אבי קושניר

בשנות התיכון למד קושניר בפנימייה החקלאית "הכפר הירוק". את שירותו הצבאי עשה בנח"ל ואחר כך בנ"מ. עם שחרורו עבד כפועל במה ולאחר מכן, מנהל הצגות.

את דרכו המקצועית כשחקן החל קושניר בתחילת שנות השמונים במופעי סטנד-אפ. בשנת 1985 הנחה את תחרות הפסטיגל לצד גדי יגיל.

בתיאטרון

בתיאטרון בית ליסין שיחק בהצגות "כולם היו בני חוץ מנעמי" (שהוצגה במסגרת הסטודיו למשחק ניסן נתיב ולאחר מכן בתיאטרון בית ליסין), "קומדיה שחורה", "אורח בא", "התאומים מוונציה" ובהצגת היחיד "להציל את איש המערות".

בתיאטרון באר שבע שיחק בהצגות "על קלות דעת וצביעות", "אילוף הסוררת" ו"יתוש בראש".

בתיאטרון הקאמרי שיחק בהצגות: "גורודיש", "דבר מצחיק קרה" ו"גם הוא באצילים".

בתיאטרון חיפה שיחק בהצגה "פרנסיס הפנטסטי".

בתיאטרון המסחרי שיחק בהצגות: "הקוסם 2000", ו"המלך ארתור ואבירי השולחן העגול".

בשנת 2005 כיכב במחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" בגרסתו השלישית בתיאטרון הבימה שחודש בכיכובו ב-2012.

נוסף על כך העלה את הצגות הבידור "מכבס תולה", "להציל את האדם הקדמון", ו"המוח הגברי".

ב-2013 גילם את שוויק בהצגה "החייל האמיץ שוויק" שהועלתה בתיאטרון הבימה, בשיתוף פעולה עם תיאטרון חיפה.

בשנים 2016–2017 שיחק קושניר במחזמר "בילי אליוט" בתפקיד ג'קי אליוט, אביו של בילי. כמו כן שיחק במחזמר "עלובי החיים" ב"הבימה" בתפקיד אדון ת'נרדייה, בעל הפונדק.

בשנת 2018 שיחק בהצגה "קח את אבא שלך ולך לעזאזל" של רמי ורד בתיאטרון הבימה לצד ריקי בליך ובמחזמר "אנני" בבימויו של צדי צרפתי.

החל משנת 2019 משחק בהצגה "עבדאללה שוורץ" [1] של רמי ורד בתיאטרון בית ליסין לצד ענת וקסמן.

החל משנת 2022 משחק בהצגה ״ברוכים הבאים לגיהנום״ מאת רמי ורד בתיאטרון בית ליסין.

בקולנוע ובטלוויזיה

הופעתו הראשונה בטלוויזיה הייתה בשנת 1983 בתפקידי אורח בתוכניות "החתול שמיל" ו"פרפר נחמד" בתפקיד אבי בפרק אכול ושתה.

ב-1985 גילם את רמי בסרטו של נדב לויתן "בנות".

ב-1986 גילם את מוטק'ה בסרטו של בועז דוידזון "אלכס חולה אהבה"; גילם פציינט בסרטם של הגששים על-פי תסריט של אסי דיין "הקרב על הוועד"; גילם את מוריס שייבלה בסרטו של מיקי בהגן "האינסטלטור" ואת העוזר של שפיגל בסרטו של נפתלי אלטר "השגעון הגדול".

ב-1989 שיחק קושניר לצד נתן דטנר כ"צמד הבטלנים" בסרט המתיחות של יגאל שילון, "עבודה בעיניים".

ב-1988 החל לגלם דמויות שונות במשך עשר שנים בתוכנית הטלוויזיה "זהו זה!".

בשנים 1988–1989 הנחה את השעשועון לילדים "קח סיכון".

ב-1990 גילם את אבי, חבר של ציפי, בסדרת הטלוויזיה "ציפי בלי הפסקה".

ב-1991 גילם מוכר צעצועים בתוכנית הטלוויזיה לילדים "מסיבת גן".

ב-1999 גילם את עצמו בסדרת הטלוויזיה שביים עדי בנימינוב וכתב דניאל לפין "המופע של קושניר".

מ-2001 עד 2011 גילם את גדי נוימן, הדמות הראשית בסיטקום המצליח "החיים זה לא הכל", לאורך כל תשע העונות של הסדרה.

בין השנים 2002–2003 הנחה את תוכנית הטיולים ששודרה בערוץ 2 "מדריך קושניר".

ב-2004 גילם את שמואל לצד משה איבגי בסרט "מטאליק בלוז". באותה שנה הנחה את העונה הראשונה של תוכנית המציאות "רצים לדירה" ששודרה בערוץ 2, והשתתף בתוכנית הטלוויזיה התיעודית "במדינת היהודים" המספרת את תולדות ההומור היהודי.

בשנת 2012 הנחה קושניר את הטקס לחיילים מצטיינים "שרים עצמאות בבית הנשיא" במשכן הנשיא. בטקס במעמד נשיא המדינה, הרמטכ"ל וראש הממשלה באותה עת חולקו תעודות הצטיינות לחיילים המצטיינים לרגל יום העצמאות ה-64 למדינת ישראל.

בשנים 2005–2011 הנחה את תוכנית הטלוויזיה "רוקדים עם כוכבים".

ב-2006 גילם את רמי בסרטו של איתן ענר "סיפור חצי רוסי".

ב-2007 גילם רופאים בסדרת הטלוויזיה בכיכובם של שלישיית מה קשור "הישראלים", והנחה את תוכנית הטלוויזיה "גריז".

ב-2013 הנחה את השעשועון "כלוב הזהב" בערוץ 2, עבור הזכיינית רשת.^[1]

בשנת 2015 השתתף קושניר בסרטו של שי כנות "איביזה".

בשנת 2018 השתתף בסדרה הקומית "משיח" בסלקום tv ובקשת 12, בתפקיד ארמונד. באותה שנה הופיע בתפקיד הראשי בסרטו של חיים טבקמן "אווה".

בשנת 2020 חזר לשחק בעונת האיחוד של התוכנית "זהו זה!" ושיחק בסרט "שאיפה לחיים".

בשנת 2021 החל לשחק בסדרה "מותק בול באמצע", כלוביסט תחמן בשם "אלכס טורצ'ין", המבוסס על הלוביסט בוריס קרסני.

קושניר חזר לעונה המיוחדת שהפיק ערוץ כאן 11 של "זהו זה!" בעקבות אירועי הקורונה, וממשיך להופיע בתוכנית זו גם ב-2023.

במוזיקה

באירוויזיון 1987 ייצג יחד עם נתן דטנר את ישראל בתחרות, כחלק מהצמד "דטנר וקושניר" (לימים: "צמד הבטלנים"), עם השיר ההיתולי "שיר הבטלנים" שהגיע למקום השמיני.

ב-2021 הוציא עם חוה אלברשטיין את הסינגל "הייתה לה ארובה לבנה".^[2]

• פרס האקדמיה לטלויזיה לשחקן הטוב ביתר על משחקו בסדרת הטלויזיה "החיים זה לא הכל".
• בשנת 2021 זכתה חמישיית "זהו זה" (גידי גוב, אבי קושניר, דב'לה גליקמן, מוני מושונוב ושלמה בראבא) בפרס מפעל חיים של אמ"י (תשפ"ב)^[3].
• בשנת 2022 זכתה התוכנית בפרס מפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה^[4].

• מאי 2023 תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בר-אילן לקושניר ולמשתתפי התוכנית זהו זה בהווה: דבל'ה גליקמן, שלמה בראבא, מוני מושונוב וגידי גוב, על תרומתם המשותפת לתרבות הישראלית בשנת ה־75 למדינת ישראל, ועל יכולתם לשמח וללכד את הציבור סביב יצירתם^[5].

קושניר נשוי לכרמל קושניר ואב לשלושה. בנו הבכור, יותם קושניר, הוא שחקן, אשר שיחק, בין השאר, בסדרת הטלוויזיה "אליפים". בנו השני, יפתח קושניר, הוא מטפס הרים מקצועני, והשתתף בשתי העונות הראשונות של התוכנית "נינג'ה ישראל" אשר שודרה בקשת 12 (בעונה הראשונה הגיע למקום השלישי). בתו נועה קושניר הופיעה בתפקידי אורח בסדרה "החיים זה לא הכל". מתגורר עם משפחתו בתל אביב.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אבי קושניר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבי קושניר

• אבי קושניר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• אבי קושניר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אבי קושניר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• אבי קושניר, באתר ספר הקולנוע הישראלי
• אבי קושניר, באתר AllMovie (באנגלית)
• אבי קושניר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• אבי קושניר, באתר Discogs (באנגלית)
• אבי קושניר, דף שער בספרייה הלאומית
• אבי קושניר, בארכיון הבימה
• גידי גוב, לילה גוב - גידי מארח את אבי קושניר, באתר YouTube
• אילן שאול, "אני לא סלב", באתר ynet, 30 במרץ 2005
• ערן בר און, "אני לא האיש לדבר איתו על טלוויזיה", באתר ynet, 29 באוקטובר 2010
• ניר וולף, זהו זה ולא אחרת, באתר ישראל היום, 13 במאי 2011(הקישור אינו פעיל, 26.5.2019)
• ניר שאולוף, אבי קושניר: "הבימה הוא בית אמיתי", באתר nrg‏, 21 בנובמבר 2011
• קובי מידן, ‏"אנשים בלילה" עם אבי קושניר, באתר iCast‏, 21 במרץ 2012
• מאיה כהן, החייל האמיץ קושניר, באתר ישראל היום, 3 באוקטובר 2013
• יובל אברמוביץ', "איחוד של זהו זה? אין שום דבר כזה באופק", באתר ישראל היום, 15 ביולי 2015
• nrg תרבות, המפגש ששינה את חייו: תחנות תרבות עם קושניר, באתר nrg‏, 23 במאי 2016