פנגולין מלאי

פנגולין מלאי (שם מדעי: Manis javanica) הידוע גם כפנגולין סונדה הוא פנגולין הנפוץ במדינות דרום-מזרח אסיה בהן תאילנד, אינדונזיה (ג'אווה, סומטרה, בורנאו, איי סונדה הקטנים), הפיליפינים, וייטנאם, לאוס, קמבודיה, מיאנמר וסינגפור.

פנגולין מלאי
פנגולין מלאי
מצב שימור
סכנת הכחדה חמורה (CR)[1]
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	פנגולינאים
משפחה:	פנגולניים
סוג:	פנגולין
מין:	פנגולין מלאי
שם מדעי
Manis javanica ‏דמארה, 1822

אורך גופו 40-55 ס"מ (ללא הזנב), אורך זנבו 35-45 ס"מ ומשקלו 5-7 ק"ג. זנבו, גבו ורגליו מבחוץ מכוסים קשקשים. צבע הקשקשים בגבם חום ירקרק או צהבהב. בטנו ופניו מכוסים בשיער לבן עד חום בהיר. הפנגולין המלאי קרוב לפנגולין הסיני, אך גדול ממנו, צבעו בהיר יותר וטופרי רגליו הקדמיות קצרים יותר. הוא חסר שיניים, ובעל לשון באורך של כ-25 ס"מ המסייעת לו בהשגת מזונו.

הפנגולין המלאי פעיל בלילה. הוא מתגורר במאורות. הוא ניזון מנמלים ומטרמיטים. הוא בעל חושי ריח ושמיעה חדים, וניחן ביכולת טיפוס מצוינת.

ההיריון אורך כחמישה חודשים ובסופו נולד לרוב גור אחד במשקל של 100 עד 500 גרם. הגורים פוקחים את עיניהם כעבור כ-10 ימים מן הלידה, בגיל שלושה חודשים הם נגמלים מיניקה ובגיל שנה הם מגיעים לבגרות מינית. האם לוקחת את גוריה על זנבה.

טורפיו העיקריים הם הטיגריס ונמר ערפילי מצוי. הפנגולין המלאי ניצוד על ידי האדם לצורך מזון, ולשימושים ברפואה עממית שם נעשה בקשקשיו שימוש לטיפול במחלות עור.