בן הזוג של ראש ממשלת ישראל
מעמד בן/בת הזוג של ראש ממשלת ישראל (עד היום הייתה זו תמיד אישה הנשואה לראש ממשלת ישראל, והיא כונתה אשת ראש הממשלה או רעיית ראש הממשלה[1]), מעולם לא הוגדר באופן רשמי,[2][3] אך מקובל שהם משתתפים באירועים ציבוריים וזוכים לנראות ציבורית בולטת.
.jpg) | |
| איוש נוכחי | שרה נתניהו |
|---|---|
| תאריך כניסה לתפקיד | 29 בדצמבר 2022 |
| מעון | בית אגיון, ירושלים |
| איוש ראשון | פולה בן-גוריון |
| האתר הרשמי | |
  | |
נכון לשנת 2022, שתים-עשרה נשים היו רעיות של ראשי ממשלת ישראל. ראשי הממשלה גולדה מאיר ואריאל שרון לא היו נשואים בעת שכיהנו בתפקידם.[1][3]
פעילות
הסיקור התקשורתי של נשות ראשי הממשלה בשנותיה הראשונות של המדינה היה מועט יחסית ועסק בעיקר בפן הרכילותי של חייהן. בשנים האחרונות עלה הסיקור התקשורתי של אשת ראש הממשלה.[4]
מעמדו בחוק
מעמד בן הזוג של ראש ממשלת ישראל המכהן אינו מוגדר בחוק, אך מעמד אלמנת ראש ממשלת ישראל מוגדר בתקנות הקובעות את זכויות הפרישה של ראש הממשלה, המעניקות לאלמנתו תשלום בעד שירותי הסעה.[5]
בשנת 2000 הועלתה בכנסת הצעת חוק פרטית על ידי חבר הכנסת סילבן שלום ממפלגת הליכוד, לתיקון חוק יסוד: הממשלה תוך הענקת מעמד רשמי לאשת ראש הממשלה. היא אוחדה עם הצעה מקבילה להענקת מעמד רשמי לרעיית נשיא מדינת ישראל, ונקראה "הצעת חוק תקציב הפעילות הציבורית של בן הזוג של נשיא המדינה ובן הזוג של ראש הממשלה, התשס״א-2000".[6] בהצעה הוצע להעניק תקציב לבן הזוג של ראש הממשלה כך: ”לרשות בן הזוג של נשיא המדינה ובן הזוג של ראש הממשלה יועמד תקציב למימון פעילותו הציבורית, כפי שייקבע בסעיף תקציב נפרד בחוק תקציב שנתי, כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה-1985”. ההצעה לא התקבלה.[7]
בנות הזוג של ראשי ממשלת ישראל
| מניין | שם הרעיה | ראש הממשלה | מניין ראש הממשלה | שנותיה בתואר | פעילות ציבורית | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | פולה בן-גוריון | דוד בן-גוריון | 1 | 1948–1954 | בדרך עקיפה, השפיעה פולה פעמים רבות על צעדים פוליטיים ועל דרך פעולתו של דוד בן-גוריון. כל דבר היה צריך לעבור דרכה בטרם יגיע לבן-גוריון. מדינאים, דיפלומטים ופוליטיקאים ידעו שהם יוכלו לדבר עם בן-גוריון בטלפון רק אם יצליחו לשכנע את פולה.[8] כאשר אנשי משרד החוץ היו צריכים לארגן ארוחה לכבוד אורח נכבד אצל ראש הממשלה, פולה הייתה בודקת את רשימת המוזמנים ומוחקת ממנה את השמות שלא היו נראים לה. מזכירו המדיני של בן-גוריון, יצחק נבון, היה מגיש לפולה רשימה מוגדלת של אורחים כדי שיוכל לנהל איתה משא ומתן על רשימת המוזמנים.[9] | |
| 2 | צפורה שרת | משה שרת | 2 | 1954–1955 | ב-26 בינואר 1954 נכנסה לתפקיד רעיית ראש הממשלה באופן רשמי. כניסתו של בעלה לתפקיד ראש ממשלת ישראל לא השפיעה במאום על דפוס ההתנהגות בינו לבין רעייתו וזו נשארה שותפה ויועצת קרובה בכל ענייניו הפוליטיים. היא התלוותה אליו לישיבות חשובות בכנסת ובמפלגת פועלי ארץ ישראל וסייעה לו בכתיבת נאומים ולמעשה שימשה לו כמשענת.[10] למשל, במרץ 1954 התבקש שרת לשאת בפני מליאת הכנסת נאום הספד לברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. את נאום ההספד כתבה צפורה לאחר ששרת כשל בכך.[11] | |
| (1) | פולה בן-גוריון | דוד בן-גוריון | (1) | 1955–1963 | מעדויות שונות עולה כי במהלך כהונתה השנייה כרעיית ראש הממשלה הגבירה פולה את מעורבותה במאבקים הפנימיים של בעלה.[12] לדוגמה, פולה ככל הנראה הייתה מעורבת במערכת היחסים העכורה בין בעלה לבין משה שרת. במכתב ששלחה צפורה שרת לילדיה ששהו בארצות הברית כתבה: ”... האישה המצוינת פולה ששוכבת עכשיו בהדסה החלה לדבר על 'העניינים' עם האחיות ועם כל הבא לבקרה.”.[13] | |
| 3 | מרים אשכול | לוי אשכול | 3 | 1964–1969 | מרים אשכול הביאה סגנון חדש לתפקידה הבלתי רשמי, אשת ראש הממשלה, שונה מאשר של פולה בן-גוריון.[14][15] במהלך שנות נישואיהם המשיכה לעבוד בכנסת לצד מילוי תפקידה כאשת ראש הממשלה. היא התלוותה למסעות דיפלומטיים ונשאה תפקידים התנדבותיים, בין היתר כיושבת ראש הוועד להקמת בית הלוחם ובפעילות למען האגודה להבנה ולידידות יהודית-ערבית.[16] | |
| גולדה מאיר | 4 | בעלה מוריס מאירסון[17] נפטר במאי 1951, 18 שנה בטרם נבחרה לראשות הממשלה. | ||||
| 4 | לאה רבין | יצחק רבין | 5 | 1974–1977 | לאה רבין נלוותה לכל קריירה הפוליטית של בעלה והייתה מעורבת בה "עד צוואר".[18] בין פעולותיה הציבוריות ניתן למנות הרצאות והופעות בפני פורומים שונים בארץ ומחוצה לה.[19] השפעתה של רבין על בעלה הייתה ניכרת - הן בעניינים הפוליטיים והן בעניינים האישיים.[20] בועז אפלבאום כינה את לאה כ"שרת החוץ שלו" (של יצחק רבין) והוסיף לכתוב עליה בספרו: ”היא שייצגה אותו, את המופנם, מול הסביבה.”.[21] פרשה שאירעה בתקופת כהונתו של יצחק כשגריר ישראל בארצות הברית, בה לא דיווחה לאה על חשבון במטבע חוץ שהחזיקה בחו"ל, ונודעה בשם פרשת חשבון הדולרים, הובילה בשנת 1977 לפרישתו של בעלה מראשות הממשלה ולהרשעתה בפלילים. כמו כן, שימשה כיו"ר אגודת אלו"ט למען ילדים אוטיסטים. | |
| 5 | עליזה בגין | מנחם בגין | 6 | 1977–1982 | שבועות לאחר בחירתו של בעלה לראשות ממשלת ישראל עברה עליזה יחד עם בעלה להתגורר בבית אגיון. המעבר לירושלים לא היה פשוט עבור עליזה, שסבלה כל השנים מנפחת.[22] חלק מהאנשים שעבדו צמוד למנחם בגין, בהם מזכיר הממשלה אריה נאור ויועץ התקשורת דן פתיר העידו כי הם מעולם לא שמעו את עליזה מתבטאת בנוכחותם בעניינים פוליטיים או מדיניים או מביעה אי-הסכמה למדיניותו של בעלה.[23] | |
| 6 | שולמית שמיר | יצחק שמיר | 7 | 1983–1984 | שולמית שמיר הבינה די מהר את גודל האחריות שהטיל עליה תפקידה כרעיית ראש הממשלה. היא מיעטה להתראיין באמצעי התקשורת מחשש שתעשה טעויות שיביכו את בעלה. בפעמים המעטות שעשתה זאת היא דאגה להתייעץ לפני כן עם יועץ התקשורת של בעלה.[24] לאחר כינון ממשלת האחדות הלאומית טענו מקורביה כי שולמית לא אהבה רעיון זה, אך כשנפל הפור וממשלת ישראל העשרים ואחת הושבעה – שולמית תמכה בה, לפחות כלפי חוץ.[24] | |
| 7 | סוניה פרס | שמעון פרס | 8 | 1984–1986 | פרס נכנס לתפקיד ראש ממשלת ישראל בספטמבר 1984, לאחר שנים רבות של ניסיונות כושלים לזכות בו. הדבר ריכך ככל הנראה את עוינותה של סוניה פרס לפעילותו הציבורית והפוליטית של בעלה. פרס מילאה חלק מהתפקידים הסמליים של רעיית ראש ממשלה, בעיקר אירוח מנהיגים ונשות מנהיגים מחוץ לארץ. כך, לדוגמה, היא השתתפה בקבלת הפנים הרשמית בנמל התעופה בן-גוריון לראש ממשלת דנמרק פול שליטר בספטמבר 1985 ונלוותה לסיורם של סגן נשיא ארצות הברית ג'ורג' הרברט ווקר בוש ורעייתו ברברה בישראל ביולי 1986.[25] עם זאת, בשנתיים שבהן כיהנה כרעיית ראש הממשלה היא המשיכה לסרב להתראיין, וככל הידוע אף נמנעה מכל מעורבות בסוגיות המדיניות או הפוליטיות שבעלה עסק בהן במסגרת תפקידו.[25] | |
| (6) | שולמית שמיר | יצחק שמיר | (7) | 1986–1992 | באוקטובר 1986, שנתיים לאחר שעזבה את תפקידה כרעיית ראש הממשלה שבה שולמית לנעלי אשת ראש הממשלה, אותן נעלה עד יולי 1992. גם בפעם הזו היא נמנעה מכל מעורבות ישירה בסוגיות המדיניות שבהן עסק בעלה.[26] היא הוזמנה לביקור פרטי בבולגריה (אז לישראל לא היו קשרים עם בולגריה), ארץ הולדתה, הוא נערך ב-1986 והבולגרים העניקו לו אופי רשמי. ב-1988 הוזמנה שולמית שמיר להשתתף בסמינר לציון 45 שנה להצלת יהודי בולגריה. כן הודקו המגעים הדיפלומטיים בין שתי המדינות.[27] | |
| (4) | לאה רבין | יצחק רבין | (5) | 1992–1995 | אחד המאפיינים הבולטים ביותר של תקופת כהונתה השנייה של לאה רבין כרעיית ראש הממשלה (בניגוד לתקופת כהונתה הראשונה) היה חוסר פעילותה בעניינים הפוליטיים של בעלה.[28] כאשת ראש הממשלה נתנה לאה חסות לאירועים מסחריים רבים, בעיקר אירועים בהם היה מעורב חברה הטוב, איש יחסי הציבור רני רהב. על כך ספגה ביקורת חריפה.[29] ב-21 במרץ 1994 קיבלה את אות "אשת השנה" על פועלה למען ארגונים וולונטריים. | |
| (7) | סוניה פרס | שמעון פרס | (8) | 1995–1996 | לאחר רצח רבין סוניה הייתה רעיית ראש הממשלה בפעם השנייה והאחרונה בחייה. גם הפעם היא נמנעה מלהיראות בלשכת ראש הממשלה ורוב עובדי הלשכה אף לא הכירו את פניה.[30] במהלך הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה היא לא לקחה שום חלק פעיל במסע הבחירות של בעלה, ולא הגיעה גם לעימות בין פרס לבנימין נתניהו, שהיה מנקודות השיא של הבחירות.[31] לעומת זאת, שעות לפני חשיפת תוצאות הבחירות, בני משפחה וחברים קרובים הגיעו לביתו של פרס, וזו דאגה לארח אותם.[32] | |
| 8 | שרה נתניהו | בנימין נתניהו | 9 | 1996–1999 | במהלך כהונתו הראשונה של בעלה כראש ממשלה (1996–1999), שימשה נתניהו בהתנדבות יושבת ראש של הארגונים "יד ביד" לילדים במצוקה ושל "צעד קדימה" לילדים בעלי שיתוק מוחין. נוסף על כך היא עזרה לארגונים נוספים המסייעים לילדים מוכי מחלת הסרטן, ילדים עם צרכים מיוחדים ומקלטים לנשים מוכות.[33] | |
| 9 | נאווה ברק | אהוד ברק | 10 | 1999–2001 | עם בחירתו של בעלה לראשות הממשלה, נתפסו מעשיה של ברק בעיני הציבור כנכונים ובמידה הראויה. היא לא הרבתה לנכוח בלשכת ראש הממשלה ולא לקחה חלק בסכסוכים הפנימיים של בעלה עם אנשיו.[34] | |
| אריאל שרון | 11 | אשתו השנייה לילי שרון נפטרה במרץ 2000, כשנה קודם לבחירתו של שרון לראש ממשלה. | ||||
| 10 | עליזה אולמרט | אהוד אולמרט | 12 | 2006–2009 | בעת שהיה בעלה שר ובהמשך ראש הממשלה, ישבה בראש עמותת אור שלום וארגון "הסדנה" והייתה חברה בהנהלת עמותת "טללים". עסקה גם בקידום ילדים ונוער בסיכון.[35] הייתה בין היוזמות של תוכנית התחלה טובה שנועדה להרחיב באופן ניכר את הטיפול בנוער ובילדים הנמצאים בסיכון. | |
| (8) | שרה נתניהו | בנימין נתניהו | (9) | 2009–2021 | גם בקדנציה השנייה של בנימין נתניהו בראשות הממשלה המשיכה אשתו לקבל תשומת לב, לרוב בנימה שלילית, מאמצעי התקשורת.[36][37][38] לפי מספר דיווחים בתקשורת ועדויות פומביות, נתניהו התערבה בצורה יוצאת דופן במינויים בכירים שביצע בעלה.[39] בנוסף, תחקירים אחרים שזכו לבולטות ציבורית גבוהה טענו כי נתניהו התייחסה בצורה גזענית לעובדות מעון ראש הממשלה ממוצא אתיופי.[40] לעומת זאת, בכתבת עומק שפרסם העיתון "בילד" הגרמני ביוני 2012 תוארה נתניהו כ"אשה אינטליגנטית ורחומה שמקדישה את עצמה לתמיכה בבעלה".[41] באותה כתבה צוטטו דברי בעלה בנימין נתניהו שלפיהם שרה היא ששכנעה אותו לבסוף להסכים לעסקת שליט עם חמאס, שבמסגרתה שוחררו כאלף מחבלים תמורת גלעד שליט.ב-2019, נתניהו הורשעה בעבירה פלילית של ניצול בתחבולה של טעות הזולת ללא מרמה (סעיף 416 לחוק העונשין) בשל ניפוח הוצאות בהזמנות שביצעה למעון ראש הממשלה. | |
| 11 | גילת בנט | נפתלי בנט | 13 | 2021–2022 | בנט מיעטה להופיע בציבור. היא נראתה לצד בעלה פעמים ספורות ונאמה פעמיים במשכן הכנסת.[42][43] | |
| 12 | ליהיא לפיד | יאיר לפיד | 14 | 2022 | ||
| (8) | שרה נתניהו | בנימין נתניהו | (9) | 2022- |
פולה בן-גוריון, 1955, רעיית ראש ממשלת ישראל הראשונה
לוי אשכול ומרים אשכול, 1964
_-_PM_Yitzhak_Rabin_and_Mrs._Lea_Rabin.jpg)
לקריאה נוספת
- אילן בן עמי, האישה שאיתו: חייהן הפרטיים והציבוריים של נשות ראשי הממשלה בישראל, הוצאת מטר, 2010
