משרד המודיעין

מספר ועדות הצביעו על פערים ביכולתו של ראש ממשלת ישראל להתמודד לבדו עם אתגרי המודיעין נוכח המבנה הייחודי של קהילת המודיעין בישראל, בו גופי המודיעין כפופים למשרדים שונים ביניהם - משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון וצה"ל, משרד לביטחון פנים (משטרה) ומשרד החוץ.לצד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה פועל העוזר לענייני מודיעין של המזכיר הצבאי, שמרבית עיסוקו הוא בהבנת המידע המודיעיני ובהנגשתו למקבל ההחלטות.

במסגרת צעדים לשיפור תפקוד הדרג המדיני בהכרעות מדיניות-ביטחוניות הציעו ועדות על הקמת גוף ייעודי הכפוף לממשלה, אשר יהיה אחראי על בקרה וטיפול באתגרי הביטחון הלאומי וכן בשליטה ובתכלול של גופי המודיעין השונים:

• ועדת ידין-שרף - ועדה לבחינת חלוקת האחריות בתוך קהילת המודיעין הישראלית שהתקיימה בשנת 1963. אחת מהמלצותיה היא מינוי יועץ מיוחד לענייני מודיעין שיסייע לראש הממשלה, וירכז את המעקב אחר פעילות השירותים החשאיים והערכתם.
• ועדת אגרנט - לאחר מלחמת יום הכיפורים (1973). בדו"ח המליצה על מינוי יועץ לענייני מודיעין לראש הממשלה, שלא יהיה איש צבא סדיר ולידו להפעיל צוות קטן, כדי לאפשר לראש הממשלה להעריך בצורה עצמאית.

המשרד לענייני מודיעין הוקם ב-6 במאי 2009^[2].

המשרד עוסק בענייני מודיעין, אך אף אחד מהגופים העוסקים בנושא לא הוכפפו אליו: שירות הביטחון הכללי ו"המוסד" כפופים למשרד ראש הממשלה, ואמ"ן פועל במסגרת צה"ל, הכפוף למשרד הביטחון. גוף מודיעין נוסף, המרכז למחקר מדיני, פועל במסגרת משרד החוץ.

עד 2015 השר היה ממונה על התנהלות הוועדה לאנרגיה אטומית^[3].

ב-30 בנובמבר 2014 החליטה הממשלה לאחד את המשרד לענייני מודיעין ואת המשרד לנושאים אסטרטגיים למשרד אחד שייקרא משרד המודיעין^[4].

במאי 2015 החליטה הממשלה לפרק את משרד המודיעין לשני משרדים, המשרד לנושאים אסטרטגיים ומשרד המודיעין^[5].

משרד המודיעין שותף גם לפעילות של מדינת ישראל באזור, הן ברמה המדינית-ביטחונית והן בסוגיות אזרחיות כגון אנרגיה, מים ואקלים. כך, למשל, בינואר 2021 עמד שר המודיעין, בראש משלחת רשמית שביקרה בח'רטום, במה שהיה לביקור ראשון של שר ישראלי בסודאן^[6]. לאחר מכן, בחודש מרץ, הוביל המשרד בשיתוף פעולה עם המטה לביטחון לאומי משלחת של אנשי עסקים שיצאו לשארם א-שייח' כדי להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל למצרים^[7]. זאת, בנוסף לפרסום מחקרים והמלצות שעסקו, בין היתר, בפוטנציאל היחסים בין ישראל למדינות שונות במזרח התיכון ובאפריקה.

בדצמבר 2021 השיק משרד המודיעין, בשיתוף פעולה עם השב"כ ועיריית אשקלון, חממה טכנולוגית בשם The Garage Downtown^[8], שמטרתה לגייס חברות הזנק אזרחיות כדי שייצרו פתרונות מודיעיניים-טכנולוגיים עבור אתגרי הביטחון של השב"כ. לתוכנית נרשמו יותר מ-40 חברות ויזמים, כאשר הנבחרים שבהם יקבלו ליווי מקצועי מאנשי השב"כ.

באוקטובר 2023 ניסח המשרד מסמך הממליץ על עקירה בכפייה של פלסטינים מרצועת עזה, מתוכם כ-2.3 מיליון תושבים, למצרים, לחצי האי סיני. המסמך מדגיש את הקשיים כביכול של אישור בינלאומי למהלך שכזה, אך מצדיק את הגירוש כפתרון לבעיית הפליטים המחפשים מחסה מהמלחמה. הפלסטינים דחו את התוכנית, וכך גם מצרים. ממשלת ישראל הפחיתה בחשיבות המסמך, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי החומר מייצג "שיקולים ראשוניים" בנושא, שהרשויות אינן עוסקות בהם כעת.GILA GAMLIEL, Victory is an opportunity for Israel in the midst of crisis - opinion, The Jerusalem Post, ‏19 בנובמבר 2023

במרץ 2024 אישרה הממשלה את ביטול משרד המודיעין והעברת סמכויותיו למשרד ראש הממשלה. על פי ההחלטה, הממשלה צפויה להעביר ממשרד המודיעין למשרד רה"מ את שטח הפעולה של מנהלת המודיעין הלאומי, ותפקיד שר המודיעין יבוטל.^[9][10]

במסגרת עיסוק המשרד במודיעין לאומי-אזרחי, פותח בתוכו מנגנון ל"סריקת האופק" (Horizon scanning), כפי שקיים במדינות כגון בריטניה, אוסטרליה וסינגפור. ב-2018 הקים משרד המודיעין מעבדה^[11] למיצוי נתוני עתק (ביג דאטה) ויישומי בינה מלאכותית לטובת איתור מגמות עולמיות חדשות, תהליך המסייע לתהליכי תכנון אסטרטגי וקבלת החלטות ברמה הלאומית. את המעבדה מאיישים חוקרי מודיעין לצד אנשי טכנולוגיה, שמפתחים, מנתחים ומעבדים את הנתונים לתוצרי מודיעין והמלצות למדיניות.

כחלק ממנגנון "סריקת האופק", הקים המשרד בנובמבר 2017 פורום בין-משרדי ובין-סוכנותי בשם "קו האופק"^[12], שבו חברים נציגים של משרדי ממשלה, ארגוני מודיעין וביטחון, גופים אזרחיים ואנשי מחקר. הפורום, שמתכנס אחת לרבעון, מהווה פלטפורמה לשילוביות וחילופי ידע, ובמסגרתו חוקרי משרד המודיעין מעדכנים את כלל המשתתפים במגמות העולמיות המתפתחות הרלוונטיות לתכנון האסטרטגי של מדינת ישראל.

בפברואר 2022 קיים משרד המודיעין ביקור עבודה מקצועי באיחוד האמירויות, שבו הציג את יכולותיו בתחום סריקת האופק במסגרת תערוכת ה-Expo בדובאי^[13]. באירוע, שבו נכחו אורחים ממדינות כמו איחוד האמירויות, בחריין, ארצות הברית וסינגפור, הוצגה בין היתר עבודת המשרד בנושא הטכנולוגיות המפציעות, כאלה שיבשילו בעתיד הקרוב לכדי השפעה משמעותית על העולם כולו. במסגרת נאומיהם באירוע, קראו שר המודיעין אלעזר שטרן ומנכ"ל המשרד לשעבר חגי צוריאל, להקים רשת סריקת אופק אזורית, במטרה לשלב כוחות בהתמודדות עם אתגרי העתיד.

נכון ל-2018 המשרד כלל 21 תקנים^[14] ונכון ל-2020 כולל 18 תקנים^[15].

• שר המודיעין ומטה השר
• המנהל הכללי ולשכתו
• אגפי המשרד:
  • אגף מחקר^[16] - אחראי להפקת עדכוני מודיעין עיתיים מסווגים וגלויים במגמה להפנות זרקור לסוגיות בולטות ומגמות מתפתחות במערכת המדינית-ביטחונית. בתוך כך האגף מוביל פרויקט לסריקת האופק "שתכליתו זיהוי מוקדם של 'אותות חלשים' ו'מגמות מבצבצות' בעולם ובאזור"^[17]. במקביל עוסק בהפקת מודיעין לאומי-אזרחי להשתלבות אזרחית וכלכלית באזור המזרח התיכון. בהמשך שונה שמו למנהלת המודיעין הלאומי, האמון על גיבוש הערכת המודיעין הלאומית הרב שנתית של מדינת ישראל.
  • אגף מדיניות^[18] - האגף אחראי על ריכוז עבודות מטה בתחומים המדיניים ביטחוניים, גיבוש ניירות מדיניות, וביצוע הערכות מצב. אמון על מעקב אחר פרויקטים ביטחוניים בעלי חשיבות מיוחדת לשר. בנוסף, אחראי לקידום, לתמיכה וליווי מקצועי של יוזמות המשלבות ממדים גאו-אסטרטגיים, מדיניים-ביטחוניים, כלכליים ותחבורתיים, בראשן יוזמת "מסילות לשלום אזורי", שתכליתה חיבור מדינות המפרץ הפרסי לים התיכון ולמערב דרך ירדן ונמלי ישראל באמצעות רשת רכבות.
  • אגף קשרי מודיעין^[19] - אחראי לניהול, פיתוח ותחזוקת הקשרים של השר והמשרד עם קהילת המודיעין, בדגש על השב"כ והמוסד, ועם גורמים מודיעיניים ומודיעיניים-מדיניים זרים בישראל ומחוצה לה. האגף גם אחראי לתיאום פגישות עבודה ביקורים וסיורים של השר, המנכ"ל והצוות המקצועי הבכיר של המשרד במטות ארגוני המודיעין, במרחבים ובשטח.
  • אגף קשרי חוץ^[20] - ניהול פיתוח ותחזוקה של קשרי חוץ מדיניים ותקשורת באמצעות מפגש עם גורמים מדיניים-ביטחוניים- מודיעיניים בכירים ונציגים זרים בישראל ומחוצה לה, תוך קידום עמדותיה ואינטרסיה של מדינת ישראל.
  • אגף פרויקטים^[21] - אחראי על ניהול פרויקטים של המשרד ואגפיו, ובכלל זה על ביצוע עבודת המטה, פעילות מול החשבות והייעוץ המשפטי, על ביצוע התיאומים וההתקשרויות הנדרשים לשם קידומם של הפרויקטים השונים, ועל מעקב אחר ביצועם.

מדיה וקבצים בנושא משרד המודיעין בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של משרד המודיעין (בעברית ובאנגלית)
• רפאלה גויכמן, צוות המוחות הסודי שיודע איפה ישראל צריכה להיות בעוד 100 שנה: "מי שיוביל ישלוט, ומי שינמנם - הלך עליו", באתר TheMarker‏, 22 במאי 2019
• איתמר אייכנר ואדיר ינקו, המלצת משרד המודיעין: אלה המדינות שאליהן ניתן יהיה לטוס בקרוב, באתר ynet, 5 ביוני 2020
• דקלה אהרן-שפרן, דוח: בגל נוסף של קורונה עלול להיות מחסור בתרופות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 ביוני 2020
• יוסי מלמן, משרד המודיעין, סידור עבודה בניחוח שושואיסטי לפוליטיקאי השאפתן, באתר הארץ, 23 ביוני 2020
• איתמר אייכנר, מחלל ועד מזון: משרד המודיעין הקים מרכז מודיעיני לעליונות טכנולוגית, באתר ynet, 14 בפברואר 2022
• ליאת לוי, "ראשי הממשלה רוצים את הצעצוע הזה קרוב אליהם": משרד המודיעין נהפך לבדיחה, אבל זאת טרגדיה, באתר TheMarker‏, 2 בנובמבר 2023