קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון

בשנת 2002 החל אגף התכנון של צה"ל להכין תוכנית רב-שנתית, בשם פרויקט עיר הבה"דים, שמטרתה העברת שמונה בסיסי הדרכה (בה"דים) לאזור בסמוך לצומת הנגב שבנגב הצפוני.ב־1 בדצמבר 2003 הונחה אבן הפינה לפרויקט, שהועבר לאחריות החטיבה הלוגיסטית באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל). באפריל 2007 אישרה ממשלת ישראל את הפרויקט.

בשנת 2003 פרסם משרד הבריאות דו"ח שבו צוין כי מיקום עיר הבה"דים בסמיכות למפעלי רמת חובב, יהפוך אותה לפגיעה לנזקי ריח, לזיהום אוויר ואף לקרינה רדיואקטיבית. המשרד המליץ למצוא לעיר מיקום חלופי. ב־2004 החליטה הממשלה לשקם את האתר עד 2010 על מנת שלא לפגוע בפרויקט. גם גופים ירוקים הביעו התנגדות לפרויקט עקב קרבתו לרמת חובב,^[4] ודרשו קיום הליכי תכנון מלאים, לרבות תסקיר השפעה על הסביבה. משרד הביטחון נענה לדרישה והכין תסקיר השפעה על הסביבה ותוכנית מיתאר שנדונה ואושרה בוועדה המחוזית דרום.^[5] התנגדות נוספת לפרויקט נרשמה מגופים שונים, שטוענים שאין להקים יישוב חדש, אלא למקם את הפרויקט בסמוך ליישוב קיים, כמו מצפה רמון או באר שבע, ובכך לתרום לפיתוחם.

בינואר 2006 החלה היועצת הכלכלית למערכת הביטחון דאז חמדה מרק בבדיקה כלכלית מקיפה לבחון את ההיתכנות הכלכלית של הקמת עיר הבה"דים בשיטת ה-BOT (בנה-הפעל-העבר), שיטת התקשרות שלא הייתה נהוגה עד לאותו מועד במשרד הביטחון לבניית תשתיות. הבדיקה הכלכלית הוכיחה כי יש יתרון כלכלי בהטמעת שיטת ההתקשרות החדשה. הבחינה הכלכלית וההמלצה הוצגו למנכ"ל משרד הביטחון תא"ל (מיל') פנחס בוכריס בספטמבר 2007. בוכריס קיבל את המלצתה של מרק והחליט כי ההתקשרות להקמת עיר הבה"דים תעשה בשיטת ה-BOT.

בנובמבר 2008 פרסם משרד הביטחון את המכרז המקדים לפרויקט. בשנת 2010 הודיע משרד הביטחון כי חמש קבוצות צלחו את שלב המיון המוקדם (PQ) והתחרו במסגרת המכרז המרכזי לזיכיון לתכנון, הקמה, מימון, תפעול ותחזוקה של עיר הבה"דים במשך כ-25 שנים בשיטת שותפות ציבורית-פרטית.^[6] ועדת מכרזים ייעודית, משותפת למשרד הביטחון ולמשרד האוצר פיקחה על המכרז ובחנה את ההצעות באמצעות מספר ועדות משנה וצוותים מקצועיים. בראש ועדת המכרזים הייעודית עמד היועץ הכספי לרמטכ"ל, מהרן פרוזנפר. בפברואר 2012 בחרה ועדת המכרזים את חברת "מבט לנגב", קונסורציום שמורכב מהחברות מנרב, אלקטרה ורד בינת,^[7] כאשר בחודש ספטמבר 2012 הצטרפה לבעלי המניות בזכיין קרן נוי.^[8]

במסגרת ההליך המכרזי בוצעה לראשונה בישראל סגירה פיננסית כחלק מההליך המכרזי. במסגרת תהליך זה שתי ההצעות הסופיות הוגשו לוועדת המכרזים בצירוף ליווי בנקאי. חברת "מבט לנגב" הגישה את הצעתה מלווה בגיבוי בנק הפועלים, ששימש כמארגן החוב ונציגם של יתר הגורמים המממנים.^[9]

הקמת הפרויקט החלה בשנת 2012 ונמשכה כשלוש שנים, עד אשר עיר הבה"דים החלה לפעול במאי 2015.^[10] בסמוך להשלמת הפרויקט המתחם צפוי לעבור משטחה המוניציפלי של מועצה אזורית רמת הנגב לזה של העיר ירוחם, וכך היא תרוויח כארבעה מיליון שקלים בשנה מארנונה. זה נוסח הפשרה בין שתי הרשויות, שניהלו מאבק ממושך בנושא.^[11]

בנובמבר 2014 הושקה רשמית מפקדת קריית ההדרכה, אשר אחראית על תחומי המנהלה, האבטחה, הלוגיסטיקה וההדרכה. התכנים המקצועיים יהיו באחריות קציני החיל הראשיים של החילות אליהם משתייכים הבה"דים השונים.^[12]

הבסיס משתרע על שטח של 2,500 דונם, שבהם 250 אלף מטר רבוע בנוי, ובו מבנים ומתקנים, ביניהם כיתות הדרכה משוכללות, מכלול הסעדה מתקדם לכ-10,000 סועדים, מגורי חיילים, מאמנים ממוחשבים (סימולטורים), מרכז ספורט, אולם אירועים וכנסים ושלושה בתי כנסת.^[13] במיזם "עיר הבה"דים" מתקני ספורט, אזור מסחרי, מלונית למבקרים, בתי ספר ועוד. ההערכה היא שבשנה אחת יעברו במקום 90 אלף חיילים. כצעד משלים למיזם נשקלת סלילת מסילת רכבת בין עיר הבה"דים לירוחם, אך נכון לשנת 2013 יוזמה זו אינה מקודמת בשל חוסר כדאיות כלכלית.^[14] למרות זאת, המחנה כבר הפך רשמית ל-"תחנה המרכזית" של צה"ל בנגב. עד להקמת המחנה, רוב החיילים שמשרתים בנגב היו מגיעים למחנה נתן בבאר שבע ומשם היו יוצאות הסעות לכל הנגב. עתה - הפיזור נעשה ממחנה שרון.

עיר הבה"דים ממוקמת בסמוך לצומת הנגב, כשני קילומטרים מהעיירה ירוחם, בתחום השיפוט של מועצה אזורית רמת נגב.

בין המועצה המקומית ירוחם למועצה האזורית רמת נגב התקיים עימות קשה בנוגע לתחום השיפוט שאליו שייכת עיר הבה"דים. המאבק החל עם תכנון העיר, ונמשך לאורך שנים. שיאו של המאבק היה בדיון בבג"ץ.

המועצה האזורית רמת נגב היא הגדולה בארץ מבחינת שטחה. עקב ריבוי בסיסים צבאיים בנגב, שרבים מהם ממוקמים בשטחה ומשלמים ארנונה, רמת נגב היא מועצה אזורית מבוססת מבחינה כלכלית. מצד שני, המועצה המקומית ירוחם הייתה ענייה יותר במשאביה, באופן משמעותי.^[15]

מבחינה כספית, העברת שטח עיר הבה"דים לתחום השיפוט של ירוחם, הייתה אמורה לאפשר לה הכנסה של 3.9 מיליון ש"ח מדי שנה, מהארנונה של עיר הבה"דים, בעלת השטח הגדול. ויתור מצד המועצה האזורית רמת נגב על השטח, משמעו אובדן הכנסה שנתית בסכום זה.^[15]

שר הפנים תמך בעמדת ירוחם (וכן בעמדות של הרשויות המקומיות הנוספות שביקשו לקבל את הארנונה של הבסיסים הצבאיים הסמוכים אליהם, היישובים מצפה רמון, דימונה, ערד), והורה על העברת המתחם לתחום השיפוט של ירוחם.^[15]

מועצה אזורית רמת נגב עתרה לבג"ץ כנגד החלטת שר הפנים וערעורה נדחה.^[16] בשנת 2014 נחתם הסכם יוצא דופן בין ראש המועצה האזורית רמת נגב, שמוליק ריפמן, לבין ראש המועצה המקומית ירוחם, מיכאל ביטון. רמת נגב ויתרה מרצונה על תחום השיפוט של עיר הבה"דים והסכימה להעבירו באופן מלא לירוחם. ההסכם קיבל תוקף חוקי על ידי ועדת הגבולות של משרד הפנים.

רמת נגב הגיעה להסכמות ופשרה גם עם הרשויות הנוספות שהוזכרו באותו בג"ץ. הוסכם להקים שטח נרחב מצומת הנגב ועד למכתש הגדול, שבו הרשויות השונות יפעלו יחד לפיתוח מיזמים חדשים, בהם תחנת רכבת, וכל רשות תקבל 50% מהרווחים. כמו כן הוסכם לקדם את שיתוף הפעולה בנושאי תרבות וחינוך.^[17]

התוכנית כוללת, בין היתר, העברת בסיסי היחידות הבאות:

• בה"ד 6 (בית הספר ללוגיסטיקה) - עבר למתחם בסוף ינואר 2016.
• בה"ד 7 (בית הספר לתקשוב) - עבר למתחם בסוף מאי 2016.
• בה"ד 10^[18] (בית הספר לרפואה) - עבר למתחם בסוף אוגוסט 2015.
• בה"ד 11 (בית הספר למשאבי אנוש) - עבר למתחם ביולי 2015.^[19]
• בה"ד 13 (בית הספר למשטרה צבאית) - עבר למתחם במאי 2015.^[3]
• בה"ד 20 (בית הספר לטכנולוגיה ואחזקה) - עבר למתחם ביולי 2016.
• בה"ד החינוך והנוער - עבר למתחם ביולי 2015.
• בית הספר לפיקוד, המכשיר מפקדי כיתות עבור קריית ההדרכה.

מדיה וקבצים בנושא קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון
• סרטון ביוטיוב מטעם משרד הביטחון שמציג את התוכנית
• דברי הרמטכ"ל שאול מופז בטקס הנחת אבן הפינה לעיר הבה"דים, באתר דובר צה"ל, 2 בדצמבר 2003
• אמנון דירקטור, מעבר צה"ל לנגב יכניס שישה מיליארד שקלים בשנה, באתר צה"ל, 20 בינואר 2011
• מיכאל יעקובסון, צה"ל צועד דרומה: הצצה ראשונה לעיר הבה"דים, באתר Xnet‏, 5 בפברואר 2012
• נעמה ריבה, סיור מצולם ראשון בעיר הבה"דים: חיילים, כך ייראה הבית החדש שלכם, באתר Xnet‏, 3 בנובמבר 2014
• נמרוד בוסו, עיר הבה"דים | הצצה ראשונה: לא תאמינו איך נראה בסיס של צה"ל, באתר TheMarker‏, 1 במאי 2015
• אמיר בוחבוט‏, צפיפות בחדרים והכשרה ארוכה: "עיר הבה"דים" לא עומדת בציפיות, באתר וואלה‏, 13 במרץ 2016
• יואב זיתון, עיר הבה"דים במבט מהאוויר, באתר ynet, 16 באוקטובר 2016
• יואב זיתון, חיילי שוקולד או לוחמי העתיד? הצצה לצה"ל 2017 באמצע המדבר, באתר ynet, 23 ביוני 2017
• תפיסת למידה "בשחור", מערכות, יולי 2020