עוזי יאירי

עוזי יאירי נולד ברמת גן ב-31 ביולי 1936, בנם של חביבה וברוך יאירי. בהיותו בן שנתיים עברה משפחתו לחולון. מתוקף תפקידו של אביו ב"הגנה", עברה המשפחה לגור בשכונת מולדת שבגבול חולון–בת ים, ובמסווה של בית חרושת לעורות הפעילו סליק ענק וערכו בו אימוני נשק. יאירי הכיר מנעוריו את השימוש בנשק להגנה, וספג את הלהט להשתייך ללוחמים. במרץ 1955 התגייס לצה"ל לשירות בנח"ל, התנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח^[1]. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. בהמשך עבר קורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס מונה למפקד מחלקה בצנחנים^[2]. יאירי לחם במבצע קדש, ושירת תחת פיקודו של מוטה גור. לאחר מכן המשיך ושימש בתפקידי פיקוד בחטיבה, בין היתר שימש כמפקד פלוגה בנח"ל המוצנח^[3].

ביוזמתו של דב תמרי, מפקד סיירת מטכ"ל, עבר יאירי לשרת בה, כסגנו של תמרי^[4]. יצא ללמודי כלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים אותם בהצטיינות. בשנת 1967 קיבל יאירי את הפיקוד על סיירת מטכ"ל. יאירי פיקד על הסיירת במשך שלוש שנים, בין היתר במלחמת ששת הימים, בה פיקד על מבצע מיוחד במצרים^[5]. תחת פיקודו נערכו מבצעים רבים של הסיירת, בהם הפשיטה על נמל התעופה של ביירות ב-1968 (מבצע תשורה). בשנת 1969 יצא יאירי לארצות הברית, ללימודים בבית הספר לפיקוד ומטה של הצבא האמריקני, וכן סיים שם קורס טיס צבאי. עם חזרתו ארצה מונה לסגן מפקד חטיבת הצנחנים. בינואר 1971, השתתף כאחד ממפקדי הכוחות, בפשיטת צה"ל ללבנון במבצע "ברדס 20"^[6]. לאחר מכן מונה לראש לשכת הרמטכ"ל חיים בר-לב.

ב-1972 הועלה יאירי לדרגת אלוף-משנה, התמנה למפקד חטיבת הצנחנים הסדירה והוביל אותה באימונים ובלחימה. בעת שערך את אימון החורף של חטיבת הצנחנים הטיל עליו קצין חי"ר וצנחנים ראשי, תא"ל עמנואל שקד לפקד על מבצע ברדס 54–55^[7]. אף על פי כן לא הפסיק יאירי את אימון החטיבה, כי אם בחר נבחרת מן היחידות בחטיבה והוביל אותה במבצע^[8]. יאירי פיקד על החטיבה במהלך מלחמת יום הכיפורים. ביום העשירי למלחמה הוטלה עליו המשימה לטהר את החווה הסינית מחוליות נ"ט, שעל-פי המודיעין היו פזורות בשטח. יאירי שלח לביצוע המשימה את גדוד 890, בפיקודו של יצחק מרדכי. הגדוד נקלע למארב, ובסיומו נספרו 38 חיילים הרוגים וכמאה פצועים^[9].

האבדות שנגרמו במלחמה הקשו על יאירי לשוב ולתפקד כרגיל, ותחושת האשמה בנוגע למותם של חייליו לא עזבה אותו. יש האומרים כי לקה בהלם קרב. הוא ביקש לסיים את תפקידו כמפקד חטיבה, וביצע מספר תפקידי מטה באגף המודיעין בהם סגן ראש חטיבת המחקר למודיעין ומבצעים. ב-5 במרץ 1975 השתלטו מחבלים על מלון סבוי בתל אביב והחזיקו בבני ערובה. יאירי הגיע למקום חמוש בנשקו האישי, למרות שלא היה אמור ליטול חלק בפעולת הפריצה. ארבע חוליות של סיירת מטכ"ל פרצו פנימה, ויאירי החליט להסתער בעקבותיהם. הוא נהרג מירי מחבל שלא נהרג במהלך הפריצה. בפעולה זו נהרגו עוד שני לוחמים, סמל איתמר בן דוד וטוראי משה דויטשמן, ושבעה בני ערובה^[10].

מאז שהיה בן עשרים ועד מותו היה נשוי לדליה יאירי (צִדְקוֹני), עורכת ומגישה בקול ישראל, בתו של יעקב צדקוני (רֶכטמַן), אספן אתנוגרפיה ישראלית וחוקר פולקלור ישראלי, ממקימי חברת "ידע עם" ומראשוני ייווא. לבני הזוג חמישה ילדים.

על שמו נקרא מושב רועי, שהוקם בבקעת הירדן בשנת 1976 (רמת עוזי יאירי)^[11]. כמו כן, משנת 1976 מוענק "פרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת על שם אל"ם עוזי יאירי ז"ל".

• משה זונדר, סיירת מטכ"ל, ירושלים: כתר, 2000.
• עמוס גלבוע, "משוגעים, יהיה כאן טבח"' מבט מל"מ 53 (2009), 37. (34 שנים לנפילת יאירי).
• מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול - קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007.

מדיה וקבצים בנושא עוזי יאירי בוויקישיתוף

• קורות החיים של עוזי יאירי, באתר "יזכור" של משרד הביטחון.
• עדות עוזי יאירי בפני ועדת אגרנט, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.
• עוזי יאירי, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
• אל'מ עוזי יאירי, דבר, 7 במרץ 1975
• עוזי יאירי בכנס של חטיבת הצנחנים במרץ 1973, בבניני האומה בירושלים, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון