תחבורה ביהודה ושומרון

בשלהי שנות התשעים, לאחר הסכמי אוסלו, נסללו כבישים עוקפים לחברון, יריחו ושכם שנמסרו לשליטה פלסטינית והפכו למסוכנים לתנועה ישראלית.

במהלך האינתיפאדה השנייה נסגרו כבישים שעוברים בכפרים פלסטינים לתנועה ישראלית. בין היתר, הדבר גרם לניתוק גוש טלמונים מירושלים, בעקבות חסימת קטע מכביש 450 בעין עריכ וביתוניא, כשהבטחות שניתנו לסלילת קטע חילופי לא בוצעו.

ב-2020 פרסם משרד התחבורה יחד עם המנהל האזרחי תוכנית אב תחבורתית ליהודה ושומרון, שכללה רשת תוכניות לשדרוג כבישי יהודה ושומרון. חלק מהתוכניות הן תוכניות ותיקות בעיבוד חדש. בין היתר נכללו בתוכנית פרויקטים לשדרוג כביש 60, בהם עוקף חווארה, עוקף בית-אומר ואל-ערוב, והכפלת המנהרות בכביש המנהרות; שדרוג והרחבת כביש 55 מכביש 6 עד כביש 60; כביש כניסה חדש לירושלים ממחלף גבע בנימין, משוקע בקטע קלנדיה; הרחבת כביש 437 באזור כיכר חיזמה^[3] וכביש 375 מצור הדסה עד צומת אל-ח'דר; הרחבה והוספת נת"צ בכביש 446 בקטע צומת שילת-מודיעין עילית; כביש 5 יחליף את כביש 505 בקטע צומת אריאל - צומת תפוח; הרחבת כביש 80 צפונה בתואי כביש 356; ועוד^[4][5][6].

בתקציב משרד התחבורה לשנת 2023 הוקצה רבע מתקציב הכבישים, 3.4 מיליארד שקל, להקמת כבישים חדשים העוקפים יישובים פלסטיניים, הרחבת כבישים קיימים ושדרוג דרכי גישה להתנחלויות^[7].

כבישי אורך עיקריים:

• כביש 60 - כביש האורך החוצה את יהודה ואת השומרון מצפון לדרום. משמש ככביש העיקרי לירושלים מגוש עציון ובנימין.
• כביש 90 - כביש אורך בבקעת הירדן ומדבר יהודה-ים המלח.
• כבישים 356 ו-398 - כביש אורך משני ביהודה, המשמש בעיקר את הבאים והחוזרים מירושלים למזרח גוש עציון.
• כביש 446 - כביש אורך בשולי השומרון. הכביש העיקרי למודיעין עילית ובית אריה, ולעוד מספר יישובים הנמצאים עליו ובסביבתו.
• כביש אלון (כבישים 458, 508 ו-578) - כביש משני במערב בקעת הירדן, הוצע כקו גבול בתוכנית אלון.

כבישי רוחב עיקריים:

• כביש 1 - כביש מירושלים מזרחה אל מעלה אדומים וים המלח (ויריחו).
• כביש 5 (ו-505) חוצה השומרון - מקשר בין צפון גוש דן לאריאל, צומת תפוח ובקעת הירדן.
• כביש 35 (חוצה יהודה) - כביש המקשר בין לב הר יהודה וקריית גת.
• כביש 55 - כביש המקשר את צפון השומרון עם לב הארץ.
• כביש 443 (ו-45)- כביש הדומה למעלה חורון העתיק, המקשר מצפון את ירושלים עם מודיעין וגוש דן.
• כביש 465 (חוצה בנימין) - כביש המקשר מצומת המשטרה הבריטית ועד צומת גבעת כ"ח שנמצאת ליד העיר אלעד.

כבישים נוספים: 3, 50, 57, 316, 317, 367, 375, 417, 436, 437, 449, 450, 457, 463, 555, 585, 611.

כמה מצמתי יהודה ושומרון, כמו צומת גוש עציון וצומת תפוח, התפרסמו.

ציר אלון מהווה את הכביש 'הישראלי' הארוך ביותר ביהודה ושומרון, כיוון שהוא נסלל באזור שלא היה בו כביש לפניו.

התחבורה הציבורית במרחב יהודה ושומרון מופעלת על ידי שלושה מפעילים עיקריים:

אלקטרה אפיקים תחבורה 2021 חברת הבת של אלקטרה-אפיקים המעניקה את רוב השירות באזור.

תנופה, המשרתת את צפון ומערב השומרון, אזורים ששורתו בעבר על ידי דן ולאחריה על ידי אפיקים^[8].

וקווים, המעניקה שירות לערים מודיעין עילית (כחלק מאשכול חשמונאים) וביתר עלית.

השירות כולל שירות עירוני במודיעין עילית, ביתר עילית, מעלה אדומים, אריאל ואורנית, שירות אזורי ולערים מחוץ לאזור – כמו ירושלים, גוש דן ועוד.

כיום אין מסילות ברזל ביהודה ושומרון (להוציא מעבר של הרכבת המהירה לירושלים בכיס לטרון וסמוך למבשרת ציון), אך קיימת תוכנית ותיקה להקמת מסילה מראש העין לאריאל. במקור הוצע להקים אותה כסעיף מן המסילה המזרחית החדשה, שתצא מתחנת ראש העין צפון לאורך חוצה שומרון עד אריאל. בספטמבר 2012 פורסם כי בבדיקה של רכבת ישראל נקבע כי אין היתכנות כלכלית למסילה^[9], בעקבות תוצאות בדיקה זו, הנחה שר התחבורה לבדוק היתכנות של רכבת קלה בתוואי, תוכנית שאושרה על ידי המנהל האזרחי ביולי 2013^[10]. במרץ 2018 שר התחבורה אישר תוכנית הקמת רכבת קלה בין הערים פתח תקווה, ראש העין לבין האוניברסיטה באריאל, אולם הקו לא קודם מאז^[11].

הוצע בעבר לקשר את אזור התעשייה שער בנימין למערך הרכבת הקלה הירושלמית, וייתכן שבעתיד היא תורחב למעלה אדומים וגבעת זאב.

• ליאור גוטמן, רכבת השומרון חוזרת? כץ הנחה להקים תחנת רכבת חדשה בין טירה לטייבה, באתר כלכליסט, 30 בנובמבר 2016
• תוכנית אב תחבורתית כוללת ליהודה ושומרון, באתר משרד התחבורה