אסטוריאס

**אסטוריאס** (קהילה אוטונומית)
**Comunidad Autónoma del Principado de Asturias**
סמל אסטוריאס סמל אסטוריאס	דגל אסטוריאס דגל אסטוריאס
מדינה	ספרד
מושל	חווייר פרננדס; המפלגה הסוציאליסטית (PSOE)
רשות מחוקקת	General Junta of the Principality of Asturias
מחוזות בקהילה האוטונומית	1
בירת הקהילה האוטונומית	אוביידו
שפה רשמית	ספרדית, אסטורית (מעמד מיוחד)
תאריך ייסוד	11 בינואר 1982
על שם	Principality of Asturias
שטח	10,604 קמ"ר (דירוג: 10)
‑ הנקודה הגבוהה	טורה קרדו (2,648 מטר)
‑ הנקודה הנמוכה	גובה פני הים (0 מטר)
אוכלוסייה	‏
‑ בקהילה האוטונומית	1,011,792 (דירוג: 13, 2021)
‑ צפיפות	100 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות	43°21′41″N 5°50′52″W / 43.361388888889°N 5.8477777777778°W
אזור זמן	UTC +1
	www.asturias.es
	מפת מיקום; מפה מפורטת; לחצו כדי להקטין חזרה (למפת אסטוריאס רגילה) אוביידו חיחון אבילס מפרץ ביסקאיה קנטבר. קסטיליה ולאון גליסיה אסטוריאס

ערך זה עוסק בקהילה האוטונומית. אם התכוונתם לממלכה ההיסטורית, ראו ממלכת אסטוריאס.

נסיכות אסטוריאס (באסטורית: Principáu d'Asturies; בספרדית: Principado de Asturias) היא קהילה אוטונומית וחבל ארץ בצפון ספרד.

אסטוריאס שוכנת על חופו הדרומי של מפרץ ביסקיה (הנקרא בספרד "הים הקנטברי"). במזרח היא גובלת בקנטבריה, בדרום בקסטיליה ולאון ובמערב בגליסיה. היא מורכבת ממחוז יחיד בעל אותו שם.

בירתה של אסטוריאס היא אוביידו (Oviedo), ושתי הערים הגדולות האחרות בה הן חיחון (Gijón), הנמצאת לחוף הים, והעיר התעשייתית אבילס (Avilés). שטחה של הנסיכות הוא 10,604 קמ"ר, והאוכלוסייה מוערכת בכ-1,070,000 תושבים.

החקלאות באסטוריאס איננה מפותחת כל כך, אך האזור עשיר ביותר במכרות ולכן התפתחה שם תעשיית המטלורגיה.^[1] בשל המאפיינים הלשוניים והתרבותיים הקלטיים ששרדו באסטוריאס, היא נחשבת לאחת מהאומות הקלטיות.

היסטוריה

עקב הטופוגרפיה ההררית של צפון ספרד, אסטוריאס מעולם לא נכבשה על ידי המוסלמים ואף היוותה את הגרעין ממנו יצאו הנוצרים לכיבוש מחודש של ספרד המוסלמית. לאחר התמוטטות הממלכה הוויזיגותית הספרדית וכיבושה של ספרד על ידי המוסלמים, נוסדה ממלכת אסטוריאס על ידי פלגיוס. פלגיוס ניהל מלחמת גרילה נגד המוסלמים ואף הביס אותם בקרב גדול בעמק קובדונגה, כאשר באו לנסות לחסל את לוחמי הגרילה האסטוריאנים. לאחר קרב זה הצליח פלגיוס להרחיב את גבולות ממלכתו עד אשר השתרעה על שטחי אסטוריאס וקנטבריה. יורשיו של פלגיוס המשיכו את מסכת כיבושיו לכל צפון מערב חצי האי האיברי. אלפונסו השני, שמלך בממלכת אסטוריאס בין 791–842, כבש את גליסיה ואת חבל הבסקים, ואף הרחיב את גבולות הממלכה עד שערי ליסבון. באותה תקופה הכירו קרל הגדול והאפיפיור באלפונסו השני כמלך אסטוריאס.

בשנת 924 שינתה ממלכת אסטוריאס את שמה לממלכת לאון ובשנת 1230 התאחדה עם ממלכת קסטיליה כאשר קסטיליה ולאון התאחדו. בשנת 1388 הפכה אסטוריאס למחוז אוטונומי בממלכת קסטיליה, עם ממשל עצמי משלה.

במהלך המאה ה-18 הייתה אסטוריאס אחד המרכזים של ההשכלה הספרדית. הפילוסוף הידוע בניטו דה פייג'ו התגורר באוביידו, והפילוסוף גספר מלצור דה חובלנוס התגורר בחיחון. במהלך מלחמת האזרחים הספרדית נכבשה אסטוריאס שהייתה שייכת לכתר הספרדי בידי כוחותיו של הדיקטטור פרנסיסקו פרנקו ששינה את שמה ל"פרובינציית אוביידו" ב-1939, עד למותו של הרודן ב-1975.

יהודי אסטוריאס

ערך מורחב – יהדות אסטוריאס

יהודים חיו באסטוריאס ככל הנראה מהתקופה הרומית עת הגיעו היהודים לראשונה לחצי האי האיברי עד לגירוש ספרד, שמות משפחותיהם של יהודים מרחבי העולם כגון "לוגסי" מעידים על שורשיהם מחבל הארץ הזה.

ב-1999 העניקה מועצת העיר אוביידו את הבניין המכונה "La Casina" בכיכר אל-פונטיין לקהילה היהודית בקהילה האוטונומית אסטוריאס והכריזו על המקום כמרכז מחקר וקידום התרבות היהודית שזכה להתקרא "בית אמונה".^[2]