פיקוד העורף

באוגוסט 1977 הוחלט לאחד את מחלקת ההגמ"ר (ההגנה המרחבית)- שהייתה כפופה לאג"מ/ מטכ"ל- עם מפקדת ראש הג"א (התגוננות אזרחית). איחוד זה הביא להקמת מפקדת קצין חיל ראשי להג"א והגמ"ר- המכונה מקחל"ר. יחידות ההגנה המרחבית (הגמ"ר), הפועלות במסגרת חיל העורף, נושאות באחריות לאבטחת היישובים באזורים הכפריים ולהמשך הפעילות המשקית. חיל העורף אחראי לביטחון היישובים על ידי אמצעי ביטחון שונים- גדרות, תאורה היקפית, דרכי פטרול ומחסני נשק. בנובמבר 1988 התקיים תרגיל ההתגוננות הארצי הראשון במוסדות החינוך. תלמידים בכל רחבי הארץ תרגלו ירידה למקלטים וחבישת ערכות מגן. מאז ועד היום נערך תרגיל זה אחת לשנה בכל מוסדות החינוך בארץ.

מלחמת המפרץ יצרה חידוש: העורף הותקף והפך לחזית, והיה חייב להתגונן; זו הייתה מלחמה תקשורתית שבה כמעט כל נפילת סקאד הייתה משודרת בשידור חי. אחת המסקנות מהמלחמה ההיא הייתה להקים את הפיקוד החדש. בצה"ל ובהג"א נקטו במספר פעולות בתחום הגנת העורף על מנת למנוע פגיעה בנשק קונבנציונלי ולא-קונבנציונלי בישראל: ערכות מגן להגנה מנשק כימי חולקו לכל התושבים; אמצעי התקשורת שימשו צינור מרכזי בהעברת מידע והדרכה לתושבים על שימוש בערכות והתנהגות בעת השמעת אזעקה; הנחיות להכנה חדרים אטומים ומרחבים מוגנים; יצירת שיתוף פעולה בין גורמי הצלה ורפואה בעורף.

ההחלטה על הקמת פיקוד העורף הייתה חיונית משלושה היבטים:

• ההיבט החוקי – חיל העורף לפני מלחמת המפרץ הורכב משלוש מפקדות עורף הכפופות לפיקודים המרחביים (פיקוד הצפון, פיקוד המרכז ופיקוד הדרום). האחריות הפיקודית עליהן הייתה של אלופי הפיקודים. לחיל העורף – הגוף המקצועי והארגוני – לא הייתה כל סמכות ואחריות בשטח. מצב זה סתר את חוק ההתגוננות האזרחית מ־1951, אשר העניק עצמאות וסמכויות נרחבות לחיל העורף.
• ההיבט המבצעי – במתארים השונים יש להיערך בעורף במקביל ללחימה בחזית. במקרה כזה, ישחרר פיקוד העורף את אלופי הפיקודים המרחביים מהדאגה לעורף, ויאפשר להם להתמקד בצרכים המבצעיים בחזית.
• ההיבט הארגוני – הקמתו של פיקוד העורף תאפשר התייעלות ביחידות הקיימות, ותבטיח תיאום טוב יותר עם כלל הגופים האזרחיים וארגוני החירום. החל משנת 1975, בדקו ועדות רבות את נושא המערך הארגוני, שיעסוק בהתגוננות אזרחית, והמליצו על הקמת פיקוד העורף. אולם, ההחלטה על הקמת הפיקוד התקבלה בעקבות לקחיה של מלחמת המפרץ. האפשרות של איום על העורף בעת מלחמה בחזיתות השונות, העלתה את המודעות לנושא העורף, והבליטה את הצורך בגוף אחד שירכז את הטיפול בעורף בשעת חירום.

עם הקמת הפיקוד הרביעי, השטח שהועבר לאחריותו המלאה של פיקוד העורף השתרע מעכו בצפון ועד אשקלון בדרום. גבולו המזרחי הוא קו תיחום אזור יהודה ושומרון. בהתחלה, שטחו של פיקוד העורף חולק למחוזות באופן הבא:

• מחוז חיפה (הופרד מעורף צפון והוקם כמחוז עצמאי).
• מחוז מרכז (אחוד של מחוזות הג"א: השרון ואיילון).
• מחוז דן.
• מחוז ירושלים.
• מחוז לכיש.

עורף צפון ועורף דרום היו כפופים מקצועית בלבד לפיקוד העורף, אך פיקודית הם נשארו כפופים לפקודים צפון ודרום בשל הצורך בשליטת אלופי הפיקודים על צירי התנועה של הכוחות לחזית בשעת חירום.

בשנת 1998 הוכפף עורף דרום לפיקוד העורף, אוחד עם גזרת מחוז לכיש והוקם בפיקוד העורף כמחוז דרום.

בשנת 1999 הוכפף עורף צפון לפיקוד העורף והוקם כמחוז צפון.

חמ"ל פיקוד העורף, אשר יושב במפקדת חיל-האוויר, עבר ב-2012 למרכז ניהול תמונה בליסטית (מנת"ב) שהפך למבצעי בשנת 2010. השינוי נעשה על מנת לייעל את התקשורת והעבודה המשותפת בין המנת"ב לבין החמ"ל. המנת"ב, שאחראי על משימת הגילוי להתרעה וממוקם באחד מבסיסי חיל-האוויר, עובד בקשר הדוק עם חמ"ל פיקוד העורף, ומעביר לו בזמן אמת מידע על שיגורי רקטות לעבר ישראל. פיקוד העורף, לאחר שקיבל את הדיווח, מפעיל את האזעקות במקומות המתאימים^[4].

החל מ-2015 החלה להיכנס מערכת שוע"ל (שו"ב עורף לאומי) שמחליפה שתי מערכות שו"ב קיימות – "תמונת עורף" לדרג האסטרטגי, מרמת הפיקוד ומעלה, ומערכת ממלכ"ה (מערכת ממוחשבת לכוחות העורף) הטקטית. לצד החיבור לגופי החירום וההצלה הארציים המערכת מקושרת ל-256 רשויות מקומיות בארץ, שבחמלי"ם שלהן יושבים בעת חירום קצינים נציגי פיקוד העורף^[5].

פיקוד העורף אחראי על הפעלת אזעקה המורה על כניסה למרחב מוגן. בנוסף לדרך העיקרית, של אזעקה באמצעות צופרים, פותחו במהלך השנים דרכי אזעקה נוספות, תוך ניצול התפתחות טכנולוגית: בהן הודעה בשידורי הרדיו והטלוויזיה, הודעה במסרון וביישומון ומערכת צבע אדום (ראו הרחבה בערך אזעקת מלחמה).

נוסף לתפקידים אלה, פיקוד העורף מהווה את הזרוע הארגונית של המדינה בטיפול באירועי חירום כגון רעידת אדמה או קריסת מבנים. גדודי החילוץ שלו נקראים לפעולה במקרים של אסון המוני קשה כדוגמת אסון ורסאי.

מחוזות הפיקוד

השטח שנמצא תחת אחריות פיקוד העורף מחולק לחמישה מחוזות: צפון, חיפה, דן, ירושלים המרכז, ודרום. כל אחד מהם פועל בשיתוף פעולה עם ארגוני החירום והעזר האזרחיים במרחבו (מד"א, כב"ה, משטרת ישראל), כמו גם עם הרשויות המקומיות, בשגרה ובחירום. תפקיד המחוז הוא להכין ולהנחות את האוכלוסייה ומוסדותיה להתגוננות אזרחית ולמצבי חירום, במטרה להציל חיים.

המחוזות מקבילים לרוב למחוזות המשטרתיים ופועלים בשיתוף פעולה עמם, 95% מהחיילים הם במילואים^[1]. המחוזות מחולקים ל-20 נפות, כאשר כמעט כל נפה מקבילה למרחב משטרתי, בנוסף 26 גדודי חילוץ, 13 גדודי אב"כ (בתהליך הסבה לגדודי חילוץ), 26 יחידות צבאיות לבתי חולים, 8 גדודי חי"ר קל ו-6 יחידות לוגיסטיות מרחביות^[1].

בנוסף, לגדודי החילוץ במילואים, פיקוד העורף מפעיל חטיבת חילוץ, המאגדת בתוכה ארבעה גדודי חילוץ והצלה המורכבים מחיילים בשירות סדיר וכן שתי חטיבות חי"ר במילואים שאחראיות בזמני חירום על מרחב העורף בצפון ובדרום כאשר ייעודם הוא פעילות ככוח לוחם בעורף להגנת יישובי גבול הצפון והדרום וסיוע לתושבי היישובים בשעת חירום.

בחודש ינואר 2016, החליט הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, על סגירת מחוז מרכז ואיחודו עם מחוז ירושלים, באוגוסט הסתיים תהליך איחוד המחוזות, המפקד הראשון של המחוז המאוחד, שנקרא מחוז ירושלים והמרכז, היה אל"ם רמטין סבטי.

חטיבות פיקוד העורף
תג	שם	מספור	יחידת אם	גדודים	מפקד מכהן	הערות
חטיבות סדירות
	חטיבת החילוץ וההדרכה			גדוד שחר (498) גדוד קדם (489) גדוד תבור (894) גדוד רם (668)	אלעד אדרי	חטיבת חילוץ והצלה קרבית סדירה
חטיבות מילואים
	חטיבת דניאל	6050	מחוז דרום	גדוד 419 גדוד 5032 גדוד 7109 גדוד 5704	שילה אדלר
	חטיבת החי"ר הצפונית	5692	מחוז צפון	גדוד 9239 גדוד 982 גדוד 9214 גדוד 9311	גור רוזנבלט

כלל מחוזות הפיקוד:^[6]

מחוז הצפון

מחוז חיפה

מחוז דן

מחוז מרכז

מחוז ירושלים והמרכז

מחוז הדרום

פיקוד העורף משמש מכשיר בידי שר הביטחון להוצאת צווי הגבלת תנועה מנהליים ארוכי-טווח. הצווים שמוצאים מפעם לפעם מכח תקנות שעת חירום (1945) מכוונים כנגד פלסטינים מזרח-ירושלמים, ערבים ישראלים ויהודים ישראלים כאחד. בין הדוגמאות הבולטות בנושא זה, ניתן למנות את מקריהם של מרדכי ואנונו (2004), מחזיק תיק ירושלים ברשות הפלסטינית, חאתם עבד אלקאדר (2009)^[7], השיח' ראאד סלאח (2009)^[8] ופעיל הימין נריה אופן (2010)^[9].

צבע הכומתה כתום. כתום מוכר ברחבי העולם כצבע לחילוץ ולהצלה. בשנת 2000 החליט אילן הררי, ראש מטה פיקוד העורף, לאחד את כלל חיילי הפיקוד תחת כומתה בצבע אחד, גם כדי ליצור זיהוי עם צבע החילוץ העולמי, וגם כדי לתת תחושת גאווה לחיילים. את הגוון בחרה אשתו של הררי^[10]. על הכומתה עונדים חיילים סמל כובע עם כיתוב חיל העורף.

תגים היסטוריים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: פקוד הערף
טקסט בוויקיטקסט: חוק ההתגוננות האזרחית
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פיקוד העורף

• אתר האינטרנט הרשמי של פיקוד העורף (בעברית, בערבית, ברוסית ובאנגלית) - פורטל החירום הלאומי
• פיקוד העורף, באתר צה"ל

• פיקוד העורף, ברשת החברתית פייסבוק
• פיקוד העורף, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• פיקוד העורף, ביישום טלגרם
• פיקוד העורף, ברשת החברתית אינסטגרם
• פיקוד העורף, סרטונים בערוץ היוטיוב
• הרקע ההיסטורי להקמת פיקוד העורף, באתר פיקוד העורף
• אמיר אורן, מה מפחיד את פיקוד העורף, באתר הארץ, 20 באפריל 2013
• נעם ויטמן, הוקמה הנפה הסדירה הראשונה בפיקוד העורף, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 8 ביוני 2013
• מתן חצרוני, ‏"סקרנות מסכנת את החיים" - כך הזהירו את התושבים מרקטות בעבר, באתר ‏מאקו‏, 14 ביולי 2014
• 2017 IDF Aid Delegation to Mexico, תמונות ממשלחת החילוץ למקסיקו, בפליקר, 2017
• סיור והיסטוריית מבנה הטיגארט בנס ציונה אשר שימש את פיקוד העורף מחוז מרכז עד 2017, בהיסטוריה על המפה, 21 יוני 2020
• תערובת התגוננות נגד מתקפות אוויריות, 1939, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• משלחת משותפת לצה"ל ומשרד החוץ יוצאת לסייע במוקד ההרס במיאמי, באתר צה"ל, 26 ביוני 2021
• ניר דבורי, ‏לראות דרך קירות: הפיתוחים מישראל שהצילו תינוק בבניין שקרס, באתר ‏מאקו‏, 16 בפברואר 2023