דובר צה"ל

היחידה החלה כ"יחידת הקשר לעיתונות" שהוקמה על ידי כתריאל כ"ץ, שקודם לכן היה דובר "ההגנה"^[2]. יחידת דובר צה"ל הייתה כפופה לראש אגף המודיעין עד אחרי מלחמת יום הכיפורים. בתקופתו של אריה שלו בתפקיד (1963–1967) שם היחידה שונה למחלקת ביטחון והסברה, ושילב את ענף הקישור לעיתונות עם ענף ביטחון שדה. לאחר מלחמת יום הכיפורים הוכפפה היחידה ישירות לראש המטה הכללי, העומד בראשה זכה לדרגת תת-אלוף והוא משתתף בישיבות פורום מטכ"ל. ב-1999 הועברה היחידה לכפיפות אגף המבצעים, ודובר צה"ל הוכפף לראש האגף, למעט בנושאים בהם יקבע הרמטכ"ל מראש ובכתב שבהם יהיה כפוף ישירות אליו.

בעת מלחמת לבנון השנייה לדובר צה"ל היה תפקיד משמעותי במערכה, שהתאפיינה בפתיחות תקשורתית לצד לוחמה פסיכולוגית^[3].

במהלך כהונתו של אבי בניהו כדובר צה"ל הפכה היחידה מחטיבה למערך, עת הוכפפו לסמכותה המקצועית מדורי הדוברות באגפי המטכ"ל ובזרועות. בתקופה זו גם תוקנן תפקיד ראש מחלקת תקשורת.

כהונתו של דובר צה"ל אורכת ככלל כשנתיים, אולם במקרים רבים התארכה או התקצרה מסיבות שונות. לצד דוברי צה"ל שכיהנו לאורך השנים, שלושה מונו לתפקיד אך לבסוף מינויים בוטל: דני נוה (1991), ליאור לוטן (2011), וגיל מסינג (2019).

מערך דובר צה"ל מורכב ממספר ענפים ודוברים הפרוסים באגפים, בזרועות ובפיקודים. דובר פיקוד, זרוע, אגף, אוגדה או ראש מדור הוא קצין בדרגת רב-סרן או סרן, לפעמים, דרגתו תהיה אף סגן-אלוף. לדובר צה"ל כפופה סגנית דו"ץ וראש מחלקת מבצעי תקשורת. המבנה הנוכחי התעצב במסגרת תפיסת "שן הארי" (2018) שנוסחה על ידי הדובר רונן מנליס ואשר העמידה את הרב-קהליות והדיגיטל בבסיס העשייה תוך מימוש המשימה הדוברותית^{[דרושה הבהרה]}.

ענף תקשורת ישראלית

ענף תקשורת ישראלית אמון על הקשר אל מול כלל גופי התקשורת בישראל ופועל בשגרה ובחירום למטרת קידום נושאים מוגדרים בסדר היום הציבורי, בשיח התקשורתי, וכן פועל לחיזוק האמון בצה"ל. בעבר הענף היה ידוע בתור "יחידת הקשר לעיתונות" ולאחר מכן בתור "ענף הקישור לעיתונות". חיילי הענף מחולקים למדורים, האחראיים על הקשר אל מול הכתבים בכלי התקשורת השונים:

• מדור כתבים צבאיים (כ"צים): חיילי המדור עובדים אל מול תא הכתבים הצבאיים בישראל, הכולל עשרות כתבים ופרשנים, שצה"ל הוא מרכז העיסוק והסיקור התקשורתי שלהם. בין היתר, מש"קי הדוברות מלווים שיחות רקע רבות, עובדים על כתבות יזומות במגוון נושאים צבאיים ונותנים מענה לכתבים על שאילתות. המדור מאויש בכל עת, ונותן מענה בכל שעה, לרבות במהלך אירועים מבצעיים^[4].
• מדור טלוויזיה והפקות: המדור אמון על הקשר בין צה"ל לבין כלל מערכות הטלוויזיה. העבודה מתחלקת לקשר מול גורמי תוכניות ה-daytime, המהדורות המרכזיות והפקות טלוויזיוניות ארוכות.
• מדור כתובה: מרכז את עבודת צה"ל מול כלל מערכות העיתונים הישראליים בפריסה ארצית. העבודה מתבצעת אל מול העורכים, רכזי המערכת, הפרשנים וכלל הכתבים: אזוריים, בריאות, כלכלה, תעופה, טכנולוגיה ועוד. המדור מרכז עוד תא נוסף: תא תקשורת חרדית, אשר אמון על הקשר בין צה"ל לתקשורת החרדית בפלטפורמות השונות.
• מדור כלכלית: המדור אחראי על עבודה מול הכתבים הכלכליים, מקור ידע בתחום למערך כולו, דברור יחידת היועכ"ל ודברור היועכ"ל, תא"ל פרופסור גיל פנחס
• מדור אינטרנט ורדיו (אינטרדיו): אמון על הקשר בין צה"ל לבין מערכות התקשורת של האינטרנט והרדיו.
• מדור צבא-חברה: מקיים קשרי הסברה ישירים של צה"ל אל מול גורמים מעצבי דעת קהל בארץ. (הופעה ציבורית של גורמי צבא בכנסים, השתתפות במפגשים עם בכירים בעולם הישראלי ובביקורים של מובילי דעת קהל בצה"ל).
• מדור מקומית: מדור המרכז עבודה מול כלי התקשורת המקומיים הפונים לקהל יעד באזור גאוגרפי ספציפי, כגון מקומוני רשת ידיעות תקשורת. המדור עובד גם עם תחנות רדיו אזוריות.
• מדור תקשורת פנים: מדור האחראי על פרסומים פנים-צהליים. יוזמות עבור כתבות באתר צה"ל, ושאר אתרי צה"ל השונים.
• חמ"ל דיווח: אחראי על דברור האירועים המבצעיים המתרחשים ב-24 השעות האחרונות בצה"ל ובגזרות הצבא לתקשורת הישראלית.

לצד ראש הענף פועל מדור ריכוז: מדור המתכלל את העבודה בענף תקשורת ישראלית ואמון על ריכוז יוזמות ופניות והתוויית מדיניות תקשורתית. המדור מורכב ממספר תאים:

• אקטואלי: נותנים מענה תגובתי לשאילתות ולשיחות עם גורמי צבא לבקשת כתבים וגופי תקשורת שונים. בנוסף, אחראיים לניסוח התגובות לדו"חות מבקר המדינה. תחת התא פועל "תא רשתות חברתיות" האמון על הקשר הייזום והתגבותי לעמודים השונים ברשתות החברתיות (אינסטגרם, פייסבוק, טיקטוק).
• ייזום: אחראיים על אישור ומעקב אחרי ביצוע יוזמות שונות הפצת הודעות דובר צה"ל וניהול תוכניות תקשורתיות
• תכנון: אחראיים על בניית גאנט והסתכלות קדימה על לוח הזמנים התקשורתי והצה"לי
• בנוסף למדור הריכוז, קיים גם חמ"ל הדיווח, אשר אחראיים על כתיבה והפצה של הודעות מבצעיות.
• בנוסף למדורים במטה, לענף זה כפופים גם דוברי הפיקודים וכן הדוברים באוגדות ובחטיבות שתחתיהן. הדוברות פועלת בשגרה ובחירום למינוף הפעילויות הצבאיות בכלל הגזרות, ושוכנות במפקדות הפיקודים.

כל דובר נדרש להכיר את היחידה שתחתיו באופן המקצועי ביותר, ליזום כתבות על פעילות היחידה ולענות לשאילתות המוגשות בדבר היחידה.

הנציגויות בפיקודים המרחביים:

• נציגות פיקוד הצפון (תחתיהן יושבים גם דוברי חטיבת גולני, חטיבה 7, חטיבה 188, חטיבה 300, חטיבה 769, חטיבת האש וחטיבת הגולן)
• נציגות פיקוד המרכז (תחתיהן יושבים גם דוברי חטיבת עציון, חטיבת מנשה, חטיבת בנימין, חטיבת אפריים, חטיבת יהודה, חטיבת הבקעה והעמקים, חטיבת הקומנדו וחטיבת הצנחנים)
• נציגות פיקוד הדרום (תחתיהן יושבים גם דוברי חטיבת (עזה) צפונית, חטיבת (עזה) דרומית, חטיבת יואב, חטיבת פארן, חטיבת גבעתי, חטיבת הנח"ל, חטיבה 401 וחטיבה 215)
• נציגות פיקוד העורף (תחתיה יושב גם דובר חטיבת החילוץ וההדרכה)

מטה השטח

מטה השטח הוקם בשנת 2018, במסגרת הקמת מערך דובר צה"ל והכפפת הדוברויות למפקד המערך. באגפי המטה ובזרועות של צה"ל פרוסות דוברויות האחראיות לדברר את היחידות השונות, ליזום כתבות ותוצרים דיגיטליים עליהן בכלל הפלטפורמות התקשורתיות בישראל ומחוצה לה. מטה השטח הוא גוף המאגד את כלל דוברויות השטח באגפים ובזרועות. נציגי דובר צה״ל באגפים ובזרועות אחראים על הקשר בין צה״ל לתקשורת, בכך שהם מדבררים את המפקדים בשטח ומביאים תכנים, סיפורים, ומידע לכלל מדורי מטה דובר צה"ל המעבירים אותם לתקשורת הישראלית, הבינלאומית והערבית.

הדוברויות הקיימות:

• דוברות אגף התקשוב וההגנה בסב"ר (תחתיה יושבים דוברי חיל התקשוב והלוחמה האלקטרונית, דובר חטיבת ההגנה, דובר מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית, ודובר חטיבת לוטם).
• דוברות אגף כוח האדם (תחתיה יושבים דוברי חטיבת הפרט, חטיבת התכנון ומנהל כוח האדם, חטיבת הסגל, דובר היוהל"ם, דובר מערך מדעי ההתנהגות, דובר נפגעים, דובר חיל משאבי האנוש, דובר המשטרה הצבאית, דובר חיל החינוך והנוער, ודובר החיל הכללי).
• דוברות אגף המודיעין (תחתיה יושבים דוברי חטיבת ההפעלה, חטיבת המחקר וחיל המודיעין).
• ענף תקשורת באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (תחתיה יושבים דוברי החטיבה הטכנולוגית ליבשה, דובר חטיבת הלוגיסטיקה, דובר המרה"ס, דובר חיל הרפואה, דובר חיל הטכנולוגיה דובר חיל הלוגיסטיקה ודובר מערך מג"ל), לצד יחידת דיגיטל והסרטה ייעודית של לפעילות האגף ומערכיו. הענף הוקם בשנת 2022 ובראשו עומדת סא״ל עדי בראל-אבן.
• דוברות זרוע היבשה (תחתיה יושבים דוברי ההכשרות והאימונים, דובר מרום, דובר היחידה הרב ממדית, ודובר חטיבת כפיר).
• דוברות זרוע הים (תחתיה יושבים דוברי בסיס חיפה, דובר בסיס אשדוד, דובר בה"ד חיל הים, דובר זיס, דובר עתלית, דובר בצת, ודוברי מספנים).
• דוברות זרוע האוויר והחלל (תחתיה יושבים דוברי יחידת האחזקה האווירית, דובר צהלים, דובר חצרים, דובר עובדה, דובר רמון, דובר תל נוף, דובר נבטים, דובר חצור, דובר ההגנה האווירית, ודוברי להקים).

ענף תקשורת בינלאומית

ענף תקשורת בינלאומית אמון על הקשר עם כלי התקשורת הבין-לאומיים, לרבות פלטפורמות הדיגיטל הבינלאומיות, ומול ארגונים בין-לאומיים ברחבי העולם, ופועל בשגרה ובחירום ליצירת לגיטימציה לפעולות צה"ל. ענף תקשורת בינלאומית כולל חמישה מדורים:^[5]

• מדור ריכוז תקשורת בינלאומית דומה למדור ריכוז בענף התקשורת הישראלית, מהווה בתור הגוף האחראי על סנכרון העבודה הניהולית בענף ומחולק לתאים. הראשון והעיקרי מביניהם הוא תא שוטף: המתכלל את עבודת הענף, מהווה גורם מאשר ומפקח ואמון על סנכרון הענף עם שאר המערך. התא השני הוא תא הפצות: האחראי על תרגום, הנחלת טרמינולוגיה צבאית בשפה האנגלית וכתיבת הודעות דובר צה"ל בכלל השפות. המדור עובד באופן רציף עם כלל המדורים בענף, ומהווה ציר מסודר לביצוע הפעולות התקשורתיות.
• מדור תקשורת בינלאומית אשר מוביל את המאמץ הדוברותי באזורים שונים בעולם ומחולק על פי תאים (תא צפון אמריקה, תא אנגליה, תא גרמניה, תא צרפת, ותא אמריקה הלטינית ואסיה).
• מדור דיגיטל בינלאומי מנהל את הרשתות החברתיות של צה"ל במגוון פלטפורמות- פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, יוטיוב ואתר צה"ל, ופועל בהם בשגרה ובחירום.
• מדור אחמי"ם האמון על הדיפלומטיה הציבורית של צה"ל באמצעות מפגשים בין אנשי צבא לגורמים משפיעים מרחבי העולם כגון דיפלומטים, ארגונים ומשפיעי דעת קהל.
• מדור לגיטימציה האחראי על בניית מסרים ואסטרטגיה בשגרה ובחירום ושת"פ עם גופים דומים הקיימים בצה"ל^{[דרוש מקור]}.
• חמ"ל דיווח: אחראי על דברור האירועים המבצעיים המתרחשים ב-24 השעות האחרונות בצה"ל ובגזרות הצבא לתקשורת הבינלאומית.

ענף אסטרטגיה ומבצעי תקשורת

ענף אסטרטגיה ומבצעי תקשורת הוא הגורם האחראי על גיבוש האסטרטגיה הדוברותית והמסרים של צה"ל מול התקשורת, בהתבסס על מחקרים הנוגעים למגמות תקשורתיות. הענף מהווה סמכות מקצועית במערך בשישה תחומי ידע שונים - ניטור ומחקר תקשורת ודעת קהל, בניית אסטרטגיה דוברותית לצה"ל, מוכנות לחירום במערך, הכשרת כוח האדם בדובר צה"ל והכשרה תקשורתית בצה"ל כולו. הענף מהווה איחוד של שני ענפים שהתקיימו בנפרד עד שנת 2015 – ענף מא"י (מחקר, אסטרטגיה ויזמות) וענף מבצעים – וכן של בית הספר הצבאי לתקשורת, שהתקיים עד אז כיחידה נפרדת בתוך החטיבה.

מדור אמ"ת (אסטרטגיה, מחקר ותכנון): המדור מופקד על גיבוש המדיניות הדוברותית בפעילות המערך, במספר דרכים - ניתוח הזדמנויות ואיומים, גיבוש דרכי פעולה ומסרים למינוף, חידוד סוגיות מינוח, ניתוח וריכוז תמונת מצב תקשורתית, ומתן ייעוץ שוטף לגורמי המערך בטיפול הדוברותי ובמיתוג הגופים השונים.

מדור אג"ם: התאים השונים במדור אמונים על הובלת מבצעי תקשורת במערך בשגרה ובחירום, תוך שילוב תחום התודעה הגלויה והמזוהה, וקידום מוכנות המערך לפי זירות הלחימה ובהתאם למערכות התקשורת.

בית הספר הצבאי לתקשורת: בית הספר אמון על הכשרת כוח אדם ועל פיתוח ידע מקצועי ותורתי במערך. בנוסף, הוא נועד לבסס ולהטמיע עבור כלל מפקדי וחיילי צה"ל את ההכשרה בתחום התקשורת, בממשקי צבא-תקשורת ולהתנהלות בזירה רוויית תקשורת. בבית הספר מתנהלות בין השאר הכשרתם המקצועית של משק"י הדוברות, השלמות הקצונה, קורס מ"כים למתעדים המבצעיים וכן הלאה. בשנים האחרונות, הקורסים השונים והטירונות מתקיימים במחנה גדעונים.

תחום ערבית

תחום תקשורת ערבית מוביל את המאמץ הדוברותי מול קהל היעד דובר הערבית, בדגש על העולם הערבי. התחום פועל בשני מאמצים מרכזיים הן מול התקשורת הערבית המסורתית ובכללה ערוצי הלוויין, אתרי החדשות באינטרנט, התקשורת המגזרית בערבית והעיתונים היוצאים לאור בעולם הערבי, והן בעולם הרשתות החברתיות בעולם הערבי.

התחום פועל על מנת להשפיע על סדר היום, להעביר את מסרי צה"ל מול הקהלים השונים ולסייע במאמצים שנועדו להציג את צה"ל ואת מדינת ישראל באור חיובי בעולם הערבי.

התחום מפעיל פלטפורמות ברשתות החברתיות בערבית: פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, יוטיוב וטלגרם, ומוביל קמפיינים ייחודיים וייעודיים מול קהלי היעד השונים.

בסוף שנת 2019, הוקם תחת התחום תא תקשורת פרסית, המפעיל עמודי דיגיטל בפרסית ברשתות השונות.

סגן-אלוף אביחי אדרעי משמש כראש תחום תקשורת ערבית בחטיבת דובר צה"ל. מכונה גם "דובר צה"ל בערבית". רב-סרן אלה ואויה, המוכרת לעולם הערבי כקפטן אלה, משמשת כסגנית התחום.

שונות:

בנוסף לדוברויות הקיימות, ישנן גם דוברויות נוספות, אשר אינן מהוות חלק ישיר ממערך דובר צה"ל, אך כפופות אליו מקצועית ומפקדות על משקי"ם שונים.

• דוברות הפרקליטות הצבאית
• דוברות מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש)

ענף הפקה ומדיה

ערך מורחב – יחידת ההסרטה של דובר צה"ל

ענף הפקה ומדיה מרכז את הפעלת כלל המשאבים הוויזואליים של מערך דובר צה"ל - הצילום והתיעוד המבצעי, בנייה והפצת תוצרים חזותיים, קידום הקמפיינים השונים של צה"ל, ניהול אתר צה"ל והרשתות החברתיות, הפקות נרחבות והפעלת החמ"ל הוויזואלי של צה"ל.

• מדור דיגיטל ישראלי: אחראי על ניהול הרשתות חברתיות ואתר צה"ל באופן שוטף. תפקידם המרכזי של העיתונאים, העורכים, ורכזי הרשתות החברתיות המשרתים במדור, הוא להשפיע על השיח הצבאי באינטרנט וברשתות החברתיות. החיילים במדור מנהלים את עמוד הפייסבוק, הטוויטר, האינסטגרם, היוטיוב והטלגרם של צה"ל, וכן את אתר צה"ל בעברית, אליו עולות כתבות מדי יום על המתרחש בצה"ל.
• מדור קמפיינים: אחראי על ניהול, הפקה וריכוז כלל הקמפיינים ההסברתיים, השיווקים והפרסומיים של צה"ל. החיילים מובילים מהלכים רחבים בפלטפורמות מגוונות במטרה להעביר את המסר לקהל היעד בצורה יצירתית ואיכותית.
• מדור תקשורת חזותית: הגורם המוביל בצה"ל בהפקה ועריכת תוצרים חזותיים (גרפיקה, סרטים, סרטונים) המציגים את פעילות הצבא בשגרה ובחירום. תוצרי המדור מופצים לציבור בישראל ומחוצה לה באמצעות כלי התקשורת השונים, וכן משמשים את צה"ל באירועים רשמיים, דוגמת טקס החלפת הרמטכ"ל וטקס מצטייני בית הנשיא. במדור פועל החמ"ל הוויזואלי של צה"ל אשר מרכז את כל החומרים הוויזואלים מכלל האמצעים הצה"ליים.
• פלגת התיעוד והצילום: בפלגה נמצאים כלל המתעדים המבצעיים והצלמים של דובר צה"ל. הפלגה נותנת מענה תקשורתי על ידי צילום תרגילים מבצעיים, מעצרים, חיילים בשטח, פעילות שוטפת, מסעות כומתה ועוד. לוחמי התיעוד המבצעי לוקחים חלק משמעותי בהבאת חומרים ויזואליים מהשטח.

ענף ארגון ומשאבי אנוש

ענף ארגון ומשאבי אנוש (אומ"ן) אמון על מתן מענה לוגיסטי, ארגוני וניהולי לצורך תמיכה וסיוע לפעילות המערך בשגרה ובחירום. הענף בנוי ממדור משאבי האנוש ובו משרדי השלישות והקישור, וממדורי לוגיסטיקה, תקציבים, תקשוב ומשמעת, בו נמצאת רס"ר החטיבה, ומש"קי האבטחה, התורנויות והמשמעת.

קורס מקצועות הדוברות הוא הקורס המכשיר את כלל החיילים במערך דובר צה"ל. אורכו של הקורס שמונה שבועות, והוא מתקיים במחנה גדעונים בפיקוד בית הספר הצבאי לתקשורת.

במסגרת הקורס מוכשרים חניכים אשר ישרתו בכלל התפקידים במערך דובר צה״ל בחלוקה לחמש מגמות שונות- מש״ק דוברות, רכז רשתות חברתיות, עיתונאי צבאי, מתעד מבצעי ותקשורת חזותית - תסריטאי, מפיק, צלם וידאו, צלם סטילס, עורך וידאו, גרפיקאי ואפטריסט.

ההכשרה כוללת תכנים שונים ביניהם הכרות עם צה״ל, עם עולם הדוברות והתקשורת הישראלית, הערבית והבינלאומית וכן תכנים העוסקים בעבודת מערך דובר צה״ל.

במסגרת הקורס עוברים החיילים הרצאות שמועברות על ידי מרצים בכירים מצה"ל ומתחום התקשורת, יוצאים לסיורים מגוונים ועוברים סימולציות המדמות את פעילות מערך דובר צה״ל.

לקורס משובצים חיילים בעלי נתונים גבוהים, שעברו מיונים בהיותם מלש"בים במסגרת אשכול הדוברות. המבחנים בודקים ידע כללי, יכולת ביטוי בכתב ובעל-פה, אינטראקציה קבוצתית והתמודדות במצבי לחץ. שלושת השלבים כוללים מבחני ידע בנושאים כלליים, סימולציות וראיון הנעשה על ידי ועדת קצינים מהמערך.

לפני תחילת הקורס, כלל החיילים עוברים טירונות 02 בסמכות דובר צה"ל המתקיימת במחנה גדעונים תחת פיקוד בית הספר הצבאי לתקשורת.

בסיום הקורס משובצים הבוגרים בענפי המערך השונים ובגופי הדוברות של הזרועות, הפיקודים והאגפים.

• מש"ק דוברות - תפקיד מש"ק הדוברות כולל עבודה בתחום הדוברות וההסברה של דובר צה"ל בארץ ובעולם ואחריות על מתן מידע אמין ומדויק לציבור. המש"קים מקיימים קשר שוטף עם גורמי התקשורת השונים באינטרנט, ברדיו, בתקשורת הכתובה ועוד. בנוסף, דואגים חלק מהחיילים המשרתים במערך לתיאום ביקורים של משלחות שונות וליווי כתבים בבסיסי הצבא, תוך תדרוך החיילים והמפקדים.
• רכז רשתות - בתפקיד רכז רשתות חברתיות מתמחים החיילים בהכשרתם כאנשי מדיה ודיגיטל, המכירים לעומק את עולם הרשתות החברתיות ואת הפלטפורמות השונות. רכזי הרשתות מנהלים את הפעילות השוטפת של צה"ל בפייסבוק, בטוויטר, באינסטגרם וביוטיוב, מייצרים חומרים בשטח, עורכים ומפיקים את התוכן במו ידיהם. לחיילים נדרש ראש יצירתי ויוזם, יכולת רתימת גורמים בשטח, לצד יכולות ניהול זמן ועבודת צוות.
• עיתונאי צבאי - העיתונאי הצבאי מסקר את פעילות צה"ל על יחידותיו, מפקדיו וחייליו לפלטפורמות הרשמיות של צה"ל. במסגרת תפקידו, יוצא העיתונאי לשטח, מסקר אירועים ופעילויות מיוחדות, מצטרף לתרגילים, מקיים ראיונות עם חיילים, קצינים ונגדים בצבא וכותב כתבות באופן שוטף ומקצועי.
• מתעד מבצעי - המתעד המבצעי הוא לוחם העובר את הכשרתו הקרבית במערך חי"ר הגבולות, לאחר מכן יעבור המתעד הכשרת תיעוד מבצעי במערך דובר צה״ל. המתעד נדרש לשלב את תחומי הצילום, העריכה והשידור לאחור מפעילויות כוחות צה״ל באוויר, בים וביבשה. במהלך שירותם המתעדים המבצעיים מצטרפים לכוחות צה״ל לאימונים ולפעילויות מבצעיות, ובמצב חירום נכנסים איתם לאזורי הלחימה.
• צלם תקשורת חזותית - התפקיד הוא שם כללי למקצועות השונים ביחידות ההסרטה השונות של צה"ל - תסריט, הפקה, צילום סטילס, צילום וידאו ועריכה. יחידות ההסרטה הצבאיות פועלות למען הפקת תשדירים, קליפים, סרטי תדמית וסרטוני הדרכה והסברה. החיילים משרתים במספר תפקידים - מפיק/ה, עורכ/ת, תסריטאי/ת, צלם/ת סטילס או וידאו.

אמינות והגינות הדיווחים שמספק דובר צה"ל לתקשורת ספגה ביקורת, במיוחד במקרים שבהם פרסם הדובר ידיעות שגויות בזמן שמידע נכון נמסר דווקא על ידי גופים מחוץ לצבא. חלק מהמבקרים מאשימים את דובר צה"ל בשקרים מודעים, אחרים מבקרים פרסום ידיעות מוטעות טרם בדיקה מעמיקה דיה. עם המבקרים נמנים מבקר המדינה^[9], עיתון "הארץ"^[10] וועד מתיישבי השומרון^[11].

ביקורת נוספת המופנית כלפי דובר צה"ל היא היותו צנזור צבאי נוסף על הצנזורה הביטחונית המופעלת במדינת ישראל. תופעה זו מופיעה ביתר שאת בתקופות לחימה ובאה לביטוי בין היתר באמצעות המונופול אותו מחזיק דובר צה"ל על המידע הצבאי, מניעת סיקור חופשי ובניית מערכת של יחסי "קח-תן" בין המערכת הצבאית לכתבים המסקרים אותה^[12]. מנגד, במלחמת לבנון השנייה נמתחה ביקורת על כך שהתאפשר סיקור פתוח מדי במסגרתו גופי תקשורת דיווחו על מיקומי נפילות רקטות בישראל (דבר שחזר על עצמו גם במבצע עופרת יצוקה, לפני שמערכת כיפת ברזל הייתה מבצעית), מידע המאפשר לחוליות השיגור לאכן את הפגיעות. כמו כן צולמו שטחי כינוס באופן שמסגיר את מיקומם.^{[דרוש מקור]}

בעקבות סיקור הפשיטה על המרמרה נמתחה ביקורת על העיכוב הרב בהפצת המידע כאשר בעולם כבר הופץ מידע מסולף מטעם גורמים עוינים לישראל.^{[דרוש מקור]}

בינואר 2017 נמתחה ביקורת על אמינות הודעותיו של דובר צה"ל בפרשת אלאור אזריה ופיגוע הדריסה בטיילת ארמון הנציב^[13].

בדיקת הקשר לכתבים - בחודש ספטמבר 2018, מינה דובר צה"ל, תא"ל רונן מנליס, ועדה בראשות כב' השופטת (בדימוס) אילה פרוקצ'יה לבחינת הקשר עם כתבים המסקרים ענייני צבא. ב-22 במאי 2019 הגישה הוועדה דין וחשבון על עבודתה בצירוף המלצותיה בנוגע לממשק של מערך דובר צה"ל עם הכתבים המסקרים ענייני צבא^[14].

בשנת 1987, בעת כהונתו של הדובר, תא"ל אפרים לפיד, קבלה יחידת הדובר פרס יצחק שדה לספרות צבאית על הפקת הסרט "שתי אצבעות מצידון"^[15].

בשנת 2012 הוקמה עמותת "בוגרי מערך דובר צה"ל" המשמשת כעמותה הרשמית של בוגרי המערך. יושב ראש העמותה, נכון לשנת 2012, הוא סגן דובר צה"ל לשעבר (2007–2010) אל"ם (מיל') זאב שרוני. מטרות העמותה הן טיפוח וקידום מורשת מערך דובר צה"ל ומערך הדוברות והדיפלומטיה הציבורית הצה"לי באמצעות הנחלת מורשת מערך דובר צה"ל ומערך הדוברות של צה"ל, עזרה בתיעוד היסטוריית מערך דובר צה"ל ומערך הדוברות של צה"ל וקיום פעילויות ואירועים להנחלת מורשת מערך דובר צה"ל ומערך הדוברות. העמותה פורקה במאי 2021^[16].

• אפרים לפיד, "אמינות היא המפתח" בתוך מאת כתבנו הצבאי, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1990, עמ' 31–32
• אפרים לפיד, "ביטחון המדינה וחופש העיתונות – מתח על פני השטח" בתוך ביטחון ותקשורת, תל- אביב: משרד הביטחון-ההוצאה לאור, 2009, עמ' 15–27
• אפרים לפיד, "דובר צה"ל" בתוך א' רוזן (עורכת) דיבור עם הציבור, תל אביב: פקר - הוצאה לאור, 2000, עמ' 106–112
• אפרים לפיד, מדוברות צבאית לעליונות תודעתית, מערכות 485–486, נובמבר 2019, עמודים 72–75
• אבי בניהו, מדוברות לדיפלומטיה צבאית: השינויים באופי שדה הקרב, השינויים בטכנולוגית התקשורת והאתגר לישראל ולצה"ל, המכללה לביטחון לאומי, 2011
• מירב הלפרין (עורכת), דובר צה"ל מודיע - ההודעות שליוו את חיינו, הוצאת ידיעות אחרונות, 2011

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: דו"צ
ציטוטים בוויקיציטוט: קטגוריה:דוברי צה"ל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דובר צה"ל

• אתר האינטרנט הרשמי של דובר צה"ל
• אתר האינטרנט הרשמי של צה"ל

• דובר צה"ל, ברשת החברתית פייסבוק
• דובר צה"ל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• מידע על דובר צה"ל בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
• ישראל, צה"ל. לשכת דובר צה"ל, דף שער בספרייה הלאומית
• דו"ח מבקר המדינה מס' 40 - שנת 1989 עמ' 783–790
• צאלה קוטלר הדרי, ‏הטובים לדיגיטל: כך נלחם צה"ל ברשתות החברתיות, באתר גלובס, 10 במאי 2019
• שיחה בין מר נועם מנלה ודובר צה"ל, תא"ל רונן מנליס
• פקודת מטכ"ל - מערך דובר צה"ל(הקישור אינו פעיל)
• שרה ליבוביץ-דר, דובר צה"ל? קשה להאמין, באתר הארץ, 22 בינואר 2002
• ראיון מ-2004 עם רות ירון, דוברת צה"ל (עיתון תל אביב)
• הנחיות למפקד בסביבה התקשורתית, מסמך של דובר צה"ל באתר העין השביעית
• איתי זיו, עיון בספר חדש המסכם את מפעלותיו של דובר צה"ל, באתר הארץ, 19 בפברואר 2011
• דו"ח ועדת קרני הבוחן את תפקוד מחלקת ההסברה של צה"ל במלחמת יום הכיפורים באתר ארכיון צה"ל
• מורן מימוני, לא רק נגד בר רפאלי: איך הפך דובר צה"ל למעצמת יח"צ?, באתר nrg‏, 19 במרץ 2013
• ישראל טל-סרנגה, ‏דיפלומטיה צבאית ציבורית, מערכות 446, דצמבר 2012
• טל אלוביץ, דובר או צנזור? בחינת התפקוד של דובר צה"ל במלחמת "לבנון השנייה" ובמבצע “עופרת יצוקה", מערכות 452, דצמבר 2013
• גדי שבת, המשימה: למנוע קצר בתקשורת, מערכות 455, יוני 2014
• נעמי דרום, כך פועל צבא היחצ"נים של דובר צה"ל כדי לקדם את המותג החזק במדינה, באתר הארץ, 25 בפברואר 2015
• אמיר אורן, הקסרקטין מת, יחי הדובר: האבולוציה של תפקיד דובר צה"ל, באתר הארץ, 9 בפברואר 2017
• עמיר רפפורט, דובר צה"ל, הרוב אישי, IsraelDefense‏, 3 במאי 2019
• איתמר ב"ז, ועדה ממליצה לשנות את אופי הקשר בין צה"ל לכתבים הצבאיים, באתר העין השביעית, 28 במאי 2019
• איתמר ב"ז, "המודל יצר תלות כל-כך גסה, שאנשים מתדפקים על דלתו של דובר צה"ל", באתר העין השביעית, 7 במרץ 2021
• אפרים לפיד, דובר צה"ל מודיע ממלחמת העצמאות עד עידן הטוויטר, IsraelDefense‏, 17 בספטמבר 2019
• אפרים לפיד, על דובר צה"ל הראשון, אתר הארכיון הציוני המרכזי.
• אפרים לפיד, ‏מדוברות צבאית לעליונות תודעתית, מערכות 485-486, נובמבר 2019, עמ' 75-72.
• אפרים לפיד ורון גביאן, הדוברות הצבאית במלחמת יום הכיפורים, יסודות (כתב עת), 05.07.2023
• דורון בן ברק ומאיר מלכה, מימוש ההגנה על הסוד במרחב תקשורתי משתנה, מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית, אתר צה"ל, ינואר 2022
• אמירה בז'רנו וכלילה מגן, ‏תקשורת דו-כיוונית בין ענף תב"ל בדובר צה"ל ובין כתבי החוץ: החוליה החסרה בדיפלומטיה הציבורית בישראל, קשר 54, אביב 2020
• אפרים לפיד, מילון המלחמה בטרור - 2023, IsraelDefense, ‏22.10.2023
• עידן רינג ושוקי טאוסיג, מה לא מספרים לנו על המלחמה בעזה?, באתר העין השביעית, 21 בנובמבר 2023
• עידית שפרן גיטלמן, ענת שפירא, מורן דיטש, רבקה מלר ומאיר אלרן, אמון הציבור בצה״ל במהלך מבצע ״חרבות ברזל״ - ניתוח תוצאות סקר המכון למחקרי ביטחון לאומי, אתה המכון למחקרי ביטחון לאומי, 22.11.2023