סליבוביץ'

סליבוביץ' (בישראל נקרא גם: שליבוביץ או שליבוביצה) הוא משקה אלכוהולי נטול צבע המיוצר ממיץ שזיפים מזוקק ומותסס. המשקה דומה לברנדי ומכונה לעיתים בארצות דוברות אנגלית "ברנדי שזיפים". שייך לקטגוריית משקאות חריפים הנקראת או דה וי - Eau de vie (ברנדי המזוקק מפירות). תכולת האלכוהול יכולה לנוע בין 25%-70%, אולם בדרך כלל הטווח הוא בין 40%-45%.

סליבוביץ'

סוג	משקה אלכוהולי
מוצא	סרביה

מקור השם בנגזרות המילה הסלאווית šljiva (שזיף). המשקה קרוי šljivovica (שליבוביצה) בסרביה, сливова (סליבובה) בבולגריה, slivovka בסלובניה, šljivovica (שליבוביצה) בקרואטיה, šljivovica (שליבוביצה) בבוסניה, сливовица (סליבוביצה) במקדוניה, śliwowica (סליבוביצה) בפולין, şliboviţă (שליבוביצה) ברומניה, slivovica (סליבוביצה) בסלובקיה, slivovice (סליבוביצה) בצ'כיה ו-szilva pálinka (סילבה פאלינקה) בהונגריה.

בתהליך הייצור המסורתי נמעכים השזיפים יחד עם החרצנים לכדי עיסה. בשיטות מודרניות יותר החרצנים מוצאים החוצה לפני תהליך הטחינה. לאחר התססה שמרית שמביאה את עיסת התירוש לחוזק אלכוהולי טבעי של 5%-8% הנוזל עובר זיקוק, אחד שניים או שלושה, בהתאם למסורת, לסוג המזקקה ולמיקום הגאוגרפי. חלק מיצרני סליבוביץ' נוהגים ליישן את המשקה במשך 5–12 שנים בחביות עץ אלון או דובדבן.

סליבוביץ' הוא המשקה הלאומי של רוב ארצות הבלקן שבחלקן כ-70% מתנובת השזיפים (כ-424,300 טון לשנה) מופנית לייצור המשקה. סליבוביץ' הוא גם אפריטיף ודיז'סטיף מסורתי בקרב יהודים אשכנזים ממזרח אירופה, ויש הסוברים שהיי"ש ("יין שרף") המוזכר רבות בספרות היהודית-אשכנזית הוא למעשה סליבוביץ'^[1]. מכיוון שהמשקה מבוסס על שזיפים ולא על דגנים, הוא נחשב כשר לפסח.

הוועדה הבין-ממשלתית של אונסק"ו לשמירה על המורשת התרבותית הבלתי מוחשית, שהתכנסה ברבאט מרוקו בין 28 בנובמבר ל-3 בדצמבר בשנת 2022, הכניסה את משקה הסליבוביץ ברשימת המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של אונסק"ו לבקשת סרביה^[2].