1989 בברית המועצות

• ראש הממשלה - ניקולאי ריז'קוב.
• יושב ראש הסובייט העליון של ברית המועצות - מיכאיל גורבצ'וב.
• המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות - מיכאיל גורבצ'וב.

• 3 בינואר – העיתון איזבסטיה החל בפרסום פרסומות.
• 6 בינואר – פרסום החלטת הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות לטהר את שמם של קורבנות הרדיפות במהלך שנות ה-30 וה-40.
• 8 בינואר – ברית המועצות הבטיחה לפרק מצבורים של נשק כימי.
• 12 בינואר – נערך מפקד אוכלוסין.
• 16 בינואר – קבלת החלטה על הקמת מוזיאון לזכר ולדימיר ויסוצקי.
• 17 בינואר – הושבו השמות המקוריים של היישובים והמוסדות שנקראו ע"ש אנדריי ז'דאנוב.
• 21 בינואר – תחילת הקרנות הסרט "אינטרדבוצ'קה". בסרט מוצגת בפעם הראשונה בברית המועצות בעיית הזנות במדינה.
• 23 בינואר – רעידת אדמה חזקה בטג'יקיסטן. נהרגו כ-274 אנשים.
• 23-26 בינואר - מבצע "טיפון", המבצע האחרון של הצבא הסובייטי באפגניסטן.
• 26 בינואר – הקמת ארגון "ממוריאל" לזכר קורבנות רדיפות פוליטיות.
• 26 בינואר – השפה הליטאית הוכרה כשפה רשמית ברפובליקה של ליטא.
• ינואר – תחילת המשבר הכלכלי במדינה. החלה חלוקת מצרכים לפי תלושים.
• 2 בפברואר – סיום השיחות בווינה על צמצום נוכחות כוחות צבא במרכז אירופה.
• 4 בפברואר – ביקור אדוארד שוורדנדזה בסין. חתימת הסכם עם סין על צמצום הכוחות בגבול והוצאת הצבא הסובייטי ממונגוליה.
• 15 בפברואר – סיום הוצאת הכוחות מאפגניסטן.
• 24 בפברואר – בפעם הראשונה מאז 1944 הונף בטאלין דגל אסטוניה העצמאית.
• 28 בפברואר – הקמת התנועה נגד ניסויים גרעיניים "נבדה-סמיפלטינסק".
• 2 במרץ – לעיר ריבינסק הוחזר השם המקורי (במקום "אנדרופוב").
• 15 במרץ – דיונים בוועד המרכזי של המפלגה על הרפורמות בתחום החקלאי.
• 26 במרץ – בפעם הראשונה נערכו בברית המועצות בחירות חופשיות כאשר ברוב הקלפיות היה יותר ממועמד אחד.
• 2 באפריל – ביקור של מיכאיל גורבצ'וב בקובה.
• 6 באפריל – ביקור של מיכאיל גורבצ'וב בלונדון.
• 7 באפריל – הצוללת הסובייטית הגרעינית K-278 קומסומולטס שוקעת בים ברנץ. בתאונה נהרגו 41 ימאיים סובייטים.
• 9 באפריל – פיזור בכוח של מהומות בטביליסי. נהרגו 16 אנשים ומאות נפצעו.
• 18 באפריל – הסובייט העליון של ליטא הכריז על ריבונות הרפובליקה.
• 25 באפריל – שינויים גדולים בהרכב הוועד המרכזי של המפלגה. 74 חברי וועד הוצאו ממנו. מתנגדי גורבצ'וב מתחו ביקורת קשה על מדיניותו.
• 25 באפריל – תחילת הוצאת כוחות הצבא מהונגריה.
• 27 באפריל – חללית סויוז TM-7 חזרה לכדור הארץ.
• 2 במאי – שחקן הוקי קרח סובייטי עבר לקנדה.
• 3 במאי – שביתה כללית בחבל נגורני קרבאך.
• 11 במאי – תחילת הוצאת הכוחות מגרמניה המזרחית.
• 15 במאי – תחילת הוצאת הכוחות ממונגוליה.
• 15 במאי – ביקור של מיכאיל גורבצ'וב בסין. ביקור ראשון של מנהיג סובייטי במדינה משנות ה-60.
• 19 במאי – בפעם הראשונה נבחרה "מלכת היופי של ברית המועצות".
• 20 במאי – טייס קרב סובייטי ערק לטורקיה עם מטוסו, מדגם מיג 29.
• 21 במאי – הפגנות המוניות במוסקבה בהשתתפות כ-150 אלף אנשים.
• 23 במאי – החזרת האזרחות הסובייטית לבמאי הנודע יורי ליובימוב.
• 25 במאי – תחילת הישיבות של הכינוס הראשון של ועידת נציגי העם של ברית המועצות.
• 28 במאי – הפגנות בארמניה למען עצמאות הרפובליקה.
• 29 במאי – בעקבות הלחץ, בוריס ילצין נכלל בבית העליון של הסובייט העליון.
• 3-10 ביוני - מהומות על רקע אתני בבקעת פרגנה. נהרגו כ-103 אנשים.
• 4 ביוני – בעקבות פיצוץ צינור גז נהרגו 573 מנוסעי רכבת שעברה בסמוך. 670 נוסעים נפצעו.
• 12 ביוני – מיכאיל גורבצ'וב והלמוט קוהל חתמו על הצהרה לפיה מדינות מזרח אירופה יחליטו בעצמן על עתידן.
• 17 ביוני – מהומות על רקע אתני בקזחסטן.
• 30 ביוני – איגוד הסופרים הסובייטי החליט להחזיר לשורותיו את אלכסנדר סולז'ניצין, והוחלט על פרסום ספריו.
• 4 ביולי – תאונה אווירית של מטוס מדגם מיג 23, שנפל בשטח בלגיה.
• 4 ביולי – ביקור של מיכאיל גורבצ'וב בצרפת, כולל ביקור בישיבות הקהיליה האירופאית בשטרסבורג.
• 7 ביולי – במהלך כנס נציגי העם התאגדו חברי הכינוס שהתנגדו למדיניות הרשמית תחת השם קבוצת הנציגים הבין-אזורית.
• 11 ביולי – תחילת שביתה המונית של כורי הפחם באזור קוזבס שבסיביר. בעקבות השביתה הראשונה החל גל שביתות בכל רחבי המדינה.
• 15 ביולי – מהומות על רקע אתני באזור סוחומי בין הגאורגים לבין האבחזים.
• 22 ביולי – השפה הטג'יקית הוכרזה כשפה רשמית בטג'יקיסטן.
• 28 ביולי – הסובייט העליון של לטביה הסובייטית הכריז על ריבונות הרפובליקה.
• 15 באוגוסט – על בסיס מפעלי משרד תעשיית הגז הוקם קונצרן גזפרום.
• 23 באוגוסט – לציון יובל של 50 שנה להסכם ריבנטרופ–מולוטוב תושבי אסטוניה, לטביה וליטא נעמדו בשרשרת אנושית שכללה 2 מיליון אנשים ממרכז טאלין עד למרכז וילנה.
• 27 באוגוסט – הפגנות המוניות בקישינב למען הכרה במולדובה כישות עצמאית.
• 31 באוגוסט – השפה המולדובנית הוכרזה כשפה רשמית במולדובה וסוכם על מעבר לאלפבית לטיני.
• 6 בספטמבר – שיגור החללית המאוישת סויוז TM-8. החללית התחברה לתחנת החלל מיר.
• 8 בספטמבר – הקמת הארגון העצמאי "נרודני רוח" באוקראינה.
• 20 בספטמבר – שינויים בהנהגה הסובייטית - 3 חברי פוליטביורו הוצאו לגמלאות.
• 21 בספטמבר – בהתאם לצו של הסובייט העליון בוטלה הענקת אות הניצחון לליאוניד ברז'נייב.
• 5 באוקטובר – הסובייט העליון של אזרבייג'ן הכריז על ריבונות הרפובליקה.
• 8 באוקטובר – "החזית העממית" של לטביה הכריזה שתפעל להוצאת הרפובליקה מברית המועצות והקמת מדינה עצמאית.
• 9 באוקטובר – שינויים בחוקי העבודה, והכרה בזכות השביתה.
• 9 באוקטובר – סוכנות הידיעות הרשמית של ברית המועצות מדווחת על נחיתה עב"ם בוורונז'.^[1]
• 18 באוקטובר – תאונה אווירית של מטוס תובלה מדגם איליושין IL-76 שהיה בטיסה להעברת חיילים. נהרגו 9 אנשי הצוות ו-48 נחתים.
• 25 באוקטובר – ברית המועצות חזרה באופן רשמי מדוקטרינת ברז'נייב ומכריזה על הפסקת התערבות בענייני הפנים של מדינות מזרח אירופה.
• 15 באוקטובר – בהתאם להחלטת מועצת השרים ניתן להנפיק מניות של מפעלי תעשייה.
• 16 באוקטובר – תחילת שידורי טלנובלות בטלוויזיה הסובייטית.
• 28 באוקטובר – השפה האוקראינית הוכרזה כשפה הרשמית ברפובליקה.
• 2 בנובמבר – תחילת שידורים של ערוץ פרטי ראשון בברית המועצות, ששידר בעיקר קליפים של זמרים זרים.
• 3 בנובמבר – הוכרז על סיום עבודות ההקמה של מסילת הרכבת באיקל-אמור.
• 4 בנובמבר – הקמת תשלובת נורילסק-ניקל.
• 7 בנובמבר – מהומות בקישינב.
• 14 בנובמבר – הסובייט העליון קיבל החלטה המגנה את הרדיפות והגירוש של עמים שונים בתקופת יוסיף סטלין.
• 19 בנובמבר – הסובייט העליון של גאורגיה קיבל החלטה לפיה להחלטות שלו יש עליונות על החלטות של המשטר המרכזי במוסקבה.
• 23 בנובמבר – סכסוך בין הגאורגים לבין אוסטינים. צעדה של גאורגים לכיוון צחינבאלי.
• 24 בנובמבר – הפגנות המוניות ברחבי רוסיה ובעיקר בלנינגרד בדרישה להמשך הרפורמות הדמוקרטיות.
• 26 בנובמבר – הסובייט העליון קיבל החלטה על עצמאות כלכלית של הרפובליקות הבלטיות.
• 1 בדצמבר – שיגור תחנת החלל "גרניט". התחנה פעלה במשך 9 שנים.
• 1 בדצמבר – מפגש ראשון בין מיכאיל גורבצ'וב והאפיפיור יוחנן פאולוס השני.
• 2 בדצמבר – מיכאיל גורבצ'וב נפגש עם רונלד רייגן במלטה.
• 5 בדצמבר – ראשי מדינות מזרח אירופה מגנות את הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה שבוצעה בשנת 1968.
• 6 בדצמבר – שיגור מודול נוסף שהתחבר לתחנת החלל מיר.
• 12 בדצמבר – כינוס שני של ועידת נציגי העם.
• 13 בדצמבר – הקמה המפלגה הליברל-דמוקרטית של רוסיה בראשות ולדימיר ז'ירינובסקי.
• 17 בדצמבר – הפגנות המוניות במוסקבה לזכר אנדריי סחרוב שנפטר יום קודם.
• 18 בדצמבר – המפלגה הקומוניסטית של ליטא הכריזה על ניתוק מהמפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות.
• 31 בדצמבר – מהומות המוניות בנחיצ'יבאן. לאורך הגבול עם איראן נהרסו מתקנים רבים.

ללא מועד

• בשנת 1989 הופסקו הניסויים הגרעיניים באתר ליד העיר סמיפלטינסק בקזחסטן. משנת 1949 בוצעו באזור 340 ניסויים תת-קרקעיים ו-116 ניסויים על קרקעיים.
• בעקבות מהומות על רקע אתני חזר הסופר הנודע צ'ינגיז אייטמטוב ממוסקבה לקירגיזיה כדי להרגיע את הרוחות.
• הסובייט העליון החליט שהחתימה על הסכם ריבנטרופ–מולוטוב לא תאמה את האינטרסים של העם הסובייטי.
• הוקמה סוכנות הידיעות הפרטית "אינטרפקס".
• הוקמה הלהקה הפופולרית "ליו-בה".
• הקמת ארגון "Право Матери" (פרבו מאטרי, זכות האם) שמטרתו להגן על זכויות משפחות חיילים שנהרגו בתקופת השרות הצבאי.
• כינון תפקיד "הרב הראשי לברית המועצות".
• פתיחת סניף של הסוכנות היהודית במוסקבה ותחילת העלייה המסיבית.

אירועי תרבות

• החל משנת 1957 ערך הירחון הפופולרי "המסך הסובייטי" תחרות על בסיס סקרים להענקת תואר סרט השנה. בשנה זו הזוכים היו:
  • סרט השנה: "אינטרדבוצ'קה" (של פיוטר טודורובסקי)^{[דרוש מקור]}
  • שחקן השנה: ויקטור צוי^{[דרוש מקור]}
  • שחקנית השנה: ילנה יאקובלבה^{[דרוש מקור]}

החל משנת 1988 האקדמיה לאמנות הקולנוע מחלקת פרסי "ניקה" עבור הסרטים. עבור שנת 1989 הזוכים היו^[2]:

• • עבור הסרט: "אשיק קריב" (של סרגיי פרדז'נוב)
  • עבור תפקיד גברי בסרט: אולג בוריסוב
  • עבור תפקיד נשי בסרט: ילנה יאקובלבה

• 21 בספטמבר – סבטלנה רומשינה, ספורטאית רוסיה זכתה ב-3 מדליות זהב אולימפיות

• 10 בינואר – ולנטין גלושקו, מתכנן טילים סובייטי, (נולד ב-1901).
• 26 במרץ – מריס ליאפה, רקדן בלט סובייטי ממוצא לטבי, (נולד ב-1937)
• 2 במאי – וניאמין קברין, סופר סובייטי (נולד ב-1902)
• 23 במאי – גאורגי טובסטונוגוב, במאי סובייטי (נולד ב-1916)
• 9 ביוני – ראשיד בייבוטוב, זמר סובייטי ממוצא אזרי (נולד ב-1906)
• 30 ביוני – רוסטיסלב פליאט, שחקן סובייטי (נולד ב-1909)
• 2 ביולי – אנדריי גרומיקו, מדינאי סובייטי (נולד ב-1909)
• 25 באוגוסט – יאן פרנקל, מלחין סובייטי ממוצא יהודי (נולד ב-1920)
• 1 בדצמבר – ניקולאי פטוליצ'ב, מדינאי סובייטי (נולד ב-1908)
• 14 בדצמבר – אנדריי סחרוב, פיזיקאי רוסי סובייטי, דיסידנט ופעיל זכויות אדם (נולד ב-1921)
• 19 בדצמבר – קיריל מזורוב, מדינאי סובייטי (נולד ב-1914)