גרנזי

האיים נוצרו עם עליית פני הים בשנת 6,000 לפני הספירה לערך, שגרמו ליצירת תעלת למאנש. האיים יושבו עוד בתקופה הנאוליתית על ידי חקלאים. מאוחר יותר יושבו האיים על ידי שבטים ברטונים.

בשנת 933 סופחו האיים שהיו קודם לכן בשליטת דוכסות ברטאן לדוכסות נורמנדי, והם השרידים האחרונים של דוכסות זו. המלכה אליזבת הראשונה הייתה למעשה שליטת הדוכסות ובתקופתה עברו האיים בפועל לשליטה אנגלית. תושבי האי מתבדחים על כך שלמעשה ממלכת אנגליה היא מושבה של דוכסות נורמנדי (היינו מושבה של השריד האחרון לדוכסות - האי גרנזי).

בתקופת מלחמת האזרחים האנגלית תמכה גרנזי בצבא הפרלמנט הבריטי בניגוד לג'רזי שתמכה בצבא צ'ארלס הראשון.

במלחמת העולם הראשונה שירתו כ-3,000 מתושבי האי בצבא הבריטי.

בתקופת מלחמת העולם השנייה היו האיים תחת כיבוש גרמני נאצי. חלק מתושבי האיים הועברו למחנות ריכוז גרמניים, ובאי אולדרני אף נבנה מחנה ריכוז לעובדי כפייה.

בית המחוקקים של האי נקרא "מדינות גרנזי" (The States of Guernsey) והוא כולל 45 נציגים הנבחרים על ידי המחוזות השונים לתקופה של ארבע שנים. אולדרני שולח שני נציגים. סרק אינו שולח נציגים. בבית המחוקקים משתתפים בדיונים שני נציגי הממשלה הבריטית - התובע הכללי והסנגור הציבורי - שניהם נבחרי על ידי בית המלוכה בהמלצת הממשלה הבריטית, ואין להם זכות הצבעה.

נציג בית המלוכה הבריטי באיים הוא המשנה למושל המתגורר בבית הממשלה. המשנה למושל הנוכחי הוא סגן האדמירל סר פרביאן מאלבון.

כל מחוז מנוהל על ידי דוזיין (Douzaine) הנבחר לכהונה של 6 שנים על ידי אנשי המחוז.

המערכת המשפטית מתבססת הן על מערכת המשפט הצרפתית והן על מערכת המשפט המקובל האנגלית. באיים פועל מעיין שילוב בין בתי משפט השלום (Magistrates Court) ובתי משפט מלכותיים (the Royal Court) ופסקי הדין ניתנים על ידי בייליף ו-12 מושבעים (Jurat) הנבחרים באופן קבוע.

שטחם הכולל של איי גרנזי הוא כ־78 קמ"ר, ואורך קו החוף של האיים הוא כ־50 ק"מ. שטח הגדול באיים - האי גרנזי עצמו - 63 קמ"ר.

האי גרנזי נמצא 48 ק"מ מערבית לחופי נורמנדי שבצרפת ו-75 ק"מ דרומית לוימאות' שבאנגליה. האיון ליהו מחובר לאי גרנזי במעבר המכוסה בעת הגאות.

פני השטח של האיים סלעי והררי, הגבוה באיים הוא סרק (שיא גובהו - 114 מטרים בהר לה מולין - Le Moulin), רומו של האי גרנזי עצמו - 110 מטרים באזור הוטנה (Hautnez) שיאו של אולדרני באזור לה רונד (93 מטרים), של ג'ת'ו - 75 מטרים ושל הרם - 98 מטרים.

האקלים של האיים ממוזג - החורפים מתונים וקיצים קרים. החודשים החמים ביותר הם ספטמבר ואוגוסט בהם הטמפרטורה מגיעה ל-26 מעלות צלזיוס. הקר בחודשים הוא פברואר.

איי גרנזי מחולקים ל-10 קהילות (parishes).

באי גרנזי מתגוררים 65,068 תושבים (2011).הגיל החציוני עבור גברים הוא 41.1 ועבור נשים 43.2.

גידול האוכלוסייה

נכון ל-2011 קצב גידול האוכלוסייה הוא 0.438%. מספר הלידות הוא 10.13 לידות לכל 1,000 תושבים לעומת 8.44 מיתות לכל 1,000 תושבים. מספר המהגרים הוא 2.44 מהגרים לכל 1,000 תושבים. תוחלת החיים של גברים היא 79.5 ושל נשים היא 84.95 שנים.

1.54 ילדים נולדים בממוצע לכל אישה.

קבוצות אתניות

תושבי גרנזי מוצאם ממתיישבים בריטים, נורמנים - צרפתים ופורטוגזים.

דתות

תושבי האיים אנגליקנים, קתולים, פרסביטריאנים, בפטיסטים ומתודיסטים.האנגליקנים והמתודיסטים מהווים רוב באוכלוסייה.

הגירה לאיים

תושבי גרנזי נחשבים חלק מבריטניה, אולם האי רשאי להגביל הגירה לאי ולקיים מנגנוני ביקורת גבולות משלו. ישנן הגבלות על תושבי חוץ המונעות מהם רכישת קרקעות או שכירת קרקעות באי.

אנגלית היא השפה המדוברת על ידי רוב תושבי האי. ג'רנסיאה, השפה הנורמנית של האי מדוברת על ידי 2% מהתושבים אף ש-14% מהתושבים מבינים אותה. עד תחילת המאה ה-20 הייתה הצרפתית השפה הרשמית של האי.

ויקטור הוגו שהה בגלות באי וכתב בו מספר רב של יצירות ובהן עלובי החיים. ביתו בנמל סנט פטר משמש כיום כמוזיאון (המנוהל על ידי עיריית פריז).הספר "מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים" מאת מרי אן שייפר ואנני בארוז מתאר את האי וחיי תושביו תחת הכיבוש הנאצי מזווית ספרותית מיוחדת.^[6] על פי הנטען בספר, גם הסופר והמחזאי אוסקר ויילד שהה באי תקופה קצרה וכתב בו יצירות. גם המלחין ג'ון איירלנד הרבה לבקר באי ואף חיבר בו קובצי קטעים לפסנתר בהשראת נופי האיים.

בעלי החיים הלאומיים של האי הם החמור ופרת גרנזי.החמור היה בהמת המסע המועדפת באי התלול וכן סימל את עקשנותם של תושביו.

אנשי גרנזי מכונים על ידי אנשי ג'רזי בכינוי "חמורים" (באנגלית: donkeys ובצרפתית: ânes). בתמורה מכנים אנשי גרנזי את אנשי ג'רזי בכינוי "קרפדות" (באנגלית toads ובצרפתית: crapauds).

גרנזי משתתפת במשחקי חבר העמים וכן במשחקי האיים.תושבי האיים משתתפים בקבוצות הלאומיות של אנגליה וסקוטלנד.

צבען המסורתי של קבוצות האי הוא ירוק.

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: גרנזי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גרנזי

• אתר האינטרנט הרשמי של גרנזי
• גרנזי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• משרד התיירות של גרנזי (אורכב 04.08.2006 בארכיון Wayback Machine) - אתר רשמי
• זוהי גרנזי -אתר חדשות מקומי
• מפת גרנזי
• שדה התעופה של גרנזי