גבי אשכנזי

גבי אשכנזי נולד ליוסף ופרידה אשכנזי במושב חגור^[2]. אמו עלתה לישראל מחלב שבסוריה, בגיל 10 במסגרת מבצע האלף, מבצע חשאי של הפלמ"ח^[3]. אביו עלה מפלובדיב שבבולגריה כניצול השואה, ולחם במלחמת העצמאות כחייל בגדוד 9 של הפלמ"ח^[4]. אחיו הצעיר הוא תת-אלוף (מיל') אבי אשכנזי, שהצטרף בעקבותיו לפנימייה הצבאית, ובתפקידו האחרון בצה"ל היה מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה בבסיס צאלים.

בגיל 14, כשנה לאחר מלחמת ששת הימים, החליט אשכנזי להצטרף אל שלושה מחבריו למחזור, והחל ללמוד בפנימייה הצבאית בתל אביב^[5][6].

שנות השבעים

בשנת 1972 התגייס לצה"ל ובחר לשרת בחטיבת גולני, זאת בעקבות סיורי היכרות ואימונים משותפים עם לוחמי החטיבה שנערכו בתקופת לימודיו בפנימייה^[7], ושובץ בגדוד 12 (ברק) של החטיבה. בגולני עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר, אותו סיים בהצטיינות^[8]. לאחר מכן במלחמת יום הכיפורים השתתף בקרבות כצוער קורס קציני חי"ר, ולחם בחזית הדרום, במסגרת גדוד חי"ר שפעל תחת אוגדת שרון, בגזרת האגמים המרים^[9]. לאחר סיום המלחמה השלים את הכשרתו בקורס הקצינים. את הקורס סיים בהצטיינות ואת הדרגות קיבל מהרמטכ"ל דוד אלעזר^[10]. אשכנזי שב לחטיבה כמפקד מחלקה בפלוגה המסייעת בגדוד 12 במהלך מלחמת ההתשה במובלעת הסורית ובקרבות על שיא החרמון^[11] בהמשך מילא גם תפקידי קצין מבצעים גדודי ומפקד פלוגה בגדוד 13. בשנת 1976, כמפקד פלוגה השתתף במבצע יונתן^[12]. לאחר מכן שימש כקצין מבצעים חטיבתי^[13]. ב-1978, במהלך מבצע ליטני, עת היה סגן מפקד גדוד 12 בגולני, נפצע אשכנזי בפשיטה גדודית על יעדי מחבלים צפונית למרג' עיון שבלבנון. פציעתו הוגדרה כקלה משום שמרבית הקליעים פגעו באפוד מגן שלבש ולא בו^[14].

שנות השמונים

לאחר שהחלים מפציעתו, שב לשרת בגדוד, אך בסוף אותה שנה השתחרר מצה"ל, והחל ללמוד באוניברסיטה. בשנת 1980 שוכנע על ידי הרמטכ"ל רפאל איתן, לשוב לשירות קבע צה"ל^[15] ומונה למפקד גדוד 51 בגולני^[16], ופיקד עליו בין היתר במבצע מוביל בלבנון^[17]. במלחמת לבנון הראשונה (1982) שימש כסגן מפקד חטיבת גולני. במהלך המלחמה פיקד בין היתר על הכוחות שפעלו בקרב על הבופור ועל הפעולות בג'בל ברוך ובא-נבטיה^[18]. לאחר המלחמה, למד במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה וסיים בהצטיינות^[8]. בתום לימודיו מונה לקצין אג"ם במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי, והשתתף בפעולות חשאיות להעלאת עולים מאתיופיה לישראל^[19]. עם סיום תפקידו הועלה לדרגת אלוף-משנה, והיה למפקד עוצבת חירם^[20], חטיבה מרחבית בפיקוד צפון^[21].

בשנת 1987 מונה למפקד חטיבת גולני. הוא פיקד על הפשיטה של גולני על מזרעה אל חמרה.

באותה עת פרצה האינתיפאדה הראשונה והחטיבה תחת פיקודו, פעלה בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה, וביצועיו זכו להצלחה ולהערכה רבה. כמו כן ביצעה החטיבה, תחת פיקודו, פעילות מבצעית שוטפת ומבצעים מיוחדים בדרום לבנון כנגד מחבלי החזבאללה. באחד המבצעים ביצע כוח בפיקוד אשכנזי, פשיטה על בסיס חזבאללה, שמוקם בחווה חקלאית המכונה מזרעת אל-חמרא שברמת נבטיה. כוח החוד, שהורכב מאנשי סיירת גולני, בפיקודו של ארז גרשטיין, נע בחשאי עד שהיה בקרבתם של המחבלים והרגם^[22]. שנתיים לאחר מכן, מונה לקצין אג"ם בפיקוד הצפון^[23], והיה בין אלה שהגו את נוהל חניבעל^[24].

שנות התשעים

לאחר מכן הועלה לדרגת תא"ל ובשנים 1990–1992 שימש כמפקד עוצבת נתיב האש. לאחר מכן, בשנים 1992–1994, פיקד אשכנזי על יחידת הקישור ללבנון (יק"ל), בין היתר במבצע דין וחשבון^[25]. בתפקידו הבא שימש, בשנים 1994–1996, כראש חטיבת המבצעים במטכ"ל. בשנת 1996 הועלה לדרגת אלוף, ומונה לעוזר ראש אג"ם. בשנת 1997 עמד בראש ועדת חקירה לבדיקת אסון השריפה בוואדי סלוקי, בו נהרגו חמישה מלוחמי חטיבת גולני ונפצעו חמישה נוספים^[26]. ביולי 1998 מונה לאלוף פיקוד הצפון ובין היתר פיקד על הנסיגה מרצועת הביטחון, על-פי החלטת ממשלת ישראל, בראשותו של אהוד ברק. באוקטובר 2000 נחטפו בהר דב (שעל גבול הצפון) שלושה חיילי צה"ל. במסגרת חקירת האירוע, אף על פי שדו"ח החקירה ניקה את אשכנזי מאשמה, הועלו טענות קשות על כך שהדו"ח נכתב שלא כראוי, בלי לשמוע מספיק עדויות שטח. אף נטען כנגד אשכנזי כי ניסה להפיץ סיפור כאילו החיילים עסקו בעסקת סמים, אף שידע שהדבר לא נכון, על מנת לנקות את שמו^[27].

העשור הראשון של המאה ה-21

בשנים 2002–2004 שימש בתפקיד סגן הרמטכ"ל^[28], ובשנת 2005 היה מועמד להחליף את הרמטכ"ל משה יעלון. עם פרסום ההחלטה לפיה דני חלוץ נבחר למשרת הרמטכ"ל ה-18 של צה"ל, פרש אשכנזי מצה"ל^[11]. לאחר שחרורו מצה"ל, ולאחר תום תקופת הצינון המחויבת על-פי חוק, נבחר ב-2006 על ידי שר הביטחון עמיר פרץ לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון, וב-27 ביולי 2006 החל את כהונתו בתפקיד^[29]. בתפקידו כמנכ"ל משרד הביטחון הוא סבר שיש להעדיף את פיתוח מערכת כיפת ברזל על פני מימון הקמת חדרי בטחון בעוטף עזה^[30].

רמטכ"ל

בעקבות אירועי מלחמת לבנון השנייה והביקורות שעלו אחריה, הכריז הרמטכ"ל דן חלוץ על התפטרותו ב-17 בינואר 2007. לאחר התייעצויות, החליטו ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט ושר הביטחון עמיר פרץ כי אשכנזי ימונה למחליפו של חלוץ בתפקיד הרמטכ"ל ה-19 של צה"ל^[31]. אשכנזי הועדף על פני מתחרהו העיקרי, סגן הרמטכ"ל האלוף משה קפלינסקי, בין היתר עקב החשש שקפלינסקי יצוין לרעה בדו"ח וינוגרד - הוועדה הממשלתית לחקר אירועי מלחמת לבנון השנייה^[32][33]. ב-14 בפברואר 2007 נכנס אשכנזי לתפקידו כרמטכ"ל ה-19 של צה"ל^[34].

כרמטכ"ל היה על אשכנזי להתמודד עם אירועי מלחמת לבנון השנייה ולהפיק לקחים בעקבותיה. עד מהרה הכריז כי בראייתו, ”צבא נמצא באחד משני המצבים: או שהוא מתכונן למלחמה או שהוא נלחם”^[35]. אשכנזי החל בציוד מחדש של כל הימ"חים (יחידות מחסני החירום) ובמשטר אימונים נרחב ליחידות היבשה השונות במתווה מלחמה כוללת ולוחמת גרילה כאחד (לאחר שנים בהן לא ערכו מספר חטיבות ואוגדות תרגילים בהיקף דומה)^[36]. בנוסף החזיר אשכנזי את קורס מפקדי חטיבות (מח"טים) וקורס מפקדי אוגדות (מאו"גים), על מנת להכשיר מפקדים לפקד על אוגדות משוריינות, והגיש לאישור הממשלה תוכנית רב-שנתית ("תפן") להתעצמות זרוע היבשה, כאשר הרכש העיקרי היה מערכות מעיל רוח להגנה אקטיבית ונגמ"שי נמ"ר חי"ר^[37].

במהלך שנת 2007 אמר אשכנזי "כי בכל עימות עתידי שיכפה על מדינת ישראל, יהיה צורך לוודא שבסופו יהיה ברור מי הפסיד ומי ניצח"^[38]. בסוף שנת 2007 הוא אמר לגבי העימות עם חמאס ברצועת עזה: "אי אפשר לנצח ארגון טרור בלי לשלוט בסופו של דבר בשטח. התוצאות הטובות של יהודה ושומרון הן בגלל שליטתנו בשטח ולא נוכל לנצח בעימות, רק באמצעות אש ותקיפות מהאוויר"^[39].

ב-6 בספטמבר 2007 השמיד צה"ל בפיקודו את הכור הגרעיני בסוריה^[40][41]. בדצמבר 2007 נפגש אשכנזי בישראל עם אדמירל מייקל מאלן, יושב ראש המטות המשולבים של ארצות הברית והייתה זו הפעם הראשונה זה 10 שנים שבה רמטכ"ל ישראלי נפגש עם מקבילו האמריקני. בעת ביקור גומלין בארצות הברית ביולי 2008 העניק לו מאלן את אות לגיון ההצטיינות בדרגת מפקד^[42].

צה"ל בהובלת הרמטכ"ל אשכנזי^[43] נקט קו התקפי אל מול החמאס שכלל פשיטות ומבצעים מיוחדים כנגד יעדי מחבלים מעבר לגדר, בשטח הרצועה, במטרה לפגוע בפעילי החמאס בשטחם ובמקביל לחזק את יכולתם וביטחונם העצמי של מפקדי השדה לפקד על כוחות בלחימה ובמערכה^[44]. בסוף 2007 צה"ל גיבש, בהמלצתו, מספר תוכניות למלחמה ברצועת עזה, כולל תוכנית לכיבוש מוחלט של הרצועה.

בסוף חודש פברואר 2008 יצא צה"ל למבצע חורף חם כנגד ארגוני הטרור בעזה במשך שתי יממות, ובסופו הושג הסכם רגיעה בין ישראל לחמאס. בהמשך אותה שנה דחף אלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט, לביצוע מבצע מיוחד לחטיפת אחמד ג'עברי, אשר נחשב למפקדה בפועל של הזרוע הצבאית של החמאס, על ידי כוח מיחידה מובחרת. הרמטכ"ל, אשכנזי, אישר את הפשיטה, וכמוהו גם השר ברק וראש הממשלה אולמרט. גלנט פיקד עליה מתוך חדר המבצעים של השב"כ בתל אביב. הכוח הפושט התמקם בעמדות המתנה בעזה וארב לרכב בו נסע ג'עברי, אולם הלה פנה במפתיע ולא נסע בנתיב המתוכנן. הכוח שב לישראל מבלי להתגלות^[45].

בסוף 2008 ותחילת 2009 יצא צה"ל למבצע עופרת יצוקה, בו ערכו כוחות צה"ל מתקפה אווירית ויבשתית רחבת היקף כנגד ארגוני הטרור בעזה בראשות החמאס^[46]. בתחילת המבצע הוציא אשכנזי דף קרבי בו כתב: "אין לנו מלחמה עם האזרחים הפלסטינים, אויבנו הם גורמי הטרור – החמאס וגרורותיו, שהפכו את האוכלוסייה כולה ל'מגן אנושי'"^[47]. אשכנזי סבר שהמבצע צריך להיות קצר וחד באופן שיגרום ל"הלם ומורא" מקסימלי, והרס מינימלי ברצועת עזה^[48]. במסגרת זאת הוא ייחס חשיבות רבה למהלומת פתיחה מפתיעה^[49] וסבר שהפעולה הקרקעית צריכה להיות קצרה^[50]. הוא סבר שהיה צריך לסיים את המבצע אחרי שבועיים^[49][51], דבר שלא קרה לדבריו בגלל ויכוחים בדרג המדיני^[49], והתנגד להצעת מפקד פיקוד דרום, יואב גלנט, לכבוש את רפיח^[52] ולעמדה של חיים רמון ואחרים להמשיך את המבצע עד חיסול כל הצמרת של חמאס וסילוק החמאס מרצועת עזה^[53][54], ועמדתו זאת תאמה את החלטת הקבינט^[52][55].

פיקוד הדרום הופקד על ניהול זירת המערכה ברצועת עזה הן באוויר והן ביבשה ובים. המטה הכללי ואשכנזי בראשו היה אמון על העיסוק בתקשורת, העבודה אל מול הדרג המדיני, המוכנות להתלקחות זירה נוספת ופיקוד על מבצעים מיוחדים בהקשר לזירה הרחבה של המבצע^[56]. אשכנזי אף סייר בשדה הקרב, כדי להתרשם מן הלחימה באופן בלתי אמצעי ולחזק את ידי הלוחמים^[57]. במהלך המבצע נהרגו 10 חיילים ו-3 אזרחים, לעומת כ-1,160 פלסטינים, ביניהם למעלה מ-700 מחבלים, ובציבור נוצר הרושם שצה"ל הפיק את מרבית הלקחים ממלחמת לבנון השנייה - הן בנושא הפעילות ההתקפית והן בנושא התגוננות העורף^[58].

לאחר כניסת הרב, תא"ל אביחי רונצקי לתפקידו כרבצ"ר, החלו חיכוכים בין אנשי הרבנות הצבאית לאנשי חיל החינוך והנוער ובראשם קצין חינוך ראשי, תא"ל אלי שרמייסטר, בהקשר לתכני החינוך והזהות היהודית המוקנים לחיילים. במהלך "מבצע עופרת יצוקה" ליוו אנשי הרבנות הצבאית, בהוראת הרבצ"ר, תא"ל רונצקי, את הכוחות הלוחמים, העבירו להם הרצאות ושיעורים וכן חילקו דפי מסרים. הדבר יצר חיכוך עם אנשי חיל החינוך והנוער וכן לביקורת תקשורתית נרחבת. אשכנזי קיים פגישה עם שרמייסטר ורונצקי כדי להסדיר את חלוקת התפקידים בין שני הגופים האחראים בצה"ל על הקניית תכנים ערכיים וחינוכיים לחיילים וללוחמים^[59].

פרשת הרפז

באפריל 2010 הודיע שר הביטחון אהוד ברק כי אשכנזי לא ימשיך בתפקידו שנה חמישית, ויסיים את כהונתו בפברואר 2011^[60]. באותה תקופה שררה אווירה עכורה בין השניים. ב-6 באוגוסט 2010 נחשף בתקשורת "מסמך הרפז" שלימים נודע כי זויף בידי בועז הרפז. כנגד אשכנזי נטען שהוא ניסה להשפיע באופן לא ראוי על בחירת הרמטכ"ל הבא, בין השאר על ידי יצירת ספין תקשורתי, והדלפת המסמך מתוך לשכתו. המשטרה ומבקר המדינה החלו לחקור את הפרשה. תחילה הכחיש אשכנזי את קשריו עם הרפז^[61]. ב-14 בפברואר 2011 הסתיימה כהונת אשכנזי.

במאי 2012 ביקש מבקר המדינה מהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לפתוח בחקירה פלילית כנגד אשכנזי וראש לשכתו ארז וינר. בהסתמך על ממצאי המבקר גם הפצ"ר דני עפרוני המליץ כן^[62]. ב-1 באוגוסט 2013 החליט היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד אשכנזי^[63], וביוני 2014 נחקרו באזהרה הוא ואשתו. בינואר 2016 החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיקים נגד אשכנזי, ונגד רעייתו, רונית, עם זאת ציין כי אשכנזי ואנשי לשכתו עסקו באיסוף מידע מכפיש על שר הביטחון ואנשיו^[64]. ב-8 במאי 2020 חשפה העיתונאית איילה חסון בחדשות 13, תוך הפרת צו איסור פרסום, תמליל שיחה בנוגע לפרשת הרפז בין הפצ"ר אביחי מנדלבליט לרמטכ"ל גבי אשכנזי^[65].

בפברואר 2012 מונה ליושב ראש הוועד המנהל של קרן רש"י, תפקיד אותו הוא ממלא בהתנדבות^[66]. באפריל 2017 הצטרף לתנועת "פנימה" בראשותו של שר החינוך לשעבר, שי פירון^[67].

יו"ר שמן

בנובמבר 2011 מונה אשכנזי ליו"ר חברת "שמן משאבי נפט וגז"^[68]. בתשקיף שפרסמה החברה נמסר כי תפקידו יכלול "ייעוץ בתחומים אסטרטגיים, תכנון אסטרטגי של פעילות החברה, זיהוי הזדמנויות עסקיות בתחום חיפושי הנפט והגז וייצוג החברה מול רשויות ממשלתיות ומול משקיעיה". החברה מסרה כי "משרד הביטחון הערים בעבר קשיים על ביצוע הקידוח" ואשכנזי היה מעורב בדיונים עם משרד הביטחון לקבלת האישורים^[69]. באוגוסט 2012 הצהיר בריאיון עיתונאי כי הוא מתנגד למדיניות הממשלה בנוגע להפקת הגז^[70]. באוקטובר 2013 בעקבות כישלון הקידוח של החברה למציאת נפט, התפטר מתפקידו זה^[71].נראה שהחברה הייתה משוכנעת שאשכנזי ישיג את האישור הנדרש. מהודעותיה לבורסה עולה שכבר בפברואר 2012 היא חתמה חוזה עם חברה אמריקאית לצורך ביצוע הקידוח, חמישה חודשים לפני שהגיע האישור המיוחל ממשרד הביטחון. בשנתיים בהן כיהן כיו"ר החברה (ב-75% משרה) הייתה עלות שכרו של אשכנזי 3 מיליון ש"ח^[69]. נגד אשכנזי ומנכ"ל החברה, יוסי לוי, הוגשה תובענה ייצוגית בסך 165 מיליון ש"ח, בטענה שהטעו את משקיעי החברה^[72]. בפשרה שהושגה נקבע פיצוי בסך 4.5 מיליון ש"ח, שאותו תשלם חברת הביטוח של "שמן"^[73].

בעקבות המשבר עם טורקיה

במאי 2012 הוגש בטורקיה כתב אישום, ובו תביעה לגזור תשעה מאסרי עולם, נגד אשכנזי ועוד שלושה קצינים בכירים ישראלים, עקב מעורבותם, בשנת 2010, בהשתלטות על ספינת "המרמרה" במשט לעזה^[74].עם הסכמי הפיוס עם טורקיה בשנת 2016, בוטלו כל כתבי אישום אלו^[75].

ב-21 בפברואר 2019, ערב סגירת רשימות המועמדים לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הודיע אשכנזי על הצטרפותו לחיים הפוליטיים^[76], היה מהגורמים ליצירת רשימת כחול לבן והוצב במקום הרביעי ברשימה מטעם סיעת חוסן לישראל, ממנו נכנס לראשונה לכנסת העשרים ואחת. הוא נחשב למנהיג הרביעי ברשימה המאוחדת לצד בני גנץ, יו"ר חוסן לישראל, יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד ומשה יעלון יו"ר תל"ם.

הוא התמודד במשך הבחירות לכנסת ה-22 באותו המקום ולאחר כינון הכנסת קיבל את תפקיד יו"ר ועדת חוץ וביטחון הזמנית בשל הסכמה בין הליכוד לכחול לבן עליו^[77].

שר החוץ

ב-17 במאי 2020 הושבע לתפקיד שר החוץ במסגרת הממשלה ה-35^[78]. בטקס חילופי השרים הביע תמיכתו בעסקת המאה^[79].

ב-18 ביוני 2020 אישר הפרלמנט האירופי את הסכם "שמיים פתוחים" בין ישראל לאיחוד האירופי. זהו אישור קבוע שימנע פרישה עתידית של חברות האיחוד מההסכם באופן עצמאי^[80]. למחרת, אשכנזי החליט למנות את אלון אושפיז למנכ"ל משרדו^[81].

בעקבות חילופי הממשל בארצות הברית, הוקם במשרד החוץ צוות מיוחד בראשותו שיתמקד בגיבוש אסטרטגיה כיצד ישראל תהיה מוערבת במשא ומתן עתידי בין ארצות הברית והמעצמות לבין איראן, וכיצד תוכל להשפיע על עמדת ממשלו של הנשיא הנכנס, ג'ו ביידן בנושא ועל תוכני ההסכם^[82].

ב-3 בדצמבר נפגש עם שר החוץ הירדני. דבר קיומה של הפגישה התפרסם מזה כמה שנים (פגישות רבות שנערכו בשנים האחרונות פורסמו רק על ידי מידע ממקורות זרים שבמרבית המקרים גם לא קיבלו התייחסות מגורמים ישראלים או ירדנים)^[83]. בהמשך נודע שישראל וירדן קידמו פרויקטים משותפים^[84].

בעקבות הסכמי אברהם, קיים את טקס ההוקרה הראשון אי פעם לדיפלומטים הישראלים ששירתו בחשאי במפרץ הפרסי^[85][86].

ב-30 בדצמבר 2020 הודיע לחברי מפלגתו, על פסק זמן מהפוליטיקה, ושלא יתמודד בבחירות לכנסת ה-24^[87][88], אך המשיך לתמוך במפלגה^[89].

לאחר מבצע שומר החומות, ובעקבות יוזמה מצרית להפסקת אש ארוכת טווח, טס אשכנזי למצרים לפגישה עם מקבילו. זה המפגש הראשון בין שרי חוץ מהמדינות שמתקיים במצרים באופן גלוי מאז 2008^[90].

צבאית

• בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל
• בוגר בית הספר הגבוה לפיקוד של המארינס, בצבא ארצות הברית

אקדמית

• בעל תואר ראשון משולב במדע המדינה ובמזרחנות מאוניברסיטת חיפה
• בוגר התוכנית למנהלים בכירים בניהול עסקים בינלאומיים באוניברסיטת הרווארד

ב-2010 העניקו עיריות אור יהודה ומגדל העמק "אזרחות כבוד" לאשכנזי^[91]. באור יהודה אף קראו לכיכר תנועה על שמו, זאת על אף התנגדותו^[92] ורצונו להחליף את שמה של הכיכר ל"כיכר צה"ל". בשנת 2012 נקרא בעיר גם רחוב על שמו ואשכנזי הגיע לטקס חנוכת השם^[93]. בדצמבר 2015 הוחלט להחליף את שם הרחוב ליצחק רבין.

הוא נשוי לרונית (לבית קרני), שמשפחתה היא מוותיקות כפר סבא, אשת נדל"ן. להם שני ילדים. מתגוררים בכפר סבא.

• דן מרגלית ורונן ברגמן, הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2011, מסת"ב 9789655179705
• עמוס הראל, תדע כל אם עברייה, אור יהודה: כנרת זמורה ביתן, 2013, מסת"ב 9789655525564
• עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2008, מסת"ב 9654824310
• עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון: האמת על מלחמת לבנון השנייה, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2007, מסת"ב 9654824086
• בן כספית, חמקן, אור יהודה: זמורה ביתן, 2013, מסת"ב 9789655525915
• אהוד ערן, תמצית געגוע: סיפורו של ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון, תל אביב: ידיעות ספרים, 2007, עמ' 15-16, מסת"ב 9655116824
• יועז הנדל ויעקב כץ, "ישראל נגד איראן, מלחמת הצללים", כנרת זמורה-ביתן, 2011.
• יעקב כץ, קוד אריזונה, מודיעין: כנרת זמורה-דביר, 2020.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: גבי אשכנזי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גבי אשכנזי

• גבי אשכנזי, באתר הכנסת
• גבי אשכנזי, ברשת החברתית פייסבוק
• גבי אשכנזי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• גבי אשכנזי, ברשת החברתית אינסטגרם
• גבי אשכנזי, באתר כנסת פתוחה
• גבי אשכנזי, באתר ערוץ הכנסת
• חדשות 2, ‏הווידאופדיה: גבי אשכנזי, באתר ‏מאקו‏, 6 ביולי 2010

  

• אבי צור, "לא אתן לפגוע בזכויות נכי צה"ל" ראיון שנערך עם אשכנזי בעת שהיה מנכ"ל משרד הביטחון, ביטאון נכי צה"ל "הלוחם", גיליון 203, ‏ דצמבר 2006, כפי שהועלה באתר "פרש"
• יואב לימור, מה הוא שותק?, באתר ynet, 13 במרץ 2009
• גיורא איילנד, סיום כהונת הרמטכ"ל גבי אשכנזי – הערכה, "מבט על" ביטאון המכון למחקרי ביטחון לאומי, גיליון 242, ‏ 17 בפברואר 2011.
• עמוס הראל, לקראת סוף הקדנציה העניינים קצת השתבשו לרמטכ"ל גבי אשכנזי, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2010

  

• רון בן ישי, צבא מחוזק, מנהיגות קשוחה. ימי אשכנזי, באתר ynet, 10 בפברואר 2011
• יהושע בריינר‏, סוף עידן אשכנזי: סיכום תקופה, באתר וואלה!‏, 11 בפברואר 2011
• דרור גלוברמן, ‏הגולנצ'יק שכבש את הפסגה, באתר ‏מאקו‏, 2 בנובמבר 2011
• ליאור זנו, אסדה במקום קסדה: הגנרלים בדימוס עברו לחיפושי נפט, באתר TheMarker‏, 10 בפברואר 2012
• חן קוטס בר, ההר זוכר הכל: הפצע מהבופור עדיין מדמם, באתר nrg‏, 10 ביוני 2012
• לירון שמם, ‏כולם אוהבים את גבי, באתר ‏מאקו‏, 18 באוקטובר 2012
• שוקי שדה, למה גבי אשכנזי לא מפסיק להסתבך?, באתר TheMarker‏, 20 ביוני 2014
• אייל לוי, ‏מוביל את הפעילים ושואף לעוד מנדטים: בדרכים עם המנוע של כחול לבן, באתר מעריב אונליין, 6 באפריל 2019
• דוד בן בסט מראיין את גבי אשכנזי, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏13 בספטמבר 2019
• בן כספית, ‏"לא הייתי חלק מהשבט הלבן": גבי אשכנזי מדבר על הילדות ועל עתיד המדינה, באתר מעריב אונליין, 13 באוקטובר 2019
• רינה מצליח, פגוש את העיתונות, ‏אשכנזי: "מבין את האכזבה, לא היה רוב לחוקי נתניהו", באתר ‏מאקו‏, 25 באפריל 2020
• שוקי שדה, נוסח אשכנזי, באתר TheMarker‏, 1 ביוני 2020
• איתמר אייכנר, אשכנזי: האמריקנים לא רצים להסכם עם איראן, יש לנו סיכום, באתר ynet, 2 במרץ 2021
• רינה מצליח, ‏גבי אשכנזי: "נתניהו מצטער שלא קיים את ההסכם", באתר ‏מאקו‏, 19 ביוני 2021

מכּתביו

• הרמטכ"ל: נפגע בטרור ובתומכיו(הקישור אינו פעיל, 22.2.2020), דף קרבי שהפיץ הרמטכ"ל ללוחמי צה"ל לרגל מבצע עופרת יצוקה, אתר זרוע היבשה, ‏ 4 בינואר 2009
• עלינו להיות תמיד עם האצבע על הדופק, אתר צה"ל, ‏ 9 באוקטובר 2010
• ההר האדום: הקרב ששינה את חיי הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, באתר nrg‏, 27 בספטמבר 2009, מאמר על קרב הבופור
• רא"ל אשכנזי: "שמרו על צה"ל והישגיו", פקודת יום עם תום שירותו כרמטכ"ל, במחנה, 14 בפברואר 2011
• נאום הסיום של הרמטכ"ל אשכנזי, נאום הפרידה של אשכנזי בטקס לכבוד תום שירותו כרמטכ"ל, במחנה, 13 בפברואר 2011
• קץ לאגדה: גבי אשכנזי על תא"ל ארז גרשטיין, באתר nrg‏, 8 במאי 2011
• נאום הרמטכ"ל רא"ל גבי אשכנזי ביום הזיכרון לחללי צה"ל ה'תש"ע, מתוך אתר הקרן למורשת הכותל המערבי, ‏ 29 באפריל 2010
• הרמטכ"ל: "נוסיף להילחם עד שיבוא שלום", אתר צה"ל, ‏ 5 באפריל 2009.
• אחיי גיבורי התהילה: פרויקט זיכרון מיוחד, באתר nrg‏, 20 באפריל 2012
• כנס מבצע "עופרת יצוקה" - תהליכי קבלת החלטות אסטרטגיות, מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, 7 ביולי 2012, באתר YouTube