הנס פישר

פישר נולד בהכסט על המיין (אנ') (לימים חלק מפרנקפורט). הוריו היו אנה הרגדן וד"ר אויגן פישר, מנהל חברת Kalle & Co מוויסבאדן, ומרצה פרטי (Privatdozent) בתיכון הטכני בשטוטגרט. הוא התחנך בבית ספר עממי בשטוטגרט, והמשיך את לימודיו ב"Humanistisches Gymnasium" בוויסבאדן, שם סיים ב-1899. הוא למד כימיה ורפואה, תחילה באוניברסיטת לוזאן, ומאוחר יותר באוניברסיטת מרבורג. הוא סיים את הלימודים ב-1904, וקיבל תואר דוקטור לרפואה ב-1908. בגיל 20 חלה בשחפת, וסיבוכי המחלה ליוו אותו כל חייו. בין השאר, ב-1917 נאלצו הרופאים להסיר אחת מכליותיו.

פישר עבד בתחילה במרפאה במינכן, ומאוחר יותר ב"מכון הכימי הראשון של ברלין" אצל הרמן אמיל פישר. הוא שב למינכן ב-1911, והתמנה למרצה לרפואה פנימית כעבור שנה. ב-1913 היה למרצה לפיזיולוגיה במכון הפיזיולוגי של מינכן. ב-1916 היה לפרופסור לכימיה רפואית באוניברסיטת אינסברוק, ועבר לאוניברסיטת וינה ב-1918. מ-1921 עד מותו החזיק בתפקיד פרופסור לכימיה אורגנית במכון הטכנולוגי (Technische Hochschule) במינכן, כממשיכו של וילנד.

עבודתו המדעית של פישר התמקדה בחקר פיגמנטים בדם ומרה, כלורופיל בעלים, והכימיה של פירולים, מהם נגזרים אותם פיגמנטים. במשך השנים מעבדתו סינתזה יותר מ-130 פורפירינים. חשיבות מיוחדת הייתה לסינתזה של בילירובין והמין, אותן ביצע לראשונה. פישר חקר לעומק את מבנה הכלורופיל, ופרסם 129 מאמרים בנושא. הוא זכה לשבחים רבים על עבודתו בתחום, וקיבל עליה את פרס נובל לכימיה לשנת 1930, ואת מדליית דייווי בשנת 1937. הכלורופיל סונתז לראשונה ב-1960, 15 שנה לאחר מותו של פישר, בהתבסס במידה רבה על עבודתו.

פישר נישא ב-1935 לווילטרוד האוף, שהייתה צעירה ממנו בשלושים שנה. לזוג לא היו ילדים.

הוא התאבד ב-31 במרץ 1945, במינכן, לאחר שהמכון הטכנולוגי ועבודתו הושמדו במתקפה אווירית של בעלות הברית, בימיה האחרונים של מלחמת העולם השנייה.

מדיה וקבצים בנושא הנס פישר בוויקישיתוף

• הנס פישר, באתר פרס נובל (באנגלית)
• פרטים אודות פישר באתר NNDB.
• הנס פישר - רשימת ביוגרפיות דרך אתר החיפוש bookrags.
• הנס פישר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• הנס פישר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)