פיש אנד צ'יפס
פיש אנד צ'יפס (באנגלית: Fish and chips - "דג וטוגנים") הוא מאכל טייק אוויי פופולרי, המזוהה עם המטבח הבריטי וכן פופולרי בניו אינגלנד, קנדה, אירלנד, ניו זילנד, אוסטרליה ודרום אפריקה. המאכל מורכב מדג שנטבל בבלילה ומטוגן בשמן עמוק, אשר לידו מוגשים טוגנים (או בצל כבוש). במקור הוגש עטוף בנייר עיתון.
 | |
| מנת פיש אנד צ'יפס בדוכן בשוק הכרמל, תל אביב, 2019 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג | מאכלי דגים, מנה על בסיס תפוח אדמה, מזון מהיר  |
| מוצא | אנגליה |
| אופן הגשה | אוכל רחוב |
| מרכיבים עיקריים | דגי מאכל, תפוח אדמה |
  | |
מהמחקר האקדמי עולה שמקור המאכל במנה מהמטבח היהודי ספרדי, שהובאה לאנגליה על-ידי מגורשי ספרד שהתיישבו בממלכה במאה ה-16.[1][2][3][4] בשנת 1858 פתח ג'ון לי את מסעדת הפיש אנד צ'יפס הראשונה המוקדמת ביותר שידועה על קיומה, בחבל לנקשייר בצפון אנגליה. בשנת 1863 נפתחה חנות בלונדון על ידי ג'וזף מאלין, יהודי ממזרח אירופה, שהציע מזון זה כטייק אוויי.
מאכל זה הפך לימים לאחד מסמלי המטבח הבריטי. בשנת 1900 פעלו בבריטניה כ-30,000 מסעדות טייק אוויי שמכרו פיש אנד צ'יפס[5].
מקובל להגיש את המנה בליווי רוטב טרטר בו טובלים את המאכל, רוטב על בסיס מיונז מתובל בצלפים, לימון ועוד. יום הפיש אנד צ'יפס הבינלאומי חל ב-3 ביוני בכל שנה[6].
היסטוריה
המסורת הבריטית של אכילת דג שנטבל בבלילה ומטוגן בשמן עמוק מקורה ביהודים מגורשי ספרד ופורטוגל שעברו בהולנד לפני שהתיישבו בבריטניה החל במאה ה-16.[1][2][3][4] הם הכינו דג בסגנון דומה למנת הפסקדו פריטו - דגים המצופים בקמח ולאחר מכן מטוגנים בשמן.[4] דגים בנוסח זה נאכלו בסעודת ליל שבת ושוב למחרת, כשהם קרים, כחלק משלוש סעודות.[4][7]
הסופר האנגלי צ'ארלס דיקנס מזכיר "מחסנים של דגים מטוגנים" בספרו אוליבר טוויסט (1838),[2] ובשנת 1845 השף הצרפתי אלקסי סואייה כלל בספר מתכונים שכתב מנה של "דגים מטוגנים בנוסח יהודי", הנטבלים בבלילה של קמח ומים לפני טיגונם.[8]
לא ידוע מקומה של חנות הפיש אנד צ'יפס הראשונה. העדויות המוקדמות ביותר הן על חנויות שנפתחו בשנות ה-60 של המאה ה-19, ובהן אחת שנפתחה בידי ג'ון ליס במוזלי, לנקשייר,[9][10] ואחת נוספת שנפתחה ב-1860 באיסט אנד בלונדון על ידי ג'וזף מאלין, יהודי שהיגר ממזרח אירופה.[11] המאכל נעשה לפופולרי במיוחד בקרב מעמד הפועלים באנגליה כתולדה של ההתפשטות הזריזה של דיג בעזרת מכמורת בים הצפוני,[12] וכן התפתחותן המואצת של מסילות רכבת בבריטניה במחצית השנייה של המאה ה-19. מסילות אלו חיברו את ערי הנמל למרכזים תעשייתיים חשובים, ואיפשרו את שינועם המהיר של דגים טריים לריכוזי אוכלוסין גדולים.[13]
השפעות תרבותיות
המסורת הקתולית ארוכת השנים של הימנעות מאכילת בשר בימי שישי, בייחוד בתקופת התענית, והחלפת הבשר בדגים באותו יום ממשיכה להשפיע על ההרגלים האלו, בעיקר בקהילות שנחשבות פרוטסטנטיות, אנגליקניות, חילוניות וחילוניות בחלקן. ארוחות ימי שישי בערב נשארו מועד מסורתי לאכילת מנות פיש אנד צ'יפס; והרבה מזנונים ואתרי הסעדה ברחבי העולם, המציעים תפריטים משתנים במהלך ימות השבוע, מקפידים על הגשת מנה קבועה של פיש אנד צ'יפס בימי שישי[14].
באוסטרליה וניו זילנד, המושג "פיש אנד צ'יפס" לרוב משמש כאמצעי זיהוי הגייתי כדי להדגיש את הבדלי ההיגוי בין מדינות שונות של צלילי האות I באנגלית.
באנגלית אוסטרלית לאות I יש צליל קדמי גבוה יותר, ובאנגלית ניו זילנדית הצליל הוא אחורי נמוך יותר. לכן, הניו זילנדים שומעים את האוסטרלים מבטאים "feesh and cheeps", בעוד שהאוסטרלים שומעים את הניו זילנדים מבטאים "fush and chups"[15].
איכות הסביבה
באנגליה, שמן הפסולת מחנויות פיש אנד צ'יפס הפך למקור שימושי לביו דיזל[16]. לחברת הביו דיזל הגרמנית "פטרו-טק" יש מתווה תוכניות לייצור של ביו דיזל באנגליה משמן פסולת של תעשיית הפיש אנד צ'יפס הבריטית[16].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- גיל ססובר ואילון עמיר, פיש אנד צ'יפס: כך עושים את זה נכון, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2016
- מתכון לפיש אנד צ'יפס קלאסי, מאתר Cooks