עוזי

פיתוחו של העוזי החל בסוף שנות ה-40, והושלם ב-1955. כלי הנשק תוכנן על ידי עוזי גל, בהתבסס על תת-המקלע M23/25 הצ'כי.

בחודש יוני 1949 הקים הרמטכ"ל יעקב דורי ועדה לבחירת תת-מקלע חדש לצה"ל, אשר יחליף את הסטן^[3], שני דגמי תתי-מקלעים עמדו בפני הוועדה: העוזי, ותת-מקלע ק-12 "קארה" אשר פותח על ידי המהנדס חיים קארה, ראש המדור לפיתוח נשק במסגרת חיל המדע.

עוזי גל, שעבר מהמדור לפיתוח נשק לתעשייה הצבאית, המשיך בה את פיתוח ה"עוזי". ב-26 באוקטובר 1950 נערכה בדיקה השוואתית לשני כלי הנשק המתחרים, ולצורך ההשוואה צורפו לבדיקה שלושה תתי-מקלעים נוספים: הסטן, ה-MP40 ("שמייסר") הגרמני והברטה האיטלקי.

בבדיקות מבצעיות שנערכו לצורך השוואה בין העוזי לבין ה-ק-12 לא נמצאה עדיפות ברורה לאחד מכלי הנשק על האחר. בסיום הבדיקה נבחר העוזי לתת המקלע הצה"לי החדש מן הסיבות הבאות: היותו קל וזול יותר לייצור, היותו מורכב ממספר חלקים קטן יותר, נוח יותר לפרוק והרכבה ועלויות אחזקתו זולות יותר. לצורך המשך בדיקות העוזי הוזמנה סדרה ניסיונית של 100 כלי נשק. הניסויים בסדרה זו נמשכו עד למחצית שנת 1953. עם תום הניסויים ושיפור כלי הנשק בהתאם לממצאי הבדיקות, הוזמנה סדרה ראשונה בת 5,000 כלים לצה"ל.

גל לא רצה שכלי הנשק יהיה על שמו, אך התעלמו ממנו. על תכנון ה"עוזי" זכה גל בצל"ש הרמטכ"ל, מהרמטכ"ל משה דיין^[4] ובפרס ביטחון ישראל^[5].

ה"עוזי" הוצג לציבור לראשונה בעת מצעד יום העצמאות ב-27 באפריל 1955^[6]. הוא הוכנס לראשונה לשירות בחטיבת הצנחנים שנזקקה לנשק קטן וקומפקטי לפעילותה הדינמית שכללה סיור, מארבים, פשיטות ומבצעים מיוחדים. למעשה, אבות-טיפוס של העוזי נכנסו לשירות מוקדם יותר, ושימשו את יחידת הקומנדו 101 בפעולותיה. העוזי קנה את תהילתו בשירות הצנחנים ומאוחר יותר במבצע קדש (1956) ומלחמת ששת הימים (1967). בשנת 1968 בחרו לוחמי סיירת צנחנים, בפיקוד מתן וילנאי, בתת-מקלעים מסוג עוזי ועליהם מורכבים משתיקי קול, כנשקם האישי במבצע הלם^[7].

העוזי קנה לעצמו מוניטין של נשק מצוין ונדיר באיכותו. העוזי היה אמין מאוד, קל לתפעול וקל לתחזוקה. הוא אפשר ירי אוטומטי מלא בכלי קומפקטי וקטן מידות, הן דרך כוונת והן בירי מהמותן, ובכך היה אידיאלי לפעולות קומנדו. בגלל קצב האש המהיר שלו (קצב אש תאורטי של כ-600 כדורים לדקה) הוא היה בעל כוח אש גדול ויכול להוריד את המטרה בצרור של פחות משנייה.

חסרונו העיקרי של העוזי היה הקנה הקצר שלו, שכתוצאה מכך העוזי היה מדויק רק בטווחים קצרים (זוהי בעיה מסורתית של תת-מקלעים (תמ"ק), שנפתרה רק עם המצאת רובי הסער שהחליפו כמעט לחלוטין את התמ"קים בצבאות העולם ובכוחות המיוחדים). כדי לפצות על בעיית הטווח רכש צה"ל את הרומ"ט‏ רובה FN FAL שהיה רובה כבד (קליבר 7.62x51 מ"מ נאט"ו) וחצי-אוטומטי שירה לטווחים של כ-700 מטרים.

עד שנת 1973 העוזי היה פופולרי בצה"ל, ושימש כנשק האישי של חיל הרגלים לצד הרומ"ט FN FAL וכנשקם של צוותי טנקים. בעקבות נחיתותם של הרומ"ט והעוזי בקרבות מלחמת יום הכיפורים למול המצרים והסורים שהיו חמושים ברובה סער מודרני - הקלצ'ניקוב - הוחלט להוציאם מהשירות ולהחליפם ברובה הסער (M16 שהוחלף על ידי הגליל ומאוחר יותר הוחלף שוב ברובה M16)^[8]. העוזי איבד את מקומו כנשק החי"ר הסטנדרטי בצה"ל אך המשיך לשמש כנשק עבור כוחות מיוחדים, ייעוד המתאים יותר לתת-מקלע מאשר קרבות בשטח פתוח של מאות מטרים.

העוזי המשיך לשמש כנשק ייצוגי לחיילות^[9], אך לבסוף הוצא מהשירות לחלוטין עקב פליטות כדורים, וזאת למרות ניסיונות לשפר את בטיחותו באמצעים שונים^[10].

נגזרות של העוזי ממשיכות לשרת במערך המבצעי, ומשמשות בעיקר יחידות מיוחדות ללוחמה בטרור, בשל מהירות הלוע הנמוכה, וקוטר הקליע הגדול שלו, שמאפשרים פגיעה בעלת הבחנה גבוהה ובעלת כושר עצירה גבוה.

ב-2011 נכנס לשירות דגם חדש של ה"עוזי" - "מיקרו-עוזי-פולימר" - שנרכש על ידי פיקוד המרכז עבור היחידות המיוחדות של הפיקוד. הדגם כולל מתפסים מחומרים פולימרים להפחתת המשקל ל-2.3 ק"ג, קת חדשה ומספר שיפורים ארגונומיים. הדגם החדש נועד להיות קומפקטי וניתן להסלקה, אורכו הוא כ-50 ס"מ עם קת פתוחה ו-30 סנטימטרים (12 אינץ') עם קת מקופלת^[11].

בזכות הילת הגבורה שרכש לעצמו בשירות צה"ל והמוניטין שלו כנשק אמין ועמיד, שווק העוזי לעשרות יחידות צבא ומשטרה ברחבי העולם^[12], בלמעלה מ-90 מדינות (החל משנות ה-60 של המאה ה-20 נמכר יותר מכל תת-מקלע אחר). לפיכך, מלבד מלחמות ישראל, העוזי לקח חלק במספר מלחמות ברחבי העולם כדוגמת: מלחמת וייטנאם, מלחמת האזרחים בסרי לנקה, מלחמת פוקלנד, מלחמת האזרחים בסומליה, המלחמה בסחר בסמים במקסיקו ועוד.בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 מכרה ישראל תת-מקלעים מדגם "עוזי" לגרמניה המערבית^[13][14], הדבר עורר פולמוס ציבורי.העוזי התחבב על ארגוני טרור ופושעים בשל מידותיו הקטנות, והוא מופיע בהרבה סרטים, שלא בטובתו. עם חלוף השניים נטשו הללו את העוזי לטובת תת-מקלעים קטנים יותר, דוגמת ה-MAC-10.

עם הפרטת מפעל "מגן" של התעשייה הצבאית עברו פיתוח וייצור העוזי לחברת "תעשיות נשק לישראל" (IWI). נכון ל-2017 מוכרת IWI רק את הדגם "עוזי-פרו" המהווה גרסה מודרנית ומשופרת (וכן מוגדלת במקצת) של המיקרו-עוזי-פולימר. לדגם זה קנה באורך 170 מילימטרים (6.7 אינץ'), אורכו 54 ס"מ עם קת פתוחה ו-32 ס"מ עם קת סגורה. דגם זה נמצא בשירות הימ"מ ויחידות מובחרות בצה"ל.

מבנה

העוזי מכיל מספר מאפיינים תכנוניים מיוחדים, שנחשבו ליוצאי דופן בזמנם והשפיעו רבות על עיצוב תת-מקלעים אחרים:

• מחסנית. בית המחסנית של העוזי מצוי בתוך ידית האחיזה (Pistol grip) ונועד לאפשר טעינה מהירה ואינטואיטיבית (הן לימנים והן לשמאליים) בשיטת "אגרוף מוצא אגרוף".
• ידית דריכה. ידית הדריכה של העוזי היא בצורת גליל קטן המורכב על פלטה מלבנית שנמצאת בין הכוונות, בחלקו העליון של הנשק. מיקומה של ידית הדריכה נועד לאפשר דריכה מהירה הן לימנים והן לשמאליים.
• קת. בעוזי שני סוגים של קתות: קת עץ קבועה, וקת ברזל מתקפלת, שממזערת את מידותיו יותר.
• מנגנוני בטיחות:
  • נצרה ולה שלושה מצבים: נצור, בודד ואוטומטי.
  • משבת בידית האחיזה, שלא מאפשר לירות בלחיצה על ההדק בלבד, אלא מחייב שכף היד תלחץ במקביל על המשבת, ובכך תובטח אחיזה יציבה בעת הירי.

מנגנון הפעולה הפשוט של העוזי הוא אחת הסיבות לעמידות ולאמינות שלו בתנאי ירי קשים, כגון חול ובוץ; אך מנגד, מיעוט המעצורים היה גם גורם לבעיות בטיחות, בכך שירי התרחש לפעמים באופן לא רצוני^[10].

• מכנס פתוח: לא קיים שלב מקדים שבו הכדור מוכנס לבית הבליעה, אלא הכדור "נחטף" מראש המחסנית ומיד ננקר ונורה. היתרונות בכך הם: פשטות המבנה, מיעוט חלקים נעים, ואמינות. אך במקרה שהמחלק נדרך ללא מחסנית, והוכנסה מחסנית מאוחר יותר, או במקרה שבוצעה דריכה שלא הושלמה (בדגמים מוקדמים) - בשני המקרים יתרחש ירי. עובדה זו גרמה לבעיית בטיחות ולאחוז גבוה של פליטות כדורים, מכיוון שנפילה אקראית של הנשק, גרמה במקרים רבים להשלמת דריכה שלא הושלמה ולפליטת כדור.
• מנגנון הכבדה: במקום נעילה של הסדן שקיימת במנגנון "מכנס סגור", ההחזרה של המחלק לאחור (לצורך לקיחה של הכדור הבא) נעשית באופן ישיר, על ידי הגזים שדוחפים את התרמיל לאחור. המנגנון הזה מונע את הצורך במבנה מורכב של נעילה ושל שחרור הסדן, ושל החזרת הגזים בצינורית או שרוול. החיסכון בזמן הנעילה והשחרור, מאפשר קצב אש מהיר יותר. יתרון נוסף הוא שהרתע חלש יותר, מפני שכוח הגזים מרתיע את המחלק לבדו ולא את כל כלי הנשק. החסרונות הם: טווח ירי קצר יותר (מפני שחלק גדול יותר של התנע משמש לרתיעת המחלק, הבלתי נעול), ולכן גם הדיוק קטן יותר.

בדגמים המאוחרים יותר הוצעה אפשרות גם של ירי ב"מכנס סגור". בדגם האקדח הירי מתבצע רק במכנס סגור.

דגמים

• עוזי (קת מעץ): הדגם המקורי, נכנס לשירות בצה"ל ב-1955. נכון ל-2017 הדגם לא נמצא בשימוש מבצעי. אורכו 65 סנטימטרים (26 אינץ').
• עוזי (קת מתקפלת): מבוסס על הדגם המקורי, בו הוחלפה קת העץ הקבועה בקת מתקפלת "נשברת". דגם זה פותח במיוחד עבור הצנחנים והוצג כבר בתערוכת הנשק בבית-דגן ב-1957. היתרון בכך הוא נשק קצר וקל יותר, אך הקת החדשה הייתה "נתקעת" לפעמים. החל מסוף שנות ה-60 נופק דגם זה גם לשריונאים. דגם זה לא נמצא בשימוש היום בצה"ל. אורכו 47 ס"מ עם קת מקופלת.
• מיני-עוזי: פותח ב-1981, זוהי גרסה מודרנית של העוזי, שבנוסף לקיצור הכלי, כוללת מגוון של שיפורים ושדרוגים בכוונות ובמערכות הירי. אחד השינויים הבולטים הוא החלפת הקת המתקפלת ה"נשברת" בקת מתקפלת-סובבת רגילה, דבר שפתר את בעיות הדגם הקודם. דגם זה יועד בעיקר לשימוש כוחות משטרה ויחידת מיוחדות. אורכו 60 ס"מ עם קת פתוחה ו-36 ס"מ עם קת מקופלת.
• מיקרו-עוזי: פותח ב-1990, דגם זה קצר עוד יותר מהמיני-עוזי, והוא הדגם הקטן ביותר. ייעודו העיקרי הוא לשמש נשק להגנה עצמית עבור אח"מים ומאבטחים, ומשמש גם כנשקם האישי של טייסי חיל האוויר. גודלו דומה לזה של אקדח, אך הוא בעל כוח אש חזק יותר. אורכו 48 ס"מ עם קת פתוחה ו-28 ס"מ עם קת מקופלת.
• אקדח-עוזי: גרסת אקדח של המיקרו-עוזי. ללא קת, ירי ממכנס סגור וללא אפשרות לירי אוטומטי. אורכו 24 ס"מ.
• עוזי-פרו (נקרא בעבר פארא-מיקרו-עוזי): זוהי גרסה מיוחדת של המיקרו-עוזי שתוכננה במיוחד בעבור יחידות מיוחדות ללוחמה בטרור, דוגמת הימ"מ. נשק זה מופעל במכנס סגור, כולל מסילת פיקטיני (כתוצאה מכך, ידית הדריכה עברה מגג הנשק לצד שמאל שלו) עם מגוון עזרים טקטיים, בית מחסנית המסוגל לקבל מחסניות של אקדחי גלוק 17 וגלוק 19, ועוד. העוזי-פרו גדול במקצת מהמיקרו-עוזי: אורכו כ-54 ס"מ עם קת פתוחה וכ-32 ס"מ עם קת סגורה (אורך הקנה 17 ס"מ). העוזי-פרו נמצא בשימוש הימ"מ ויחידות מובחרות בצה"ל.

• 
  עוזי
• 
  מיני עוזי
• 
  מיקרו עוזי
• 
  מיקרו עוזי מושתק
• 
  אקדח עוזי
• 
  עוזי פרו

מפרט טכני

בתכנונו המקורי סבל העוזי ממספר בעיות בטיחות. בדגמים מתקדמים יותר בוצעו שינויים במבנה הנשק, כדוגמת הוספת משבת בידית האחיזה והוספת מנגנון מניעת החזרת מכלול במקרה של דריכה לא מלאה, על מנת למנוע את התקלות ולשפר את הבטיחות. טרם הכנסת מנגנוני הבטיחות, התקלות הנפוצות היו:

• ירי ללא דריכה או ללא לחיצה על ההדק, עקב מכה חזקה בחלקו האחורי של הנשק: במצב בו העוזי קיבל מכה חזקה בחלקו האחורי, כמו במקרה שבו נפל ועקב הקת נחבט בעוצמה בקרקע, עלול היה להיוצר מצב בו המכלול נע לאחור מספיק כדי לגרוף כדור מהמחסנית אך לא מספיק כדי להיתפס על ידי מנגנון ההדק. במצב זה, בתנועתו חזרה קדימה (נדחף על ידי הקפיץ המחזיר) גרף המכלול כדור מהמחסנית ונקר אותו, כך שהנשק פלט כדור.
• פליטת צרור או זוג כדורים במקום אחד: עקב שחיקה פנימית במנגנוני הנשק עלול היה להיווצר מצב בו לאחר ירי כדור בודד המכלול לא נע מספיק לאחור, כך שמנגנון ההדק יתפוס אותו, או שנע מספיק לאחור אך מנגנון ההדק היה שחוק מדי כך שלא הצליח לתופסו. במצב זה היה עלול המכלול לנוע קדימה, לגרוף כדור, לנוקרו ואז שוב לנוע לאחור וחוזר חלילה. במצב זה נוצרה פליטת צרור, למרות הכוונה ליריה בודדת.
• פליטת כדור עקב דריכה חלקית, ללא לחיצה על ההדק: דריכה חלקית של הנשק, כך שהמכלול עבר את פתח המחסנית אך לא הגיע עד מנגנון ההדק, ואז שחרור מהיר של ידית הדריכה עלולים היו להביא למצב בו בשחרור ידית הדריכה נגרף כדור, ננקר ונורה.

תקלות אלו אופייניות לכלי נשק הפועלים בשיטת "מכלול פתוח" והן תורמות לעובדה ששיטה זו נפוצה פחות בכלי נשק חצי-אוטומטיים אישיים, בהשוואה לכלי נשק הפועלים בשיטת "מכלול סגור".

• ישראל ישראל:
  • צה"ל - העוזי המקורי שימש את צה"ל בשנים 1955–2003. מיני, מיקרו עוזי ועוזי פרו משמשים יחידות מובחרות בצה"ל עד היום.
  • ימ"מ - מיני, מיקרו עוזי ועוזי פרו משמשים את הימ"מ.
  • שירות הביטחון הכללי - בשימוש היחידות המבצעיות והמאבטחים.
  • משמר הכנסת - העוזי נמצא בשימוש משמר הכנסת ומשמש גם כנשק ייצוגי עבור לוחמות המשמר.
• אוגנדה אוגנדה
• אוסטרליה אוסטרליה
• אורוגוואי אורוגוואי
• איטליה איטליה - המיני עוזי נמצא במלאי של המשטרה האיטלקית. דגם מקומי שנקרא Type 821-SMG, פותח ויוצר בין השנים 1984–1989.
• איי בהאמה איי בהאמה - בשימוש גדוד התערבות מהירה.
• אינדונזיה אינדונזיה
• איראן איראן - הצבא האיראני קנה את הרובים לפני המהפכה האיסלמית. נעשה בהם שימוש נרחב במלחמת איראן עיראק.
• אירלנד אירלנד - כוחות המשטרה הלאומיים באירלנד ויחידות מיוחדות. הוחלף על ידי ההקלר וקוך MP7.
• אל סלוודור אל סלוודור - היה בשימוש על ידי המשטרה הצבאית בזמן מלחמת האזרחים של אל סלבדור.
• אלג'יריה אלג'יריה
• אנגולה אנגולה
• אסטוניה אסטוניה - מיני עוזי.
• אקוודור אקוודור
• אריתריאה אריתריאה
• ארצות הברית ארצות הברית - יחידות מיוחדות והשירות החשאי, מוחלף בהדרגה.
• אתיופיה אתיופיה
• בולגריה בולגריה
• בוליביה בוליביה
• בלגיה בלגיה - מיוצר ברישיון על ידי Fabrique Nationale.
• בנגלדש בנגלדש - בשירות ה-Rapid Action Battalion, יחידת עילית נגד פשיעה וטרור של משטרת בנגלדש.

• ברזיל ברזיל - מיני עוזי.
• גבון גבון
• גואטמלה גואטמלה
• גרמניה גרמניה - מוחלף בבונדסוור על ידי ההקלר וקוך MP7.
• דרום אפריקה דרום אפריקה
• האיטי האיטי
• הודו הודו - היה בשירות הסוכנות הממשלתית לאבטחת אישים (SPG) עד ל-2008, אז הוחלף ב-FN P90.
• הולנד הולנד - מיוצר תחת רישיון.
• הונגריה הונגריה - בשירותן של כמה יחידות אנטי טרור.
• הונדורס הונדורס - עוזי, ומיני עוזי.
• הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
• הפיליפינים הפיליפינים
• הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
• הרפובליקה הדומיניקנית הרפובליקה הדומיניקנית
• הרפובליקה המרכז-אפריקאית הרפובליקה המרכז-אפריקאית
• וייטנאם וייטנאם - יחידות דאק קונג כוח מיוחד משתמשות בעוזי, מיני עוזי, ומיקרו עוזי.
• ונצואלה ונצואלה
• זימבבואה זימבבואה
• טאיוואן טאיוואן
• טוגו טוגו
• טונגה טונגה
• יוון יוון - משטרה, חיל הים.
• לוקסמבורג לוקסמבורג
• ליבריה ליבריה
• ליטא ליטא - בשימושו של הצבא הליטאי.
• מיאנמר מיאנמר - מיוצר ברישיון על ידי חברת Ka Pa Sa בשם BA-94.
• מלטה מלטה
• ניגריה ניגריה

• ניז'ר ניז'ר
• ניקרגואה ניקרגואה
• סודאן סודאן
• סווזילנד סווזילנד
• סומליה סומליה
• סוריה סוריה
• סורינאם סורינאם - בשימוש של הכוחות מיוחדים.
• הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין - מיוצר שכפול של העוזי בידי Norinco בשם Norinco 320.
• סרי לנקה סרי לנקה - כוחות מיוחדים ומשמר הנשיא.
• פורטוגל פורטוגל - הצבא הפורטוגזי
• פנמה פנמה - כוחות ההגנה של פנמה, וכוחות אנטי טרור עד ל-1989.
• פרגוואי פרגוואי
• פרו פרו - מיקרו עוזי היה בשימושו של הצבא הפרואני, חיל האוויר, חיל הים וכוחות מיוחדים.
• צ'אד צ'אד
• צ'ילה צ'ילה - בשימוש כוחות המשטרה הצ'ליאנית.
• צרפת צרפת
• קולומביה קולומביה
• קוסטה ריקה קוסטה ריקה
• קמבודיה קמבודיה
• קניה קניה
• קרואטיה קרואטיה - העתקים של העוזי והמיקרו עוזי מיוצרים ברישיון תחת השמות ERO ו-Mini ERO בהתאמה.
• רואנדה רואנדה
• רודזיה רודזיה - מיוצר ברישיון.
• רומניה רומניה - מיני עוזי בשימוש המשטרה הצבאית.
• תאילנד תאילנד
• תוניסיה תוניסיה

• התפתחות כלי הירי
• M1 תומפסון
• רוגר MP9 - מקלע שתכנן עוזי גל ונחשב ל"עוזי משופר" אך נכשל מסחרית

• גלית חמי וסופי שולמן, להמציא כל בוקר מחדש - סיפורה של החדשנות הישראלית, ידיעות ספרים, 2018, הפרק "קל יותר, זול יותר, מדויק יותר", עמ' 38–41

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עוזי

• אתר האינטרנט הרשמי של IWI ושל ה"עוזי"
• אתר האינטרנט הרשמי של עוזי פרו באתר תעשיות נשק לישראל IWI
• עוזי, באתר Israeli Weapons
  • עוזי סטנדרטי
  • מיני-עוזי
  • מיקרו-עוזי
  • אקדח עוזי
• אסנת שוסטק, צה"ל נפרד מה"עוזי", באתר nrg‏, 17 בדצמבר 2003
• פליקס פריש, עוזי עוזי, דפקו אותי, על פיתוח העוזי ומתחרהו ק-12, באתר nrg‏, 9 ביולי 2005
• מתי חמד, המאבק על התמ"ק, באתר בתי האוסף לתולדות צה"ל
• IDF blog: 57 Years Ago Today: Invention of the “Uzi” Gun, הבלוג הרשמי של צה"ל (באנגלית)
• רן לוי, תמ"ק עוזי - סיפורו של אייקון ישראלי, חלק א', חלק ב', בתוכנית עושים היסטוריה, יולי 2016
• אלי אשד, שישים שנה של תת-המקלע "עוזי"
• The Uzi Submachine Gun: Excellent or Overrated?, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:57)
• ראובן אשל, מי זוכר שאנשי חמ”ד היו שותפים בפיתוח ה”עוזי”, באתר "רפאל"
• עוזי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• תת-מקלע עוזי, דף שער בספרייה הלאומית