ריו גראנדה דו סול
רִיוֹ גְרָאנְדָה דוּ סוּל (בפורטוגזית: Rio Grande do Sul, תעתיק מדויק: רִיוּ גְרָאנְדִי דוּ סוּל) היא המדינה הדרומית ביותר בברזיל. בצפון היא גובלת במדינה הברזילאית סנטה קטרינה, במזרחה נמצא האוקיינוס האטלנטי, בדרום אורוגוואי ובמערב ארגנטינה. בעיר צ'וי הממוקמת בגבול עם אורוגוואי הגבול עובד באחד מרחובות העיר ומפריד מהעיר באורוגוואי עם שם זהה.
| |||
 | |||
| מדינה |  ברזיל | ||
|---|---|---|---|
| מושל | חוסה איבו סרטורי | ||
| רשות מחוקקת | Legislative Assembly of Rio Grande do Sul  | ||
| בירת המדינה | פורטו אלגרה | ||
| שפה רשמית | פורטוגזית | ||
| תאריך ייסוד | 1889 | ||
| שטח | 282,062 קמ"ר (דירוג: 9) | ||
| גובה | 121 מטרים | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה | Pico do Monte Negro | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במדינה | 11,322,895 (דירוג: 5, 2017) | ||
| ‑ צפיפות | 36 נפש לקמ"ר | ||
| קואורדינטות | 29°45′S 53°09′W / 29.75°S 53.15°W | ||
| אזור זמן | UTC -3 | ||
| http://www.rs.gov.br | |||
לחצו כדי להקטין חזרה  (למפת ריו גראנדה דו סול רגילה)   קשיאס דו סול פלוטס ריו גראנדה דו סול | |||
  | |||
בירתה של המדינה היא פורטו אלגרה.
ילידי ריו גראנדה דו סול ידועים בכינוי "גאושו" (gaúcho).
ריו גראנדה דו סול היא המדינה הברזילאית הרביעית בחשיבותה בברזיל מבחינה כלכלית (אחרי סאו פאולו, ריו דה ז'ניירו ומינאס ז'ראיס) ובעלת מדד הפיתוח האנושי החמישי בברזיל. היא המדינה החמישית בגודלה בברזיל מבחינת אוכלוסייה.
היסטוריה
למרות היותה מדינה כפרית, שימשה ריו גראנדה דו סול לאורך ההיסטוריה ככן השיגור לרבות ממלחמות ברזיל באזור הדרום. המדינה היוותה גם מרכז למריבות ומרידות פנימיות במאה ה-19. ז'טוליו ורגאס, אשר הנהיג את ברזיל כדיקטטורה החל משנת 1930 ולאחר מכן נבחר לנשיא בשנת 1950, היה יליד ריו גראנדה דו סול.
אוכלוסייתה של ריו גראנדה דו סול מורכבת בראש ובראשונה ממהגרים אירופאים, בעיקר פורטוגלים, איטלקים וגרמנים, וכן קבוצות קטנות יותר של פולנים, ספרדים, רוסים, ליטאים, אוקראינים ויהודים. בשנות ה-60, התיישבו מספר קבוצות מיפן בכמה מקומות לאורך המדינה.
המשפחות הגרמניות הראשונות הגיעו לריו גראנדה דו סול בשנת 1824 והתיישבו בעיירה סאו לאופולדו (São Leopoldo), ומאותה עת, במשך למעלה ממאה שנים, הגיעו לברזיל כרבע מיליון גרמנים ורובם התיישבו בריו גראנדה דו סול ובשכנתה סנטה קטרינה.
האיטלקים החלו להגיע לאזור רק לקראת סוף המאה ה-18 והתיישבו בעיקר באזור ההררי של צפון המדינה. תוך זמן קצר, נהפך אזור זה למחוז החשוב ביותר לגידול ענבים וייצור יינות בכל ברזיל, למרות שהאקלים באזור אינו אופטימלי לייצור יין משובח. בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בענף זה, במיוחד בייצור יין נתזים לבן.
במשך 180 שנה התפתחו בריו גראנדה דו סול ניבים רבים, בעיקר מגרמנית ומאיטלקית, המיוחדים אך ורק לאזור זה.
תיירות
תיירות אקולוגית פופולרית באזור העיירות הגרמניות גְרָמָאדוֹ (Gramado) וקָנֶלָה (Canela). מזג האוויר החורפי המאפיין אותן הוא אחת האטרקציות המושכות ביותר את הברזילאים. התיירות מפותחת מאוד גם באזורי ייצור היין בצפון. מרחבי הערבה של הגָאוּשׁוֹס (Gauchos), הבוקרים הברזילאים, מושכים סקרנים רבים מברזיל ומכל העולם.
קבוצות אתניות
- 85% לבנים
- איטלקים-ברזילאים (30%)
- גרמנים-ברזילאים (25%)
- פורטוגזים-ברזילאים (25%)
- 5% אחרים (פולנים-ברזילאים, אוקראינים-ברזילאים וכו')
- 9% שחורים
- 6% אחרים
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ריו גראנדה דו סול- https://www.tuaradio.com.br/Tua-Radio-Garibaldi
- ריו גראנדה דו סול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
