אילן בשור

אילן בשור נולד, גדל והתחנך בקיבוץ געש. הוריו, חוה ואשר, עלו מארגנטינה ב-1950, עברתו את שם משפחתם מ"ברושטיין" ל"בשור" - וכן נמנו על מייסדי הקיבוץ. אילן הוא הבכור מבין שלושה אחים: אחיו הצעיר נמרוד הוא מדריך תיירים, ואחיהם הצעיר אריאל הוא צלם עיתונות.

בצה"ל שירת כקצין לוחם בסיירת אגוז בתפקידים של מפקד מחלקה וסגן מפקד פלוגה. בעשר השנים האחרונות לשירות המילואים שלו שירת כצלם סטודיו בעיתון "במחנה".

עד ללימודיו בבצלאל, בגיל שלושים, בשור מעולם לא צילם, למעט קורס ערב בצילום. הוא בוגר המחזור השני של המחלקה לצילום באקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל (1986-1982). בין מוריו היו פרופסור חנן לסקין, אבי גנור, שמחה שירמן וקני לסטר. בתום לימודיו שימש במשך שנה כאסיסטנט של צלם האופנה בן לם. כעבור שנה, ב-1988, משלא הסתייע בידו לפתוח סטודיו לצילום בקיבוץ, עזב אותו ביחד עם אשתו עליזה ושני ילדיו (כיום יש לו שלושה ילדים) ופתח סטודיו לצילום בתל אביב. הם התיישבו בכפר הירוק, שם אשתו לימדה וניהלה במשך שנים רבות את בית הספר, הם מתגוררים במקום עד היום.

בעשר השנים הראשונות לעבודתו צילם בעיקר אופנה לעיתוני הנשים: לאישה, עולם האישה, את; כמו כן צילם פורטרטים למגזינים: במחנה, מוניטין (צלם מערכת במשך שנתיים), המוספים 7 ימים ו-7 לילות של העיתון ידיעות אחרונות ועוד. צילם שערים רבים, על פי רוב של אמנים, שחקנים, מוזיקאים ואנשי בידור. ההיכרות עם האמנים שצילם למגזינים, הביאה אותם לפנות אליו ובשור הרבה לצלם עטיפות תקליטים ודיסקים וכרזות להצגות. בין הזמרים להם צילם עטיפות תקליטים: יהודה פוליקר, גידי גוב, אלון אולארצ'יק, שלמה ארצי, דויד ברוזה, ריקי גל, נורית גלרון, דנה ברגר, שלמה גרוניך, אתי אנקרי, הכול עובר חביבי, שלמה ידוב, דני ליטני, אריק סיני, אהובה עוזרי, רמי קליינשטיין וריטה. בנוסף לכך עבד עם מעצבים, חברות אופנה ומשרדי הפרסום המובילים בישראל. מצלם בעיקר אנשים ופרזנטורים של חברות.

בין החברות להן צילם קמפיינים ניתן למנות את אל על, סלקום, כלל עסקי ביטוח, בנק מזרחי, Yes, בנק דיסקונט, ביטוח AIG, ההסתדרות הכללית, וואלה!, כאל, מקדונלד'ס, סטודיו סי, 012, בנק לאומי ועוד.

ביים את הוידאו קליפ לשיר “לונדון” של להקת “החשמליות”.

בשור לימד קורס צילום סטודיו בבית הספר לעיצוב ויטל ואחר-כך לימד קורסי בחירה בצילום אופנה ובצילום פורטרטים במכללת שנקר.

בשנת 2002 יצא לאור בספריית מעריב ספרו "פנים מוכרות" ובו כמאה תצלומי דיוקנאות בשחור לבן של הדמויות המרכזיות בתחומי הבמה והמוזיקה בישראל. בין המצולמים: יוסי בנאי, יעל אבקסיס, אלון אבוטבול, אסף אמדורסקי, שלמה ארצי, אהוד בנאי, אורנה בנאי, ריקי גל, אביב גפן, ארקדי דוכין, אסי דיין, רמי הויברגר, איילת זורר, שלום חנוך, מרב מיכאלי, אחינועם ניני, ברי סחרוף, רמי פורטיס, ריטה, מיכה שטרית. לספר הקדמה של ארבעה עמודים מאת העיתונאי והסופר רון מיברג. בספר נכללו צילומים מתוך מאגר עבודות שנעשה עבור כתבי עת, תיאטראות וחברות תקליטים ולא זכו להתפרסם. לצד צילומים שנעשו לצורך הספר עצמו.

בשנת 2017 יצא לאור ספרו השני "אילן בשור מצלם תרבות ישראלית". הספר כולל תצלומים של מאה שחקנים, מוזיקאים ויוצרים ידועים, בהם: אילנית, יהודה פוליקר, נורית גלרון, דויד ברוזה, יעל אבקסיס, יוסי בנאי, רבקה מיכאלי, שלמה ארצי, אחינועם ניני, שלום חנוך, ג'וזי כץ, גידי גוב ויהודית רביץ. את ההקדמה לספר כתב יואב קוטנר.

• "קרקס בשחור לבן", גלריה טלי, ניו יורק, 2000

מתוך הטקסט לתערוכה:"תערוכה זו שואבת את השראתה מעולם הקרקס. הצלם, אילן בשור, בוחר הפעם חומרי לוליינות ולהטוטנות, לש אותם בתאורה חושפת ומסווה כאחד, ומפרנס את דמיוננו בדימויים בעלי קסם פיוטי.תנועתן הדינמית של הדמויות מדבירה את הקיפאון והסטטיות שבתמונות דוממות. חשיפה ממושכת לאור, מלווה בהבזקי ספוט נוספות, מנציחה את רצף התנועה עצמו. במהלך תנועתה הולכת הדמות ונמוגה, ומותירה בנו את תחושת "חלוף הזמן"."

• "שמיים שחורים – נופים", המשכן לאמנויות הבמה, 2003

מתוך הטקסט לתערוכה:"אילן בשור מצלם תמונות נוף טריוויאליות, נטולות דרמה לכאורה, שהתנועה שקפאה בהן לרגע אינה בולמת את זרימת מחשבותיו של המתבונן בהן אלא מעוררת את הסקרנות ואת הדמיון. הנופים בתצלומיו נותקו ממקומם הטבעי, הם אינם תלויי זמן ומקום והצופה מוזמן לפענח את מסתוריותם, להתגעגע, להתחבר."

• "לראות את הקול", גלריה ארטספייס, 2004

מתוך הטקסט לתערוכה:"הזמרות הישראליות נבחרו כנושא התערוכה, שכן במיוחד במפגש זה מפליא בשור להוציא מכל זמרת הן הפרפורמרית שבה, והן את האישה הפרטית, הארוטית והחושנית...בתור גבר מעניק אילן בשור למצולמות מרחב לבטא את נשיותן, תוך כדי דיאלוג המאפשר הן את נקודת מבטו הגברית ותפיסתו האסתטית, והן את המרחב האישי והפרטי של כל אחת מהמצולמות, הבוחרות לבטאו בדרכן השונה והייחודית."

• "בשורה ראשונה", 2007

מתוך הטקסט לתערוכה:"מצולמיו של אילן בשור מתייצבים אל מול מצלמתו בטבעיות רבה. היא אינה זרה להם. בשורה אחת אנחנו מוצאים את אותן פנים מוכרות שאילן מצלם באדיקות רבת שנים, אותן דמויות מפורסמות שהתפזר סביבן אבק כוכבים, אותם אלה שחדרו לחיינו במהלך השנים; אמנים, שחקניות, זמרות, אנשי תרבות ומדיה מהשורה הראשונה, אך בהבדל אחד: כאן הם אינם משחקים ואינם מציגים. תמונותיהם, המספרות כל אחת את סיפורה השלם ללא כל צורך במילים, הונצחו בעדינות אין קץ וכישרון רב בעדשת מצלמתו. בצילום זהיר אך ישיר ומדויק, הוא מכוון את מצלמתו אל "האני הפנימי" של המצולם. מצליח ומוכר ככל שיהיה, ביישן או בעל ביטחון, מתמסר האחרון למצלמה, חף מכל גינוני כוכבות וחומות הגנה. או אז, ברגע אותנטי נכון אחד, נוצר הקסם: תמונה אמיתית וכנה." אוצר: גיא עולמי.

• "אינטימיות", בית מדרה ברשפון, 2009

אורית לוטרינגר, ידיעות:"אילן בשור מציג בתערוכתו סוג מיוחד של טיפול רומנטי שמתכתב עם ציירי הרנסאנס והציירים האימפרסיוניסטים... בצילומי סטודיו מוקפדים הוא בונה תפאורה עם סדינים ובדים רכים ונופלים, כשמשחקי האור הרך יוצרים אטמוספירה מיוחדת, חלומית, שהופכת במידה רבה את גופה של המצולמת לדימוי כמעט מושלם המאזכר אובייקט פיסולי... את חימר העירום הנשי של בשור לכדי פסלים צילומיים, הבוראים מציאות אל-זמנית הנמשכת בתודעתו של המתבונן. איכויות הצילום המוקפד להפליא והיופי המוקרן מתנועה שקפאה במרחב אינטימי מצליחים לשבות את תשומת לבו של הצופה ולפלס את דרכם לנחלת נפשו."

• "נקודה בזמן", הבית הירוק, 2012

מתוך הטקסט לתערוכה:"אילן בשור... בוחר בתערוכתו הנוכחית להתמקד בשפת הגוף מבלי לגעת בשפת הנפש. כמדען, הבוחן במעבדתו את חזות התנועה האנושית, הוא משלח נשים, הלבושות בחליפות עסקים מחויטות, לנפילתן או לניתורן בחלל הריק, המודגש על ידי רקע לבן נטול רעשים."

• "תופסות מקום", גלריית קסטיאל, 2015

מבחר תצלומים של נשים בעלות גוף שופע, בעירום מלא או מרומז. הפרויקט שואף לתת לנשים את הכוח להתעלם ממוסכמות אידיאל היופי ולהאמין בעצמן וביופיין. התערוכה מלווה בסרטון בבימויה של נועה אהרוני, ארט וסטיילינג: רונה דורון.

• "זהב שחור, בנייני האומה, 2016.

מתוך הטקסט לתערוכה: "בשור מצלם את המוזיקאים שלו כמעט תמיד בשחור לבן ”מכובד״, מדגיש את מאבקי האור והצל המוגזמים המשווים להם מראה תאטרלי. זו מראית עין שכמעט כולה משחק עם המצלמה, מעין התחפשות המסגירה אמת פשוטה וישירה. גם במקומות שבהם ה״בימוי״ בולט בשור גורם למצולמיו להישיר מבט למצלמה, ודרכה – להתבונן לנו בעיניים." אוצר: ערן ליטוין.

• 
  יוסי בנאי, מתוך סשן צילומים עבור שער 7 לילות של ידיעות אחרונות. מופיע גם בספר הצילומים של בשור ״פנים מוכרות״
• 
  צילום עטיפת הדיסק של שלמה ארצי "אהבתיהם", בעטיפה הוחלפה הסיגריה בפרח; מופיע גם בספר ״פנים מוכרות״
• 
  יהודה פוליקר, צילום לילה ברחוב מוזס
• 
  יהודית רביץ, צולם בביתה, לכתבה באחד המגזינים. מופיע גם בספר ״פנים מוכרות״
• 
  ריקי גל, צולם במיוחד עבור הספר ״פנים מוכרות״. הצילום שימש לאחר מכן כעטיפת דיסק אוסף שירים של גל, לאחר ש"נחתך" מעל החזה
• 
  כלניות, צילום מתוך הפרויקט ״נקודה בזמן״
• 
  אקורדיון, צילום מתוך הפרויקט ״קרקס״
• 
  מלאכים, צילום מתוך הפרויקט ״מלאכים״
• 
  אקווה סאן, צילום מתוך הפרויקט ״שמיים שחורים״

• 2016 - "״מלאכים״, גלריית בית יד לבנים, רמת השרון.
• 2016 - "זהב שחור", בנייני האומה, ירושלים.
• 2015 – "תופסות מקום", גלריית קסטיאל as is.
• 2012 – "נקודה בזמן", הבית הירוק (ערב להעצמה נשית בבית הירוק).
• 2009 – "אינטימיות", גלריה מדרה, רשפון.
• 2007 – "בשורה ראשונה", וואהל סנטר.
• 2004 – "לראות את הקול", גלריה ארטספייס.
• 2003 – "שמיים שחורים", המשכן לאמנויות הבמה.
• 2003 – "הקרקס", קרני בר.
• 2001 – בית יד לבנים רעננה.
• 2000 – תיאטרון תמונע תל אביב.
• 2000 – צוותא תל אביב.
• 1998 – סינמטק ירושלים.
• 1996 – תיאטרון ירושלים.

• 2017 - ״בעקבות״, בית האמנים תל אביב.
• 2011 – בית האמנים תל אביב.
• 2010 – גלריה עין הוד.
• 2009 – גלריה צדיק יפו.
• 2003 – Gallery Yoram Gil, בוורלי הילס, קליפורניה.
• 2000 - "קרקס בשחור לבן", Tali's fine art Gallery, ניו יורק.
• 1999 – בית יד לבנים רמת השרון.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אילן בשור

• אתר האינטרנט הרשמי של אילן בשור
• ביוגרפיה קצרה במרכז המידע לאמנות ישראלית, באתר מוזיאון ישראל
• מאיה נחום שחל, פסקול חייו: ספר חדש מציג תמונות שצילם אילן בשור בחצי היובל האחרון, באתר כלכליסט, 20 באוגוסט 2017
• מגידי ועד אהוד: קבלו הצצה לנפש של מוזיקאי, באתר ynet, 25 בינואר 2016
• רותי זוארץ, ‏שוות אלף מילים: תערוכה מנציחה רבע מאה של רגעים בלתי נשכחים של מוזיקאים, באתר מעריב אונליין, 20 בינואר 2016
• עידו גנוט, "אילן בשור – נקודה בזמן", באתר megapixel.co.il,‏ 5 בפברואר 2012.
• צאלה לוין פלד, ריאיון עם הצלם אילן בשור, באתר archijob.co.il, ‏4 באוקטובר 2009
• מיכל גרינוולד, "תופסות מקום: בחזרה ליופי הנשי השופע", באתר סלונה, 22 ביוני 2015
• "אני גאה בכל גלגל שומן בגוף שלי", באתר ‏מאקו‏, 21 ביוני 2015
• יסמין לוי, "שש נשים ישראליות מלאות תופסות מקום בעירום כדי לעודד אחרות להעז", באתר חורים ברשת, 22 ביוני 2015
• מוריה בן ברק, "הבשורה על פי בשור: הערב נפתחת התערוכה "אינטימיות" של אילן בשור", באתר nrg‏, 19 בנובמבר 2009
• גם אילן בשור מוקסם מעירום נשי - תערוכה חדשה, באתר וואלה!‏, 19 בנובמבר 2009
• חגית פלג-רותם, ‏בחזרה לתקופה הקלאסית, חגית פלג-רותם, באתר גלובס, 17 בנובמבר 2009
• מורן רותם, תערוכת צילום של אילן בשור, באתר נענע10, 26 באפריל 2007