דיפתונג
דיפתונג (בעברית: דו־תנועה[1]) הוא מונח בפונטיקה, שמתייחס לרצף של שתי תנועות הנהגות כהברה אחת.
דיפתונג מתאפיין בתנועה רציפה של הלשון ממיקום אחד בחלל הפה למיקום אחר, לדוגמה: בצורת הרבים של כינוי הקניין לגוף ראשון יחיד (יְלָדַי, סוּסַי) הלשון נעה מ-[a] ל-[i] באופן רציף.
אטימולוגיה
מקור המילה הוא מיוונית: diphthongos) δίφθογγος) ופירושו "עם שני צלילים" או "עם שני טונים".
סיווג
צליליות
נהוג להבחין בין דיפתונגים על פי מידת הצליליות של רכיבי הדיפתונג:
- דיפתונג עולה הוא דיפתונג שבו הרכיב הראשון הוא חצי תנועה והרכיב השני תנועה מלאה (למשל: /wu/ ,/yi/).
- דיפתונג יורד הוא דיפתונג שרכיבו הראשון הוא תנועה מלאה והשני הוא חצי תנועה (למשל: /ay/, /aw/).
איכות התנועות
הבחנה נוספת מבוססת על איכות התנועות המרכיבות את הדיפתונג:
- דיפתונג הומוגני הוא דיפתונג ששני מרכיביו הם מאותה איכות תנועתית (למשל: /uw/, /yi/).
- דיפתונג הטרוגני הוא דיפתונג שמרכיביו נבדלים זה מזה באיכותם (למשל: /aw/).
תהליכים שפתיים
בשפות רבות מתרחשים במרוצת הזמן תהליכים של כיווץ דיפתונג או של דיפתונגיזציה.
כיווץ דיפתונג
כיווץ דיפתונג משמעו הפיכת הדיפתונג לתנועה רגילה. למשל, הפועל העברי "הוּרַד" כלל במקור את הדיפתונג /uw/ (huwrad על משקל hutrad). במקרה זה קרה כיווץ דיפתונג בו /uw/ ---> /ū/[א], וכך התקבלה הצורה "הוּרַד".
דיפתונגיזציה
דיפתונגיזציה משמעה הפיכת תנועה רגילה לדיפתונג. כך, למשל, קרה בהגייה האשכנזית של המילים "ביצה", "ביתו" וכדומה. הגייתן המקורית של מילים אלה הייתה בצירה מלא (beto, betsa), אך בעברית האשכנזית נעתקה תנועת הצירה לדיפתונג /ey/ (ככה: beysoy, beytso). כיום, חלק מדוברי העברית הישראלית הוגים את הצירה במילים אלה כדיפתונג (beyto, beytsa) בהשפעת ההגייה האשכנזית או הכתוב (הופעת האות יו"ד במילה).
פירוק דיפתונג
בעברית המקראית התרחש תהליך נוסף, המכונה פירוק דיפתונג, כלומר פירוק של רצף התנועות לשתי הברות נפרדות. כך, למשל, אירע בצורות הנפרד של השמות המלעליים שאות השורש השנייה שלהם היא יו"ד (בית, זית, יין וכדומה). שמות אלה כללו במקור דיפתונג /ay/ (bayt, zayt, yayn), אך במרוצת הדורות התפרקו הדיפתונגים לשתי הברות על ידי החדרת תנועה נוספת ([i]) אחרי חצי התנועה [y] (bayit, zayit, yayin). לעומת זאת, בצורת הנסמך של מילים אלה, חל כיווץ דיפתונג רגיל (בֵּית-ספר, יֵין-קודש).
בשפה העברית
בעברית קיימים ארבעה סוגים של דיפתונג אותם ניתן לכווץ:
| הדיתפונג | הבניינים בהם הוא בא לידי ביטוי | |
|---|---|---|
| [aw/ ---> [ō/ | בניין נפעל (כמו: נַוְלַד ---> נוֹלַד) | בניין הפעיל (כמו: הַוְלִיד ---> הוֹלִיד) |
| [uw/ ---> [ū/ | בניין הופעל (כמו: הֻוְלַד ---> הוּלַד) | |
| [ay/ ---> [ē/ | בניין הפעיל (כמו: הַיְטִיב ---> הֵיטִיב) | |
| [iy/ ---> [ī/ | בניין קל (כמו: יִיְנַק ---> יִינַק) | |
בשפות נוספות
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ישי נוימן, מוצאה של הדו-תנועה -ֵי בעברית בת-זמננו והגורמים המתנים את תפוצתה, העברית שפה חיה ו, תשע"ג, עמ' 237–260.
- Yishai Neuman, The Emergence of the Masculine Plural Construct Morpheme in Modern Hebrew, Hebrew Studies 59, 2018, עמ' 277–300 doi: 10.1353/hbr.2018.0014 (באנגלית).
- דיפתונג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית).