ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי

לצד המערכה העיקרית ברצועת עזה במהלך מלחמת חרבות ברזל, התקיימה לחימה מול חזבאללה בלבנון, שכללה תקיפות של חיל האוויר הישראלי בסוריה במטרה לסכל את ניסיונות איראן לספק נשק לחזבאללה, ולפגוע במיליציות פרו-איראניות בסוריה ששיגרו רקטות ואף כלי טיס בלתי מאוישים לעבר מדינת ישראל.

ב-1 באפריל 2024, סמוך לשעה 17:00, תקפו מטוסי קרב את מבנה הקונסוליה האיראנית בדמשק, הסמוך לשגרירות האיראנית בדמשק ומשמש גם כמעון השגריר האיראני בסוריה.^[2][3] מקורות בינלאומיים ייחסו את התקיפה לישראל, ועל פי ה"ניו יורק טיימס", גורמים ישראליים אישרו את הדבר.^[4] לפי אותם מקורות, את התקיפה ביצעו לפחות שני מטוסי F-35I אדיר ששיגרו 6 טילי אוויר-קרקע מדויקים שפגעו במדויק רק במבנה האיראני ולא במבנים סמוכים.^[4]

בתקיפה נהרגו לפחות 16 אנשים, ומבנה הקונסוליה נהרס כליל. היעד היה "פגישה סודית" של גורמי מודיעין איראניים בכירים מכוח קודס, לצד בכירים בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.^[5] בין ההרוגים מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון, ששימש בעברו כמפקד כוחות היבשה וכמפקד כוחות האוויר של משמרות המהפכה האיראניים וכן שימש כסגן מפקד אגף המבצעים במשמרות המהפכה האיראניים.^[6][7][8] לפי דיווח של אל-חדת', בתקיפה נהרג גם סגנו, ראש מטה כוח קודס בסוריה ולבנון.^[9]

לטענת איראן, בתקיפה נהרגו 7 איראנים, פעילי משמרות המהפכה, ועוד 6 סורים. לפי פרסום של המרכז הסורי לזכויות אדם ב-2 באפריל, בתקיפה נהרגו 16 בני אדם: 7 חיילים וקצינים במשמרות המהפכה, יועץ איראני, 5 אנשי מיליציות סוריות פרו-איראניות ופעיל חזבאללה.^[10]

איראן וסוריה האשימו את ישראל בתקיפה.^[11][12]

למחרת התקיפה ביקשה רוסיה לכנס את מועצת הביטחון של האו"ם כדי לדון בתקיפה ובהשלכותיה.^[13]

בראיון לרשת CNN אמר דובר צה"ל כי "לפי המודיעין שלנו, התקיפה בדמשק פגעה במבנה שאינו שגרירות ואינו קונסוליה, אלא במבנה צבאי של כוח קודס".^[14]

המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי קרא לתגובת נגד קשה. בכמה ערים ברחבי איראן, בהן הבירה טהראן, תבריז ואיספהאן, יצאו הפגנות בקריאה לנקמה.^[15]

פורסם שכאשר נשקלה פעולת החיסול, הוערך כי איראן לא "תשבור את הכלים", לא תגיב משטחה או בצורה ישירה. הצפי היה לתגובה חריפה של כוחות שלוחים, כגון חזבאללה והחות'ים, אך בלי חתימה איראנית ישירה. כמו כן, גורמי מודיעין במערב אמרו כי העימות^[16] הפומבי^[17] והמר בין ישראל ובין הקהילה הבינלאומית וארצות הברית סביב המצב בעזה באותם ימים הוביל אותה לבחור בדרך פעולה חריגה.^[18]

בצה"ל הוגברה הכוננות לקראת תקיפה איראנית אפשרית.^[19] ביחידות לוחמות בצה"ל הוכרז עוצר יציאות, וגויסו חיילי מילואים.^[20] שיבושי GPS בוצעו בגוש דן ובירושלים, כהתגוננות מאמצעי לחימה מונחי GPS.^[21] הוגברה גם הדריכות בנציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם.^[22]

ב-12 באפריל קראו צרפת ואנגליה לאזרחיהן להימנע משהות בישראל שלא לצורך חיוני, בשל החשש מתקיפה איראנית.^[23][24] כמו כן, צה"ל החמיר את ההגבלות על היציאה מהארץ לחיילי סדיר.^[25]

בעקבות חשש מתגבר מתקיפת נגד, בערב 13 באפריל פרסם פיקוד העורף הנחיות חדשות לעורף בראשן איסור קיום פעילויות חינוכיות והגבלת התקהלות עד 1,000 איש בכל רחבי הארץ. בסביבות 22:45 איראן פתחה במתקפה אווירית על ישראל, שכללה 110 טילים בליסטיים, 185 כטב"מים ו-36 טילי שיוט, ש-99% מהם יורטו בידי ישראל ומדינות נוספות.^[26][27] בתגובה לתקיפה זו תקפה ישראל ב-19 באפריל בסיס אווירי באספהאן שבאיראן.

• הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה
• החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל
• אמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים

מדיה וקבצים בנושא ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי בוויקישיתוף

• יואב זיתון, ליאור בן ארי, סוכנויות הידיעות, 6 טילים מ-F-35, ליד שגרירות קנדה: כך חוסל הבכיר האיראני ב"פגישה סודית" עם אנשי הג'יהאד, באתר ynet, 1 באפריל 2024
• "כל הצמרת הפיקודית חוסלה": פרטים חדשים על תקיפת הקונסוליה בסוריה, באתר מעריב אונליין, 20 באפריל 2024