היפרכוס
הִיפַּרְכוֹס (ביוונית: Ίππαρχος) (חי בסביבות 120 - 190 לפנה"ס) היה אסטרונום, גאוגרף ומתמטיקאי הלניסטי. עם הישגיו נמנים חישוב אורך השנה בסטייה של כ-6 דקות, המצאת שיטת קואורדינטות למציאת מיקומו המדויק של כל כוכב וקביעת סולם לדירוג עוצמת האור של כוכבים, המשמש אסטרונומים עד היום.
.jpg) | |
| לידה | 190 לפנה"ס ניקיאה, ביתיניה  |
|---|---|
| פטירה | 120 לפנה"ס (בגיל 70 בערך) רודוס, יוון העתיקה |
| שם לידה | Ἵππαρχος |
| ענף מדעי | אסטרונומיה, מתמטיקה, גאוגרפיה |
| מקום מגורים | יוון העתיקה |
| פרסים והוקרה | חללית אירופאית. |
| תרומות עיקריות | |
| חקר תנועות הירח והשמש, פיתוח שיטה לחיזוי ליקוי חמה, פיתוח טבלאות טריגונומטריות, כתיבת קטלוג כוכבים. | |
  | |
היפרכוס נולד בניקאה (Nikaia), כיום אִיזְנִיק שבטורקיה, ומת ככל הנראה באי רודוס. ידוע כי פעל בין השנים 147 לפנה"ס ו-127 לפנה"ס. היפרכוס נחשב לגדול הצופים בכוכבים ובעיני אחדים לגדול האסטרונומים של העת העתיקה. הוא היה היווני ההלניסטי הראשון שפיתח מודלים כמותיים ומדויקים של תנועת השמש והירח. לצורך כך השתמש בתצפיות האסטרונומיות ובידע שהצטבר במשך מאות שנים אצל הכשדים שבבבל. הוא גם היה הראשון אשר יצר טבלה טריגונומטרית, שאפשרה לו לפתור כל משולש. בעזרת התאוריות הסולאריות והלונאריות והטריגונומטריה המספרית שלו, היה כנראה הראשון שפיתח שיטה אמינה לחיזוי ליקויי חמה. הישגיו האחרים כוללים את גילוי הנקיפה[1] (פרצסיה) של נקודות השוויון, חיבור קטלוג הכוכבים הראשון של העולם המערבי וכפי הנראה גם את המצאת האצטרולב. הסינתזה של פטולמאוס קלאודיוס (תלמי), שפעל שלוש מאות שנים אחרי היפרכוס והסתמך עליו, דחקה בסופו של דבר את עבודתו. היפרכוס כתב לפחות ארבעה-עשר ספרים, אך מכולם נשתמר על ידי מעתיקים מאוחרים רק הקומנטאר שלו על הפואמה האסטרונומית המפורסמת של אראטוס (Aratos). משום כך ידיעותינו אודות היפרכוס מועטות יחסית.
היפרכוס ומנגנון אנטיקיתרה
השערה נפוצה, שאין לה הוכחה, היא שהיפרכוס סיפק את הידע האסטרונומי לחרש בן תקופתו, פוסידוניוס, לבניית מחשב מכני לחישוב מיקום גרמי השמים שנקרא מנגנון אנטיקיתרה. ההשערה נסמכת על כך שהיפרכוס היה גדול האסטרונומים בתקופתו, פוסדוניוס לגדול החרשים בתקופתו שאף בנה מספר רובוטים מכניים, ושניהם גרו באותה תקופה באי רודוס.
על שמו של היפרכוס נקראו מכתש היפרכוס על הירח, אסטרואיד 4000 היפרכוס וכן היפרכוס, לוויין של סוכנות החלל האירופית ששוגר ב-1989 ופעל עד 1993. בלוויין היה מכשור מדעי ששימש למדידת מרחקים מדויקים לכוכבים ועצמים בשביל החלב.
היפרכוס ואורכו של חודש סינודי
היפרכוס הוא הראשון שהגיע לערך די מדויק של החודש הסינודי, דהיינו החודש הירחי. הוא חישב זאת על ידי חלוקת ההפרש שבין שני ליקויים - שביניהם כ-350 שנה - במספר החודשים שביניהם. תוצאתו היא: 29-31-50-8-20 יום בבסיס 60, כלומר 29.530594135802 יום. ערך זהה לזה הובא כבר לפניו על ידי קידינו (אנ') הכשדי, אך ללא הדרך כיצד הגיע לתוצאה זו.
מזמן שערך זה פורסם על ידי תלמי[2], ערך זה נחשב לבלתי מעורער במשך מאות שנים, עד ימי הביניים.
בלוח העברי נזכר מספר זהה לזה - המכונה כ"ט י"ב תשצ"ג כלומר 29 יום, 12 שעות, ו-793 חלקים, על ידי רבן גמליאל במאה השנייה לספירה, ומאוחר יותר נקבע על ידי הלל, במאה הרביעית לספירה, ככלל בסיסי בלוח העברי.
תנועת הירח
היפרכוס חקר את תנועת הירח ואישר את הערכים המדויקים עבור שתי תקופות של תנועתו, שהאסטרונומים הבבלים העריכו לפניו. הערך המסורתי (ממערכת בבלית ב') עבור החודש הסינודי 29.5305941... ימים.
ערך זה שימש מאוחר יותר בלוח השנה העברי. הכשדים גם ידעו ש-251 חודשים סינודיים ≈ 269 חודשים כוכביים. היפרכוס השתמש בכפולה של תקופה זו בקבוע - 17, כי המרווח הזה מסייע לניבוי תקופת ליקוי חמה, והוא גם קרוב למספר שלם של שנים (4,267 חודשים סינודיים = 4,573 חודשים כוכביים = 344.996 שנים = 126,007.02 ימים = 126,352.016 סיבובים).
מה שהיה יוצא דופן ושימושי במחזור היה שכל זוגות ליקוי החמה של 345 שנים מתרחשים במרווח של 126,007 ימים ± 1 שעה. היפרכוס יכול היה לאשר את חישוביו על ידי השוואת ליקויים מתקופתו שלו (ככל הנראה 27 בינואר 141 לפנה"ס ו-26 בנובמבר 139 לפנה"ס לפי טומר[3]) עם ליקויים מתעודות בבליות, שהתרחשו 345 שנים קודם לכן.
מאוחר יותר ציינו אל-בירוני (קאנון VII.2.II) וקופרניקוס (de revolutionibus IV.4) שהתקופה של 4,267 חודשים ירחיים ארוכה בחמש דקות בערך מהערך לתקופת הליקוי שתלמי מייחס להיפרכוס. עם זאת, לשיטות התזמון של הבבלים הייתה שגיאה של לא פחות משמונה דקות[4][5]. חוקרים מודרניים מסכימים שהיפרכוס עיגל את תקופת הליקוי לשעה הקרובה, והשתמש בה כדי לאשר את תקפותם של הערכים המסורתיים, במקום לנסות להפיק ערך משופר מהתצפיות שלו. מאפמרידים מודרניים[6] ובהתחשב בשינוי באורך היום. מעריכים כי הטעות באורך המשוער של החודש הסינודי הייתה פחות מ-0.2 שניות במאה הרביעית לפני הספירה ופחות מ-0.1 שנייה. בתקופתו של היפרכוס.
קישורים חיצוניים
- היפרכוס, באתר MacTutor (באנגלית)
- היפרכוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- היפרכוס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)