קיסרי רומא

ערך זה עוסק ברשימת הקיסרים. אם התכוונתם לעבודתו של קיסר רומא, ראו קיסר רומא.

הקיסרות הרומית או האימפריה הרומית (בלטינית: Imperium Romanum) הייתה הממלכה הרומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס קיסר (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד לנפילתה בשנת 476 לספירה. הקיסרות הרומית קמה כתוצאה מהחלפת השלטון הרפובליקני ברומא העתיקה, והיא היוותה את השלב השלישי והאחרון בהתפתחות הציוויליזציה של רומא העתיקה. קדמו לאימפריה: שלב הרפובליקה הרומית (בין 509 לפנה"ס עד למאה ה-1 לפנה"ס), והשלב הקדום ביותר: המלוכה הרומית העתיקה (מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד שנת 509 לפנה"ס).

הקיסרות הרומית התאפיינה בצורת ממשל אוטוקרטית, ושלטה על שטחים רחבי הידיים אותם כבשה באירופה ובמזרח התיכון, למעשה סביב כל אגן הים התיכון (שהרומאים קראו לו "הים שלנו", Mare Nostrum).

בראש האימפריה עמד קיסר (Imperator). המילה העברית קיסר (כמו גם בשפות אחרות) באה משמו של יוליוס קיסר, שהכריז על עצמו כשליט יחיד ברומא העתיקה. תוארו של יוליוס קיסר היה בעצם דיקטטור, ורק יורשו אוגוסטוס, שאומץ על ידיו כבן וצירף לשמו את השם "קיסר", נחשב הקיסר הראשון של הקיסרות הרומית. תואר תפקידם של הקיסרים במאות הראשונות של הקיסרות היה פרינקפס ("ראשון האזרחים"). בתקופת הטטררכיה ("שלטון הארבעה", כעבור שנים רבות) שימש התואר את שני הזוטרים בשליטי האימפריה, שהיו כפופים לשני האוגוסטוסים – השליטים הבכירים. על פי הסדר הזה נוהלה האימפריה על ידי ארבעה אנשים: שני שליטים ראשיים שנשאו בתואר 'אוגוסטוס', כשלכל אחד מהם כפוף סגן – 'קיסר'.

תקופת הפרינקיפט

תמונה	שם הקיסר	תקופת חיים	שנות שלטון	שושלת	הערות
תקופת הפרינקיפט
קיסרי רומא
השושלת היוליו-קלאודית
	אוגוסטוס קיסר (גאיוס יוליוס אוקטביאנוס)	23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה	16 בינואר 27 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה	יוליו-קלאודיאנית	נשא בתואר פרינקפס: ראשון האזרחים, והיה הקיסר הרומי הראשון. מייסד משטר הפרינקיפאט. הביא יציבות לרומא לאחר זעזועים בלתי פוסקים.
	טיבריוס קיסר	16 בנובמבר 42 לפנה"ס – 16 במרץ 37 לספירה	17 בספטמבר 14 – 16 במרץ 37 לספירה	יוליו-קלאודיאנית	היה בעל מדיניות חוץ שוחרת שלום ולא הרחיב את גבולות האימפריה.
	"קליגולה" (גאיוס קיסר)	31 באוגוסט 12 – 24 בינואר 41	16 במרץ 37 – 24 בינואר 41	יוליו-קלאודיאנית	נודע באכזריותו הרבה ובשלטונו המושחת; נרצח על ידי מספר סנאטורים ושומרים של המשמר הפרטוריאני אשר חברו נגדו בשנת 41.
	קלאודיוס קיסר	1 באוגוסט 10 לפנה"ס – 13 באוקטובר 54 לספירה	24 בינואר 41 – 13 באוקטובר 54	יוליו-קלאודיאנית	צירף את בריטניה לשטחה של האימפריה הרומית.
	נירון קיסר	15 בדצמבר 37 – 9 ביוני 68	13באוקטובר 54 – 9 ביוני 68	יוליו-קלאודיאנית	לקה במחלת נפש; בתקופתו פרצה השרפה הגדולה של רומא, הורה על צליבתו של האפיפיור הראשון, פטרוס. בתקופתו פרץ המרד הגדול.
שנת ארבעת הקיסרים
	גלבה	24 בדצמבר 3 לפנה"ס – 15 בינואר 69	9 ביוני 68 – 15 בינואר 69	איננו חלק משושלת כלשהי	הראשון בשנת ארבעת הקיסרים. ראשון הקיסרים שלא נשא את השם "קיסר" כשם משפחה, נרצח בעת כהונתו.
	אותו	28 באפריל 32 – 16 באפריל 69	15 בינואר 69 – 16 באפריל 69	איננו חלק משושלת כלשהי	השני בשנת ארבעת הקיסרים. התאבד אחרי 3 חודשי שלטון בלבד.
	ויטליוס	15–69	69	איננו חלק משושלת כלשהי	השלישי בשנת ארבעת הקיסרים. הוצא להורג
	אספסיאנוס (טיטוס פלוויוס וספסיאנוס)	9–79	69–79	פלאבית	מדכא המרד הגדול ומייסד השושלת הפלאבית
השושלת הפלאבית (כוללת את אספסיאנוס)
	טיטוס	39–81	79–81	פלאבית	מדכא המרד הגדול
	דומיטיאנוס	51–96	81–96	פלאבית	צירף חלקים מאפריקה לאימפריה והרחיב את השליטה בבריטניה
השושלת הנרווה-אנטונינית (אנ')
	נרווה	35–98	96–98	נרווה-אנטונינית	הראשון מבין חמשת הקיסרים הטובים.
	טראיאנוס	53–117	98–117	נרווה-אנטונינית	תחת שלטונו האימפריה הרומית הגיעה לשיא התפשטותה הטריטוריאלית. מדכא מרד התפוצות.
	אדריאנוס	76–138	117–138	נרווה-אנטונינית	דיכא את מרד בר כוכבא
	אנטונינוס פיוס	86–161	138–161	נרווה-אנטונינית	יצר קשר עם סין
	מרקוס אורליוס	121–180	161–180	נרווה-אנטונינית	בתחילה שלט יחד עם לוקיוס ורוס, ואחר-כך לבדו. כונה "הקיסר הפילוסוף" אחרון מבין חמשת הקיסרים הטובים
	קומודוס	161–192	180–193	נרווה-אנטונינית	לקה במחלת נפש ונודע כקיסר הגלדיאטורים
שנת חמשת הקיסרים
	פרטינקס	126–193	193	איננו חלק משושלת כלשהי	נרצח על ידי שומרי ראשו
	דידיוס יוליאנוס	133–193	193	איננו חלק משושלת כלשהי	קנה את תואר הקיסר מידי המשמר הפרטוריאני. שלט על רומא במשך 66 יום בלבד עד שהוצא להורג
השושלת הסוורית
	ספטימיוס סוורוס	145–211	193–211	סוורית	בימי שלטונו התגברה רדיפת הנוצרים
	קרקלה (מרקוס אורליוס אנטונינוס)	186–217	211–217	סוורית	בתחילה שלט יחד עם אביו, לאחר מכן עם אביו ואחיו גטה, אחר-כך עם אחיו ולבסוף לבדו.
	מקרינוס	165–218	217–218	סוורית	הקיסר הראשון ממעמד הפרשים
	אלאגבאלוס (הליוגבאלוס)	203–222	218–222	סוורית	אחד הקיסרים הכי שנויים במחלוקת. מצא את מותו מידי רוצחים
	אלכסנדר סוורוס	208–235	222–235	סוורית	נרצח
משבר המאה ה-3
	מקסימינוס	173–238	235–238		הקיסר הרומי הראשון מקרב העמים שהוגדרו כברברים. כמו כן הקיסר הראשון שכף רגלו לא דרכה ברומא
	גורדיאנוס הראשון	159–238	238		שלט יחד עם בנו, גורדיאנוס השני.
	גורדיאנוס השני	192–238	238		שלט יחד עם אביו, גורדיאנוס הראשון.
	פופיאנוס	נרצח בשנת 238	238		שלט יחד עם בלבינוס במשך שלושה חודשים עד שמצאו את מותם בידי שומרי ראשם.
	בלבינוס	176–238	238		שלט יחד עם פופיאנוס במשך שלושה חודשים עד שמצאו את מותם בידי שומרי ראשם.
	גורדיאנוס השלישי	225–244	238–244		נרצח על ידי שומרי ראשו
	פיליפוס הערבי	204–249	244–249		נהרג בקרב נגד דקיוס
	דקיוס	201–251	249–251		נהרג בקרב נגד הגותים ונודע ברדיפת נוצרים
	טרבוניאנוס גאלוס	206–253	251–253		נרצח על ידי חייליו
	איימליאנוס	207–253	253		שלט כ-3 חודשים עד שנרצח על ידי חייליו
	ולריאנוס	200–260	253–260		היה הקיסר הרומי הראשון שנלקח כשבוי על ידי זרים (על ידי הסאסאנים)
	גליאנוס	218–268	260–268		חלק את שלטונו עם אביו, ולריאנוס עד להרצחו על ידי גנרליו.
	קלאודיוס השני גותיקוס	213–270	268–270		הביס את הגותים והיה אחד הקיסרים האהובים ברומא. קשר נגד גליאנוס.
	קווינטילוס	210–270			שלט 17 ימים בלבד, התאבד.
	אורליאנוס	214–275	270–275		איחד את האימפריה ונרצח על ידי שומרי ראשו
	טקיטוס	200–276	275–276		מצא את מותו מידי מתנקשים.
	פלוריאנוס	276			מצא את מותו מידי חייליו.
	פרובוס	232–282	276–282		מצא את מותו מידי חייליו.
	קרוס	230–283	282–283		נרצח על ידי שומרי ראשו.
	קארינוס		283–285		בתחילה שלט עם נומריאנוס.

תקופת הדומינט

תמונה	שם הקיסר	תקופת חיים	שנות שלטון	שושלת	הערות
תקופת הדומינט
קיסרי הטטררכיה
	דיוקלטיאנוס	245–313	284–305	שושלת קונסטנינוס	שנתיים שלט לבד, אבל אחר כך פילג את האימפריה, והכתיר כקיסר המערב את מקסימיאנוס והנהיג סוג שלטון אחר, הטטררכיה.
	מקסימיאנוס	250–310	286–305		שלט במשותף עם דיוקלטיאנוס כאוגוסטוס המערב.
	קונסטנטיוס כלורוס	250–306	כ"קיסר" המערב 293–305, כ"אוגוסטוס" המערב 305–306		שלט במשותף עם גלריוס. היה אביו של קונסטנטינוס הגדול.
	גלריוס	250(משוער) – 311	כ"קיסר" המזרח 293–305, כ"אוגוסטוס" המזרח 305–311		משל ביחד עם קונסטנטיוס כלורוס.
	סוורוס השני	תאריך לידה לא ידוע – 307	כ"קיסר" המערב 305–306, כ"אוגוסטוס" המערב 306–307		משל ביחד עם מקסימינוס דאיה גלריוס וקונסטנטיוס, הוכרז לאוגוסטוס על ידי גלריוס לאחר מות קונסטנטיוס כלורוס.
	מקסימינוס דאיה	270 (משוער) – 313	כ"קיסר" המזרח 305–311, כ"אוגוסטוס" המזרח 311–313		משל ביחד עם ליקיניוס, מקסנטיוס, קונסטנטינוס וסוורוס. הוכרז באופן רשמי ל"אוגוסטוס" בשנת 308.
	מקסנטיוס	תאריך לידה לא ידוע – 312	306–312		בנו של מקסימיאנוס. לאחר מות קונסטנטיוס כלורוס מרד, הוכרז כקיסר בעיר רומא ושלט על איטליה הדרומית והמרכזית ואפריקה. הובס על ידי קונסטנטיוס.
	ליקיניוס	250–325	308–323		מונה על ידי גלריוס ל"אוגוסטוס" המערב ב-308, אם כי למעשה שלט רק על פאנוניה תראקיה ואילריקום במזרח האימפריה. לאחר מותו של גלריוס בשנת 311 משל יחד עם מקסימינוס דאיה על חלקה המזרחי של האימפריה. משנת 313 משל לבדו על האימפריה המזרחית במקביל לקונסטנטינוס שמשל באימפריה המערבית
	קונסטנטינוס	272–337	כקיסר ואוגוסטוס במערב 306–323, כשליט יחיד על כל האימפריה 323–337	שושלת קונסטנטינוס	לאחר מות אביו, קונסטנטיוס כלורוס, שהיה אוגוסטוס המערב, הוכרז קונסטנטינוס כ"אוגוסטוס" על ידי חייליו. במקביל מונה סוורוס ל"אוגוסטוס" על ידי גלריוס. באופן הדרגתי הוא השתלט על חלקיה השונים של האימפריה הרומית עד שבשנת 323 איחד את כולה תחת שלטונו. קונסטנטינוס ידוע כקיסר ש"ניצר" את האימפריה הרומית, אף על פי שרק הפך אותה לדת מותרת, והוא עצמו, בניגוד למה שמקובל לחשוב, התנצר רק כאשר נטה למות. הקיסר שאכן ניצר את האימפריה היה תאודוסיוס הראשון.

תמונה	שם הקיסר	תקופת חיים	שנות שלטון	שושלת	הערות
בית קונסטנטינוס והקיסרים הנוצרים
	קונסטנטינוס השני	316–340	337–340	קונסטנטינוס	היה אוגוסטוס יחד עם אחיו קונסטנטיוס השני וקונסטנס הראשון
	קונסטנטיוס השני	317–361	337–361	קונסטנטינוס	נפטר בשנת 361 בנסיבות טבעיות. קיסר יחיד החל מ-350.
	קונסטנס	320–350	337–350	קונסטנטינוס	שלט יחד עם קונסטנטיוס השני וקונסטנטינוס השני.
	יוליאנוס	331–363	361–363	קונסטנטינוס	ידוע כ"יוליאנוס הכופר" משום שדחה את הנצרות. אחרון מבית קונסטנטינוס.
	יוביאנוס	332–364	363–364
	ולנטיניאנוס הראשון	321–375	364–375	ולנטיניאנוס	שלט ביחד עם ואלנס.
	ואלנס	328–378	364–378	ולנטיניאנוס	שלט ביחד עם ולנטיניאנוס הראשון, גטריאנוס וולנטיאנוס השני.
	גרטיאנוס	359–383	375–383	ולנטיניאנוס	שלט עם ואלנס, ואלנטיניאנוס השני ותאודוסיוס הראשון.
	ולנטיניאנוס השני	371–392		ולנטיניאנוס	שלט עם ואלנס, ואלנטיניאנוס השני ותאודוסיוס הראשון.
	תאודוסיוס הראשון	346–395	379–395	תאודוסיוס	הפך את הנצרות לדת הרשמית ברומא. אחרי מותו התפצל השלטון באימפריה באופן רשמי לשניים.

הקיסרות הרומית המערבית

תמונה	שם הקיסר	תקופת חיים	שנות שלטון	שושלת	הערות
הקיסרות הרומית המערבית
	הונוריוס	384–423	395–423	תאודוסיוס	שלט ביחד עם קונסטנטיוס השלישי בשנת 421
	ולנטיניאנוס השלישי	419–455	424–455	תאודוסיוס	נלחם נגד אטילה ההוני
	פטרוניוס מקסימוס	396–455	כמה חודשים בשנת 455		רומא נכבשת ונבזזת
	אוויטוס	395–456	455–456
	מיוריאנוס	420–461	457–461
	ליביוס סוורוס		461–465
	אנתמיוס	420–472	467–472		הוצא להורג
	אוליבריוס		שלושה חודשים וחצי ב-472
	גליקריוס	420–480	473–474		שלט שמונה חודשים
	יוליוס נפוס	420–480	474–475		שלט רשמית עד 480
	רומולוס אוגוסטולוס		475–476		הקיסר הרומי האחרון

קיסרי האימפריה הרומית המזרחית

תמונה	שם	שנות שלטון	שושלת	הערות
הקיסרות הרומית המזרחית
	ארקדיוס	395–408	שושלת תאודוסיוס-ולנטינינוס
	תאודוסיוס השני	408–450		בשנים 414–447 העוצרת והשליטה בפועל היא אחותו של הקיסר, פולכריה
	מרקיאנוס	450–457		אינו בן ביולוגי לשושלת תאודוסיוס-ולנטינינוס, אך נישא לפוליכריה לאחר מות אחיה ועל כך נחשב לחלק משושלת זו. שלט יחד עם תאודוס
	לאון הראשון	457–474	שושלת לאון	מייסד השושלת
	לאון השני	474
	זנון	474–491		שלט במשותף עם בזיליסקוס בשנים 475–476 ועם לאונטיוס הראשון בשנים 484–488
	בסיליסקוס	475–476		שלט במשותף עם זנון
	אנסטסיוס הראשון	491–519		חתנו של לאון הראשון
	יוסטיניוס הראשון	518–527	שושלת יוסטיניאנוס	מייסד השושלת. בשנים 523–527 שלט עם אחינו יוסטיניאנוס
	יוסטיניאנוס הראשון	527–565		שליט בפועל כבר מ-523
	תאודורה	527–548		אשתו של יוסטיניאנוס, שלטה בשיתוף עם בעלה עד למותה
	יוסטינוס השני	565–578		שושלת יוסטיניאנוס
	טיבריוס השני קונסטנטינוס	578–582		בנו המאומץ של יוסטיניוס השני
	מאוריסוס	582–602		חתנו של טיבריוס
	פוקאס	602–610	לא שושלתי
	הרקליוס	610–641	שושלת הרקליאנוס	עם בנו קונסטנטינוס השלישי 612–641. החליף את התואר המסורתי "אוגוסטוס" בתואר "בזילאוס", שמשמעו ביוונית מלך. בתואר זה נשאו כל הקיסרים הביזנטים אחריו
	קונסטנטינוס השלישי	641		שלט עם הרקלונסוס ב-641
	הרקלונסוס	641		שלט עם קונסטנטינוס השלישי ב-641
	קונסטנס השני	641–668		שלט במשותף עם גרגוריוס בשנים 646–647 ועם אולימפיוס ב-649–653
	קונסטנטינוס הרביעי	668–685		שלט במשותף עם מזזיוס ב-669
	יוסטיניאנוס השני	685–695		תקופת שלטונו הראשונה
	לאונטיוס השני	695–698	לא שושלתי
	טיבריוס השלישי	698–705	לא שושלתי
	יוסטיניאנוס השני	705–711	שושלת הרקליאנוס	תקופת שלטונו השנייה
	פיליפיקוס ורדאניס	711–713	לא שושלתי
	אנסטסיוס השני	713–715	לא שושלתי
	תאודוסיוס השלישי	716–717	לא שושלתי
	לאון השלישי	717–741	השושלת הסורית	מייסד השושלת, הדף את הערבים מעל חומות קונסטנטינופול
	קונסטנטינוס החמישי	741, 743–775		שלט במשותף עם ארטבסדוס בשנים 741–743
	לאון הרביעי הכוזרי	775–780
	קונסטנטינוס השישי	780–797		אירינה, אמו, עוצרת 780–795
	אירינה	797–802
	ניקפורוס הראשון	802–811	לא שושלתי
	סטאוראקיוס	811	לא שושלתי
	מיכאל הראשון	811–813	לא שושלתי
	לאון החמישי	813–820	לא שושלתי
	מיכאל השני	820–829	השושלת האמוריאנית	מייסד השושלת, שלט במשותף עם תומסוס בשנים 821–823
	תאופילוס	829–842		השושלת האמוריאנית
	מיכאל השלישי	842–867		השושלת האמוריאנית
	בסיליוס הראשון	867–886	השושלת המקדונית	מייסד השושלת
	לאון השישי	886–912
	אלכסנדר השלישי	912–913
	קונסטנטינוס השביעי פורפירוגניטוס	913–959		שלט במשותף עם רומנוס הראשון לקפנוס בשנים 919–944
	רומנוס השני	959–963
	ניקיפורוס השני	963–969
	יוחנן הראשון צימיסקס	969–976
	בסיליוס השני בולגרוקטונוס	976–1025
	קונסטנטינוס השמיני	1025–1028
	זואי	1028–1050		בתו של קונסטנטינוס השמיני, שלטה עם בעליה עד למותה.
	רומנוס השלישי	1028–1034		בשיתוף עם זואי
	מיכאל הרביעי פפלגוניאן	1034–1041		בשיתוף עם זואי
	מיכאל החמישי קלפאטס	1041–1042		בשיתוף עם זואי
	קונסטנטינוס התשיעי	1042–1055		בשיתוף עם זואי עד 1050
	תאודורה	1055–1056		בתו של קונסטנטינוס השמיני, אחותה של זואי.
	מיכאל השישי סטרטיוטיכוס	1056–1057	לא שושלתי
	איסאאקיוס הראשון קומננוס	1057–1059	השושלת הקומננית	מייסד השושלת
	קונסטנטינוס העשירי	1059–1067
	מיכאל השביעי דוקס (אנ')	1067–1078		שלט במשותף עם רומנוס הרביעי דיוגנס – 1067–1071
	ניקפורוס השלישי בוטניאטס	1078–1081		שלט במשותף עם ניקפורוס בריניוס ועם ניקפורוס בסילקיוס. בשנים 1080–1081 שלט עם ניקפורוס מליסנוס.
	אלכסיוס הראשון – קומננוס	1081–1118
	יוחנן השני	1118–1143
	מנואל הראשון	1143–1180
	אלכסיוס השני (אנ')	1180–1183
	אנדרוניקוס הראשון (אנ')	1183–1185
	איסאאקיוס השני	1185–1195, 1203–1204	השושלת האנגלנית	מייסד השושלת. שלט יחד עם אלכסיוס הרביעי (אנ')
	אלכסיוס השלישי (אנ')	1195–1203
	אלכסיוס הרביעי (אנ')	1203–1204		יחד עם איסאאקיוס השני – 1203–1204
	אלכסיוס החמישי	1204
	תאודורוס הראשון (אנ')	1204–1222	השושלת הלסקרנית	מייסד השושלת
	יוחנן השלישי	1222–1254
	תאודורוס השני לסקריסוס (אנ')	1254–1258
	יוחנן הרביעי לסקריסוס	1258–1261
	מיכאל השמיני פלאולוגוס (אנ')	1259–1282	השושלת הפלאיאולוגנית (אנ')	מייסד השושלת
	אנדרוניקוס השני (אנ')	1282–1328
	אנדרוניקוס השלישי (אנ')	1328–1341
	יוחנן החמישי	1341–1376, 1379–1391		במשותף עם יוחנן השישי קנטקוזינוס בשנים 1347–1354 ועם אנדרוניקוס הרביעי (אנ') בשנים 1373 ו-1376–1379
	יוחנן השביעי פלאולוגוס	1390		שלט למשך חמישה חודשים
	מנואל השני	1391–1425		מנואל היה בנו של יוחנן ה-5 יוחנן השביעי פלאילוגוס, קיסר במשותף פעם נוספת – 1399–1402
	יוחנן השמיני	1425–1448
	קונסטנטינוס האחד עשר	1448–1453		אחיו של יוחנן השמיני

ראו גם

לקריאה נוספת

סווטוניוס, שנים עשר הקיסרים.
משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית.
ו.א. קולדוואל, א.ה. מאריל, עריכה: מיכאל זיו, תרגם: דניאל שר, קורות העולם-תולדות האנושות מראשיתה ועד ימינו, הוצאת מסדה, תשי"ז, חלק שלישי, "הציוויליזציה של הרומאים", פרק 8 : "הרומאים בתקופת הקיסרות", עמוד 193–220 .
בארי שטראוס, עשרה קיסרים, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2022

Search