סכסוך אזרבייג'ן–ארמניה (2022)
ב-12 בספטמבר 2022 פתחה אזרבייג'ן במתקפה ארטילרית על עמדות ארמניות ליד הערים ורדניס, גוריס, סוטק וג'רמוק.[1] על אף שמקורות שונים אישרו כי אזרבייג'ן יזמה את המתקפה, משרד ההגנה של אזרבייג'ן וכלי תקשורת טורקיים (כאשר טורקיה תומכת צבאית באזרבייג'ן) טענו כי ארמניה ערכה "פרובוקציות בקנה מידה גדול" בסמוך לגבול אזרבייג'ן.[2]
 | ||||||||||||||
| אזורי הלחימה | ||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 12 בספטמבר 2022 – 14 בספטמבר 2022 (3 ימים) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | מלחמת נגורנו קרבאך השנייה | |||||||||||||
| קרב אחרי | מלחמת נגורנו קרבאך השלישית | |||||||||||||
| מקום | גבול אזרבייג'ן-ארמניה | |||||||||||||
| תוצאה | הפסקת אש והשגת שליטה אזרית על המסדרון המוביל לחבל האוטונומי | |||||||||||||
| ||||||||||||||
ב-13 בספטמבר הודיעה רוסיה כי ניסתה לתווך בין הצדדים על מנת להגיע להפסקת אש, אך הצדדים אישרו כי ההפסקה שהושגה הופרה תוך דקות.[3] באותו יום דיווח ראש ממשלת ארמניה, ניקול פשיניאן כי לפחות 105 חיילים ארמנים נהרגו.[4] אזרבייג'ן דיווחה על 50 הרוגים בקרב כוחותיה.[5]
הלחימה פרצה זמן קצר לאחר שהצבא הרוסי נחל כישלונות חמורים בשדה הקרב במסגרת מתקפת הנגד של אוקראינה במחוז חרקוב, כחלק מהפלישה הרוסית לאוקראינה, דבר אשר נתפס כמחליש את השפעתה האזורית של רוסיה, אשר תומכת ככלל בארמניה בכל הנוגע לסכסוכיה עם אזרבייג'ן.[6] ברקע הדברים נמצאים גם מאמצי האיחוד האירופי להגדלת ייבוא הגז מאזרבייג'ן, כדי לפצות על אובדן יבוא הגז מרוסיה.[7] בשל כך, ייתכן ואזרבייג׳ן רואה במצב הגאופוליטי כשעת כושר להכריע סכסוכי טריטוריה מתמשכים עם ארמניה לטובתה של אזרבייג׳ן.
לאחר תחילת הלחימה, ביקשה ארמניה להפעיל סעיף מאמנת ארגון האמנה לביטחון משותף (CSTO), בו חברה גם רוסיה, המחייב את המדינות החברות בו לפעול להגנת בעלת ברית מותקפת. משלחת הברית, בראשות מזכ"ל הברית, סטניסלב זאס, נשלחה לעקוב אחר המצב לאורך הגבול בין המדינות הלוחמות.
ב-16 בספטמבר נחתם הסכם הפסקת אש בין המדינות. ב-18 בספטמבר 2022 הגיעה משלחת מטעם ממשלת ארצות הברית בראשות ננסי פלוסי, דוברת הבית הלבן, לירוואן בירת ארמניה. במסגרת ביקורה בארמניה, האשימה את אזרבייג'ן בכך שהתקיפה את ארמניה, וציינה כי האמריקאים מחויבים בהפסקת האלימות ותומכים בהפסקת אש.[8] משמעות הדבר היא שארמניה, שעד לאירוע זה נחשבה לבעלת ברית חשובה של רוסיה, פנתה לארצות הברית על מנת לסיים את הלחימה. יש שרואים בדבר כאירוע המבליט את שקיעתה של רוסיה כמעצמה אזורית בשל חולשתה במלחמת אוקראינה.[9]
רקע
כשנתיים לפני הסכסוך, בספטמבר 2020, פרצה מלחמה בין שתי המדינות, בשל סכסוך על שטח נגורנו קרבאך, אשר נמשכה כחודשיים וגבתה את חייהם של אלפי חיילים ואזרחים. ב-12 במאי 2021, חיילים אזרים חצו את הגבול מספר קילומטרים לתוך ארמניה במחוזות סיוניק וג'הרקוניק וכבשו כ-41 קמ"ר מתוך שטחה של ארמניה.[10] בתגובה לכך, קראו הפרלמנט האירופי, ארצות הברית וצרפת להסגת כוחותיה של אזרבייג'ן משטח ארמניה.[11]
עימותים נוספים התרחשו בנגורנו קראבך ביולי 2021 ובנובמבר 2021, כאשר שני הצדדים דיווחו על נפגעים. נציגי האיחוד האירופי התייחסו למבצע הצבאי שפתחה אזרבייג'ן ב-16 בנובמבר 2021 כאל ההפרה החמורה ביותר עד כה של הסכם הפסקת האש של נגורנו-קרבאך משנת 2020.[12]
בניגוד לעימותים האמורים, אשר התרכזו בנגורנו קראבך בלבד, הלחימה התרחשה לאורך הגבול בין המדינות ואינה מוגבלת לנגורנו קראבך.
