דוד לאו

**הרב דוד ברוך לאו**
	הרב דוד לאו בלשכתו, 2020
לידה	13 בינואר 1966 (בן 58); כ"א בטבת ה'תשכ"ו; תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבת היישוב החדש ; ישיבת בית מתתיהו ; ישיבת פוניבז'
מקום מגורים	מודיעין‏־מכבים־רעות
השתייכות	יהדות אורתודוקסית, חרדים לאומיים
תפקידים נוספים	הרב של שוהם ; רב העיר מודיעין ; הרב הראשי לישראל ; נשיא מועצת הרבנות הראשית ; נשיא בית הדין הרבני הגדול
רבותיו	הרב זלמן נחמיה גולדברג ; הרב שלמה זלמן אוירבך ; הרב ברוך ויסבקר ; הרב ברוך דב פוברסקי
אב	הרב ישראל מאיר לאו
	2013–מכהן; (כ־11 שנים)
שותף לרבנות	הרב יצחק יוסף (הרב הספרדי)
	→ יונה מצגר

הרב דוד ברוך לאו (נולד בכ"א בטבת ה'תשכ"ו, 13 בינואר 1966) הוא הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול. בעבר שימש רב העיר מודיעין והיישוב שוהם.

ביוגרפיה

דוד לאו נולד בתל אביב. בן לרב ישראל מאיר לאו, לימים הרב הראשי לישראל, וחיה איטה, בתו של הרב יצחק ידידיה פרנקל, רבה של תל אביב.

למד בישיבת היישוב החדש, שלוש שנים בישיבת בית מתתיהו ושנה בישיבת פוניבז' בבני ברק. היה חניך בתנועת הנוער "עזרא" בתל אביב. את שירותו בצה"ל, אותו סיים בדרגת רב-סרן, עשה ברבנות חיל המודיעין.

קרירה רבנית

שימש רבו הראשון של היישוב שוהם. משהוקמה העיר מודיעין, נבחר לרבה האשכנזי של העיר והיה מופקד אז על מערך שיעורי התורה, הכשרות, העירובין ומחלקת נישואין.

בי"ז באב תשע"ג (24 ביולי 2013) נבחר לרב הראשי האשכנזי לישראל. בכך היה לאדם הצעיר ביותר שנבחר לתפקיד זה, בגיל 47. הוא זכה לתמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ומפלגות יהדות התורה וש"ס.

פעילות ציבורית

הרב לאו, שאף להמשיך את הרבנות הראשית ברוח הרב קוק והרב הרצוג. בדומה לרב קוק הוא ערך מסע מושבות בקיבוצים חילוניים^[1] הוא הוסיף למבחני הסמיכה לרבנות "הלכות דרך ארץ ובן אדם לחבירו"^[2].

הרב לאו היה הרב הראשון בישראל שעסק במתן תשובות הלכתיות באמצעות האינטרנט, באתר האינטרנט "מורשת".^[3] החל מקיץ 2006 ועד לבחירתו לתפקיד הרב הראשי לישראל הופיע מדי יום שישי בתוכנית הטלוויזיה "שאלת רב" בערוץ הראשון, העוסקת בשאלות ותשובות הלכתיות. מאז שנת 1999 שידר את הפינה היומית "נקודה יהודית" ברדיו קול חי. החל משנת 2021 משודרת מדי יום שישי בערוץ 14 תוכנית שאלת הרב הראשי במסגרתה משיב הרב לאו לשאלות הציבור בעניינים הלכתיים.

כנשיא בית הדין הגדול פעל לצמצום הסחבת בתיקי גירושין ומשפחה שנמשכו שנים רבות והביא לסיומם^[4]^[5]^[6] בין היתר הוא הורה להקים בית דין לעניינים אלו באילת^[7] הסדיר את מעמד בתי הדין בחו"ל בנוגע לגיטין וגיור והקים מענה טלפוני אנושי ייעודי.

התנגד למתווה הכותל ופעל לביטולו, חרף החשש מפני משבר עם יהדות ארצות הברית^[8]. כך גם התנגד נחרצות לתוכנית הגיור הממשלתית של מתן כהנא^[9]. ולרפורמת הכשרות שקידם^[10] ופעל לביטולם^[11].

בעת מגפת הקורונה נדרש הרב על ידי משרד הבריאות לסוגיות הלכתיות חשובות מבחינת הציבור הדתי (ראו השפעת מגפת הקורונה על ישראל: שאלות הלכתיות) הוא הוציא הנחיות ברורות בנושא לעיתים קרובות^[12].

לאחר שמינה את גיסו, הרב מרדכי רלב"ג, לאב בית דין, שאף שהוא מצוי בניגוד עניינים מחמת הקרבה המשפחתית, הוגשה עתירה לבג"ץ, שבעקבותיה נקבע כפתרון ביניים שעד להקמת מנגנון לבחינת מינוייו, כל מינוי שיבקש הרב לאו לעשות יצריך אישור של היועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים, שאין במינוי ניגוד עניינים.^[13] באוגוסט 2022 הצהיר בג"ץ על "בטלות המינוי", אך דחה את מועד כניסת הבטלות לתוקף לפרק זמן של כמה חודשים כדי שבפרק זמן זה יוכל לקום מנגנון שיקבל החלטה בעניין.^[14]. בעקבות הקמת המנגנון אושרה המשך כהונתו של הרב רלב"ג כאב"ד וראב"ד ירושלים.

כתביו

הרב לאו פרסם מאמרים בקבצים שונים כגון "תחומין" ו"מוריה". כמו כן, ערך את ספר השו"ת של אביו "יחל ישראל". ערך ופרסם ספר זיכרון לסבו הרב יצחק ידידיה פרנקל בהוצאת מכון ירושלים. בשנת תשס"ח (2008) פרסם את הספר "משכיל לדוד", העוסק בנושאי יוחסין, גיור, הלכות צבא ועוד ובתשע"ח פרסם כרך ב' של הספר.