שנות הירח

הסדרה מסופרת מנקודת מבטו של אביב גפן הצעיר בגילומו של נח אנגלהרד. כל האירועים המוצגים בה מבוססים על הביוגרפיה האישית של גפן, והם מגיעים לשיאם עם הופעתו בעצרת השלום, כשבסיומה נרצח ראש הממשלה יצחק רבין^{[1][3][4][5][6]}. העלילה של העונה הראשונה נעה על ציר זמן ומתרחשת משנת 1991 ועד שנת 1995.

בשנת 2018 הצהיר גפן כי הוא מחפש שחקן אשר יגלם את דמותו בסדרה^[7]. בשנת 2020 החלו צילומי הסדרה^[5]. בנשף רוק 9, אשר אירע ב-3 ביולי 2021 בלייב פארק בראשון לציון, הוקרן פרומו ראשון לסדרה^[8][9]. בראיון עם גפן הוא סיפר כי הוא שוקל לכתוב עונה שנייה לסדרה^[10].

עידו ישעיהו מוואלה! ציין כי הסדרה לא חפה מטעויות: "היא עמוסה בהרבה יותר מדי ניימדרופינג - שמות של כוכבים שמושלכים כלאחר יד בחלק מהשיחות. [...] יש לה פה ושם רגעים שנראים כמו מלודרמה חבוטה, ודווקא בזמנים שאמורים להיות הכי מרגשים, כמו הטלפון הנופל בהילוך איטי בפרק השני [...] כמה מהבחירות היצירתיות תמוהות או מיותרות, כמו המסך החצוי בין אביב וחברו כשהם משוחחים במיטה, או תמונות ממלחמת יום כיפור שמבליחות פתאום מאחורי אביו מבעד לחלון המונית." עם זאת, ישעיהו ציין "כי [הסדרה] בבסיסה, גם בלי קשר לקורות חייו של אביב גפן, לסיפור על מוזיקאי על סף פריצה או לתקופה ספציפית בהיסטוריה הישראלית - מדובר בדרמת התבגרות מתוקה עם אקורדים מתחנפים ועגולים"^[11].

גפי אמיר מהארץ טענה כי "ליהוק מבריק וצוות שחקנים מצוין ומאופק, מצליחים לחפות במעט על החולשה, הרדידות ומגבלות המנייריזם". בין היתר אמיר מציינת את השימוש התכוף בקריינות אשר "מטיח בצופה מונולוגים גדושי פאזות דרמטיות, פתוס, קורבנות ודימויים בשקל" וכי בזמן הקריינות "הסצינות מתערפלות בקלישאות תאורה ומניירות שחוקות כגון לילה, עננים, צללים, ירח מוגדל פתאומי או גשם שניתך היישר מתקרת החדר." לצד שבחים לשחקן הראשי נח אנגלהרד, שבגילומו את הדמות של גפן "נשען על אינטראקציות ויזואליות יותר ממילוליות ושימוש נרחב בשפת גוף ומימיקה", אמיר מציינת לשלילה את עיצוב הדמות הראשית. לדעתה, גפן התסריטאי "מאוהב ומתרפק על דמותו המעוצבת כנשגבת, ולכן רדודה ומוגבלת. התוצאה קרובה יותר לסוגת הקולונוסקופיה מאשר לדרמה טלוויזיונית"^[12].

סמדר שילוני מ-ynet כתבה כי "הסדרה החדשה שכתב אביב גפן על עצמו מלאת קלישאות ודיאלוגים ילדותיים - ולמרות שאת הסיפור הזה כבר שמענו, הוא מספק את יצר המציצנות שלנו עם כניסה לארון הפצעים המשפחתיים." עוד הוסיפה כי "ההאדרה העצמית של גפן מחבלת ביכולת להעמיד יצירה ראויה, אך אי אפשר להתעלם גם מהצדדים היפים בה"^[13].

שי רגב ממעריב שיבחה את הסדרה, אולם הוסיפה כי "על אף הבימוי הסוחף של אוהד פרח, הצילום המדויק והמוזיקה המשובחת – ששידרו לי שזו הולכת להיות ההתמכרות הבאה שלי, משהו שם לא לגמרי עבד. דווקא נסחפתי עם העלילה, נשארתי צמודה למסך, ועדיין, הפרק הראשון לא הצליח לעורר בי רגשות עזים. ה"חיקויים" של הדמויות הראשיות בסדרה, כמו למשל דמותו של חמי רודנר שקיבל את תפקיד האויב המושבע של גפן, הזכירו לי פרק של "ארץ נהדרת" והשחקנים בעצם רק התחפשו לכוכבים המקוריים."^[14]

חלק מהאירועים המתוארים בסדרה לא מתארים בצורה מדויקת את האירועים כפי שהתקיימו במציאות. הריאיון הפרובוקטיבי של אביב גפן ל"ידיעות אחרונות", המוצג בסדרה שהתרחש בקיץ 1993, קרה שנה וחצי לפני בחורף 1992. כך גם לגבי ההופעה הראשונה של גפן בטלוויזיה שבסדרה מתוארת שהתרחשה ב-1992 למרות שפועל התרחשה ב-1991. האלבום זמן סוכר של להקת איפה הילד? יצא רק בינואר 1993 בעוד שבסדרה חברי הלהקה מוזמנים למשרדי חברת התקליטים כדי לקבל את פרס אלבום הזהב ביוני 1992.

• שנות הירח, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית