה התמרמרות המונית כלפי הנשיא והשלטון הארצי. ב-9 ביולי 1932 החלו מהומות כאשר 5 סטודנטים נהרגו בהפגנות. מהומות אלו התפתחו לכדי מרד בדלני כנגד השלטון הארצי. לאחר כשלושה חודשים האלימות הסתיימה בהפסד של הכוחות הבדלניים. עם זאת, השלטון הארצי נענה לדרישות המקומיים וחיזק את השלטון המקומי של סאו פאולו שכלל חוקה חדשה ופרלמנט מקומי.

שטח המדינה הוא 248,000 קמ"ר.

מפלגת הסוציאל-דמוקרטיה הברזילאית היא המפלגה הדומיננטית בסאו פאולו מאז שנת 1994. הפרלמנט החד-ביתי מורכב מ-90 נציגים.

מבין הפוליטיקאים הארציים שצמחו במדינה, ניתן למנות את פרננדו אנריקה קרדוזו ולואיז אינסיו דה סילבה.

סאו פאולו היא המדינה החשובה ביותר מבחינה כלכלית ותעשייתית בברזיל והיא מספקת 40 אחוז מן התוצר של ארץ זו, מה שהופך אותה לאחת הכלכלות החזקות באמריקה הדרומית לאחר מקסיקו. המגזר הגדול במשק הוא מגזר השירותים. לאחר מכן המגזר התעשייתי לבסוף החקלאות. הייצוא המרכזי כולל כלי רכב ומזון. יתר על כן, סאו פאולו היא אחת המקורות החשובים ביותר בעולם של שעועית, אורז, חיטה, תפוזים ופירות אחרים, קפה, קני סוכר, אלכוהול, פרחים וירקות, תירס, בקר, חזירים, חלב, גבינה, יין ושמן .

לפי הערכות IBGE, בשנת 2014 התגוררו במדינת סאו פאולו כ-44,035,304 תושבים.

ההרכב אתני הוא:

• 63.1% לבנים
• 29.3% בין גזעיים
• 6.4% שחורים
• 1% אסייתים

רבים מהלבנים הם צאצאים של מהגרים מאיטליה. מהגרים הגיעו בעיקר מונטו וקמפניה. ישנם גם צאצאים רבים של מהגרים פורטוגזים מאנדלוסיה וגליסיה. בסאו פאולו ישנה הקהילה היפנית הגדולה ביותר מחוץ ליפן עצמה. רוב יהודי ברזיל מתגוררים בסאו פאולו.

החלוקה הדתית היא:

• נצרות- 61.78%
  • נצרות קתולית- 38.26%
  • אוונגליזם- 20.08%
  • מורמונים- 1.16%
  • נצרות אורתודוקסית- 1.08%
• אסלאם- 7.85%
• עדי יהוה- 2.35%
• בודהיזם- 1.32%
• אומבנדה וקנדומבלה- 1.28%
• דתות מזרח אסיאתיות - 1.17%
• יהודים- 1.12%
• ספיריטואליזם- 1.05%
• חוסר דת- 12.7%
• אחר- 4.57%

יישובים

רשימה חלקית של רשויות מקומיות במדינת סאו פאולו:

• הבירה סאו פאולו
• עיר הנמל הראשית סנטוס
• גווארוליאוס
• סאו סבסטיאו
• סאו ויסנטה
• קמפינאס
• פרזידנטה פרודנצ'ה
• פרזידנטה אפיטסיו
• פרזידנטה ונססלאו
• פאוליניה
• איגואפי

• מיזמי קרן ויקימדיה
  מדריך למטייל בוויקימסע: סאו פאולו (מדינה)
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סאו פאולו (מדינה)

• אתר האינטרנט הרשמי של סאו פאולו
• סאו פאולו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)