השיטפונות בפקיסטן (2022)
| יש לעדכן ערך זה. | |
ביוני 2022 החלה סדרה של שיטפונות בפקיסטן, שנמשכו עד אוקטובר באותה שנה והביאו, על פי נתוני הרשות הלאומית של פקיסטן לניהול אסונות, למותם של 1,739 בני אדם ולפציעתם של 12,867.[6]
 | |
| צילומי לוויין המציגים השוואה של דרום פקיסטן, מ-27 באוגוסט 2021 (שנה אחת לפני השיטפונות) ומ-27 באוגוסט 2022 | |
| סוג | שיטפון |
|---|---|
| תאריך התחלה | 14 ביוני 2022 |
| תאריך סיום | אוקטובר 2022 |
| משך האסון | 14 ביוני 2022 – אוקטובר 2022 (כ־15 שבועות ו־5 ימים) |
| במדינות או באזורים |  פקיסטן:במחוזות בלוצ'יסטן, גילגיט-בלטיסטן, חלקים בדרום פנג'אב, סינד, אזאד קשמיר וח'ייבר פח'טונח'ווה |
| גורם | גשמי מונסון כבדים, שינויי האקלים |
| הרוגים | 1,739[1][2] |
| פצועים | 12,867 |
| נזק | כ-14.9 מיליארד דולר[3][4][5] |
השיטפונות נגרמו עקב גשמי מונסון כבדים מהרגיל וקרחונים שנמסו כתוצאה מגל חום חמור, כל אלה קשורים לשינויי האקלים. זהו השיטפון הקטלני ביותר בעולם מאז השיטפונות בדרום אסיה ב-2017.[7] ב-25 באוגוסט הכריזה פקיסטן על מצב חירום בשל ההצפות.[8] ב-29 באוגוסט, הודיעה השרה לנושא שינויי אקלים בפקיסטן כי שליש מהמדינה נמצא מתחת למים, מה שמשפיע על חייהם של כ-33 מיליון בני אדם.[9][1] ממשלת פקיסטן העריכה את הנזק מהשיטפונות ברחבי המדינה בכ-10 מיליארד דולר שהם כ-3% מהתוצר לאומי גולמי, נכון ל-30 באוגוסט 2022.[3]
באוגוסט 2022 נהרגו שישה קציני צבא בהתרסקות מסוק במהלך מבצע חילוץ בהצפות. שיטפונות בזק אירעו גם במדינות השכנות הודו ואפגניסטן.[10][11]
גשמי מונסון והמסת קרחונים
באוגוסט 2022 ירדו בפקיסטן גשמים בכמות גבוהה מהרגיל, כאשר במחוז סינד ירדו 784% יותר גשמים מהממוצע הרגיל בחודש אוגוסט, ובמחוז בלוצ'יסטן 500% יותר.[12] ירידה של גשמי מונסון בכמות גבוהה מהממוצע נרשמה גם בהודו ובבנגלדש.[13] האוקיינוס ההודי הוא אחד מהאזורים שהתחממותם מתרחשת בקצב המהיר בעולם, והוא מתחמם בממוצע במעלת צלזיוס (בניגוד לממוצע ההתחממות הגלובלית בעולם, של 0.7 מעלות צלזיוס).[13] ההערכה היא שהעלייה בטמפרטורות פני הים מגבירה את גשמי המונסון.[14][13] בנוסף, בדרום פקיסטן חוו שני גלי חום רצופים שוברי-שיאים בחודשים מאי ויוני, אשר סביר שנגרמו בשל שינויי האקלים.[15] אלה יצרו שקע תרמי חזק שהביא לגשמים כבדים מהרגיל.[14]
גלי החום גרמו גם להצפות קרחונים במחוז גילגיט-בלטיסטן.[15]
פגיעה
בסך הכול, 1,136 בני אדם נהרגו בעקבות השיטפונות,[1][2] ו-1,634 פצועים.[2] יותר מ-300 אלף איש עדיין חיים במחנות זמניים, נכון לאוגוסט 2022, בשל השיטפונות.[16] שיטפונות אלו הם הקטלניים ביותר שהתרחשו בפקיסטן מאז שנת 2010, אז קרוב ל-2,000 איש נהרגו בשיטפונות,[17] והקטלניים ביותר בעולם מאז השיטפונות בדרום אסיה ב-2017.[7] שר האוצר של פקיסטן, מיפתח איסמעיל, אמר כי השיטפונות גרמו לפקיסטן נזק של לפחות 10 מיליארד דולר (או 2,206 טריליון רופי פקיסטני).[3][4][5] ב-29 באוגוסט, השרה לנושא שינויי אקלים שרי רהמן אמרה כי "שליש" מהמדינה נמצא מתחת למים, וכי אין "כל אדמה יבשה כדי לשאוב את המים החוצה", והוסיפה כי מדובר ב"משבר בעל ממדים בלתי נתפסים".[9][1] גם שדות חקלאיים נהרסו על ידי המים.[1]
מאז אמצע יוני, גשמי מונסון ושיטפונות כבדים השפיעו על כ-33 מיליון בני אדם בפקיסטן, הרסו כמעט 218,000 בתים וגרמו נזק למאות אלפים נוספים.[7][18][19] המחוזות סינד ובלוצ'יסטן נפגעו בצורה הקשה ביותר מבחינת ההשפעה על האוכלוסייה ועל התשתיות. יותר מ-700,000 בעלי חיים נהרגו,[7] רובם במחוז בלוצ'יסטן, בעוד שהרס שנגרם למעל ל-3,600 ק"מ של כבישים ו-145 גשרים מנע גישה לאזורים שנפגעו מהצפות.[18] יותר מ-17,560 בתי ספר נפגעו או נהרסו גם כן.[18] לבקשת הרשות לניהול אסונות מחוזית של בלוצ'יסטן (PDMA), בוצעה הערכת צרכים רב-מגזרית מהירה ב-10 אזורים במחוז בלוצ'יסטן על מנת לזהות צרכים בעדיפות עליונה ופערים בין המגזרים.
ב-1 באוגוסט 2022, מסוק תעופה של צבא פקיסטן שהיה בעת פעולות חילוץ באזור לסבלה (אנ') שבמחוז בלוצ'יסטן, איבד קשר עם בקרת התנועה האווירית.[20][21][22][23] ששת אנשי הצבא שהיו על המסוק, כולל מפקד החיל ה-12, לוטננט גנרל סרפרז עלי, נהרגו בהתרסקות.[24] דיווחי הרשויות בפקיסטן על חקירותיהם הראשוניות ייחסו את ההתרסקות לתנאי מזג אוויר קשים,[24] ואילו רויטרס דיווחה על טענות לא-מאומתות של קבוצת ההתקוממות "באלוך ראג'י אאג'וי סנגר", כי הם הפילו את המסוק בירייה.[25]
סינד
במחוז סינד כמעט כל הגידולים העיקריים הושמדו בשיטפונות[3]. לפחות 402 בני אדם נהרגו ו-1,055 נפצעו מהשיטפונות במחוזסינד.[2] בין ההרוגים היו שלושה ילדים צעירים, שנספו מקריסת גג ביתם בעיר קנדקוט (אנ').[26] 10 מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם בסינד, ו-57,496 בתים נפגעו קשות או נהרסו כליל, רובם בדיוויזיית היידראבאד (אנ'), ו-830 ראשי בקר נהרגו.[26] 1.54 מיליון דונם של אדמות חקלאיות נסחפו בשיטפונות.[18]
גם המחוזות המנהליים לארקנה (אנ') וסוכור (אנ') נפגעו קשות מהשטפונות; העיר תוארי מירוואה (אנ') 'הוצפה'.[27][28]
העיר קראצ'י, בירת מחוז סינד, עדיין לא נפגעה מההצפה המחודשת, אך הושפעה בעבר מהצפות.[29]
בלוצ'יסטן
בשיטפונות במחוז בלוצ'יסטן נהרגו 244 בני אדם.[2] באזורים רבים חדרו מי הגשמים לבתים רבים והפכו אותם לבלתי ראויים למגורים. משפחות רבות נעקרו מבתיהן.[30][31][32] 426,897 בתים ניזוקו או נהרסו לחלוטין, וכ-304,000 דונם של יבול אבדו.[7][18][33] בנוסף, יותר ממיליון ראשי בקר נהרגו.[7]
על פי נציב הסיוע לניהול אסונות מחוזיים, העיר כוויתה, בירת מחוז בלוצ'יסטן, הוכרזה כאזור אסון בעקבות הגשמים, והוכרז מצב חירום במחוז.[34][35]
ח'ייבר פח'טונח'ווה
בסך הכול, מאז חודש יולי נהרגו לפחות 258 בני אדם ו-338 נפצעו כתוצאה מהשיטפונות במחוז ח'ייבר פח'טונח'ווה.[2] בין ההרוגים היו חמישה ילדים ממחוז דיר העליון (אנ'), שנסחפו בשיטפונות וטבעו כשחזרו הביתה מבית הספר.[36] 326,897 בתים ניזוקו עקב שיטפונות ומפולות, ו-7,742 ראשי בקר מתו מסככות שקרסו.[7] במחוז סוואט (אנ'), בית מלון חדש שנבנה קרס עקב הצפה כבדה.[37] החלק הדרום-מערבי של המחוז כבר נפגע מרעידת אדמה שהתרחשה באפגניסטן השכנה, חודשיים קודם לכן.
במחוז קוהיסטאן התחתון (אנ') נסחפו 5 אנשים שנתקעו בשיטפון על גבעה; 4 מהם נהרגו, ואחד חולץ.[38] במחוז בלקוט טסיל (אנ') נהרגו 8 נוודים משיטפונות בפלג נהר קונהר (אנ').[39] כמו כן, 12 בני אדם נהרגו בהצפות באזורים שונים במחוז דרה איסמעיל חאן (אנ') עקב שיטפונות בזק שנגרמו משיטפונות על גבעה.[40]
גילגיט-בלטיסטן
בסך הכול, במחוז גילגיט-בלטיסטן מאז יולי נהרגו לפחות 22 בני אדם,[2] ארבעה מוגדרים נעדרים והשיטפונות פגעו קשות בכביש קארקוראם.[7] כבישים נסגרו לתנועה במספר מקומות עקב מפולות.[41][42] כ-420 בתים נהרסו וכ-740 ניזוקו עקב שיטפונות ומפולות.[7] בינתיים, גם הכביש המהיר האסטרטגי S-1 נשחק עקב זרימות מים גבוהות בנהר האינדוס. דרך עמק אישקומן (אנ') נקטעה באזור גוטקש עקב שיטפונות בנחל אישקומן.[43] גשר בעיר צ'ורבאט שבמחוז גאנצ'ה (אנ') הוצף גם הוא. כבישי העמק ושני גשרים במחוז נגאר (אנ')נסחפו בשיטפונות. [44] כמו כן דווח על נזקים בערים ח'אנאר ובונאר במחוז דיאמר (אנ').[45] נכון ל-26 באוגוסט, רוב חלקי הכפרים במחוז גיזר (אנ') נהרסו בשיטפונות. בין אלה ניתן למנות את עמק בובר, גאהקוץ' וגולמוטי. התושבים התבקשו להתפנות מהאזורים שנפגעו בהצפות. מפלס הנהר עלה לגובה מסוכן ביותר.
פנג'אב
במחוז פנג'אב, בסך הכול 168 בני אדם נספו ו-105 אחרים נפצעו בשיטפונות האחרונים.[2] בעיר טאונסה שריף (אנ'), אזורים רבים שקעו במי השיטפונות. בעיירה ההיסטורית מנגאדותה, שממערב לטאונסה שריף, מאות בתים ובעלי חיים נסחפו במי השיטפונות.[46] כמו כן, 178,000 דונם של קרקע חקלאית אבדו.[18] תושבי היישובים הסמוכים לנהרות שהוצפו החלו להתפנות מבתיהם, ורוב המשפחות התרחקו מהאזור. מרבית המשפחות עברו ברגל או ברכיבה על גמלים למקומות בטוחים יותר, תוך שהם לוקחים איתם רק אספקה חיונית, שכן הכבישים והגשרים נסחפו.[47][48]
אזאד קשמיר
לפחות 41 בני אדם נהרגו בהצפות באזור אזאד קשמיר.[2] ב-31 ביולי, במחוז פונץ' (אנ'), עשרה בני אדם נהרגו וארבעה נפצעו מקריסת גג.[49] ב-19 באוגוסט, חמישה תיירים מהעיר מיאנוואלי (אנ') נהרגו לאחר שנסחפו בעמק נילום (אנ').[50]
סיוע לנפגעי השיטפונות
במדינה
ראש הממשלה, שהבז שריף, שהחליט להוביל את מבצע הסיוע בעקבות השיטפונות העוצמתיים, נפגש ב-25 באוגוסט עם שותפים בינלאומיים אשר התחייבו לתת 500 מיליון דולר למדינה על מנת להתמודד עם ההרס שגרמו השיטפונות.[51]
קציני צבא וחברי קבינט וסנאטורים פדרליים הודיעו כי יתרמו את משכורתם החודשית עבור הסיוע בעקבות השיטפונות.[52][53][54]
קבוצת PTCL, ספקית שירותי הטלקום והאינטרנט הגדולה בפקיסטן הודיעה על תרומה של 1.75 מיליארד רופי פקיסטני (כ-7.9 מיליון דולר) לתמיכה בנפגעי ההצפות.[55][56]
יו"ר מפלגת פקיסטן תח'ריק אי-אינסאף (אנ') וראש הממשלה לשעבר, עימראן ח'אן, ערך משדר התרמה באורך 3 שעות כדי לגייס כספים עבור נפגעי השיטפונות, וגייס 500 קרורים (כ-225,600 דולר) עבור סיוע בעקבות נזקי השיטפונות.[57]
ב-30 באוגוסט הודיעה ממשלת פקיסטן על הקצאה של 170 מיליון דולר עבור נפגעי השיטפונות, אשר יוחזרו דרך "תוכנית התמיכה בהכנסה של בנזיר" (BISP) (אנ'), כחלק מתוכנית התגובה של פקיסטן לשיטפונות.[58]
רשות התקשורת של פקיסטן (PTA) פרסמה את המספר 9999 עבור תרומות ב-SMS לסיוע מול נזקי השיטפונות, כדי לאפשר לאנשים לתרום את כספם באמצעות שליחת הודעה עם המילה "fund" דרך הטלפון הנייד עבור תרומה של 10 רופי פקיסטני לקרן הסיוע לשיטפונות של ראש הממשלה, לתמיכה בנפגעי השיטפונות.[59][60]
בעולם
האו"ם הקצה 3 מיליון דולר מתוך קרן החירום המרכזית למקרי חירום (CERF) (אנ') על מנת לסייע לאזורים שנפגעו במדינה.[61] מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, ביקר במספר אזורים בפקיסטן ואמר כי "המדינה זקוקה לסיוע כספי גדול מאוד. זה לא עניין של נדיבות, אלא של צדק".[62]
ב-23 באוגוסט, האיחוד האירופי הודיע כי הוא מקצה באופן מיידי 350 אלף אירו (כ-76 מיליון רופי פקיסטני) לפקיסטן, עבור סיוע הומניטרי.[63]
ב-18 באוגוסט, מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, הודיע על מתן סיוע אסון בסך מיליון דולר לפקיסטן, על מנת להתגבר על האתגרים שנגרמו מהשיטפונות.[64][65] ב-30 באוגוסט, ארצות הברית הודיעה על מענק נוסף בסך 30 מיליון דולר.[66]
ב-25 באוגוסט, דובר משרד החוץ בסין הצהיר כי הם מביעים צער עמוק לקורבנות שנפגעו מהשיטפונות, ושלח תנחומים למשפחות הקורבנות. סיוע חירום הומניטרי, בין היתר 25,000 אוהלים וחומרי הקלה, נשלחו באופן מיידי, יחד עם 4,000 אוהלים, 50,000 שמיכות, 50,000 יריעות ברזנט ורזרבות אחרות שסיפקה סין במסגרת שיתוף הפעולה החברתי והמחייתי בין שתי המדינות, במסגרת המסדרון הכלכלי סין-פקיסטן (CPEC) (אנ'), ושימשו בחזית הסיוע. אגודת הצלב האדום של סין (אנ') סיפקה סיוע חירום בסך 300,000 דולר לאגודת הסהר האדום של פקיסטן (אנ').[67][68] ב-30 באוגוסט הודיעה סין על מענק סיוע נוסף בסך 100 מיליון יואן (14.5 מיליון דולר).[69][70]
ב-27 באוגוסט, ממשלת בריטניה הודיעה על מתן סיוע בסך 1.5 מיליון ליש"ט לתמיכה בפקיסטן.[71][72]
ב-27 באוגוסט הודיעה אזרבייג'ן על מתן 2 מיליון דולר כסיוע לפקיסטן.[73][74]
ב-28 באוגוסט, שר החוץ האירי סיימון קובני צייץ בטוויטר כי אירלנד "התחייבה להעניק תרומה ראשונית של 500 אלף אירו כסיוע הומניטרי לשעת חירום" לפקיסטן.[75]
ב-29 באוגוסט, קנדה הודיעה על מתן 5 מיליון דולר עבור סיוע הומניטרי לפקיסטן.[76][77]
ב-31 באוגוסט, ממשלת אוסטרליה הודיעה כי תיתן 2 מיליון דולר כסיוע הומניטרי לפקיסטן.[78]
טורקיה שלחה מוצרי סעד לפקיסטן.[79][80]
ב-29 באוגוסט, איחוד האמירויות הערביות פתחה רכבת אווירית להעברת סיוע הומניטרי מאיחוד האמירויות לפקיסטן. איחוד האמירויות הערבית התחייבה כי תשלח 20 מטוסים עם מוצרי סעד עבור קורבנות השיטפונות.[81][80]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ynet והסוכנויות, אסון המונסון: "שליש מפקיסטן מתחת למים, העולם המזהם חייב לנו", באתר ynet, 30 באוגוסט 2022
אי-פי, סערה מושלמת הביאה לאסון האקלימי בפקיסטאן, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2022- רויטרס, שליש מהמדינה הוצף, 33 מיליון נעקרו מבתיהם. השיטפונות בפקיסטאן בחמישה גרפים ומפות, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2022.
- כלכליסט, משבר האקלים: תמונות מההצפות הקשות בפקיסטן, באתר כלכליסט, 1 בספטמבר 2022
- המקור באתר רויטרס: Floods in Pakistan (באנגלית)
