שארל הרביעי, מלך צרפת

שארל היה בנם הרביעי של פיליפ הרביעי, מלך צרפת וז'אן הראשונה, מלכת נווארה.

הוא הוכתר למלך צרפת ב־1322 בקתדרלה שבריימס. ב־1327 סייע שארל לאחותו איזבלה להתמרד נגד בעלה אדוארד השני, מלך אנגליה, ולהביא לכליאתו, ולאחר מכן להוצאתו להורג. במשך שש שנותיו כעוצר ממלכת אנגליה פגע שארל בכל אזרחי הממלכה על ידי כך שהעלה מיסים, החרים נכסים מאויביו וכפה על אנשים לבצע תפקידים קשים.

שארל הרביעי מת בווינסן, ואל-דה-מאר, ונקבר עם אשתו השלישית, ז'אן מאוורה, בבזיליקת סן-דני. הוא מת ללא בן שיוכל לרשתו, לכן, אחותו איזבלה דרשה את הכתר בעבור בנה שהיה אדוארד השלישי, מלך אנגליה. האצולה הצרפתית לא חפצה בזר שישב על כס המלכות הצרפתי, ובמיוחד כאשר המדובר במלך אנגליה. לכן, רוב הפרשנים של החוק הצרפתי קבעו כי הכתר אינו יכול לעבור בירושה באמצעות בנותיו של מלך צרפת אלא רק באמצעות בניו. ואם לא השאיר אחריו בנים משמעו של דבר הוא סיומה של השושלת. כך נסתיימה השושלת הקאפטינגית הישירה. דודנו של שארל, פיליפ, רוזן ולואה, ירש את כתר צרפת לאחר מותו, והיה ראשון מלכי בית ולואה בשם פיליפ השישי.

את כתר נווארה ירשה אחייניתו ז'אן, בתו של לואי העשירי.

• 20 במאי 1308 - בלאנש מבורגונדי. הנישואין נסתיימו ב־1322, כאשר נחשף סיפור בגידתה בו (במקביל לחשיפת בגידתה של מרגיט אשת אחיו הגדול של שארל, לואי, אשר הייתה בת דודתה. היא נשלחה למאסר ממושך על אף שהייתה בהריון, שארל הכיר בילד שנולד, למרות שהיו ספקות לגבי זהות אביו, במקביל הוא דאג לביטול נישואיו ממנה)
• 21 בספטמבר 1322 - מארי מלוקסמבורג. מתה ב־1324 במהלך לידה.
• 5 ביולי 1325 - ז'אן מאוורה.

ילדיו

• פיליפ (1314 – 1322)
• ז'אן (1315 – 1320)
• לואי (1320)
• ז'אן (1326 – 1327)
• מארי (1327 – 1341)
• בלאנש (1328 – 1392), נישאה לפיליפ, דוכס אורליאן

מדיה וקבצים בנושא שארל הרביעי, מלך צרפת בוויקישיתוף

• שארל הרביעי, מלך צרפת, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• שארל הרביעי, מלך צרפת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)