קבוצת רד-בינת

בשנת 1975 הקים יהודה את "ביטקום סוכנויות", חברה פרטית קטנה ששווקה מוצרי תקשורת. ביטקום, שלאחר מספר שנים שינתה את שמה ל"בינת תקשורת מחשבים", ייצגה יצרנים בינלאומיים חשובים והייתה הראשונה שהשיקה טכנולוגיות תקשורת חדשניות בשוק הישראלי.

בתחילת 1982 החליטו האחים לעבור לייצור ופיתוח מוצרי תקשורת בישראל ליצוא. "רד תקשורת מחשבים", החברה הראשונה שהקימו ביחד, היא הוותיקה בקבוצת רד-בינת. בשנים שבאו לאחר מכן נוספו למסגרת הקבוצה עוד 27 חברות היי-טק עצמאיות שהוקמו כדי לפתח, לייצר ולשווק מגוון רחב של מוצרים בתחום תקשורת הנתונים (בהן גם בינת תקשורת מחשבים).

יהודה זיסאפל כיהן כנשיא קבוצת "רד-בינת", זהר כיהן כיו"ר רד תקשורת מחשבים, ובכל אחת מחברות הקבוצה כיהן לפחות אחד מהם כחבר דירקטוריון. האחים הקפידו על תרומה לקהילה על ידי החברות בהנהלתם: "עמותת רד" של חברת רד תקשורת מחשבים מעניקה מדי שנה מאות מלגות לסטודנטים מצטיינים מעוטי אמצעים המתמחים בהנדסה ובמדעי המחשב. כמו כן, תורמת העמותה כל שנה כ-15 חדרי מחשבים לפנימיות ומוסדות חינוך אחרים לילדים ונוער בסיכון. "עמותת רד" אף עוסקת בהשאלת כלים מוזיקליים לתלמידים מצטיינים. בין השאר השאילה כינור גוארנרי דל גז'ו לכנר אקרט לורנצן, הנגן הראשי של התזמורת הסימפונית ראשון לציון.^[1]

בשלהי שנת 2002 נכנסה בינת כפרוייקטור הראשי של פרוייקט נתב"ג 2000 והובילה את מימוש מערכות התקשורת, הטלפוניה, המתח הנמוך ואבטחת המידע, כולל הקישור בין טרמינל-3 החדש ובין טרמינל-1. היה זה פרוייקט האינטגרציה הגדול ביותר של מערכות Cisco Systems לתקופה זו בישראל ובינת נכנסה בנעליה של חברת TELINDUS הבלגית, אשר זכתה במכרז אך התקשתה לממשו ובכך לצורך הניהול והביצוע של כלל המערכות פעלה בינת תחת החברה הבלגית והובילה את הפרוייקט להצלחה.

בפברואר 2012, זכתה במכרז להקמה ותפעול של עיר הבה"דים כחלק מחברת "מבט לנגב", קונסורציום שמורכב מהחברות "מנרב", "אלקטרה" ו"רד בינת".^[2]

בדצמבר 2021, פורסם כי האחים זהר ויהודה זיסאפל נערכים להנפיק את בינת תקשורת מחשבים.^[3]

החזקות בעבר

• "לננט תקשורת מחשבים" (Lannet Data Communications) - נוסדה ב-1985 על ידי בני הניגאל והאחים יהודה וזהר זיסאפל.^[6] הונפקה בנאסד"ק ב-1991 מוזגה עם חברת מאדג' הבריטית ב-1995,^[7] ונמכרה לבסוף לחברת לוסנט האמריקנית תמורת 117 מיליון דולר ב-1998.^[8]
• "רדלינקס" (RADLINX) - נוסדה ב-1991 נמכרה לחברת ווקלטק תמורת כ-10 מיליון דולר ב-1998.^[9]
• "ארמון נטוורקינג" - נרכשה ב-1996 על ידי חברת חברת "ביי נטוורקס" תמורת כ-33 מיליון דולר,^[10] שהפכה אחר כך לחלק מחברת נורטל,^[11] ונסגרה בינואר 2001.^[12]
• "רדוויו תוכנה" (RadView Software) - נוסדה ב-1993 על ידי אילן קינרייך והאחים יהודה וזהר זיסאפל.^[13] הונפקה בנאסד"ק ב-1999 וגייסה 40 מיליון דולר לפי שווי שוק של 164 מיליון דולר.^[14]
• רדנט (RADnet) - נוסדה ב-1994 ופיתחה מרבב גישה בטכנולוגיית ATM (פרוטוקול תקשורת מהיר), נרכשה ב-1997 בידי סימנס תמורת כ-75 מיליון דולר.^[15]
• "רדלן" (Radlan) - נוסדה ב-1998 נמכרה לחברת מארוול טכנולוגיות תמורת 54 מיליון דולר בשנת 2003.^[16]
• "רדויז'ן" (Radvision) - נוסדה ב-1992 ועסקה בפיתוח פרוטוקולים ומוצרים לתחום ועידת הווידאו על גבי תשתיות האינטרנט, הונפקה בנאסד"ק ב-2000 וגייסה 100 מיליון דולר.^[17] נמכרה לחברת אוואיה תמורת 230 מיליון דולר בשנת 2012.^[18] בשנת 2014, מכרה חברת אוואיה את היחידה הטכנולוגית של "רדויז'ן" לחברת ספיירנט הבריטית תמורת 25 מיליון דולר.^[19] בשנת 2017 רכשו את היחידה מנהליה והיא הוקמה כחברה חדשה בשם Softil.
• "ריט טכנולוגיות" (RiT Technologies) - נוסדה ב-1989 על ידי עופר בן גל והאחים יהודה וזהר זיסאפל, ועסקה בפיתוח וייצור של תשתיות כבילה למערכות תקשורת, בעיקר מערכות ניהול לארונות תקשורת. הונפקה בנאסד"ק ב-1997 וגייסה 19 מיליון דולר לפי שווי שוק של 70 מיליון דולר.^[20] ב-2008 נמכרה השליטה בחברה לקבוצת סטינס קומאן הרוסית.^[21] ב-2017 נרכשה החברה על ידי יצרנית הסיבים הגדולה בעולם מסין YOFC.^[22]
• "רדויז" (Radwiz) - נמכרה לחברת טריון תמורת 50 מיליון דולר בשנת 1998.^[23]

• קבוצת רד-בינת
• שירי חביב ולדהורן, ‏בדרך לאקזיט ענק? מאחורי הקלעים של אימפריית ההייטק הוותיקה של משפחת זיסאפל, באתר גלובס, 18 בספטמבר 2021