שלמה אהרונסון (היסטוריון)

נולד בתל אביב, בנם של יעקב ובלה אהרונסון. סבו היה הרב שלמה אהרונסון, רבה הראשי הראשון של תל אביב. הוא נולד כשנה לאחר פטירת סבו ונקרא על שמו. בימי לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים היה עורך חדשות בקול ישראל, וכשלמד בגרמניה היה כתב קול ישראל שם. שימש כתב צבאי ברשת של קול ישראל במלחמת ששת הימים^[1] ובמלחמת יום הכיפורים, וכן היה מנהל החדשות בצוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית, כתב רשות השידור ליד הקהילה האירופית בבריסל וכתב גלי צה"ל בוושינגטון. בנוסף, שימש פרשן בתחנות רדיו וטלוויזיה בישראל ומחוצה לה, ובעיתונות הישראלית, והגיש את התוכניות "הערכת מצב" ברשת ב' של קול ישראל ו"חכמים בלילה" בגלי צה"ל.

ב-1968 התפטר מהטלוויזיה הישראלית^[2] ומונה למרצה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית.^[3] היה מנהל המרכז ללימודים אירופיים, חוקר אורח במכון ברוקינגס בוושינגטון, ראש הקתדרה לחקר השואה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, וחבר מחקר בקבוצת עבודה לדיון בסכסוך הישראלי-ערבי במכון לרמן בניו-יורק, שבין חבריה היו פרופ' רוברט טאקר, פרופ' איתמר רבינוביץ' ופרופ' פואד עג'מי. שם התוודע לספריו של הפילוסוף ליאו שטראוס ותלמידו אלן בלום. הוא שקל הקמתו של מוסד מחקר אקדמי ברוח הפילוסופיה של שטראוס בישראל, אך נרתע מן הפרשנות הנאו-שמרנית שניתנה לה בימי הנשיא רונלד רייגן, וביקש שביל זהב בינה לבין חסרונותיה של הסוציאל-דמוקרטיה ואופייה הביורוקרטי ושלטון הוועדים הגדולים בישראל.

היה פעיל באגודה הבינלאומית לפסיכולוגיה פוליטית, עד שאגודה זו ניסתה את כוחה ביישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני בלא ידע היסטורי הכרחי ובהיעדר הכרה שמדובר בסכסוך של זהויות, בסכסוך דתי-תרבותי ובסכסוך טריטוריאלי. לאחר מכן שימש חוקר אורח בספריית הקונגרס בוושינגטון ובמוזיאון השואה שם, ויועץ לקבוצת העבודה הבינמשרדית לשחרור מסמכי השואה על פי חוק של הקונגרס האמריקאי. הוא שימש כיועץ היסטורי ליוצרי סרטים דוקומנטריים של הטלוויזיה הגרמנית על ועידת ואנזה ועל ריינהרד היידריך, ושל בי.בי.סי על היטלר והימלר ועל השואה בהונגריה. ארגן שלושה כנסים בינלאומיים על תיעוד ארכיוני חדש בקשר לשואה וקשיי ההצלה מן השואה, וערך את פרסום תוצאות הכנס הראשון, שיצא בהוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשם "תיעוד חדש - פרספקטיבות חדשות" בשפה האנגלית. כיהן כראש מכון שאשא לסמינרים בינלאומיים באוניברסיטה העברית ויזם במסגרתו כנס בינלאומי על "איראן אטומית" ועל "ביטויי ההגירה בספרות ובאמנות". יצא לגמלאות מהאוניברסיטה העברית ביוני 2007.

אהרונסון היה חבר במועצה האקדמית של המכללה האקדמית תל אביב-יפו. בבחירות 1981 היה מועמד לכנסת מטעם סיעת תל"ם בראשות משה דיין, ולאחר מכן הוצג כבר פלוגתא של איש השמאל פרופ' זאב שטרנהל בסרט דוקומנטרי ששודר בערוץ הראשון של הטלוויזיה. התפלמס ברדיו קול חי של בני ברק עם חרדים שתלו בצוואר היהדות החילונית ובעיקר בציונות את עליית הנאצים, וייחסו להנהגת היישוב מחדלי הצלה בתקופת השואה. בה בעת תרגם לעברית את אופרת הרוק "אוויטה", ששודרה בגלי צה"ל עם יוסי בנאי כצ'ה גווארה, יוסי ידין כחואן פרון, וגילה אלמגור כאוויטה,^[4] ויצא לסיבוב הופעות עם הזמרת עדי עציון על שירי ברכט-וייל והנס אייזלר.

באוגוסט 2006 החל לכהן כפרופסור אורח ללימודי ישראל באוניברסיטת אריזונה בטוסון, עד שובו לישראל ביוני 2009. לאחר מכן לימד באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב ובמכללה האקדמית תל אביב-יפו. מדצמבר 2009 שודרה, במסגרת "אקדמיה באלף" ברשת א' של קול ישראל, סדרת שיחות על ספריו בנושא נשק גרעיני במזרח התיכון. האוניברסיטה המשודרת של גלי צה"ל שידרה החל מדצמבר 2009 סדרה בת שלוש-עשרה תוכניות על מילכוד היהודים בתקופת השואה. החל באוקטובר 2011 הועלתה באוניברסיטה המשודרת סדרה על מלחמת העולם הראשונה. שתי הסדרות יצאו לאור כספרים בהוצאת מודן ומשרד הביטחון. בשנת 2011 המשיך בפרויקט מחקר העוסק בהיסטוריה של הגסטאפו ושירות הביטחון הנאצי, בהסתמך על תיעוד היסטורי בארכיון יד ושם בירושלים ובארכיון הפדרלי בברלין, שנפתח לאחר קריסתן של ברית המועצות ושל גרמניה המזרחית^{[דרוש מקור]} ובעדכון מחקריו על הנשק הגרעיני במזרח התיכון. כן יזם כנס בינלאומי לרגל יובל המאה של מלחמת העולם הראשונה באוניברסיטה העברית, שהתקיים בתחילת נובמבר 2014.

שלמה אהרונסון נפטר ב-21 בפברואר 2020.^[5]

אהרונסון פרסם ספרים ומאמרים בחקר השואה ובהם: "ריינהרד היידריך וראשיתם של הגסטאפו ושירות הביטחון הנאצי" - בגרמנית ובתרגום חלקי לאנגלית ולעברית; "היטלר, בעלות הברית, והיהודים" - באנגלית ובתרגום עברי מעודכן; בנושא הסכסוך הישראלי-ערבי - בשם "קונפליקט ומיקוח במזרח-התיכון" באנגלית, שזכה בפרס מפעל הפיס למחקר הטוב ביותר במדע המדינה לשנת 1978; ו"נשק גרעיני במזרח התיכון". כן פרסם מונוגרפיה על דוד בן-גוריון.

• הפוליטיקה והאסטרטגיה של נשק גרעיני במזרח התיכון: ערפול, תאוריה ומציאות, 1948 - 1993, ירושלים, אקדמון, 1994, עודכן ב-2006, נכתב מחדש בכותר נשק גרעיני במזרח התיכון 1948-2012,לאור פתיחת הארכיונים ומקורות מידע אחרים ויצא לאור בשנת 2013.
• דוד בן-גוריון, מנהיג הרנסאנס ששקע, שדה בוקר: המכון למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1999. תרגום מעודכן של הספר לאנגלית יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' בנובמבר 2010.
• Hitler, the Allies, and the Jews, ‏2004, ובמהדורת כיס 2006, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג' (אנגלית), שזכה בפרס האגודה הישראלית למדע המדינה למחקר הטוב ביותר בשנת 2005, בפרס האגודה הבינלאומית ללימודים גרמניים 2005–2006, ובפרס בוכמן מטעם יד ושם, תשס"ז.
  • בעברית: היטלר, בעלות-הברית והיהודים, 2006, הוצאת מכון בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והוצאת הקיבוץ המאוחד - מהדורה מעודכנת לקורא העברי, אוגוסט-ספטמבר 2008.
• סבא - או חורים שחורים, הוצאת כרמל, 2006 (ספר אוטוביוגרפי)
• מונוגרפיה שלו על לוי אשכול ומלחמת ששת הימים פורסם בנובמבר 2010 בהוצאת Vallentine Mitchell בלונדון.
• המלכודת הנאצית, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2011
• המלחמה הגדולה: פרקים במלחמת העולם הראשונה, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2012.
• מסעותיי במדבר האדום ובמדינות הים, הוצאת רסלינג, 2012.
• נשק גרעיני במזרח התיכון 1948-2013, הוצאת אקדמון 2014.

מדיה וקבצים בנושא שלמה אהרונסון בוויקישיתוף

• פרופ' שלמה אהרונסון: "אובמה הוא כמו עובד סוציאלי, הוא חולל מהפכה אמיתית" בתוכנית של בן כספית
• המלחמה הגדולה – קורס של פרופ' שלמה אהרונסון על מלחמת העולם הראשונה באוניברסיטה המשודרת
• אלי אלון, הלך לעולמו ההיסטוריון והעיתונאי פרופ' שלמה אהרונסון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 23 בפברואר 2020
• הלך לעולמו ההיסטוריון והעיתונאי פרופ' שלמה אהרונסון, news1
• רשימת הפרסומים של שלמה אהרונסון, בקטלוג הספרייה הלאומית