תאודור ז'ריקו

צייר צרפתי

תאודור ז'ריקוצרפתית: Théodore Géricault; ‏26 בספטמבר 1791, רואן, נורמנדי26 בינואר 1824) צייר צרפתי. יוצרה של רפסודת המדוזה ומחלוצי התנועה הרומנטית.

תאודור ז'ריקו
Théodore Géricault
לידה26 בספטמבר 1791
רואן, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה26 בינואר 1824 (בגיל 32)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידהJean-Louis André Théodore Géricault עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורהפר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תקופת הפעילות1810–1824 (כ־14 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירהציור, פיסול עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנותהרומנטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידיCarle Vernet, Pierre-Narcisse Guérin עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועותרפסודת המדוזה, פורטרט של קלפטומן, הדרבי באפסום עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאיםGeorges-Hippolyte Géricault עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טיול בפירנצה וברומא (בשנים 18161817) יצר אצלו משיכה למיכלאנג'לו ולאמנות הבארוק. מפני שציורו, רפסודת המדוזה, לא זכה להצלחה רבה בצרפת, הוא נאלץ לעבור לאנגליה (בשנת 1820).

לאחר שנחלש כתוצאה מתאונת רכיבה ומשחפת כרונית, הוא מת בדמי ימיו בגיל 33 בפריז בשנת 1824, לאחר תקופה ארוכה של ייסורים. ז'ריקו קבור בבית העלמין פר לשז.

יצירתו של ז'ריקו

קצין בחיל הקלעים, 1812

ב-1812 ז'ריקו צייר דיוקן בשם 'קצין בחיל הקלעים' ואילו ב-1814 הוא צייר 'פרש פצוע עוזב את שדה המערכה'.

פרש פצוע עוזב את שדה המערכה, 1814

כרבים מציוריו, שני הציורים הלו הם ענקי ממדים ומתארים את דמותם של החיילים ושל הסוסים בגודל טבעי. ג'ריקו הרבה לצייר דימויים של הרס, אלימות ואבדון. מאפיין נוסף ביצירתו הוא הסוסים, והוא עצמו נפטר כתוצאה מתאונה ברכיבה. יצירתו, 'פרש פצוע עוזב את שדה המערכה' בוצעה עת נפולאון הוגלה בידי האנגלים לאי אלבה. הציור מזעזע ומתאר בצבעים קודרים את תבוסת צבאות נפוליאון ומסמל את הגדולה שבמוות.

הרפסודה של המדוזה, 1819

יצירת המופת של ז'ריקו משנת 1816 היא 'הרפסודה של האוניה מדוזה'. היא זכתה למדליה בסלון, שבו היא הוצגה לראשונה. יצירה ענקית ממדים מייצגת את הזרם הרומנטי בציור הצרפתי, אף שהיא הושפעה מהציור הקלאסי. היא מתארת את האוניה 'מדוזה' נטרפת בלב ים. נושאה הוא פרשה שעוררה סקנדל, אשר התלווה לו ביקורת נוקבת על אוזלת ידה של הממשלה, על שום שטרם הטבעת האוניה ברחו קציניה, כשהם הותירו את המפליגים. אלו ידעו אימה וחלחלה, ותקוות שוווא, כאשר חלפה בפניהם אונייה אחרת, שלא הבחינה במדוזה הטובעת. הניצולים היו עדים למות חבריהם; ובכדי לשרוד הם נאלצו לאכול בשר אדם. מבחינה אומנותית, הציור מושפע מהבארוק, ומודגשים בה הקווים האלכסוניים. קיימת ביצירה אידיאליזציה של דמויותיה, אשר מעוצבות בקוים קלסיים. שלא כרישומים האובייקטיביים ביותר של ז'ריקו שעל פיהם צוירה היצירה, מבנה הגוף הן של החיים והן של המתים הוא מושלם למראה, ואין סימן להשחתת צורה, כמצופה מדמויות של גוויות ושל עומדים למות.

בדרך חזרה מאנגליה לצרפת, הוא התמלא השראה, והחל לצייר סדרה של דיוקנאות של אנשים מטורפים, כאשר כל תמונה שונה הציגה סוג שונה של טרוף. ביצירות אלו צוירו למען ידידו הפסיכיאטר.[1]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תאודור ז'ריקו בוויקישיתוף

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ציירים ובנושא צרפתים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
🔥 Top keywords: ערב אל-עראמשהעמוד ראשימיוחד:חיפושחטיפת חיילי צה"ל בהר דבליגת האלופותקטגוריה:זמרים ישראליםמלחמת חרבות ברזלמיוחד:שינויים אחרוניםקערת ליל הסדרקטגוריה:זמרים השרים בעבריתשקשוקה (סדרת טלוויזיה)התקיפה האיראנית על ישראל (2024)ריאל מדרידרותם אבוהבנמר אנטוליעדי אשכנזיאיראןיריחו (טיל)נעמי פולניג'קי אלקייםקרלו אנצ'לוטימרדכי שפרפייסבוקדרגות צה"לטיל בליסטיישראלמנצ'סטר סיטיחטיפת משפחת ביבסמיוחד:רשימת המעקבערוץ 77 באוקטובריוטיובעומר אדםיוסי כהןחטיבת עציוניפסחכלי טיס בלתי מאוישז'וזפ גוארדיולהעונת 2023/2024 בליגת האלופות