הולי

החג נחוג יום אחרי ליל הירח המלא של חודש פהאלגונה (Phālguna) - בפברואר או מרץ ומציין את סוף החורף כסמל לניצחון הטוב על הרע.

מספר ימים לפני הפסטיבל אוספים בכיכרות העיר ערמות עצים וענפים, ובערב לפני החג מדליקים מדורות ענק ורוקדים סביבן.

המשתתפים בפסטיבל שותים בהנג (מריחואנה מעורבת בחלב חם).

החנויות נסגרות לרגל הפסטיבל וכל הרחובות מתמלאים באנשים הודים ותיירים כאחד, המתרוצצים ברחובות ומתיזים זה על זה את הגלאל (אבקה בצבעים עזים) בשילוב של מים על כל עובר ושב ללא הבדלי דת ומעמד.

בכל מקדש הינדי בהודו נערך פסטיבל. בדרך כלל מוציאים החוצה ביום הפסטיבל את פסל האל הנמצא בתוככי המקדש, נושאים אותו על כפיים בתהלוכה ברחוב והמאמינים סוגדים לו. אלים ממין זכר נלקחים לעיתים קרובות אל פסלי בנות זוגם, ושם משעשעים אותן בשירים, בריקודים ובמזמורי הלל כרצון לגשר על הפער ביניהם. דם של קורבנות מוגש כמנחה לאלות דוגמת קאלי ודורגא.

אחד הסיפורים הקשורים לפסטיבל ההולי מספר אודות "מלך שדרש מכל נתיניו לסגוד רק לו ולא לאף אל אחר. משסירב בנו שהיה חסיד של האל וישנו להיענות לדרישה זו, גזר עליו המלך מוות. אחותו של המלך, הוליקא, הלכה עם הנסיך אל מדורה שבה נגזר דינו להישרף למוות, וישבה עמו בין הלהבות. בזכות דבקותה, יצא הנער מתוך האש ללא פגע, אך היא עצמה מתה. מאז, בכל שנה בערב פסטיבל ההולי מדליקים המאמינים מדורות ענק לזכרה"^[1].

ציטוט מכתב העת "המאסף"^[2]:

"תחת יד יוסף הלאגוא הנזכר שמורים עד היום אגרות שתים אשר שלח המלך אחשורוש על דבר המן ומרדכי והם כתובים בלשון טאמולי:

עם מאליבאר(..) יושבי הארץ מעולם. יש להם עוד בבתי שקוציהם העתקות מן האגרות האלו וחוגגים עם היהודים ביום אחד את חג הפורים ואומרים כי היום הזה חג להם לחקת עולם יען ממלכם בעת ההיא מלך פינא וקאנארע אשר מלך תחת יד אחשורוש הייתה המצוה עליהם להרוג ביום הזה את כל יראי ה' (היהודים) ויהפך הדבר ויהרגו הם את שונאיהם. ואם ישאלו לעם הנזכר מה שם גדולה להם, יענו מבני האחשדרפנים הקדמונים אנחנו. (הנזכר גם במגלת אסתר העברית. ומתורגמת בביליה ההולאנדית - שטאטהלטר)".

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הולי

• פסטיבל ההולי – חגיגה של צבעים באתר מסע אחר
• הולי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)