סיכול ממוקד

השם "סיכול ממוקד" הוא תחדיש שטבעו ממשלת ישראל וצה"ל במהלך האינתיפאדה השנייה לתיאור פעולה צבאית של צה"ל המכוונת להתנקשות בפעילי טרור פלסטינים. עם תחילת השימוש במונח נטען על ידי ישראל כי בכל המקרים מדובר בפעולה נגד "פצצה מתקתקת", המסכלת באופן ברור ומיידי פעולות טרור ספציפיות. בהמשך הורחב השימוש במושג, והוא מתאר כל התנקשות בפעיל המעורב בטרור, בין אם הוא פעיל טרור בעצמו, או מנהיג בארגון שעוסק בטרור. מושג ספציפי זה בא כתחליף למושג הכללי יותר "חיסול", ששימש קודם לכן גם לתיאור פעילות מסוג זה שנעשתה קודם לכן, כדוגמת ההתנקשות ביחיא עיאש או באבו ג'יהאד.^[2] בעיתונות האמריקנית מכונה פעולה כזו targeted killing ("הריגה מוכוונת"). בעיתונות הערבית מכונה פעולה כזו "התנקשות" (اغتيال, אע'תיאל).

לסיכול הממוקד יש מספר מטרות:

• מניעה – במקרה של "פצצה מתקתקת", הריגת מחבל העומד לבצע פיגוע היא דרך למניעת פיגוע זה. בנוסף, המאמץ המתמיד הנדרש לשמירה על החיים, מגביל את יכולת הפעולה של המחבלים. הסיכול מופעל לא רק נגד מחבלים מתאבדים אלא גם נגד מהנדסי חבלה ונפץ, מניחי מטענים וחוליות המשגרות רקטות קסאם, גראד ופצמ"רים.
• הרתעה – לגרום ליורשים אפשריים ולתושבים לפחד לבצע פיגועי טרור.
• פגיעה – הסיכול הממוקד אמור לפגוע בתשתיות הטרור ולעכב את התפתחותן. בנוסף, הוא מסלק ניסיון מבצעי רב שנצבר על ידי המחבל שנהרג (דבר שנכון במיוחד כאשר המחבל שנהרג הוא מנהיג בכיר, מפקד שטח או מהנדס המייצר מטעני חבלה, חגורות נפץ ורקטות ארטילריות).

ישראל רואה בסיכול הממוקד גישה שיש בה שמירה על טוהר הנשק, משום שלטענתה, בסכסוך המתמשך בין שני העמים החיים בין הירדן לים, נוקטים הפלסטינים באופן שיטתי בטרור חסר הבחנה, המכוון כלפי תושבי ישראל באשר הם. ישראל טוענת כי אינה מגיבה בפעולות תגמול ברוטליות של עין תחת עין, אף שפעולות מסוג זה היו מקובלות בעשור הראשון לקיום המדינה, אלא מנסה להתמקד רק במי שנלחם נגדה, באמצעות הסיכול הממוקד.

בג"ץ, בפסק דין בדבר חוקיות הסיכולים הממוקדים, ב-14 בדצמבר 2006, פסק כי על הסיכול הממוקד לשמש למטרות מניעה בלבד ולא למטרת נקם, ענישה או הרתעה.

האמצעי המקובל ביותר לביצוע סיכול ממוקד הוא כלי טיס, היורים טילים אל מטרתם. המודיעין מאתר את המטרה וכשניתן "אור ירוק" (אישור לפעולה) מוזנקים כלי טיס לאוויר ופוגעים במיועד להריגה. אמצעים נוספים הם, בין השאר, הטמנת מטען נפץ והפעלתו ברגע הנכון, הטלת פצצה (כמעט תמיד פצצה מונחית) ממטוס קרב, ירי מטווח קרוב על ידי כוח צבאי כגון המסתערבים, וירי צלפים.

עם זאת, בכל אחד משלבי הסיכול, קרי: איתור המטרה, מעקב, וידוא, הזנקת כוח וירי, ישנה אפשרות לבטל מיידית את הפעולה אם קיים חשש סביר לפגיעה בלתי-מידתית בבלתי מעורבים. בסופו של דבר, גם כאשר הטייס באוויר וישנו אישור של מפקד המטה ואישור של אמ"ן או השב"כ שמדובר במטרה, השאלה האם ללחוץ על ההדק מונחת לפתחו של הטייס והוא יכול להחליט לבטל את התקיפה גם ברגע האחרון.^[3]

חרף השם "סיכול ממוקד", לא תמיד הסיכול הוא אכן ממוקד. המחבלים הפלסטינים חיים בקרב האוכלוסייה האזרחית, ופגיעה מדויקת, שבה ייפגעו אך ורק מחבלים, קשה מאוד לביצוע. לעיתים המחבלים מקיפים את עצמם באזרחים באופן מכוון על מנת שאלה ישמשו כמגן אנושי. כתוצאה מכך פעמים רבות בפעולות הסיכול הממוקד נפגעים גם אנשים שלא היו יעד של הסיכול הממוקד. לשיא הגיעו הדברים בהריגתו של בכיר גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס, סלאח שחאדה, ביולי 2002, כששתי פצצות במשקל של חצי טונה כל אחת הוטלו על ביתו בלב שכונה צפופה בעזה, וכתוצאה מהפעולה נהרגו לא רק שחאדה ועוזרו, אלא גם אשתו וילדיו, וכן דיירי בתים אחרים בסביבה. בסך הכול נהרגו 15 פלסטינים, בהם שמונה ילדים. מצד שני, הניסיון לצמצם פגיעה בעוברי אורח הביא לכישלונן, המלא או החלקי, של פעולות אחדות. דוגמה בולטת לכך היא הניסיון להרוג את צמרת החמאס במבצע קטיף כלניות, שנכשל. עם זאת, החל מ-2005 כמות האזרחים שנהרגו בסיכולים הממוקדים ירדה באופן דרסטי.^[4]

מאז 2003 שיכלל צה"ל את טכניקות הסיכול הממוקד שלו. הטכניקות שוכללו במספר מישורים:

• קשר עם השב"כ – הוקם מערך תיאום המאפשר לבצע סיכול ממוקד תוך דקות מקבלת המידע המודיעיני על ידי השב"כ וקשר בזמן אמת מתנהל בין הטייס לחפ"ק ולשב"כ. מערך זה אורגן בידי יובל דיסקין, סגנו של אבי דיכטר.
• חימוש מונחה מדויק – בהתחלה בוצעו הסיכולים באמצעות טיל הלפייר סטנדרטי, המיועד במקור נגד טנקים. אי-ההתאמה של החימוש למטרה גרמה לכשלונן של מספר פעולות. בעקבות מספר סיכולים ממוקדים במחנה הפליטים נוסייראת, נחשף שבידי צה"ל יש טיל חדש המותאם במיוחד להריגת מחבלים בתוך מכוניות, הן מבחינת הנחיה והן מבחינת ראש הקרב, אך סוג החימוש המדויק לא הותר לפרסום. ב-2014 הותר לפרסום שחלק מהסיכולים הממוקדים נעשו באמצעות טיל ה"תמוז" שהותאם לשיגור ממסוקי ה"צפע" (AH-1 קוברה) של חיל האוויר הישראלי.^[5] עבור מטרה סטטית נעשה שימוש גם בפצצות מונחות כגון ברד-חד (פצצת SDB) - פצצה במשקל 125 ק"ג עם חומר נפץ במשקל 16 ק"ג, הניתנת לשיגור ממרחק של כ-100 ק"מ, על ידי מטוסי הקרב F-15,‏ F-16 ו-F-35I אדיר.^[6]
• פלטפורמות תקיפה – את רוב התקיפות באינתיפאדה השנייה ביצע צה"ל באמצעות מסוקי קרב, בעיקר באמצעות מסוקי AH-64 אפאצ'י (שנהפך לאחד הסמלים העיקריים למדיניות זו בעיני הפלסטינים) אך פעמים רבות גם על ידי מסוקי AH-1 קוברה. צה"ל ביצע מספר תקיפות אוויריות גם בידי מטוסי קרב (בעיקר F-16), בייחוד כאשר נדרשו פצצות כבדות (כמו בהריגת בכירי הטרור של החמאס: סלאח שחאדה וניזאר ריאן). לקראת סוף 2004 החלו להישמע טענות מפי הפלסטינים שחלק מתקיפות הטילים של חיל האוויר בוצעו בידי כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים), טענות אלו זכו לחיזוק גם בהדלפה של ויקיליקס.^[7] רק ביולי 2022 התירה הצנזורה הצבאית לפרסום שצה"ל ביצע סיכולים ממוקדים גם באמצעות כטב"מים, בהם ה"זיק" וה"איתן". כיום מבצע חיל האוויר הישראלי סיכולים ממוקדים באמצעות מגוון כלי טיס, כולל מטוסי קרב ומסוקי קרב.

פעילי הטרור הבכירים ביותר שנהרגו בסיכול ממוקד הם אחמד יאסין, שהיה מנהיג ומייסד תנועת חמאס, סאלח אל-עארורי ששימש כממונה על פעילות הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון וסגן ראש הלשכה המדינית של הארגון ואחמד ג'עברי שהיה מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם.

הסיכול הממוקד נתון לביקורת בקהילה הישראלית והבינלאומית, בעיקר בקרב ארגוני זכויות האדם הרואים בסיכול ממוקד הוצאה להורג ללא משפט. כמו כן מושמעת ביקורת במדינות אירופה ומדינות ערב. ארצות הברית ברוב המקרים, במיוחד אחרי פיגועי 11 בספטמבר, מסכימה שזכותה של ישראל להשתמש בסיכולים ממוקדים ואף נקטה בטקטיקה דומה בעצמה כנגד אל-קאעידה. בעיתונות האמריקנית מקובל לתרגם את הביטוי "סיכול ממוקד" ל-targeted killing ("הריגה ממוקדת"). דוגמאות לפעולות צבאיות שביצעה ארצות הברית, בעלות מאפיינים מסוימים הדומים לאלו של הסיכול הממוקד, ניתן לראות במבצעי נקם במלחמת העולם השנייה וחנית נפטון בו התנקשו באוסאמה בן לאדן, כמו גם ההתנקשות באבו בכר אל-בגדאדי (מנהיג המדינה האסלאמית וארגון הטרור דאעש).

הרמטכ"ל לשעבר משה יעלון אמר בנוגע לסיכולים הממוקדים:

"סיכול ממוקד" אינו נועד להעניש מחבלים על פעולותיהם בעבר - הוא נועד לצורך מניעת פעולותיהם בעתיד. בשבע השנים שעברו מאז החלה מלחמת הטרור הפלסטינית, אירע רק מקרה בודד בו חיסל צה"ל אזרח בכוונה, יחד עם מחבל, במהלך מבצע. המחבל המדובר נטל חלק מרכזי בתכנון ובביצוע פיגועי התאבדות רבים. בפעם הראשונה שהייתה לנו ההזדמנות לחסל אותו, הוא שהה בחברת בנותיו, וביטלנו את המבצע כדי לחוס על חייהן. שישה חודשים לאחר מכן, שוב בחרנו לחסל אותו כשהיה לבד עם אשתו. האם העובדה שגם אשתו נהרגה הפכה את המשימה שלנו לבלתי צודקת? האם דחיית חיסולו - אשר כתוצאה ממנה הוא הספיק לפקד על הריגתם של ישראלים רבים - הייתה צעד נבון?

— תכלת, Ethical Dilemmas in Counterterrorism, מובאה מ-כאן

(הקישור אינו פעיל, 29 באוגוסט 2016)

הדיון סביב הסיכול הממוקד נסוב סביב מספר נקודות:

• סיכול ממוקד אל מול העמדה לדין – תומכי הסיכול הממוקד סוברים שטרוריסט הפועל בשטח עוין ואינו נגיש למעצר רגיל, מהווה מטרה צבאית שאינה מוגנת על ידי אמנת ז'נבה וזכויות אדם אחרות, כמו לוחם בצבא אויב במהלך מלחמה. בהתאם לכך, נטען שלאחר מבצע חומת מגן פחת מאוד הצורך בסיכולים ממוקדים ביהודה ושומרון, משום שניתן היה לעצור את ראשי הטרור שם, לעומת רצועת עזה בה פעולות מעצר הן כמעט בלתי אפשריות.^[8][9] לעומתם, מתנגדי הסיכול הממוקד טוענים שיש להעמיד את המחבלים לדין, ולתת לבתי המשפט לקבוע את עונשם, שכן הוצאה להורג ללא משפט היא רצח, גם אם קורבנה הוא רוצח בעצמו.^[10]
• שימוש בסיכול ממוקד כענישה – בעוד ממשלת ישראל טוענת שהסיכול הממוקד משמש רק כלחימה כנגד טרוריסטים פעילים, מתנגדי הסיכול הממוקד טוענים שחלק מהסיכולים נעשים מתוך מטרת ענישה. לטענתם, חלק מההרוגים בסיכולים הממוקדים הם פעילים פוליטיים שאינם עוסקים ישירות בטרור. חלק מתומכי הסיכולים הממוקדים טוענים שטרוריסט שלוקח חלק במאבק כנגד ישראל הוא מטרה לגיטימית גם אם אין מידע קונקרטי על מעורבות עכשווית שלו בטרור. אחרים מגבילים את ההצדקה לשימוש בסיכול ממוקד למי שיש עליו מידע שהוא עוסק באופן עכשוויי בטרור, ומהווה מה שמכונה "פצצה מתקתקת". בהקשר זה הועלו טענות לגבי סיכולים ממוקדים ספציפיים שהם נעשו ללא צורך, משיקולים פוליטיים: דוגמה לכך היא הריגתו של מוחמד שייח' חליל, אחד מראשי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, שעליו דווח בעת כינוס של מרכז הליכוד. יש, בימין ובשמאל, שקישרו בין הפעולה לבין השאיפה לקדם את סיכוייו של אריאל שרון אצל חברי המרכז.^[11]
• נפגעים חפים מפשע – נטען שברבים מהסיכולים הממוקדים נהרגים עוברי אורח, שאינם שותפים לפעילות טרור. בהקשר לאפשרות הפגיעה באזרחים במהלך סיכול ממוקד, נטען שאין אפשרות להימנע מכך מכיוון שאחרת טרוריסטים יתחבאו תמיד מאחורי אזרחים ויזכו לחסינות מפגיעה. כן נטען שישנה אחריות מסוימת על האזרחים שאינם מתרחקים מהטרוריסטים הללו ואינם מקיאים אותם מקירבם אלא הופכים אותם לגיבורי תרבות.^[12] בסיכול הממוקד נהרגים לעיתים אזרחים, אך ההרג (הנלווה והלא מכוון) הוא מידתי ביחס לתועלת הצבאית של הפעולה: הרג המחבל וסיכול פיגועים. בפעולות מלחמתיות ברחבי העולם, לא אחת נפגעו אזרחים במהלך הלחימה, וכך היה למשל בהפצצות של ארצות הברית ובריטניה כלפי גרמניה ויפן במלחמת העולם השנייה. "לעומת זאת ישראל אינה מפציצה ערים שלמות אלא פועלת נגד המחבלים ושולחיהם באופן כירורגי. גם אם נפגעים אזרחים חפים מפשע בסביבה הרי שלשון המאזניים אומרת כי אם עומדת ההגנה על חייהם של אזרחים ישראליים מול הגנה על פלסטינים, חיי הישראליים עדיפים."^[13] לעומת זאת, מתנגדי הסיכול הממוקד שואלים האם יש הבדל בין דמם של הנהרגים לדם הישראלים הנרצחים. הטענה התעוררה במיוחד לאחר הפצצת הבית בו שכן סלאח שחאדה, בו נהרגו עוד 13 אזרחים, בהם ילדים וטף, ונפצעו כ-150.^[14] במקרים רבים נפצעים ונהרגים מספר רב של אזרחים שאינם קשורים לטרוריסטים, ולכן השימוש במושג "סיכול ממוקד" מטעה ולטענת המתנגדים לכך אינו מוסרי.^[10] לפי ארגון בצלם, בסיכולים נהרגו 337 פלסטינים בעוד שרק 208 פלסטינים היוו מטרות לסיכול ממוקד.^[15]
• כדאיות ויעילות – כנגד השימוש בסיכולים ממוקדים נטען שמותם של טרוריסטים וחפים מפשע בסיכולים מביא למעגל דמים ועדיף להימנע מסיכול ממוקד ולהתמקד בפעילות הגנתית. לטענת המתנגדים, לכל מנהיג טרור שנהרג נמצא מחליף. כדוגמה הם מביאים את הסיכול הממוקד של עבאס מוסאווי כמנהיג החזבאללה, שהביא להחלפתו על ידי חסן נסראללה (ולפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה, אליבא דחזבאללה). דוגמה נוספת שמובאת היא סיכולו הממוקד של ראאד כרמי, שגרר הקצנה משמעותית בעמדות הפת"ח לגבי פיגועים בתוך ישראל. יש המייחסים לסיכולו של כרמי גם את מרץ השחור, כחודש וחצי לאחר הסיכול, חודש בו נהרגו קרוב ל-130 ישראלים. דוגמה נוספת שמובאת היא סיכולו הממוקד של אבו עלי מוסטפא, שגרר את ההתנקשות ברחבעם זאבי על ידי מחבלי החזית העממית. תומכי הסיכולים הממוקדים מביאים דוגמאות נגדיות המראות על ירידה בכושר ארגוני טרור לפעול במשך זמן רב בעקבות סיכול ממוקד של בכירים בארגון. לטענתם, השימוש הנרחב בסיכולים פגע באיכות ההנהגה של ארגוני הטרור, וגרם לאובדן ניסיון וידע רב שהצטבר בידי בכירי המחבלים ומהנדסי הטרור. כתוצאה מכך "איכות" הפיגועים ירדה באופן ניכר, דבר שגרם להרבה יותר "תאונות עבודה"^[16] והקל על מערכת הביטחון לסכל פיגועים ולחשוף התארגנויות טרור. בנוסף, הפעולות כנגד מנהיגי הטרור גורמות להם להתעסק בהישרדות עצמית, דבר שמפחית את היכולת המבצעית שלהם להוציא פיגועים לפועל.^[17] כנגד הטענה על מעגל דמים, הם מביאים כדוגמה את השקט היחסי ששרר אחרי סיכול ממוקד של בכיר הטרוריסטים הפלסטיניים ומייסד החמאס, ה"שייח" אחמד יאסין, כיוון שהמוטיבציה לנקמה הייתה צריכה להיות ברמה חסרת תקדים. עוד טענה שמביאים תומכי הסיכולים ליעילותם הן הפסקות האש (ה"הודנה" וה"תהדייה") שחמאס נאלץ לסכם עם ישראל עקב פגיעה קשה בפעיליו ובהנהגתו בסיכולים ממוקדים ופעולות עומק צבאיות.

לטענת אחרים, הסיכול הממוקד היא טקטיקה הכרחית לצמצום הטרור אך איננה מספיקה. לדידם, טקטיקה זו – על כל יתרונותיה – אינה מהווה תחליף למבצע קרקעי רחב-היקף לטיהור תשתיות הטרור ופגיעה כמותית נרחבת במחבלים (דוגמת מבצע חומת מגן).

פסיקת בג"ץ בנוגע לסיכול הממוקד

ערך מורחב – בג"ץ הסיכולים הממוקדים

ב-14 בדצמבר 2006 פסק בג"ץ בנוגע לעתירה שהגישו שני ארגוני שמאל כנגד הסיכול הממוקד.^[18] לפי פסק הדין כל סיכול ממוקד ייבחן לגופו שכן "אין לקבוע מראש כי כל סיכול ממוקד הוא אסור על פי המשפט הבינלאומי, כשם שאין לקבוע מראש כי הוא מותר". כמו כן, קבע בג"ץ שאזרחים פעילי טרור אינם נחשבים כלוחמים, אך מנגד אינם נהנים מההגנה שהחוק הבינלאומי נותן לאזרחים. בפסיקה קבע בג"ץ כללים שלאורם תיבחן חוקיות הסיכולים הממוקדים. בין השאר נקבע כי על הסיכול הממוקד להיות רק כפעולת מניעה של סיכון חזק ומשכנע ולא כהרתעה או ענישה, המחבל צריך להיות שותף בפעילות מתמשכת ולא חד-פעמית, שאין להשתמש בסיכול ממוקד כאשר ניתן לבצע מעצר או כאשר לסיכול הממוקד נלווית פגיעה בלתי-מידתית באזרחים תמימים, ושסיכולו הממוקד של אדם ייעשה כאשר הוא עדיין חלק ממערך הטרור.

מאז הפסיקה לא דיווחה ישראל על ביצוע סיכולים ממוקדים ביהודה ושומרון, בניגוד לרצועת עזה שם קשה ומסוכן לבצע מעצרים. לטענת "הארץ", במבצע שני מגדלים, שבו נהרגו ביוני 2007 שני פעילי הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני מצפון לג'נין, ניתנו הנחיות מראש שאישרו להרוג אותם אם הם מזוהים.

העיתונאי והכתב הצבאי של "הארץ", עמוס הראל, סקר את יחס ההרוגים האזרחיים לעומת הרוגים בקרב פעילי הטרור, בפעולות הסיכול הממוקד במהלך השנים. ב-2002 ו-2003, היחס היה 1:1, כלומר על כל מחבל שנהרג, נהרג גם אזרח. הראל קרא לתקופה זו "הימים השחורים" בגלל יחס האבדות האזרחיות הגבוה בהשוואה לתקופות יותר מאוחרות. הוא ייחס זאת לגישת חיל האוויר הישראלי בתקופה זו לתקוף מחבלים גם כאשר הם נמצאים במקום מאוכלס בצפיפות. הראל מסכים שהיו חוקי ביטחון כדי למנוע הרג רב של אזרחים, אך טען שאלה "כופפו" או "עוקמו" כאשר היה צורך לפגוע במטרה חשובה.^[19]

עד סוף 2005 יחס ההרוגים האזרחיים ירד באופן חד ל-1:28, כלומר: אזרח אחד נהרג על כל 28 מחבלים שנהרגו. הראל נותן קרדיט לירידה זו למפקד חיל האוויר דאז, האלוף אליעזר שקדי. היחס עלה ל-1:10 ב-2006, עקב "מספר תקלות של חיל האוויר". ברם, ב-2007 ו-2008 היחס ירד שוב ליחס חסר תקדים של 1:30, כלומר: על כל אזרח שנהרג, לפחות 30 מחבלים נהרגו. יחס זה אומר שמתוך סך ההרוגים בסיכולים ממוקדים בתקופה זו, רק 2%–3% היו אזרחים.^[19] גרפים המראים שיפור ביחס מ-2002 עד ל-1:30 ב-2008 צוטטו על ידי יעקב כץ בג'רוזלם פוסט.^[20] לפי שקדי עצמו, עם סיום תפקידו (ב-2008) היה היחס 1:24.^[21]

הפרופסור ועורך הדין אלן דרשוביץ מאוניברסיטת הרווארד ציין שהנתון של 1:30 מ-2008 מייצג את יחס האבדות אזרחים-חמושים הנמוך ביותר בהיסטוריה של הלוחמה בטרור. דרשוביץ מבקר את התקשורת העולמית וארגוני זכויות אדם על כך שלא התייחסו לכך באופן מספק ונמנעו לדווח על כך בהרחבה. הוא טען שגם שנתון זה יכול להיות מטעה (והתכוון לכך שהיחס האמיתי נמוך עוד יותר) מאחר שלא כל האזרחים הם עוברי אורח תמימים.^[22]

באוקטובר 2009 ציין דרשוביץ שהיחס במערכת הסיכולים הממוקדים של ישראל עמד על יחס של אזרח 1 הרוג על כל 28 מחבלים. הוא טען ש"זה היחס הטוב ביותר של כל מדינה שהיא בעולם שנלחמת מלחמה א-סימטרית כנגד טרוריסטים שמתחבאים מאחורי אזרחים. יחס זה טוב בהרבה מזה שהושג על ידי הממלכה המאוחדת וארצות הברית בעיראק או באפגניסטן, שם שתי האומות הפעילו סיכולים ממוקדים של מנהיגי הטרוריסטים." ביחס לנהלים ושיטות העבודה של צה"ל שהובילו ליחס שיא זה, והסיבות שבכל זאת עדיין נהרגים מדי פעם אזרחים, ציטט דרשוביץ את עדותו של קולונל ריצ'רד קאמפ על מבצע עופרת יצוקה:^[23]

"מהידע שלי על צה"ל וממה שאני עוקב אחריו במבצע הנוכחי, אני לא חושב שהיה אי פעם בהיסטוריה של הלחימה מצב שבו צבא עשה יותר מאמצים להפחית אבדות אזרחיות ומוות של אנשים חפים מפשע, מאשר צה"ל עושה כיום בעזה... חמאס, האויב נגדו הם נלחמים, אומן באופן נרחב על ידי איראן וחזבאללה, להילחם בקרב אנשים, להשתמש באוכלוסיה האזרחית של עזה כמגן אנושי... הפקטור של שימוש חמאס באוכלוסיה היא חלק עיקרי בתוכנית ההגנה שלהם. למרות זאת, כפי שאני אומר, ישראל, צה"ל, נקטו בצעדים ענקיים... להפחתת אבדות אזרחיות, זה בלתי אפשרי, זה בלתי אפשרי למנוע את זה לחלוטין כאשר האויב משתמש באזרחים כמגן אנושי."

— עדות של קולונל ריצ'רד קאמפ

ברם, ביולי 2011 במאמר שפורסם ב-Michigan War Studies Review תחת השם "Targeted Killings: A Modern Strategy of the State" על ידי A.E. Stahl ו-William F. Owen נכתב שאל יחסי אבדות ומניין מתים צריך להתייחס בהתחלה בספקנות. הם כתבו ש"אזהרה: אל מנייני מתים מדווחים ויחסי אבדות צריך לגשת עם ספקנות. יותר מדי קל לעשות מניפולציות על סטטיסטיקות למטרות פוליטיות, ובכך לדרבן טיעונים המבוססים עליהן."^[24]

ארגון זכויות האדם הישראלי "בצלם" עורך מחקרים וסטטיסטיקות משלו על אבדות בסכסוך הישראלי-פלסטיני ולא מסתמך על הנתונים הרשמיים של צה"ל. לפי הסטטיסטיקות של "בצלם" בסיכולים הממוקדים נהרגו 384 פלסטינים בין ספטמבר 2000 לדצמבר 2008. מתוכם, 232 בני אדם (60.4%) היו המטרות (כלומר: החמושים שאותם התכוונו להרוג) ו-152 (39.6%) היו עוברי אורח. זה מצביע על יחס של 1:1.52 במשך כל התקופה.^[25] מנגד, חוקרים כמו יהונתן דחוח-הלוי הטילו ספק במהימנות של נתוני "בצלם" וטענו שהארגון מסווג במקרים רבים פעילים חמושים ופעילי טרור כאזרחים שלא נטלו חלק בלחימה.^[26]

הערה: תיאור התפקידים הוא על פי דובר צה"ל.

2000–2005 (האינתיפאדה השנייה)

שם	תפקיד	תאריך	הערות
חוסין עביאת	פעיל התנזים בבית לחם	9 בנובמבר 2000	הסיכול הממוקד הראשון באינתיפאדה השנייה. נהרג ברכבו מירי טילים ממסוקי אפאצ'י. באירוע נהרגו שתי עוברות אורח ושלושה אחרים נפצעו.[27]
ת'אבת ת'אבת	ראש הפת"ח בטולכרם	31 בדצמבר 2000	נהרג בידי צלף. סיכול ממוקד ראשון של איש זרוע פוליטית.[28] לטענת צה"ל, ת'אבת אישית נתן הוראות מבצעיות לביצוע פיגועים. הסיכול הממוקד עורר זעם בקרב פעילי שמאל רדיקלי שהכירו את ת'אבת אישית והשתתפו איתו בפעילויות שלום. כעבור חודש רצח אחיינו של ת'אבת, ראאד כרמי, שני ישראלים בטול כרם, כנקמה.
מסעוד איאד	קצין בכוח 17 של הפת"ח	13 בפברואר 2001	נורה ממסוק בעת שנסע בתוך מחנה הפליטים ג'באליה. על פי צה"ל היה חשוד בהנחת מטענים וירי פצמ"רים. למחרת כנקמה בוצע פיגוע הדריסה באזור.
ג'מאל מנסור	ראש הזרוע המדינית של החמאס בשכם	31 ביולי 2001	נהרג בירי טילים ממסוק קרב. שישה עוברי אורח נהרגו, ביניהם שני ילדים.[29]
אבו עלי מוסטפא	מזכ"ל החזית העממית לשחרור פלסטין	27 באוגוסט 2001	ההתנקשות בשר התיירות רחבעם זאבי באה כנקמה על סיכול ממוקד זה.[30]
מחמוד אבו הנוד	מפקד הזרוע הצבאית של החמאס בגדה	23 בנובמבר 2001	נהרג בירי טילים ממסוק קרב.[31]
ראאד כרמי	בכיר בתנזים מטולכרם	14 בינואר 2002	סיכול ממוקד שבא אחרי תקופת רגיעה יחסית.[32] יש התולים בסיכול ממוקד זה את ההתדרדרות שהביאה ל"מרץ השחור" ומבצע חומת מגן.[33]
סאלח שחאדה	ראש הזרוע הצבאית של החמאס בעזה	22 ביולי 2002	נהרג בהפצצת ביתו שבלב מחנה פליטים מפצצה במשקל טון ממטוס. בעקבות כשל מודיעיני והערכות שגויות, בפעולה נהרגו עוד 15 אנשים, ביניהם נשים וילדים בהם שכניו של שחאדה.[34]
איבראהים מקאדמה	מייסד וראש הזרוע הצבאית של החמאס בעזה	8 במרץ 2003	מקאדמה היה ממייסדי הזרוע הצבאית של החמאס והוגדר על ידי מערכת הביטחון כ"מספר 2" ברצועה.[35]
יאסר טה	סגנו של מוחמד דף בגדודי עז א-דין אל-קסאם. אחיו של אימן טה, ובנו של השיח' מוחמד טה	17 במרץ 2003	בסיכול ממוקד זה נהרגו גם אשתו ושני ילדיו הקטנים של יאסר, אשר נסעו עמו ברכב שהופצץ.
איאד ביק	פעיל באל-קאעידה ובחמאס, סגנו של שחאדה	9 במאי 2003	איאד ביק התאמן עם אל-קאעידה ונשלח מטעמם לסייע לחמאס. תכנן פיגועים ב-1999 ו-2000 שסוכלו בידי ישראל. בפיגועיו באינתיפאדה נרצחו 19 ישראלים. נהרג מפגיעת טיל ברכבו.[36]
אסמאעיל אבו שנב	מראשי החמאס ברצועת עזה	21 באוגוסט 2003	נהרג יומיים לאחר הפיגוע בקו 2 בירושלים בו נרצחו 23 ישראלים, אירוע שסיים את ההודנה שהוכרזה ביולי 2003.[37] בתקיפה, שהתבצעה באמצעות 5 טילי נ"ט ששוגרו ממסוק קרב, נהרגו גם שניים משומרי ראשו.
מקלד חמיד	מראשי הג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה	25 בדצמבר 2003	אחראי לפיגועי מטענים וירי רקטות. בפיגועיו נרצחו 6 ישראלים.[38]
אחמד יאסין	המייסד ו"המנהיג הרוחני" של החמאס, ראש הנהגת הפנים של החמאס	22 במרץ 2004	הריגת אחמד יאסין נחשבת לעליית מדרגה בפעולות הסיכול הממוקד של ישראל כנגד בכירי ארגוני הטרור.[39]
עבד אל-עזיז רנטיסי	מנהיג "מפקדת הפנים" של החמאס לאחר סיכולו הממוקד של אחמד יאסין	17 באפריל 2004	לשעבר דובר החמאס, נחשב לקיצוני במיוחד, בעל דעות אנטישמיות ומכחיש שואה.[40]
נאדר אבו ליל ועוד 3 מחבלים בפת"ח	בכיר בגדודי חללי אל-אקצא בשכם	2 במאי 2004	-
ואאל נסאר	ממנהיגי גדודי עז א-דין אל קסאם ברצועת עזה	30 במאי 2004	נהרג בירי טילים לעבר האופנוע עליו נסע.
חליל מרשוד	ראש גדודי חללי אל-אקצא במחנה הפליטים בלאטה	14 ביוני 2004	נהרג במונית בה נסע במחנה הפליטים בלאטה שבשכם, עמו נהרג גם נהג המונית עווד אבו זייד. פעיל נוסף, מוחמד עאסי, נפצע אנושות.[41]
מחמוד אבו ח'ליפה	סגנו של זכריה זביידי, גדודי אל-אקצא בג'נין	14 בספטמבר 2004	-
חאלד אבו סלמייה	פעיל חמאס בעזה	19 בספטמבר 2004	נהרג על ידי צה"ל כשנסע ברכבו בשכונת שג'אעייה שבעזה.[42]
באשיר דבש	ראש הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה	6 באוקטובר 2004	נהרג במהלך מבצע ימי תשובה יחד עם עוזרו אחמד אל ערעיר.[43]
עדנאן אל רול	"מהנדס" בכיר בחמאס, עזה	21 באוקטובר 2004	"אבי הקסאם", נהרג מירי טילים על מכוניתו. בנוסף נהרג איתו עמאד עבאס ששימש כסגנו.[44]
סעיד עיסא ג'בר ציאם	"מהנדס" בכיר בחמאס, חאן יוניס	17 ביולי 2005	נהרג בידי צלף של הימ"מ.

2005–2010

שם	תפקיד	תאריך	הערות
מוחמד שייח' חליל	בכיר הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה	25 בספטמבר 2005	מתכנן רצח טלי חתואל וארבע בנותיה, נהרג במהלך מבצע גשם ראשון.[45]
חסן מדהון	בכיר בגדודי חללי אל-אקצא	1 בנובמבר 2005	השניים נהרגו על ידי טיל שנורה מהאוויר בעת שנסעו במכונית של הרשות הפלסטינית.[46]
פאזי אבו קריע	מפקד החמאס בג'באליה[47]
עדנאן בוסתאן	יו"ר הוועדה הטכנית של הג'יהאד האיסלאמי, מראשי מערך הקסאם	5 בפברואר 2006	בסה"כ ביצע חיל האוויר 4 תקיפות בהן נהרגו 9 מחבלים מהג'יהאד האיסלאמי וגדודי חללי אל-אקצא.[48]
ג'מאל אבו סמהדאנה	ראש ועדות ההתנגדות העממית	9 ביוני 2006	בתקיפה נהרגו עוד 3 מחבלי ועדות ההתנגדות.[49]
לואי אל-בורנו	בכיר במערך הרקטות של חמאס	4 בנובמבר 2006	נהרג בסיכול ממוקד במבצע ענני סתיו.[50]
אחמד עווד	ראש מערך ייצור הקסאם של החמאס	8 בנובמבר 2006	השניים נהרגו על ידי טיל שנורה מהאוויר בעת שנסעו במכונית.[51]
רמזי שחייבר	בכיר בחמאס
פאייק אבו אל-קומסאן	ראש מערך שיגור הרקטות של ועדות ההתנגדות העממית	23 בנובמבר 2006	בתקיפה נהרגו עוד 2 מחבלים.[52]
מוחמד אבו נעמה עזיז חילו מאג'ד בטש ומחמוד עווד	בכירי מערך הרקטות של הג'יהאד האסלאמי	21 במאי 2007	נהרגו מטיל שירה מסוק קרב על מכוניתם במחנה הפליטים ג'באליה.[53]
מועתז דורמוש	מראשי צבא האסלאם ברצועת עזה	17 ביוני 2008	בתקיפה נהרגו עוד ארבעה מחבלים מצבא האסלאם.[54]
ניזאר ריאן	מראשי החמאס	1 בינואר 2009	נהרג במבצע עופרת יצוקה, בתקיפה נהרגו עוד כ-18 איש, רובם בני משפחתו.
ממדוח אבו זכריה ג'מאל	מפקד מערך הרקטות של החמאס בעזה	3 בינואר 2009	נהרג במבצע עופרת יצוקה.[55]
חוסם חמדאן מוחמד חילו	בכירים במערך רקטות הגראד של חמאס	4 בינואר 2009	נהרגו במבצע עופרת יצוקה.[56]
סעיד סיאם	שר הפנים בממשלת חמאס	15 בינואר 2009	נהרג במבצע עופרת יצוקה בתקיפת מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי.[57][58]
איאד סיאם	בכיר בחמאס, אחיו של סעיד סיאם.

2010–2020

שם	תפקיד	תאריך	הערות
מוחמד ג'מאל א-נמנם	בכיר צבא האסלאם	3 בנובמבר 2010	[59] [2]
אסלאם יאסין	בכיר בצבא האסלאם, סגנו של א-נמנם	17 בנובמבר 2010	תכנן פיגוע נגד ישראלים בסיני.[60]
איסמעיל לבאד (אבו ג'עפר), אחיו עבדאללה לבאד ומוחמד א-דאיה	איסמעיל לבאד הוא בכיר בחמאס, אחד משומרי ראשו של עבד אל-עזיז א-רנתיסי באינתיפאדה השנייה	2 באפריל 2011	לפי צה"ל, איסמעיל לבאד תכנן חטיפה לקראת חג הפסח.[61]
כמאל אל-נירב, חאלד שעת' ועוד ארבעה מחבלים	הנהגת ועדות ההתנגדות העממית	18 באוגוסט 2011	בתקיפת חיל האוויר הישראלי ברפיח נהרגו שישה מחבלים, בהם בכירים בוועדות ההתנגדות העממית.[62]
סאמד עבד אל-מעטי	בכיר בוועדות ההתנגדות העממית	19 באוגוסט 2011	נהרג מטיל של כלי טיס ישראלי בעת שרכב על אופנוע. הסיכול הממוקד בוצע יום לאחר מתקפת הטרור בדרום ישראל.[63]
זוהיר אל-קייסי	מזכ"ל ועדות ההתנגדות העממית	9 במרץ 2012	נהרג באמצעות כלי טיס של צה"ל, בעת שנסע במכוניתו בשכונת תל אל-הווא שבמערב עזה
אחמד ג'עברי	ראש הזרוע הצבאית של חמאס	14 בנובמבר 2012	סיכולו הממוקד הווה את פתיחת מבצע עמוד ענן.‏[64]
חאלד שאער אחמד אבו ג'לאל	פעיל בכיר במערך הנ"ט של חמאס מפקד בכיר בזרוע הצבאית של חמאס	16 בנובמבר 2012	נהרגו במבצע עמוד ענן.[65]
הית‘ם זיאד אברהים מסחאל	פעיל בג'יהאד העולמי, מומחה לאמצעי לחימה	30 באפריל 2013	סיכול ממוקד ראשון מאז מבצע עמוד ענן.[66] מסחאל היה מעורב בירי הגראד לאילת.
אחמד זעאנין	פעיל בחזית העממית שהיה מעורב בירי הרקטות על הלווית שרון	22 בינואר 2014	נהרג עם מחבל נוסף בירי טיל שנורה אל עבר כלי הרכב בו נסעו.[67]
מוחמד שעבאן	מאמן ומפקד חוליה בקומנדו הימי של החמאס. היה בן 24 בעת סיכולו הממוקד	8 ביולי 2014	נהרג עם שלושה מחבלים נוספים בירי טיל שנורה אל עבר כלי הרכב בו נסעו.[68]
מוחמד ברהום, מחמד אבו שמאללה וראאד אל-עטאר	מפקדי חמאס בכירים בדרום רצועת עזה	21 באוגוסט 2014	נהרגו במהלך מבצע צוק איתן.[69]
מוחמד אל-רול	האחראי על העברות הכספים בארגון החמאס	24 באוגוסט 2014	נהרג בירי טיל שנורה אל עבר כלי הרכב בו נסע.[70]
חאמד חמדאן אל-ח'דארי	מפקד שטח בזרוע הצבאית של חמאס ואחראי על העברת כסף מאיראן לעזה	5 במאי 2019	נהרג במהלך סבב ההסלמה בדרום.[71]
בהאא אבו אל-עטא	מפקד החטיבה הצפונית של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה	12 בנובמבר 2019	איתו נהרגה גם אשתו.[72]

2020–2023

שם	תפקיד	תאריך	הערות
תייסיר אל-ג'עברי	מפקד החטיבה הצפונית של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה	5 באוגוסט 2022	מחליפו של אבו אל-עטא, שנהרג בידי צה"ל. הריגתו של אל-ג'עברי פתחה את מבצע עלות השחר.
חאלד מנצור	מפקד החטיבה הדרומית של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה	6 באוגוסט 2022	נהרג במבצע עלות השחר.[73]
אבו האדי–חליל אלבהיטיני	מפקד המרחב הצפוני של הגא"פ, אחראי על ירי הרקטות לעוטף עזה בשבוע שקדם למבצע	9 במאי 2023	נהרג במבצע מגן וחץ.
ג'יהאד ע'אנם	מזכיר המועצה הצבאית של הגא"פ, תכנן בין היתר את הפיגוע בו נרצחו טלי חטואל וארבע בנותיה בשנת 2004.[74]	9 במאי 2023	נהרג במבצע מגן וחץ.
טארק עז אל-דין	בכיר בגא"פ שאחראי על הכוונת פיגועי טרור פלסטיני ביהודה ושומרון ומשוחרר עסקת שליט.	9 במאי 2023	נהרג במבצע מגן וחץ.
עלי חסן ע'אלי	מפקד הכוח הרקטי של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני	11 במאי 2023	נהרג במבצע מגן וחץ.
אחמד אבו דקה	סגן מפקד הכוח הרקטי של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני	11 במאי 2023	נהרג במבצע מגן וחץ.
איאד אל-חסני[75]	ראש חטיבת המבצעים של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה ומחליפו של חליל בהיתיני כמפקד המרחב הצפוני של הגא"פ, היה מבוקש במשך 26 שנה.	12 במאי 2023	נהרג במבצע מגן וחץ.
מוחמד עוויס סוהיב אל-ע'ול אשרף א-סעדי[76]	3 מחבלים שביצעו פיגוע ירי לעבר מעבר ג'למה ליד ג'נין	21 ביוני 2023	הסיכול הממוקד הראשון ביהודה ושומרון מאז האינתיפאדה השנייה, בוצע באמצעות זיק על ידי יחידה 5252.[77][78]

מלחמת חרבות ברזל (2023–2024)

ערך מורחב – סיכולים ממוקדים במלחמת חרבות ברזל

זוהי רשימה חלקית של מחבלים פלסטינים שנהרגו בסיכולים ממוקדים במלחמת חרבות ברזל. הרוגים מארגון הטרור חזבאללה בזמן החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל, ניתן לראות ב#פעילי חזבאללה שנהרגו בסיכול ממוקד.

שם	תפקיד	תאריך	הערות
זכריא אבו מעמר	בכיר בלשכה המדינית של חמאס ואחראי קשרי חוץ	10 באוקטובר 2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל.
ג'וואד אבו שמאלה	שר הכלכלה של חמאס מימן טרור	10 באוקטובר 2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל.
מוסטפא שהין	ביצע מעשי טבח וזוועות והעלה תיעודים שלהם לרשתות החברתיות	11 באוקטובר 2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל.
מוחמד אבו שמאלה	בכיר בקומנדו הימי של חמאס	12 באוקטובר 2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל.
מראד אבו מראד	מפקד המערך האווירי של ארגון הטרור חמאס בעיר עזה. היה ממתכנני מתקפת הפתע על ישראל.	13 באוקטובר	נהרג במלחמת חרבות ברזל
עלי קאצ'י (קאדי)	מפקד ביחידת הנוח'בה של חמאס, פיקד על מתקפת הטרור בעוטף עזה	14 באוקטובר 2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל.
בילאל אל-קדרה	מפקד כוח הנוח'בה בגדוד דרום ח'אן יונס שהיה אחראי על הפשיטה הרצחנית בנירים וניר עוז	15 באוקטובר 2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל.
מעתז איד	מפקד המחוז הדרומי בביטחון הפנים של חמאס	15 באוקטובר	נהרג במלחמת חרבות ברזל
אסאמה אלמזיני	ראש מועצת השורא של חמאס ברצועה.	16 באוקטובר 2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל.
איימן נופל	מפקד הזרוע הצבאית של חמאס במרכז הרצועה, ראש המודיעין הצבאי של חמאס לשעבר. בעברו, עסק בייצור ופיתוח אמצעי לחימה, קידם והיה שותף לפיגועים רבים, ואף היה שותף בתכנון חטיפתו של גלעד שליט. נופל היה מהבכירים הדומיננטיים ביותר בארגון, והיה מקורב למוחמד דף.	17 באוקטובר 2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל.
ראפת חרב חסין אבו הלאל	ראש הזרוע הצבאית של ארגון הטרור "ועדות ההתנגדות העממית" ברפיח.	18 באוקטובר 2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל.
ג'יהאד מוחיסן (מוהייזן)	מפקד כוחות הביטחון הלאומי של ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה.	19 באוקטובר 2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל.
מוחמד צביח	בכיר ביחידת הפיתוח האמל"ח האסטרטגי של ארגון הטרור חמאס.	20 באוקטובר 2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל.
מחמד קטאמש	סגן מפקד המערך הרקטי של ארגון הטרור חמאס.	22 באוקטובר 2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל.
איברהים אלסחאר	ראש מערך הנ"ט בצפון הרצועה של ארגון הטרור חמאס	23 באוקטובר 2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל.
תיסיר מבאשר	מפקד גדוד גזרת צפון ח'אן יונס של ארגון הטרור חמאס. היה מעורב בפיגועים רבים, כולל הפיגוע במכינה בעצמונה. מקורב למוחמד דף.	25 באוקטובר 2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל.
חסן אלעבדאדלה	מפקד מערך הירי הרקטי של צפון ח'אן יונס של ארגון הטרור חמאס.	26 באוקטובר 2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל.
שאדי בארוד	סגן ראש מחלקת המודיעין של ארגון הטרור חמאס. תכנן יחד עם יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה את מתקפת הפתע על ישראל והיה שותף לעוד תכנון פיגועים רבים כלפי אזרחי ישראל, ושימש מפקד גדוד בגזרת חאן יונס.[79]	26 באוקטובר 2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל.
ראפת עבאס אברהם ג'דבה טארק מערוף	מפקד גדוד דרג' תפאח בחטיבת עזה של חמאס. סגן מפקד גדוד דרג' תפאח של ארגון הטרור חמאס. מפקד הסיוע הקרבי והמנהלתי של גדוד דרג' תפאח של ארגון הטרור חמאס.	26 באוקטובר 2023	נהרגו במלחמת חרבות ברזל על צמרת גדוד דרג' תפאח, גדוד בחטיבת העיר עזה שנחשבת לחטיבה המשמעותית ביותר של ארגון הטרור חמאס.
מדחת מבאשר	מפקד גדוד מערב חאן יונס, לקח חלק בפיגועי צליפה ומטענים גדולים לעבר כוחות צה״ל ולעבר יישובי ישראל.	27 באוקטובר 2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל.
אייסר אל-אעמר	מפקד בחטיבת ג'נין של הג'יהאד האסלאמי מחנה הפליטים ג'נין	27 באוקטובר 2023	נהרג בחילופי אש עם כוחות צה"ל במהלך סיכול טרור במהלך מלחמת חרבות ברזל.
עצאם אבו רכבה	ראש המערך האווירי של ארגון הטרור חמאס - אבו רכבה היה אחראי על ניהול מערכי הכטב"מים, הרחפנים, הגילוי האווירי, מצנחי הרחיפה, וההגנה האווירית של חמאס, ובנוסף הוא לקח חלק בתכנון מעשי הטבח הרצחניים בישוביי עוטף עזה ובהוצאתם לפועל ב-7 באוקטובר.	28 באוקטובר 2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל.
ראתב אבו צהיבאן	מפקד הכוח הימי של חטיבת העיר עזה בארגון הטרור חמאס - תכנן ופיקד על ניסיון החדירה הימי שאירע ב-24 באוקטובר בחוף זיקים.	28 באוקטובר 2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל.
מוחמד צ'פדי מוואמן חגאזי	מפקד מערך הנ"ט בגדוד תפאח פעיל בולט של מערך הנ"ט בגדוד תפאח	30 באוקטובר 2023	נהרגו במלחמת חרבות ברזל
ג'מיל באבא	מפקד הכוח הימי במחנות המרכז	30 באוקטובר 2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל
מוחמד עוודאללה	בכיר לשעבר בלשכת מטה הייצור של חמאס	30 באוקטובר 2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל
נסים אבו ע'גינה	מפקד גדוד בית לאהיא בארגון הטרור חמאס - שילח את ההתקפות הרצחניות לכיוון ארז ונתיב העשרה שביצע הארגון ב-7 באוקטובר. בעבר הוא פיקד על המערך האווירי של הארגון ולקח חלק בפיתוח יכולות הכטב"מים ומצחני הרחיפה של המערך.	31 באוקטובר 2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל.
אברהים ביארי	מפקד גדוד מרכז ג'בליה של החמאס, אחראי על שילוח מחבלי נוח'בה לישראל במתקפת הטרור הרצחנית ב-7 באוקטובר, היה מעורב בפיגוע בנמל אשדוד בשנת 2004, בו נרצחו 13 ישראלים, בהכוונת ירי רקטי לעבר ישראל במשך שני עשורים, וקידום פיגועים רבים.	31 באוקטובר 2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל.
מחמד עצאר	ראש מערך הנ"ט של ארגון הטרור חמאס - אחראי על כלל מערכי הנ"ט בחטיבות השונות ברצועת עזה, הוא ניהל את כוח זה בשגרה וסייע בהפעלתו בעת חירום. במהלך פיקודו יצאו לפועל מספר פיגועי נ"ט נגד אזרחי ישראל וכוחות צה"ל.	1 בנובמבר 2023	נהרג במהלך מלחמת חרבות ברזל.
מוסטפא דלול	מפקד גדוד צברא תל אל-הווא (שכונה בעזה) בארגון הטרור חמאס - לקח חלק מרכזי בניהול הלחימה נגד כוחות צה"ל ברצועת עזה, ובנוסף הוא ביצע מספר תפקידים בגדוד ובחטיבת העיר עזה.	3 בנובמבר 2023	נהרג במהלך מלחמת חרבות ברזל.
ג'מאל מוסא	אחראי על הביטחון המיוחד בארגון הטרור חמאס. בנוסף ביצע פיגוע ירי בשנת 1993 לעבר כוח שפעל ברצועת עזה.	6 בנובמבר 2023	נהרג במהלך מלחמת חרבות ברזל.
ואיל עספה	מפקד גדוד דיר אל-בלח של חמאס, היה מעורב בשילוח הנוח'בה למתקפת הטרור	6 בנובמבר 2023	נהרג במהלך מלחמת חרבות ברזל היה כלוא בין השנים 1992–1998 על רקע מעורבותו בפיגועים לעבר יישובים ישראליים, והיה מעורב לאורך השנים בקידום פיגועים רבים לעבר אזרחים ישראלים וכוחות צה״ל.
עז אדין עווד ג'האד שחאדה	מפקד גדוד טול כרם של הזרוע הצבאית של חמאס פעיל טרור מבכירי התשתית לביצועי פיגועי ירי. מפקד "גדוד התגובה המהירה" של גדודי חללי אל-אקצא, פעיל טרור מרכזי אשר עמד בראש התשתית לביצועי פיגוע ירי.	6 בנובמבר 2023	נהרגו על ידי הימ"מ במהלך פעילות לסיכול טרור במלחמת חרבות ברזל בעיר טולכרם.[80]
מחסן אבו זינה	ראש מחלקת תעשיות ואמל"ח בארגון הטרור חמאס - אחד ממובילי ייצור האמל"ח בארגון טרור זה. מתמחה בייצור אמל"ח אסטרגי ורקטי עבור מחבלי החמאס, ובנוסף מחלקתו איפשרה את ההתחמשות של חמאס בלחימה הנוכחית.	8 בנובמבר 2023	נהרג במהלך מלחמת חרבות ברזל.
אבראהים אבו מע'ציב	ראש מערך הנ"ט בחטיבת מחנות המרכז בארגון הטרור חמאס. במסגרת תפקידו הכווין והוציא לפועל פיגועי נ"ט רבים לעבר אזרחי ישראל וכוחות צה"ל.	9 בנובמבר 2023	נהרג במהלך מלחמת חרבות ברזל.
אחמד ציאם	מפקד הפלוגה המרחבית נאצר-רצ'ואן בארגון הטרור חמאס - החזיק במהלך הלחימה כאלף מתושבי רצועת עזה כבני ערובה בבית החולים רנטיסי ומנע מהם להתפנות לדרום הרצועה.	11 בנובמבר 2023	נהרג במהלך תקיפה על בית הספר אלבוראק בו הסתתר במהלך מלחמת חרבות ברזל.
עבדאללה אבו סיף רמזי עוק	פעל ב"מטה הגדה" של החמאס במטרה לפעילות חמאס בשטח ולביצוע פיגועים נגד ישראלים. עסק בעבר בהכוונת פעילי טרור מאיו"ש לביצוע פיגועים נגד ישראלים.	11 בנובמבר 2023	נהרגו במהלך מלחמת חרבות ברזל בשכונת מדינת אלעמל בעזה. תושב חברון במוצא. שפוט למאסר עולם על מעורבות ברצח ישראלים, שוחרר במסגרת "עסקת שליט" תושב בית לחם במוצא. נעצר לאחר ששלח מחבל לביצוע פיגוע התאבדות במאי 2002. שוחרר במסגרת "עסקת שליט"
מוחמד חלבי	פעיל באירועי ההתפרעויות על הגדר ברצועת עזה בשנת 2021. שימש בשנה האחרונה כמאכוון בין אזורי לביצוע טרור בישראל וסייע לפעילות טרור בתוך איו״ש.	11 בנובמבר 2023	נהרג במהלך מלחמת חרבות ברזל בשכונת מדינת אלעמל בעזה.
מוחמד עוודאללה	ראש לשכתו של ראש מטה הייצור, מראשי תשתית ההכוונה הבין אזורית של חמאס, אביו פעיל חמאס ותיק, מזכיר הוועד הפועל של הנהגת חמאס.	11 בנובמבר 2023	נהרג במהלך מלחמת חרבות ברזל בשכונת מדינת אלעמל בעזה.
יעקוב עאשור	מפקד גדוד לשעבר, אחראי מערך הנ"ט בחטיבת חאן יונס. במסגרת תפקידו לקח חלק בהובלת והכוונת מתווים התקפיים נגד כוחות צה״ל.	13 בנובמבר 2023	נהרג במהלך מלחמת חרבות ברזל.
מחמד חמיס דבאבש	מחבל חמאס בכיר ותיק, שימש בין היתר כראש המודיעין הצבאי של ארגון הטרור חמאס. בשנתיים האחרונות שימש כמזכירו של אחראי תיק היחסים הלאומיים בלשכה המדינית, ושימש כנציג חמאס בכינוס הפלגים הלאומיים והאסלאמיים ברצועת עזה. בעבר היה מעורב בהכוונת הפיגוע במכינה בעצמונה בו נרצחו 5 ישראלים.	13 בנובמבר 2023	נהרג במהלך מלחמת חרבות ברזל.
תחסין מסלם ג׳האד עזאם מניר חרב	מפקד פלוגת הסיוע הקרבי אשר היה אחראי על הכוחות המיוחדים בבית לאהיא. קצין חקירות של המודיעין הצבאי של חמאס בזיתון. ראש מערך ההסברה בחטיבת רפיח.	13 בנובמבר 2023	נהרגו במהלך מלחמת חרבות ברזל.
אחמד ע'נדור ואא'ל רג'ב	מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם (הזרוע הצבאית של חמאס) בצפון רצועת עזה - היה אחראי על פיגועים רבים שכוונו נגד ישראלים, ואף לחדירות לתוך שטח ישראל. כמו כן הוא היה אחראי בין השאר על חטיפתו של גלעד שליט. סגנו של ע'נדור המשמש גם כקצין מבצעים חטיבתי. שימש בעברו כמפקד משטרת חמאס בצפון הרצועה ולאחר מכן כמפקד גדוד בית לאהיא.	14 בנובמבר 2023	נהרגו במהלך מלחמת חרבות ברזל.[81]
איימן ציאם (סיאם)	ראש המערך הרקטי של ארגון הטרור חמאס, ניצל מכמה ניסיונות התנקשות, הן ב-2009 (במהלך מבצע עופרת יצוקה) והן ב-2014 (במהלך מבצע צוק איתן). בתפקידו הקודם שימש כמפקד יחידת הארטילריה של הארגון.	ככל הנראה 14 בנובמבר 2023	נהרג במהלך מלחמת חרבות ברזל.[81]
פארסן ח'ליפה	בכיר במטה הגדה של החמאס, ראש ועדת טול כרם, שימש כסייען ומקורב לבכירי חמאס. סייע קידם והכווין פיגועים נגד אזרחים ישראלים וכוחות הביטחון. לאחרונה הוא עסק בפיתוח חוליות טרור במחנה הפליטים נור א-שמס.	14 בנובמבר 2023	נהרג בתקיפה של צה"ל ביחד עם אחמד ע'נדור וסגנו במהלך מלחמת חרבות ברזל.
ראפת סלמאן	ראש מערך הסיוע הקרבי בצפון הרצועה, דמות בכירה בצמרת חטיבת העיר עזה. שימש בעבר כסגן מפקד החטיבה. היה שותף לתכנון הפשיטה באמצעות מנצחי רחיפה אותה ביצעה חטיבתו בטבח שאירע ב-7.10.	14 בנובמבר 2023	נהרג בתקיפה של צה"ל עם אחמד ע'נדור וסגנו במהלך מלחמת חרבות ברזל.
אחמד בחר	יו"ר המועצה המחוקקת של חמאס ברצועת עזה וחבר הלשכה המדינית של חמאס.	17 בנובמבר 2023	נהרג במהלך מלחמת חרבות ברזל.
מחמד זהד	תושב מחנה הפליטים בלאטה, מחבל מרכזי בשכם ביצע את פיגוע הירי באפריל 2023[82] בנוסף היה מעורב במספר פיגועים נגד חיילים.	18 בנובמבר 2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל
חליל ח'ראז	סגן ראש הזרוע הצבאית של חמאס בלבנון. נעצר ב-2014 על ידי צבא לבנון במהלך מבצע צוק איתן ביחד עם אחיו בחשד למעורבות בשיגור של רקטות לעבר שטח ישראל.[83]	21 בנובמבר 2023	נהרג בתקיפה דרומית לעיר צור במהלך מלחמת חרבות ברזל.[84]
עמר אבו ג'אללה	מפקד הכוח הימי של חמאס בחאן יונס. היה מעורב בשילוח מספר פיגועים ימיים שסוכלו ע"י כוחות צה"ל. בנוסף נהרג מחבל שהיה יחד איתו.	23 בנובמבר 2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל, כמספר שעות לפני הפסקת האש.[85]
מוחמד חמאדה	דובר חמאס לענייני ירושלים.	לא ידוע	ע"פ דיווחים פלסטינים. נהרג במלחמת חרבות ברזל. שוחרר בעסקת שליט.
מחמד חנאוי	מחבל חמוש, גייס חוליה צבאית וביצע מספר פיגועי ירי לעבר כוחות צה"ל בחודשים האחרונים. ברכבו נמצא נשק מסוג M16, מחסניות, תחמושת וציוד צבאי.	24 בנובמבר 2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל בעיר יריחו.
מוחמד זביידי (מכונה גם: "אל-נאש") וויסאם חנון (מכונה: גם "אבו וטן")	מפקד גדוד ג'נין, היה מעורב בפעילות טרור נרחבת וביצע פיגועי ירי וכן קידם פיגועים נוספים במתווים שונים. היה מעורב בפיגוע הירי בצומת חרמש ובפיגוע ירי נוסף בגזרה ב-13 במאי 2023 בו נפצעו אזרח וארבעה חיילי צה"ל. בנוסף הופלל בחקירות כמעורב בציר אספקת רכבים לפיגועים ובשילוח מחבלים. מחבל מרכזי במחנה הפליטים ג'נין	29 בנובמבר 2023	נהרגו על ידי הימ"מ במבצע לסיכול טרור במחנה הפליטים ג'נין במהלך מלחמת חרבות ברזל. לאחר הסיכול נמצאו איתם שלושה רובי M-16 ומחסניות ששימשו אותם.[86][87]
וסאם פרחאת	מפקד גדוד שג'אעייה בארגון הטרור חמאס. היה מעורב במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר, באסון הנגמ"ש בו נהרגו 7 חיילי צה"ל, ובפיגועי טרור נוספים.[88]	2 בדצמבר 2023	נהרג במהלך מלחמת חרבות ברזל.
הית'ם חואג'רי	מפקד גדוד שאטי של ארגון הטרור חמאס. תחת פיקודו יצאו מהמחנה מתווי פשיטה לשטחי ישראל ב-7.10, ובנוסף לכך כחלק מתפקידו כמפקד גדוד הוא היה אחראי על מתווי טרור רבים כנגד מדינת ישראל.[89]	3 בדצמבר 2023	נהרג במהלך מלחמת חרבות ברזל.
אחמד עיוש	פעיל במערך התצפיות בגדוד קרארה של ארגון הטרור חמאס – אחראי על ריכוז תמונות התצפיות מכלל חמ"לי התצפיות ברצועת עזה.	7 בדצמבר 2023	נהרג במהלך מלחמת חרבות ברזל.
עבד אלעזיז רנתיסי	בכיר במודיעין הצבאי של ארגון הטרור חמאס – היה אחראי על כלל התצפיות ברצועת עזה ובנוסף הוא היה גם אחראי על ייצור מטרות פשיטה במרחב אוגדת עזה וכן ייצור מטרות הפשיטה כחלק מטבח ה-7 באוקטובר.	7 בדצמבר 2023	נהרג במהלך מלחמת חרבות ברזל
איאד א-טהראוי	קצין במחלקת קשרי החוץ של משטרת חמאס.	9 בדצמבר 2023	נהרג במהלך מלחמת חרבות ברזל. ע"פ דיווחים פלסטיניים בלבד.
עמאד קריקע	מפקד גדוד שג'אעייה החדש בארגון הטרור חמאס, אחראי הכשרות הנ"ט בעיר עזה בנוסף לקח חלק בקידום מתווי נ"ט ופשיטות לשטח הארץ.	10 בדצמבר 2023	נהרג במהלך מלחמת חרבות ברזל.
סאלח אל-עארורי	ראש גדודי עז א-דין אל-קסאם (הזרוע הצבאית של חמאס) ביהודה ושומרון וסגן ראש הלשכה המדינית של חמאס.	2 בינואר 2024	נהרג במהלך מלחמת חרבות ברזל בתקיפה אווירית בלבנון, ב-11 במרץ בנימין נתניהו לקח אחריות ישראלית על החיסול.
ממדוח לולו	ראש המטה המבצעי של מרחב צפון רצועת עזה, בארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני - קידם במשך שנים ובמהלך הלחימה, תכנון ופיתוח התקפות של הארגון לעבר שטח ישראל והעורף הישראלי.	4 בינואר 2023	נהרג במהלך מלחמת חרבות ברזל.
אסמעיל סארג' אחמד והבה	מפקד גדוד נוציראת וסגנו, פיקדו על הטבח בבארי.	6 בינואר 2024	נהרגו במהלך מלחמת חרבות ברזל.[90]
חסן עכאשה	אחראי שיגור הרקטות של חמאס בסוריה.	8 בינואר 2024	נהרג בסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל.[91]
ואא'ל אבו פנונה	סגן ראש מערך ההסברה של ארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני - שימש בעברו כסייען של ח'ליל בהתיני, מפקד מרחב צפון רצועת עזה בארגון טרור זה.	18 בינואר 2024	נהרג במהלך מלחמת חרבות ברזל.
מוחמד נאפד דיב	מפקד גדוד שיח' רדואן של ארגון גדודי חללי אל-אקצא.	28 בינואר 2024	נהרג במהלך מלחמת חרבות ברזל.
אחמד אליעקובי	פעיל חמאס אשר היה אחראי על סידורי האבטחה של בכירי חמאס.	10 בפברואר 2024	נהרגו במלחמת חרבות ברזל ברפיח.
אימן רנתיסי	פעיל צבאי ובכיר במחלקת החקירות בביטחון הכללי של חמאס.
אחמד גול	מפקד בגדוד שאטי של חמאס אשר השתתף בטבח ה-7 באוקטובר והחזיק בחטופה נועה מרציאנו.	15 בפברואר 2024	נהרג במהלך מלחמת חרבות ברזל.
מרואן עיסא	סגן ראש גדודי עז א-דין אל-קסאם (הזרוע הצבאית של חמאס) מוחמד דף, מאדריכלי הטבח ה-7 באוקטובר ומתכנני חטיפת גלעד שליט.	11 במרץ 2024	נהרגו יחדיו במתחם תת קרקעי בו הם שהו במחנה הפליטים נוסיראת, במהלך מלחמת חרבות ברזל.
ע'אזי אבו טמעאה	ראש מטה הסיוע הקרבי והמנהלתי של חמאס, בין מקבלי ההחלטות ברובד הצבאי ומתכנני הטבח ה-7 באוקטובר.
פאא'ק מבחוח	ראש מנהלת המבצעים בבטחון הפנים של חמאס, היה אחראי בין היתר על סנכרון מנגנוני חמאס ברצועה בשגרה ובלחימה.	18 במרץ 2024	נהרג במהלך חילופי אש עם כוחות צה"ל בבית החולים שיפא שבעזה במלחמת חרבות ברזל.

הערה: חלק מן הסיכולים הממוקדים הללו לא אושרו באופן רשמי על ידי ישראל, והם יוחסו לה על ידי מקורות זרים.

שם	תפקיד	תאריך	הערות
לבנון עבאס מוסאווי	מנהיג חזבאללה	16 בפברואר 1992	נהרג באופן ממוקד בירי טילים על ידי מסוק קרב AH-64 אפאצ'י.
לבנון עימאד מורנייה	טרוריסט בינלאומי ומפקד הזרוע הצבאית של חזבאללה	12 בפברואר 2008	נהרג באופן ממוקד בפיצוץ במכוניתו בלב דמשק, במבצע המיוחס לשיתוף פעולה בין המוסד וה-CIA.[92][93]
סוריה מוחמד סלימאן	בכיר סורי, יועצו הקרוב של בשאר אל-אסד ואיש הקשר בינו לבין חזבאללה	1 באוגוסט 2008	נהרג באופן ממוקד באחוזתו בטרטוס בידי צלף של שייטת 13 (לפי מקורות זרים).[94][95]
לבנון ג'יהאד מוע'ניה, מוחמד עיסא, אבו עלי טבטבאי	מפקד גזרת הגולן בחזבאללה ובנו של עימאד מורנייה, מחזיק תיק סוריה ועיראק בחזבאללה, קצין איראני ומפקד "כוחות ההתערבות" מטעם חזבאללה	18 בינואר 2015	נהרגו באופן ממוקד בירי טילים אל שיירת כלי הרכב שבה נסעו סמוך לעיירה מזרעת אל-אמל שבאזור קוניטרה שבסוריה. בתקיפה נהרגו עוד ארבעה פעילי חזבאללה ושישה אנשי משמרות המהפכה איראנים, בהם הגנרל עלי אללה-דדי, ששימש כיועץ לצבא הסורי מטעם משמרות המהפכה ואבו עלי טבטבאי, קולונל איראני, שהיה אחראי לבניית הכוח שיפשוט על הגליל.[96][97] ראו ערך מורחב: התקיפה האווירית בגבול ישראל-סוריה (ינואר 2015).
לבנון סמיר קונטאר, פרחאן א-שעלאן, תייסיר א-נסעו	מפקד חזבאללה בגזרת רמת הגולן ורוצח משפחת הרן בפיגוע בנהריה ב-1979, סגנו של קונטאר והמפקד בשטח של תא הטרור בגולן, בכיר נוסף בחזבאללה	19 בדצמבר 2015	לפי מקורות זרים וטענות חזבאללה, קונטאר נהרג בתקיפת חיל האוויר הישראלי בדמשק ביחד עם עוד 7 פעילי חזבאללה ותומכי משטר אסד.[98][99][100]
משהור זידאן	מפקד חזבאללה בגזרת רמת הגולן ומגייס פעילים בסוריה	21 ביולי 2019	לפי דיווחים סורים וטענות חזבאללה כלי טיס בלתי מאויש של חיל האוויר הישראלי חיסל אותו בירי טיל על מכוניתו בקוניטרה.[101]
לבנון חליל ג'וואד שחימי	מפקד בכיר בכוח רדואן של חזבאללה	22 בנובמבר 2023	נהרג בתקיפה אווירית במלחמת חרבות ברזל ביחד עם עוד 4 מחבלים. ישראל לא לקחה אחריות על התקיפה.[102]
לבנון ווסאם "ג'וואד" א-טאוויל	מפקד כוח רדואן של חזבאללה.[103]	8 בינואר 2024	נהרג בתקיפה אווירית במלחמת חרבות ברזל.[104]
לבנון עלי חוסין ברג'י	מפקד היחידה האווירית בדרום לבנון של חזבאללה	9 בינואר 2024	נהרג בתקיפה אווירית במלחמת חרבות ברזל.
לבנון עלי מוחמד אלדבס	מפקד בכיר בכוח רדואן של חזבאללה	14–15 בפברואר 2024	נהרג בתקיפה אווירית במלחמת חרבות ברזל.[105]
לבנון חסן "ג'עפר" סאלח	מומחה טילים בכיר בחזבאללה	22 בפברואר 2024	נהרג בתקיפה אווירית ביחד עם עוד 2–3 מחבלים במלחמת חרבות ברזל.[106]
לבנון מוחמד עבד עלוויה	מפקד מרחב מארון א-ראס בחזבאללה	23 בפברואר 2024	נפצע קשה בתקיפה ב-12 בפברואר וכעבור 11 יום מת מפצעיו.[107]
לבנון חסן חוסיין סלאמי	מפקד הגזרה המזרחית בחזבאללה	26 בפברואר 2024	נהרג בתקיפה אווירית במלחמת חרבות ברזל.[108]
לבנון עלי עבד אלחסן נעים	סגן מפקד יחידת הטילים והרקטות בחזבאללה	29 במרץ 2024	נהרג בתקיפה אווירית במלחמת חרבות ברזל.

• הוצאה להורג ללא משפט
• טרור פלסטיני
• לוחמה בשטח בנוי
• חיל האוויר הישראלי
• מבצע זעם האל - סיכולם הממוקד של מחבלי ספטמבר השחור בשנים 1972–1979
• מבצע שני מגדלים

• ד"ר אהרון יפה, ‏הסיכול הממוקד - סיכוי וסיכון, נתיב 109, מרץ 2006, עמ' 55-58
• אסא כשר, דילמה טרגית, באתר הארץ, 29 בפברואר 2004
• עמוס הראל, בצה"ל מציגים נימוקים מוסריים להתנקשויות, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2003
• אורי בלאו, מכירת חיסול, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2008
• בג"ץ 769/02 הוועד הציבורי נגד העינויים בישראל נ' ממשלת ישראל, פסק הדין המלא
• מרדכי קרמניצר, האם הכול כשר בהתמודדות עם הטרור? על מדיניות ההריגה המונעת (הסיכול הממוקד) של ישראל ביו"ש ובעזה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2006
• ליאור טבנסקי, "המאבק בטרור בעידן המידע", בית הספר לממשל ולמדיניות ע"ש הרולד הרטוג, אוניברסיטת תל אביב, 2006
• ירון דרוקמן, מהמהנדס ויאסין ועד ג'עברי - בכירי חמאס שנהרגו, באתר ynet, 15 בנובמבר 2012
• מ"המהנדס" לרמטכ"ל חמאס - היסטוריה של חיסולים, באתר וואלה!‏, 15 בנובמבר 2012
• אמיר בוחבוט‏, קצין איסוף: גלגולו של הסיכול הממוקד, באתר וואלה!‏, 28 בדצמבר 2012
• כתבה על הסיכולים הממוקדים נגד הנהגת חמאס ברצועת עזה, ערוץ היוטיוב של חרדים10, 29 במרץ 2014
• אסף זוסמן, נעם זוסמן, סיכולים ממוקדים - הערכת יעילותם למלחמה בטרור באמצעות נתוני שוק ההון, באתר בנק ישראל, נובמבר 2005
• יוסי מלמן, לישראל אין ולא היתה דוקטרינת התנקשויות, באתר הארץ, 12 במאי 2022
• איתם אלמדון, ‏דירת המסתור, ההזדמנות המבצעית ומכת הפתע: "בשביל פגיעה בשלוש מטרות, הכוכבים צריכים להסתדר", באתר ‏מאקו‏, 11 במאי 2023