קולין פירת'

קולין פירת' נולד בגריישוט שבמחוז המפשייר אנגליה, לדייוויד ושירלי פירת'. יש לו אחות בשם קייט ואח צעיר בשם ג'ונתן שגם הוא שחקן. הוריו נולדו וגדלו בהודו כיוון שהורי שניהם היו מסיונרים אנגלים. חלק מילדותו עברה עליו בניגריה שם עסק אביו בהוראה. כשהיה בן 11 התגורר בסנט לואיס שבמיזורי. הוא למד בבית הספר "מונטגומרי אוף אלמיין סקנדרי סקול" (שנקרא אחר כך "קינגס סקול") בווינצ'סטר ואחר כך ב"ברטון פווריל קולג'" שבעיר איסטליי. כשהיה ב"קינגס סקול" ניגן בגיטרה ובסקסופון, אך אלה לא נחשבו כלי נגינה 'רציניים' ונאמר לו שעליו לנגן באופוניום (כלי נשיפה ממשפחת הטובה).

קריירה קולנועית

ב-1981 כיכב פירת' בהפקה בימתית בלונדון של "ארץ אחרת", ב-1984 חזר על תפקיד זה בסרט הקולנוע הראשון שלו בבימויו של מארק קנייבסקי ולצידו של רופרט אוורט. ב-1986 כיכב יחד עם סר לורנס אוליבייה בסרט הטלוויזיה " Lost Empires", עיבוד לספרו של ג'. ב. פריסטלי. אחר כך ב-1987 הופיע עם קנת בראנה בסרט הקולנוע "חודש בכפר" לפי ספר של ג'. ל. קאר. ב-1989 שיחק בתפקיד הראשי בסרט "הפיתויים האסורים של ולמונט"^[1]., וכן הופיע בתפקיד ראשי בסרט "Apartment Zero". פירת' ומספר שחקנים בריטים צעירים נוספים שהחלו להתבסס כשחקני קולנוע ידועים כגון טים רות', גארי אולדמן, ברוס פיין ופול מקגאן כונו בשם "Brit Pack"(אנ')^[2].

פירת' זכה להערכה רבה על הופעותיו, אך עיקר פרסומו בקרב הקהל הרחב זכה בשנת 1995 כשגילם את דמותו של מר דארסי בסדרת הטלוויזיה של ה-BBC "גאווה ודעה קדומה"^[3]. בתפקיד זה רכש פירת' מעריצות רבות, ואת חיבתה של ברידג'ט ג'ונס, דמות בדיונית גיבורת ספריה של הלן פילדינג. דמותו של מר דארסי מופיעה בשני ספרי ברידג'ט ג'ונס, ובספר השני "ברידג'ט ג'ונס: עובדות החיים" הגיבורה פוגשת את קולין פירת' ברומא. כשהספרים עובדו לקולנוע פירת' גילם את מר דארסי אהובה של ברידג'ט ג'ונס הנקרא מארק דארסי^[4].

בהמשך הקריירה הופיע פירת' בתפקיד משנה ב"הפצוע האנגלי" (1996), וכיכב בסרטים "אהבה על הדשא" (1997), "שייקספיר מאוהב" (1998), "יומנה של ברידג'ט ג'ונס" (2001)^[5], "חשיבותה של רצינות" (2002)^[6], ב-2003 "אהבה זה כל הסיפור"^[7], מה שבחורה רוצה^[8], "הופ ספרינגס", "נערה עם עגיל פנינה"^[9], ו"ברידג'ט ג'ונס: עובדות החיים" ב-2004. עוד הופיע בסרטים "נני מקפי - קסם של אומנת" (2005)^[10], "כשהאמת משקרת" (2005)^[11], "כשהיא מצאה אותי" (2007) עם הלן האנט^[12], "הלגיון האחרון" עם אישווריה ראי.

ב-2008 שיחק בסרט When Did You Last See Your Father", בבעל מזדמן, לצדה של אומה תורמן, בגרסה הקולנועית של המחזמר מאמה מיה! ובסרט "קלת דעת" שהוקרן בפסטיבל הקולנוע של רומא וקיבל ביקורות מצוינות. ב-2009 שיחק ב"רוחות חג המולד" עיבוד לספרו של צ'ארלס דיקנס בתפקיד פרד אחיינו של סקרוג' (ג'ים קארי).

ב-2009, בפסטיבל הסרטים של ונציה, זכה פירת בגביע וולפי כשחקן הטוב ביותר על משחקו בסרטו של טום פורד "סינגל מן", בו גילם דמות של פרופסור המתמודד עם הבדידות אחרי מותו של בן זוגו מזה 16 שנים^[13]. התפקיד זיכה אותו בפרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי, במועמדות לפרס גלובוס הזהב להופעה הטובה ביותר לשחקן ראשי ובמועמדות לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר.

ב-2010 כיכב פירת' בדרמה "נאום המלך", בה גילם את דמותו של ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת^[14]. על תפקידו זה זכה בפרס גלובוס הזהב כשחקן הטוב ביותר בקטגוריית הדרמה^[15], בפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר וכן בפרס גילדת שחקני המסך בקטגוריית השחקן הטוב ביותר בסרט קולנוע^[16][17].

ב-2011 הופיע פירת' בסרט "החפרפרת" עיבוד לרומן "באותו שם מאת ג'ון לה קארה ("Tinker, Tailor, Soldier, Spy") שביים תומאס אלפרדסון בכיכובם של גארי אולדמן וטום הארדי^[18].

ב-2013 שיחק לצד ריס וית'רספון בסרט "קשר שטני" בבימוי אטום אגויאן, סיפורם של שלושה גברים, המכונים "שלישיית מערב ממפיס", ששוחררו מהכלא בארצות הברית אחרי שריצו מאסר של 18 שנה על רצח שלא ביצעו^[19]

ב-2022 כיכב בסרט הדרמה ההיסטורית "האיש שלא היה" על מבצע קציצה, מבצע ההונאה של המודיעין הבריטי מימי מלחמת העולם השנייה^[20].

קריירה בטלוויזיה ובתיאטרון

בשנים 1983–2000 פירת' הרבה להופיע בתיאטרון. הוא שיחק בתפקיד הראשי במחזה "Three Days of Rain" מאת ריצ'רד גרינברג, כמו גם במחזה "מנהל הבית" מאת הרולד פינטר וב"תשוקה בצל האילנות" של יוג'ין או'ניל.

ב-1999 פירת' הופיע בתפקיד ויליאם שייקספיר בסדרה הקומית הפתן השחור בתוכנית ספשייל שנקראה "Blackadder: Back & Forth". אדמונד בלקאדר נתקל בדמות שפירת' מגלם בזמן שהוא כותב את המחזה מקבת', בלקאדר מבקש משייקספיר חתימה, ואז הוא חובט בו באגרופו ומסביר שזה "עבור כל התלמידים והתלמידות של 400 השנים הבאות". כמו כן הופיע בהפקות טלוויזיוניות כמו ב"דונובן קוויק" (גרסה עדכנית של דון קישוט) משנת 1999 וב"קונספירציה" בשנת 2001 שעליו היה מועמד לפרס אמי.

ב-2004 הנחה את תוכנית האירוח סאטרדיי נייט לייב כשלצידו בהופעת אורחת מוזיקלית הזמרת נורה ג'ונס.

ב-2007 היה פירת' מפיק בפועל של הסרט הדוקומנטרי "בכלא כל חיי" (In Prison My Whole Life) שהפיקה אשתו ליוויה ג'וג'ולי. הסרט בוחן את הליכי המשפט והראיות שהובאו נגד מומיה אבו ג'אמאל, פעיל פוליטי אמריקאי וחבר בפנתרים השחורים, אשר הורשע ונידון למוות בגין רצח של קצין משטרה, דניאל פולקנר בשנת 1981.

קריירה כסופר

יצירתו הראשונה שיצאה לאור הייתה "The Department of Nothing" כחלק מקובץ סיפורים "Speaking with the Angel" שערך ניק הורנבי בשנת 2000. קובץ זה נתרם לקרן טריהאוס למען ילדים אוטיסטים. כמו כן השתתף פירת' בכתיבת הספר " We Are One: A Celebration of Tribal Peoples" שיצא לאור ב-2009, העוסק בתרבויות אנושיות שונות ברחבי העולם. בין שאר הכותבים בספר לורנס ון דר פוסט, נועם חומסקי וקלוד לוי שטראוס.

קריירה כזמר

פירת' שר בסרטים רבים. בין השאר בסרט המוזיקלי "מאמה מיה!", הוא שר את "Lady Come Down" יחד עם רופרט אוורט בסרט "חשיבותה של רצינות" ואת השיר "Love Is in the Air" בסרט "St. Trinian's" שצורף לקרדיטים.

פירת' מתגורר בצ'יזוויק שבלונדון. ב-1989 היה לו קשר רומנטי עם השחקנית מג טילי, ששיחקה לצידו ב"הפיתויים האסורים של ולמונט", וב-1990 נולד להם בן ויליאם ג'וזף פירת'. ב-1994, אחרי שנפרד מטילי, היה לו רומן עם ג'ניפר אילי, שכיכבה לצידו ב"גאווה ודעה קדומה" בתפקיד אליזבת בנט. השניים חזרו לשחק יחד ב-2010 בסרט "נאום המלך".

ב-1997 נשא לאישה את ליוויה ג'וג'ולי ולזוג נולדו שני בנים, לוקה (נולד במרץ 2001) ומתיאו (נולד באוגוסט 2003). הם נפרדו בשנת 2019, כשנתיים לאחר שגילה שהיא ניהלה רומן עם עיתונאי איטלקי בתקופה קצרה בה הם היו פרודים.

• ב-13 בינואר 2011 קיבל פירת כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד^[21].
• בשנת 2012 קיבל תואר כבוד מפקד במסדר האימפריה הבריטית^[22].

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קולין פירת'

• קולין פירת', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• קולין פירת', באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• קולין פירת', באתר AllMovie (באנגלית)
• קולין פירת', באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• קולין פירת', באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• קולין פירת', באתר Metacritic (באנגלית)
• קולין פירת', במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• קולין פירת', באתר MusicBrainz (באנגלית)
• קולין פירת', באתר Discogs (באנגלית)
• קולין פירת', באתר Genius
• קולין פירת', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מרט פרחומובסקי‏, פירת' קלאס: קולין פירת' ויו גרנט בני 50, באתר וואלה‏, 10 בספטמבר 2010
• קולין פירת, דף שער בספרייה הלאומית