צליחה (ספר)

בספרו מתאר אזוב את מלחמות הגנרלים במלחמה ואת מהלכי האוגדות של צה"ל שלחמו בקרב הצליחה. בין היתר מתוארים בספר דוד אלעזר^[2], אריק שרון^[3], אברהם אדן, דני מט^[4], אמנון רשף, יעקב אבן^[5], שמואל גונן וחיים בר-לב. בין הקרבות שחקר אזוב בספרו מתוארים בין היתר: קרב החווה הסינית^[6], פיתוחו של גשר הגלילים והשימוש בו במהלך המלחמה, כיתור הארמייה השלישית של מצרים, המארב לחטיבה 25 המצרית, קרב סרפאום^[7] והפשיטה על בסיסי הטילים במצרים ב-16 באוקטובר 1973. עוד טוען אזוב בספרו כי:

כדי לפתוח פרוזדור לצליחת התעלה ולהקים ראש גשר מעברה השני, לחם צה"ל באזור 'החווה הסינית' במשך שישים שעות. היו אלה שעות של כאוס, של שחיקה נוראה, של אבדות רבות. צה"ל יצא לקרב הצליחה בחופזה, אבל תורת הלחימה שלו עמדה במבחן, היעדים שהותוו בתוכנית 'אבירי לב' הושגו, והמטרה האסטרטגית- לגרום- למצרים לזעוק בבקשה להפסקת אש- הושגה. אבל לא תורת הלחימה היא זו שקבעה את גורל הצליחה, אלא הרוח והדבקות של הכוחות הלוחמים. גם כשנתקל במכשולים שלפרקים נתפשו בלתי עבירים, גם כשספג אבדות בסדרי גודל שאיש לא צפה, גם כשיחידות שלמות התפרקו- צה"ל זרם מערבה, ולא חדל מזרימתו עד שהוכרזה הפסקת אש. אין להסביר את הזרימה הבלתי פוסקת הזאת רק בתוכנית קרב שעלתה יפה, אלא ברוח הלוחמים. כשישים ציונים לשבח מסוגים שונים, כולל עיטור הגבורה, חולקו למפקדים ולחיילים שלחמו באזור הצליחה בין החמישה עשר לשמונה עשר באוקטובר.

— עמירם אזוב, "צליחה, שישים שעות באוקטובר 1973", הוצאת דביר, 2011, עמוד 276

אזוב טוען בספרו כי קרב הצליחה היה הקרב המורכב והקשה בתולדות צה"ל^[8], אשר היווה את התפנית בחזית הדרום ואפשר את הכרעת הצבא המצרי^[9]. כמו כן טוען אזוב בספרו כי אף כי למלחמות הגנרלים הייתה השפעה מסוימת על ההתרחשויות והדרך בה התקבלו ההחלטות בדבר ניהול חזית הדרום במלחמה, הוא טוען כי לא הייתה להם השפעה מכרעת או משבשת על הצלחת צה"ל^[10] לצלוח את התעלה ולהכריע את צבא מצרים, נוכח תנאים קשים, אתגרים, מכשולים ואויב עדיף^[11]. כמו כן טען אזוב כי האלוף שרון היה מכריע^[12] בחשיבותו למהלך צליחת התעלה^[13] בשל היותו יוזם והתקפי אולם לא היה גיבור יחיד של המערכה כפי שהצטייר לאחריה.

המחבר, עמירם אזוב, יליד 1952 וחבר קיבוץ משמר העמק, שירת בצה"ל כקצין בחי"ר ובתותחנים, והוא רס"ן במילואים^[14]. במלחמת יום הכיפורים שירת בפיקוד המרכז^[15]. אזוב הוא בעל תואר דוקטור בהיסטוריה צבאית בתחום רומא העתיקה מאוניברסיטת תל אביב.

אזוב עבד ארבע עשרה שנים במחלקה להיסטוריה של צה"ל ופרסם במסגרת זו מספר מחקרים על מלחמת יום הכיפורים שנותרו חסויים, ובהם המחקר "בלימה" והמחקר "מגננה". כן עבד אזוב החל משנת 2006 על מחקר הנוגע לצליחת התעלה במבצע אבירי לב. בעקבות מחלוקת עם ראש המחלקה להיסטוריה בצה"ל, פרופסור אלון קדיש, על הנוסח האקדמי של המחקר החליט האחרון לגנוז אותו. אזוב פנה בנושא לרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי ולשר משה יעלון ואף למבקר המדינה, אולם לבסוף לא הושגה פשרה והדבר הוביל להתפטרותו של אזוב ולהחלטתו לפרסם את המחקר כספר, ללא מקורות המידע החסויים שברשות צה"ל. כתגובה החליטה המחלקה להיסטוריה להגיש כנגדו תביעה על הפרת חוזה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. אזוב טען מנגד כי נעשה ניסיון להגביל את החופש האקדמי והספרותי שלו, וכי החלטת המחלקה להיסטוריה לגנוז את מחקרו אינה רלוונטית לזכותו לפרסם את ספרו^[16]. השופטת יהודית שבח פסקה בשנת 2011 לטובת הנתבע^[17].

• רונן ברגמן, "צליחה שכתבתי", ידיעות אחרונות – המוסף לשבת, 20 ביוני 2011.

• דף הספר באתר "טקסט".
• אורי בר-יוסף, "צליחה: 60 שעות באוקטובר 1973" מאת עמירם אזוב, באתר הארץ, 6 ביולי 2011
• צליחת תעלת סואץ: הסיפור האמיתי מאחורי המבצע, ערוץ 10, ‏ 14 ביולי 2011.
• עפר דרורי, צליחה, עמירם אזוב, דביר, 2011, 317 עמודים, אתר "גלובל ריפורט", ‏ 26 ביוני 2011.
• שמאי וסרמן, בעקבות הספר "צליחה": התעלה, 1973, ישראל היום, ‏ 28 ביוני 2011.
• יוסי מלמן, קרב חוזר על הצליחה, באתר הארץ, 26 במאי 2011.
• שירי לב ארי, קריאת קרב: יותר ויותר ספרים עוסקים במלחמת יום כיפור, nrg, ‏ 6 באוקטובר 2011.
• דני אשר, צליחה - 60 שעות במלחמת 1973, "ישראל דיפנס", ‏ 30 ביוני 2011.
• צליחה - 60 שעות באוקטובר 1973, סקירת הספר באתר "יד לשריון.
• איתמר לוין, נדחתה תביעת המדינה נגד חוקר צליחת התעלה, חדשות מחלקה ראשונה, ‏ 1 בנובמבר 2011.
• שרה ליבוביץ-דר, יחידת הסירות נאבקת על התהילה במלחמה, nrg, ‏ 7 באוקטובר 2011.