בורגון

השנים הראשונות

האזור ההיסטורי של בורגון חופף במידה רבה את חבל הארץ הרשמי של היום. האזור עבר תהפוכות רבות במהלך השנים וגבולותיו השתנו עם הזמן. על פי ממצאים ארכאולוגים שנמצאו באזור העיר סולוטרה (Solutré), האזור היה מאוכלס עוד בזמנים הפרהיסטוריים (לפני כ-15,000 עד 18,000 שנה). במאה השישית לפני הספירה, התגוררו באזור קהילות קלטיות אשר השאירו שם ממצאים רבים.

האזור היה אזור לחימה בהתנגדות הגאלים לכיבושיו של יוליוס קיסר עד לנפילתה של גאליה כולה עם כיבוש העיר אלזיה (Alésia) על ידי הרומאים. אלה מיהרו לשנות את פני המקום ואף נתנו לו שם: אוגוסטודונום (Augustodunum), על שם אוגוסטוס. האזור הפך לאזור תרבות ומסחר ובמאה השנייה לספירה עבר התנצרות. החל מהמאה הרביעית לספירה נחרב האזור בעקבות כיבושי הברברים. באמצע המאה החמישית השתלט שבט בורגונד (Burgondes) על האזור והקים שם ממלכה הנושאת את שמו: ממלכת בורגונדיה (Burgundia).

הפרנקים כבשו את האזור בשנת 534, והפכו אותו לממלכת מרובינגיה (בשנים 687–561). לאחר מכן, אוחד האזור עם אוסטרזיה (Austrasie) ובהמשך עם נויסטריה (Neustrie). חוזה ורדן (Traité de Verdun) בשנת 843, אשר קבע את חלוקת הממלכה של המלך לואי החסיד (Louis le Pieux) בין שלושת בניו, קבע גבול בין הדוכסות העתידית של בורגון תחת שלטונו של שארל הקירח (Charles le Chauve) לבין הרוזנות העתידית של בורגון, תחת שלטונו של לותר (Lothaire) אשר היה עתיד להישאר תחת האימפריה הגרמנית עד למאה השבע עשרה. בשנת 879, הפך החלק המערבי של האזור למרכז ממלכת בורגונדיה שנפרשה עד פרובאנס ועד לגדה הימנית של נהר הרון (Rhône). הממלכה נקראה "ממלכת ארל" (Royaume d'Arles) החל מהמאה העשירית. בשנת 1032 עברה הממלכה לשליטתו של הקיסר הגרמני קונרד השני.

לקראת סוף המאה ה-9 הפך האזור המערבי של בורגון לדוכסות בורגונדיה. הקפטים השתלטו עליו בשנת 956 ובשנת 1031, נתן אותו המלך אנרי הראשון לאחיו רובר שיצר את הממלכה הקפטית השנייה של בורגונדיה, אולם האחרון כאמור, איבד את חלקו המזרחי והאזור הנותר הפך להיות הרוזנות של בורגון (כיום: פראנש-קונטה, Franche-Comté). הרוזנות הפכה להיות מקור לפעילות דתית ענפה. לאחר הכחדתה של שושלת הדוכסות בשנת 1361, ז'אן השני, מלך צרפת (ז'אן הטוב - Jean II le Bon) נתן את הרוזנות לבנו פיליפ השני, דוכס בורגונדיה (פיליפ האמיץ - Philippe II le Hardi).

הממלכות הבורגונדיות

לאחר נישואיו לבתו של רוזן פלאנדריה, קיבל לידיו הדוכס החדש של בורגון את פלאנדריה, את ארטואה ואת פראנש-קונטה. הוא הפך בכך להיות הנסיך הראשון של הממלכה. יחד עם פראנש-קונטה, הוא גם קיבל לידיו שטחים רבים השייכים לאזור זה. גידול זה של הממלכה לא נפסק, שכן השושלת ניצלה את המלחמה של הממלכה הצרפתית עם אנגליה כדי להגדיל את מעורבותה. בעוד ז'אן הראשון, דוכס בורגונדיה (ז'אן ללא חת - Jean sans Peur) שיתף פעולה עם האנגלים במלחמה כנגד שארל השישי, מלך צרפת (שלט בשנים 1404–1419), הרי שמחליפו פיליפ השלישי, דוכס בורגונדיה לה בון (פיליפ הטוב - Philippe III le Bon, ששלט בשנים 1419–1467) קיבל בשנת 1435 חנינה מאת שארל השביעי, מלך צרפת עקב שמירתו על נייטרליות. מצב הנייטרליות הביא לעצמאות בפועל, ופיליפ ניצל זאת להרחבת הממלכה: הוא כבש את פיקרדיה ורבים מהשטחים הנמצאים היום בבלגיה, בלוקסמבורג ובהולנד בשנים 1421–1433. דוכסות בורגונדיה נמצאה אז בתקופת עדנה כאשר בנוסף לכיבושים, התפתחו הערים הנמצאות בה והאצולה חיה חיי תענוגות, כדוגמת שליטהּ שדרש להיקרא "הדוכס המערבי הגדול". דוכסות בורגונדיה בתקופה זו הייתה מדינה של ממש, הגם ששני החלקים המרכיבים אותה היו נפרדים זה מזה כשביניהם שמפאן ולורן.

מטרתו העיקרית של שארל הראשון, דוכס בורגונדיה (שארל האמיץ) ששלט בשנים 1467–1477 הייתה להשתלט על שטחים אלו על מנת ליצור שוב את לותרינגיה וכן להרחיב אותה עד לים התיכון. אולם תוכניותיו לא עלו יפה עקב התנגדותם של הקנטונים השווייצריים, של רנה השני, דוכס לורן ובמיוחד של לואי האחד עשר, מלך צרפת. שארל הפסיד קרבות רבים ולבסוף נהרג במצור על העיר נאנסי בשנת 1477. לואי האחד עשר מלך צרפת השתלט על דוכסות בורגונדיה בעוד שמארי מבורגונדיה, בתו ויורשתו של שארל, קיבלה את פארנש-קונטה וכן את השטחים בארצות השפלה הבורגונדיות שאותם הביאה כמתנת נישואים למקסימיליאן הראשון לבית הבסבורג. על שטחים אלה עתידים להילחם במשך כמאתיים שנה בית המלוכה הצרפתי ובית הבסבורג על שני ענפיו, האוסטרי והספרדי.

בורגון כוללת את היישובים העיקריים הבאים (נתוני האוכלוסייה נכונים לשנת 2019):

• דיז'ון 158,002תושבים (Dijon)
• שאלון-סור-סון 45,456 תושבים (Chalon-sur-Saône)
• אוסר 34,431 תושבים (Auxerre)
• מקון 33,908 תושבים (Mâcon)
• נוור 33,005 תושבים (Nevers)
• סאן 26,668 תושבים (Sens)
• לה קרזו 21,969 תושבים (Le Creusot)
• בון 20,551 תושבים (Beaune)
• מונסו-לה-מין 17,678 תושבים (Montceau-les-Mines)

שלושה נהרות חוצים את החבל:

• הסן (Seine)
• היון (Yonne)
• הסון (Saône)

עיקר החקלאות הבורגונית הוא בשלושה תחומים: דגנים, גידולי בקר וגידולי כרמים לתעשיית היין. אזור היין של בורגון הוא אחד מאזורי ייצור היין העיקריים של צרפת, ויינות האזור זכו לפרסום עולמי. הענבים הגדלים באזור הם בעיקר מזני פינו נואר, המשמש לייצור יין אדום; ושרדונה המשמש ליין לבן. היינות המפורסמים והיקרים ביותר של בורגון מיוצרים במחוז קוט ד'אור.

התעשייה בבורגון החלה להתפתח במאה ה-19, בעיקר בכריית פחם ומתכות. התפתחות רבה חלה לאחר 1945, במיוחד באזור הסון, בדיז'ון ובאזור היון, אולם נפגעה קשות בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את צרפת לאחר מכן. באזור הצפוני של החבל התפתחו תעשיות כימיות, פרמצבטיות, אלקטרוניקה, פלסטיקה, תעשיות מכניות ורכב ותעשיות מזון.

בנוסף, נהנה החבל מהכנסות בתחום התיירות.

חבל בורגון מאוכלס בדלילות, וזאת עקב הימצאותן של שתי ערים מרכזיות בקרבתו: פריז מצפון וליון מדרום. האזור נמצא בנסיגה מבחינת מספר האוכלוסין, וחיים בו כיום פחות תושבים מאשר בשנת 1881. מאז 1990 נוצר חוסר איזון דמוגרפי עקב עזיבת צעירים רבים, והאזור נמצא במצב של עצירה בגידול האוכלוסייה. אוכלוסיית החבל כולו, נכון לשנת 2006, היא כ-1.6 מיליון נפש.

• מיזמי קרן ויקימדיה
  מדריך למטייל בוויקימסע: בורגון
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בורגון

• גיא הרן, ‏כשיין וקולנוע נפגשים בחבל בורגון שבצרפת, באתר GoTravel
• אבירם כץ ואילון עמיר, סיבוב קולינרי שיגלה לכם את סוד הקסם של בורגונדי, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2018
• בורגון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)