פג'ר (תפילה)
פג'ר (בערבית: فجر - מילולית "שחר") היא התפילה הראשונה ביום מבין חמש התפילות של המוסלמים אשר יחדיו מרכיבות את הצלאה, אחד מחמשת עמודי האסלאם.
תפילת הפג'ר מוזכרת בשמה בקוראן ב-סורא 24 (סורת א-נור) פסוק 58. לפי חלק מהדעות חשיבותה עולה על חשיבות חייהם. חשיבות זאת מוסברת על ידי דרשה המופיעה בחדית' בכך שתפילה זאת חשובה לאללה כל-כך מכיוון ששאר בני האדם ישנים כאשר היא ניתנת. תפיסה זאת הפכה את תפילת הפג'ר לתפילה החשובה וההכרחית ביותר לתפילות קבוצתיות של מוסלמים במסגדים.
זמן התפילה המקובל על כולם (סונים ושיעים) הוא בין דמדומי בוקר לזריחה (לפחות שעה עד שעה וחצי לפני הזריחה). כלומר מהרגע שבו ניתן להבחין בקו האור באופק בצורה ברורה ועד הרגע שבו צלמית השמש נראית בצורה מלאה וברורה. חשיבותה של התפילה בזמן הזריחה ניתן להבין מהציטוט הבא: "הוא שמתפלל פג'ר בקבוצה, ההיה כמתפלל כל הלילה"[1]
נהוג שבזמן המועט שבין תפילת הפג'ר לבין זריחה מלאה יושבים במקום התפילה ומשתמשים בזמן בצורה איכותית: הכנסת אורחים, זמן עם המשפחה או לימודי קודש. במקרה ולא ניתן לבצע את אחד משלושת אלה נהוג לא לדבר כלל. יש לציין כי אין איסור על שינה לאחר תפילת פג'ר ולפני תחילת היום ואף מצוין במספר מקומות שהשינה אפילו יכולה להועיל להמשך תפקוד תקין במהלך יום העבודה. מצוינים מספר מקרים של סוחרים מוסלמים שנהגו להתחיל את יומם מוקדם יותר בגלל קומם לתפילת הפג'ר ועקב כך הם התעשרו הרבה מעבר לעמיתיהם שלא קמו לתפילה זאת.
הקריאה לתפילת פג'ר מסמלת בחודש הרמדאן את תחילת הצום. אחרי תפילה זאת באה תפילת הט'הר - תפילת הצהריים.
