דני בסן

בסן נולד בסאו פאולו שבברזיל ועלה בגיל 4 עם אמו לישראל. אביו נותר בברזיל. מצד אימו צאצא למשפחת רוטשילד מהענף הגרמני. גדל בקריית גת. למד בתיכון רוגוזין בקריית גת.עשה את שירותו הצבאי בלהקת חיל האוויר, שם השתתף בתוכנית "מוכרחים להמשיך לנגן". מאוחר יותר היה בסן חבר בהרכב צוות הווי חיל האוויר, שהתפרסם מהשתתפותו בפסטיבל הזמר והפזמון של 1977 עם השיר "בתוך". במהלך שירותו הצבאי נפטרה אמו.

תוך כדי הקלטת שירי ההרכבים הצבאיים באולפני גלי צה"ל, התוודע בסן ליזהר אשדות, אשר שימש כעורך מוזיקלי בתחנה וליאיר ניצני, טכנאי שידור. השניים כתבו ב-1979 לבסן את השיר "תנו לי רוקנ'רול" שהיה להיט, ומשם החלה דרכם המשותפת של השלושה. שיתוף הפעולה בין השלושה הביא להקמת להקת "תיסלם" בה היה בסן סולן הלהקה מהקמתה ב-1980 ועד התפרקותה בשנת 1983^[1].

בשנת 1984 פנה לקריירת משחק, תחילה קיבל תפקיד קטן בסרטו של אורי ברבש, "מאחורי הסורגים"^[2], לצד ארנון צדוק ומוחמד בכרי, אחר כך שיחק במחזמר "דרדסים" שהפיקו טמירה ירדני וחיים סלוצקי^[3], ובספטמבר ואוקטובר שיחק בתפקיד הראשי במחזמר יוסף וכתונת הפסים המשגעת, שהפיק התיאטרון הקאמרי, והוצג באמפיתיאטרון וואהל בפארק הירקון^[4].

בסוף שנת 1985 הוציאה חברת "הליקון" את אלבום הסולו הראשון של בסן, שנקרא על שמו. את כל שירי האלבום כתב יעקב רוטבליט, ועיבד והפיק מוזיקלית רמי קלינשטיין^[5]. מתוך האלבום הצליחו השירים "ככלות הקול והתמונה", שהלחין יזהר אשדות, ואשר הגיע למקום ה-22 במצעד הפזמונים השנתי תשמ"ו של רשת ג', "בית ספר לחופש הדיבור" שהלחין מני בגר, "תהיה לנו מלך" שהלחין מאיר בנאי ו"השד יוצא מן הבקבוק" שהלחין מייקל בנסון^[6]. עוד באותה שנה יצא הסרט "קוקו בן 19" שבו שר את שיר הנושא שכתב והלחין הגיטריסט שלמה מזרחי, שזכה להצלחה ברדיו^[7].

בקיץ 1986 יצא לסיבוב הופעות בליווי רמי קלנשטיין, נאור דיין וצוף פילוסוף^[8]. באותה שנה הוא השתתף בפסטיגל.

באוגוסט 1987 אותה שנה היה מנהל אמנותי של פסטיבל להקות צעירות, במסגרת אירועי "עיר הנוער" בתל אביב^[9]. בתחרות זכתה להקת "החברים של נטאשה", ואחר כך סייע בסן ללהקה לחתום על חוזה הקלטות עם חברת "הד ארצי"^[10].

בסוף 1987 החל לעבוד על אלבומו השני, "הילד שבי"^[11]. תחילה היו אמורים יהודה פוליקר ויעקב גלעד להפיק אותו^[12], אך לבסוף בסן הפיק אותו בעצמו^[13]. האלבום יצא בתחילת 1990 בחברת "הד ארצי"^[14], ונכללו בו השירים, שיצאו קודם כסינגלים, "הילד שבי" (מילים: רחל שפירא, לחן: יזהר אשדות), "רוח מן הים" (מילים ולחן: אלון אולארצ'יק) והשיר "דרכנו" (מילים: יעקב רוטבליט, לחן: יזהר אשדות), אשר חודש בתחילת שנות ה-2000 והפך ללהיט גדול כשיר הנושא בסדרת הטלוויזיה "הבורגנים". שיר נוסף באלבום היה "דברים שרציתי לומר", שזכה לפרסום רב יותר כעבור שנה, כאשר בוצע על ידי מלחין השיר יהודה פוליקר באלבומו "פחות אבל כואב". יזהר אשדות הפיק מוזיקלית את האלבום, וקרדיט משותף על העיבודים ניתן לאשדות ולרן בגנו^[15].

בשנת 1988 השתתף במופע "כולנו חותמים" במסגרת חגיגות שנת ה-40 למדינת ישראל^[16].

בקיץ 1990 שב בסן לשיר עם תיסלם בסיבוב הופעות איחוד^[17], שנמשכו בהצלחה רבה עד החורף. לרגל האיחוד הקליטה הלהקה שירים חדשים בהפקתו המוזיקלית של אשדות: "פרצופה של המדינה" (ניצני/תיסלם) ו"יש לך אותי" (פילוסוף/אשדות). במקביל הוציאה תיסלם אלבום אוסף בפורמט של תקליטור, "נגנו עכשיו", אליו צורפו ארבעת השירים החדשים והמחודשים שהקליטה. מאז ערכה הלהקה איחודים רבים^[18], כולל הופעה חגיגת במלאת 30 שנה ליצאת האלבום "רדיו חזק" בהיכל התרבות בתל אביב^[19].

בקיץ 1992 יצא אלבומו השלישי, "חלום שכחה" עם להקה מקומית. בסן עצמו היה שותף לעיבודים יחד עם חברי "להקה מקומית": עובד אפרת וקובי אייזנמן בגיטרות, צוף פילוסוף בבס, ומישל עמר בתופים^[20]. לאחר יציאת התקליט יצאה לסיבוב הופעות עם "להקה מקומית", כולל הופעה בפסטיבל ערד^[21].

בשנת 1994 השתתף בסן בסרטה הדוקומנטרי של ג'ולי שלז "באבא-לובה". הסרט תיעד את מסע-השורשים של בסן בחיפושיו אחר אביו הביולוגי בארץ מוצאו, ברזיל, וחקירת המושגים אבהות, הורות ומשפחה. הסרט זכה להצלחה וזכה בפרס אופיר בקטגוריית הסרט התיעודי^[22].

בשנת 1996 שיחק בסרטו של נדב לויתן, "אין שמות על הדלתות", לצידם של מאיר סויסה ומוסקו אלקלעי.

באפריל 2005 הוציא את אלבומו הרביעי - "מאז שהתאהבנו". האלבום כלל עיבוד לפסנתר וכלי מיתר לשיר מאלבומו הראשון - “ככלות הקול והתמונה” שיצא קודם כסינגל בפברואר 2004^[23], “צ’רניצ’קי אובלצי” (עננים שחורים), שיר הנושא מתוך הסרט עטור הפרסים של ג’ולי שלז – “באבא לובה” (מסע החיפושים של בסן אחרי אביו בברזיל) ואת שיר הנושא “מאז שהתאהבנו”. בין כותבי השירים לאלבום: מיכה שטרית, מאיר גולדברג, יענקל’ה רוטבליט ועמיר לב, ובין מלחיניו ארקדי דוכין, קורין אלאל וסיוון שביט. אמיר צורף עיבד והפיק מוזיקלית את האלבום. במקביל העלה את המופע "אתה חייב לשיר", ששואב את שמו ממכתב שקיבל מסבתו בילדות^[24]. במופע שר בסן מלהיטיו ומספר על העלייה ארצה לבדו עם אמו, החיפוש אחר אביו, כמו גם, סיפורים מימי תיסלם. המופע עלה מאז פעמים רבות נוספות בתיאטרון תמונע.

ב-2015 ביצע דואט עם אדם גורליצקי את השיר "מגדלים" לאלבומו של גורליצקי "שתי ארצות". השיר עצמו זכה להצלחה.

בשנת 2018 החל להופיע יחד עם יושי שדה בבתים פרטיים לפי הזמנה^[25].

ב-6 בנובמבר 2023 השתתף בסן בהקלטה המחודשת של "שלא תדעו עוד צער" מאת הזמרת-יוצרת הישראלית אסתר שמיר, אותו הקליטה במקור עבור אלבומה בגלל האנשים שאני אוהבת (2003)^[26]. ההקלטה המחודשת נעשתה בעקבות מלחמת חרבות ברזל^[27].

קריירת קריינות דיבוב ומשחק לילדים

מאז התפרקות להקת תיסלם עסק בהקלטת ג'ינגלים וקריינות, בין היתר לפרסומות. במשך שנים הוא שימש כקריין הקבוע בקדימונים של הערוץ הראשון ושל שידורי טלעד. בין המיזמים בהם עסק ניתן לציין סדרת התעודה "עולם מופלא", לה תרם את קולו כקריין ההסברים בגרסה העברית. בעשור השני של המאה ה-21 שימש כקריין קדימונים לתוכניות בערוץ 10.

בסן עסק גם בדיבוב. הוא תרם את קולו לתומאס אומלי בגרסה העברית של הסרט "חתולים בצמרת", לבאלו הדוב בסרט "ספר הג'ונגל 2" של דיסני (תפקיד שאותו מילא בסרט הראשון זמר אחר, דני ליטני) ובסדרת אנימציה שבאה לאחר מכן (אך לא הופקה בידי דיסני). הוא דיבב גם את ג'ף מהסדרה "כנפי הרעם", וכן כזמר ב"צעצוע של סיפור" (תפקיד שבמקור ביצע אותו רנדי ניומן, כותב הפסקול של הסרט). הוא השתתף בכמה קלטות וידאו ותקליטורי צפייה לילדים, ביניהן כשחקן אורח ב"שירים וסיפורים על אצבעות" (בימוי מיכל פיק חמו) בשנת 1995 לצידן של אפרת רייטן ופזית נוני, ודיבב את העכביש בסרט הילדים "תוף הלב של דין דין" בשנת 2000 לצידה של דין דין אביב.

בסן נשוי לחגית ציבנר, מתווכת נדל"ן. בשנת 1987 נולדה להם שלישיית בנים^[28].

מתגורר בשכונת נווה רסקו ברמת השרון.

אלבומי אולפן

• "דני בסן" (1986, ישראפון)
• "הילד שבי" (1989, הד ארצי)
• "חלום שכחה" (1992, הד ארצי)
• "מאז שהתאהבנו" (2005, הד ארצי)

עם תיסלם

• לדיסקוגרפיה המלאה של תיסלם ראו: תיסלם

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: דני בסן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דני בסן

• דני בסן, ברשת החברתית פייסבוק
• דני בסן, ברשת החברתית אינסטגרם
• דני בסן, סרטונים בערוץ היוטיוב
• דני בסן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• דני בסן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• דני בסן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• דני בסן, באתר שירונט
• דני בסן, באתר ספוטיפיי
• דני בסן, באתר AllMusic (באנגלית)
• דני בסן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• דני בסן, באתר Discogs (באנגלית)
• דני בסן, באתר סטריאו ומונו
• דני בסן, דף שער בספרייה הלאומית
• דני בסן, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• דני בסן, באתר "פזמונט"
• דפנה יודוביץ', ‏"יש בעולם עדנה לאמנים מבוגרים", באתר גלובס, 1 ביוני 2009
• ליה פן, "דני בסן, אתה מרגיש שהמוזיקה של תיסלם עדיין רלוונטית אחרי 30 שנה?", באתר הארץ, 14 בינואר 2011
• דני בסן ב"ציפורי לילה מתגעגעות", גלי צה"ל, 11 בדצמבר 2011
• איילת קליין כהן, לראות אותם היום: דני בסן עדיין מתרגש בהופעות, באתר nrg‏, 5 באפריל 2015
• עד פופ 10 - ריאיון עם דני בסן חלק א, באתר YouTube‏, 14 במאי 2015
• ערוץ 24, ‏תיסלם בקטן – יושי שדה ודני בסן מופעים בסלון, באתר ‏מאקו‏, 24 בינואר 2016
• דודי פטימר, ‏דני בסן: "המעבר מאלמוניות לכוכבות מערער לך את האמון באנשים", באתר מעריב אונליין, 29 באוקטובר 2016
• רפי רשף, "אינטימי" ראיון אחד על אחד עם דני בסן, באתר nana10‏, 21 בינואר 2018
• שיר זיו, דני בסן: "מעולם לא כתבתי שיר. הכי בא לי בעולם, אבל יש לי מחסום יצירתי מטורף", באתר ישראל היום, 9 במאי 2023