אולימפיק ליון

קבוצת כדורגל מצרפת

אולימפיק ליוןצרפתית: Olympique Lyonnais; נקרא לעיתים גם "Lyon" או "OL") הוא מועדון כדורגל צרפתי מהעיר ליון שנוסד בשנת 1950. הקבוצה משחקת את משחקי הבית שלה בפארק אולימפיק ליון, המכיל 59,186 מקומות ישיבה, אותו חנכה בשנת 2016. עד אז שיחקה הקבוצה בסטאד דה ז'רלן המכיל 40,500 מקומות ישיבה. אולימפיק ליון זכתה באליפות הראשונה שלה בעונת 2001/2002, בה החלה גם רצף של שבע אליפויות ברציפות, אשר נחשב לארוך ביותר בתולדות הליגה הצרפתית.

אולימפיק ליון
מידע כללי
כינוי"לה גון" (Les Gones; הילדים)
תאריך ייסוד1896 (תחת השם ראסינג קלאב דה ליון)
אצטדיוןפארק אולימפיק ליון, ליון
(תכולה: 59,186)
בעליםOL Groupe עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיאג'ון טקסטור
יו"רז'אן-מישל אולס עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"לLaurent Prud’homme עריכת הנתון בוויקינתונים
מאמןפייר סאז' (זמני)
ליגהליגה 1
www.ol.fr
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המועדון נודע בעיקר בשל פיתוח שחקנים צעירים שהצליחו ברחבי אירופה, כגון מייקל אסיין, פלורן מאלודה, סידני גובו, ז'וניניו, אריק אבידל, מחמדו דיארה, כרים בנזמה, אלכסנדר לאקזט, סמואל אומטיטי, אנטוני מרסיאל, קורנטן טוליסו ורבים אחרים.

היסטוריה

קבוצת הכדורגל הוקמה לראשונה ב-1896 בשם ראסינג קלוב דה ליון. ב-1910, המועדון זכה באליפות צרפת לראשונה. לאחר שנים רבות של חילוקי דעות לגבי ורצון עז להפוך את הקבוצה למקצוענית, שכן המועדון השתייך לאוניברסיטה של ליון. ב-3 באוגוסט 1950, כמה אנשי כדורגל מליון פיצלו את המועדון מראסינג קלוב דה ליון והקימו את אולימפיק ליון. לאחר הפיצול, אולימפיק ליון עברה לשחק באצטדיון סטאד דה ז'רלן ושיחקה את משחקה הראשון ב-26 באוגוסט באותה שנה, נגד ס.א. פאריס, אותה הביסה בתוצאה 0–3 לעיני כ-3,000 צופים. בעונה הראשונה של המועדון, הוא זכה באליפות ליגת המשנה, ועלה לליגה הראשונה בצרפת.

בעונת 1963/64, זכתה ליון לראשונה בתולדותיה בגביע הצרפתי, לאחר ניצחון 0–2 בגמר נגד בורדו. כעבור שלוש שנים, זכתה ליון בפעם השנייה בגביע הצרפתי, כאשר הפעם ניצחה 1–3 את סושו. ב-1972/73 השלימה זכייה שלישית ב-9 שנים, כאשר גברה במשחק הגמר על נאנט בתוצאה 1–2.

ביוני 1987, המועדון נרכש על ידי איש עסקים ממחוז רון, ז'אן-מישל אולס, שרכש את השליטה הבלעדית במועדון במטרה לבסס אותו בליגה הראשונה בצרפת ולהפוך אותו למועדון מצליח בכדורגל הצרפתי. התוכנית השאפתנית שלו, שכונתה "OL-Europe", הייתה לחזור לליגה הראשונה בצרפת, ליגה 1, ולהעפיל למפעלים האירופיים תוך 4 שנים. אולס החזיר למועדון שני שחקני עבר בתפקידים מקצועיים - ריימונד דומאנק כמאמן, וברנאר לקומב כמנהל ספורטיבי. בעונה הראשונה של שניהם במועדון והשנייה בלבד של אולס, הקבוצה זכתה באליפות ליגת המשנה והעפילה חזרה לליגה 1. שתי עונות לאחר מכן, ליון סיימה שישית בטבלה והעפילה לגביע אופ"א. לאחר מכן, דומאנק לא הצליח לרשום הצלחות נוספות בתפקיד המאמן והוחלף על ידי שחקן העבר ז'אן טיגנה, שהוביל את הקבוצה לעונה מרשימה ב-1994/95, בה היא סיימה שנייה בטבלה.

בתחילת האלף החדש, ליון החלה להצליח יותר ויותר בכדורגל הצרפתי. המועדון ביסס את עצמו כחזק ביותר בצרפת, והחל מעונת 2001/02 זכתה הקבוצה בשבע אליפויות רצופות. עד עונת הכדורגל 2018/19 היה זה שיא אירופאי שנשבר לאחר שקבוצת הכדורגל האיטלקית יובנטוס השלימה זכייה שמינית ב סרייה א'. בעונת 2009/2010 העפילה הקבוצה בפעם הראשונה בתולדותיה לשלב לחצי גמר ליגת האלופות, שם הפסידה 4:0 לבאיירן מינכן בסיכום שני המשחקים. גם בעונת 2019/2020, העפילה לחצי גמר ליגת האלופות בו שוב הודחה על ידי באיירן מינכן, הפעם בתוצאה 0–3.

סגל השחקנים

נכון ל-16 בפברואר 2024[1]
מס'עמדהשם
1פורטוגל שועראנתוני לופש
2חוף השנהב בלםסינאלי דיומאנדה
3ארגנטינה מגןניקולאס טגליאפיקו
4חוף השנהב קשרפול אדגר
5קרואטיה בלםדיאן לוברן
6צרפת קשרמקסנס קאקרה
7גינאה ביסאו חלוץמאמה באלדה (בהשאלה מטרואה)
8צרפת קשרקורנטן טוליסו (קפטן שני)
9ניגריה חלוץגיפט אורבן
10צרפת חלוץאלכסנדר לאקזט (קפטן)
11בלגיה חלוץמאליק פופאנה
12אירלנד מגןג'ק אובריין
14ברזיל בלםאדריילסון
17אלג'יריה חלוץסעיד בנרחמה (בהשאלה מוסטהאם יונייטד)
מס'עמדהשם
18צרפת חלוץריאן שרקי
20צרפת מגןסאל קומבדי
21ברזיל מגןהנריקה
22אנגולה בלםקלינטון מאטה
23ברזיל שוערלוקאס פרי
24צרפת קשרז'והאן לפנאן
25בלגיה קשראורל מנגאלה (בהשאלה מנוטינגהם פורסט)
30צרפת שוערז'סטין בנז'וי
31סרביה קשרנמניה מאטיץ'
34צרפת קשרממאדו דיארה
37גאנה חלוץארנסט נואמה (בהשאלה מר.ו.ד. מולנבק)
55קרואטיה בלםדויה צ'אלטה-קאר (בהשאלה מסאות'המפטון)
84צרפת קשרמוחמד אל-ערוש
98אנגליה מגןאיינסלי מייטלנד-נילס


שחקנים מפורסמים בעבר ובהווה


תארים

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אולימפיק ליון בוויקישיתוף

הערות שוליים