ממשלת ישראל השלושים וחמש

ממשלה זו הוקמה לאחר התפתחותו של משבר פוליטי חריף בישראל, אשר נמשך 508 יום (כשנה וחצי), ובמהלכו הוקדמו הבחירות לכנסת ה-21, והכנסות ה-21 וה-22 התפזרו ללא הקמת ממשלה. רק לאחר הבחירות לכנסת ה-23, ועל רקע התפרצות נגיף הקורונה בישראל, הגיעו ראשי המחנות היריבים בנימין נתניהו ובני גנץ להסכמה על הקמת ממשלת אחדות לאומית לשעת חירום, דבר שהוביל לפירוקה של מפלגת כחול לבן, ולהקמת ממשלת חילופים לראשונה בתולדות ממשלות ישראל.

ערך מורחב – המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022)

בכנסת ה־21

ערך מורחב – הכנסת העשרים ואחת

תוצאות הבחירות לכנסת ה-21

רשימה		ראש הרשימה	מושבים בכנסת		קולות
			מס'	±	מס'	אחוז
הליכוד		בנימין נתניהו	35	5	1,140,370	26.46%
כחול לבן		בני גנץ	35	24	1,125,881	26.13%
ש"ס		אריה דרעי	8	1	258,275	5.99%
יהדות התורה		יעקב ליצמן	8	2	249,049	5.78%
חד"ש-תע"ל		איימן עודה	6	1	193,442	4.49%
מפלגת העבודה		אבי גבאי	6	12	190,870	4.43%
ישראל ביתנו		אביגדור ליברמן	5		173,004	4.01%
איחוד מפלגות הימין		רפי פרץ	5		159,468	3.70%
מרצ		תמר זנדברג	4	1	156,473	3.63%
כולנו		משה כחלון	4	5	152,756	3.54%
רע"ם-בל"ד		מנסור עבאס	4		143,666	3.33%

לאחר פרסום תוצאותיהן של הבחירות לכנסת העשרים ואחת שנערכו ב-9 באפריל 2019, נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין נפגש ב-15 וב-16 באפריל עם נציגי הרשימות הנבחרות, כאשר לראשונה בהיסטוריה, הדיונים שודרו בשידור חי.^[4] 65 חברי כנסת ("הליכוד", "ש"ס", "יהדות התורה", "ישראל ביתנו", "איחוד מפלגות הימין" ו"כולנו") המליצו לנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו, בעוד 45 חברי כנסת ("כחול לבן", "העבודה" ו"מרצ") המליצו על חבר הכנסת בני גנץ.^[5] פרט לאלו, חברי הכנסת מטעם "חד"ש-תע"ל" ו"רע"ם-בל"ד" נמנעו מלהמליץ על מועמד כלשהו. בתום סבב התייעצויות זה, ב-17 באפריל, ריבלין החליט להעניק את המנדט להרכבת הממשלה לנתניהו.^[6]

לאחר שלא הצליח להרכיב ממשלה במשך 28 הימים שעמדו לרשותו, נתניהו ביקש מהנשיא ארכה של 14 יום נוספים, לפי סעיף 8 לחוק יסוד: הממשלה, וזו ניתנה לו ב-13 במאי.^[7] ב-30 במאי, עם תום הארכה, ולאחר שלא הצליח לגשר על הפערים האידיאלוגיים בין "יהדות התורה" ו"ש"ס" ל"ישראל ביתנו" בנושאי דת ומדינה וגם כשל בניסיונו לצרף את "העבודה" של אבי גבאי לממשלה, נתניהו השיג עם "הליכוד" רוב לפיזור הכנסת, באמצעות המפלגות הערביות "חד"ש-תע"ל" ו"רע"ם-בל"ד", וחקיקת חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת עברה, מבלי שהוא החזיר את המנדט לנשיא.^[8] בעקבות זאת פסקו ההליכים להרכבת הממשלה, והם התחדשו לאחר הבחירות הבאות.

בכנסת ה־22

ערך מורחב – הכנסת העשרים ושתיים

תוצאות הבחירות לכנסת ה-22

רשימה		ראש הרשימה	מושבים בכנסת		קולות
			מס'	±	מס'	אחוז
כחול לבן		בני גנץ	33	2	1,148,700	25.93%
הליכוד		בנימין נתניהו	31	8	1,111,535	25.09%
הרשימה המשותפת		איימן עודה	13	3	470,611	10.62%
ש"ס		אריה דרעי	9	1	329,834	7.44%
ישראל ביתנו		אביגדור ליברמן	8	3	309,688	6.99%
יהדות התורה		יעקב ליצמן	8		268,688	6.06%
ימינה		איילת שקד	7	2	260,339	5.88%
העבודה-גשר		עמיר פרץ	6		212,529	4.80%
המחנה הדמוקרטי		ניצן הורוביץ	5	1	192,261	4.34%

לאחר פרסום תוצאותיהן של הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, שנערכו ב-17 בספטמבר, נפגש הנשיא ריבלין ב-22 וב-23 בספטמבר עם נציגי הרשימות הנבחרות. 55 חברי כנסת ("הליכוד", "ש"ס", "יהדות התורה" ו"ימינה"), שהתקבצו כ"בלוק הימין", המליצו לנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו, בעוד 54 חברי כנסת ("כחול לבן", "הרשימה המשותפת" ללא מפלגת "בל"ד", "העבודה-גשר" ו"המחנה הדמוקרטי") המליצו על גנץ. פרט לאלו, חברי הכנסת מטעם "בל"ד" ו"ישראל ביתנו" נמנעו מלהמליץ על מועמד כלשהו.^[9]

עוד בטרם הודיע הנשיא על החלטתו בעניין הענקת המנדט להקמת הממשלה, הוא הציג מתווה להקמת ממשלת אחדות לאומית – משרדי הממשלה יחולקו באופן שווה בין שני הגושים (מבלי להתחשב בגודלן האלקטורלי), סמכויות ממלא מקום ראש הממשלה יוגדלו בשינוי בחוק וראש הממשלה יוכל לצאת לנבצרות ללא הגבלת זמן, כשסמכויותיו יועברו לממלא מקומו.^[10] עם זאת, המגעים לכינונה של ממשלת אחדות מסוג זה כשלו, וב-25 בספטמבר ריבלין הודיע כי הוא החליט להעניק את המנדט לנתניהו, לאחר שזה התחייב לו כי ישיב את המנדט אם ייכשל ולא יוביל לפיזור הכנסת כמו בפעם הקודמת.^[11][12] מעיוון שלא עלה בידו להרכיב ממשלה, הוא החזיר את המנדט לנשיא ב-21 באוקטובר.^[13] יומיים לאחר מכן, ב-23 באוקטובר, הטיל הנשיא ריבלין את מלאכת הרכבת הממשלה על גנץ.^[14] במקביל למאמצים לכינון ממשלת אחדות, נשקלה האפשרות לכינון ממשלת מיעוט בתמיכה חיצונית של "הרשימה המשותפת". לאחר כישלון המאמצים לכינון ממשלת אחדות בעקבות אי ההסכמה על זהות זה שיהיה ראשון ברוטציה בראשות הממשלה, ולאחר שהניסיון לכינון ממשלת מיעוט סוכל, גנץ החזיר את המנדט לנשיא ב-20 בנובמבר.^[15]

בעקבות כישלון שני המועמדים בניסיונם להרכיב ממשלה, עמדה לרשות הכנסת תקופה בת 21 ימים, בהתאם לסעיף 10 בחוק יסוד: הממשלה, בטרם הכנסת תתפזר באופן אוטומטי ויוכרזו בחירות נוספות.^[16] עם זאת, במהלך תקופה זו לא עלה בידו של אף חבר כנסת להשיג המלצה כתובה מצד 61 חברי כנסת, וב-11 בדצמבר הכריזה הכנסת העשרים ושתיים על פיזורה.^[17] בעקבות זאת פסקו ההליכים להרכבת ממשלה, והם התחדשו לאחר הבחירות הבאות.

בכנסת ה־23

ערך מורחב – הכנסת העשרים ושלוש

תוצאות הבחירות לכנסת ה-23

רשימה		ראש הרשימה	מושבים בכנסת		קולות
			מס'	±	מס'	אחוז
הליכוד		בנימין נתניהו	36	5	1,352,449	29.46%
כחול לבן		בני גנץ	33		1,220,381	26.59%
הרשימה המשותפת		איימן עודה	15	2	581,507	12.67%
ש"ס		אריה דרעי	9		352,853	7.69%
יהדות התורה		יעקב ליצמן	7	1	274,437	5.98%
העבודה-גשר-מרצ		עמיר פרץ	6	4	267,480	5.83%
ישראל ביתנו		אביגדור ליברמן	7	1	263,365	5.74%
ימינה		איילת שקד	6	1	240,689	5.24%

לאחר פרסום תוצאותיהן של הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, שנערכו ב-2 במרץ, הנשיא ריבלין נפגש ב-15 במרץ עם נציגי הרשימות הנבחרות. 61 חברי כנסת ("כחול לבן", "הרשימה המשותפת", "ישראל ביתנו" ו"העבודה-גשר-מרצ" ללא אורלי לוי-אבקסיס) המליצו לנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על גנץ, בעוד 58 חברי כנסת ("הליכוד", "ש"ס", "יהדות התורה" ו"ימינה") המליצו על נתניהו. פרט לאלו, ביקשה חברת הכנסת לוי-אבקסיס להתפצל לסיעת היחיד "גשר" ונמנעה מלהמליץ על מועמד כלשהו.^[18] למחרת, ב-16 במרץ, ריבלין העניק את המנדט להקמת הממשלה לגנץ.^[19]

עם קבלת המנדט מן הנשיא, החלו בכחול לבן בקידום חקיקה שתאסור על ראש ממשלה לכהן מעל שתי קדנציות ולכהן תחת כתבי אישום, והציבו את ח"כ מאיר כהן כמועמד להחלפת יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין, שנבחר במהלך השבעת הכנסת העשרים ואחת מטעם "הליכוד" ומאז המשיך לכהן מבלי שנבחר מחדש.^[20][21] במקביל, צוותי המשא ומתן של "הליכוד" ו"כחול לבן" המשיכו לדון בהקמתה של ממשלת אחדות על רקע התפרצות נגיף הקורונה בישראל והאתגרים הבריאותיים והכלכליים שהציבה המגפה בפני המדינה.^[22] בשלב זה התגלעו חילוקי דעות בהנהגת כחול לבן, בעוד יאיר לפיד ומשה יעלון התנגדו בתוקף לישיבה עם נתניהו בכל מצב, ודחפו להמשך החקיקה נגד נתניהו ולמיצוי האפשרות להקים ממשלת מיעוט, גנץ וגבי אשכנזי נטו להסכים להצעת נתניהו להצטרף לממשלת חירום, בה תהיה חלוקה שווה של המשרדים לשרים, ותתקיים רוטציה על ראשות הממשלה.^[23]

לאחר פסיקת בג"ץ בעניין בחירת היושב ראש, התפטר אדלשטיין מתפקידו ובג"ץ הוציא צו המורה לכנסת לקיים בחירות לתפקיד.^[24] בעקבות כך, העביר נתניהו מסר לכחול לבן כי בחירתו של כהן תשים קץ למגעים לכינון ממשלה.^[25] בשל כך, עם כינוס מליאת הכנסת לבחירת יושב הראש ב-26 במרץ, הגיש גנץ את מועמדותו לתפקיד על מנת להותיר פתח להקמת ממשלה.^[26] בתגובה, לפיד ויעלון הודיעו כי הם רואים מינוי זה כהסכמתו של גנץ להצטרף אל נתניהו, והכריזו על פירוק השותפות עימו. "יש עתיד" ו"תל"ם" התפצלו מהסיעה לרשימת "יש עתיד – תל"ם", בעוד "חוסן לישראל" שמרה על שמה "כחול לבן".^[27][28] לאחר בחירתו של גנץ לתפקיד יושב הראש, ועם פירוק השותפות עם לפיד ויעלון, הצהיר גנץ על כוונתו להקים יחד עם נתניהו ממשלת אחדות.^[29] חילוקי הדעות בגוש המרכז-שמאל לגבי הישיבה עם נתניהו הובילו לשינויים נוספים במבנה הסיעות בכנסת – חברי הכנסת יועז הנדל וצבי האוזר התפצלו מ"תל"ם" לסיעה עצמאית בשם "דרך ארץ" במטרה להצטרף אל הקואליציה הנבנית,^[30] חברות הכנסת פנינה תמנו-שטה ור'דיר מריח התחלפו במעברה של זו הראשונה מ"יש עתיד – תל"ם" אל "כחול לבן" והשניה בכיוון ההפוך^[31], ועמיר פרץ ואיציק שמולי יצאו מרשימת "העבודה-מרצ" בחזרה אל מפלגתם "העבודה" על מנת להצטרף לממשלה (ללא מרב מיכאלי).^[32]

בליל ה-28 במרץ, נועד גנץ עם נתניהו בבית ראש הממשלה כשבע שעות.^[33] ובמהלך פגישה זו הושגו מרבית ההסכמות על חלוקת משרדי הממשלה, הרוטציה על ראשות הממשלה, מדיניותה וקווי היסוד שלה.^[34] על מנת למצות את הזמן לסיכום ההסכם בין הצדדים, גנץ ביקש מהנשיא ב-11 באפריל אורכה של שבועיים למנדט שניתן לו לצורך הקמת הממשלה,^[35] אולם הנשיא הודיע כי אין בכוונתו להיענות לבקשה זו, וכי אם לא ייחתם הסכם קואליציוני עד למועד פקיעת המנדט ולא תשתנה תמונת הממליצים - יועבר המנדט אל הכנסת, ותיפתח תקופה בת 21 ימים בה חברי הכנסת יוכלו לגבש רוב להמלצה על מועמד מוסכם.^[36] רק לאחר שנתניהו הצטרף אל גנץ בבקשתו, הסכים הנשיא ב-13 באפריל להאריך את תקופת המנדט, וגם זאת רק ל-48 שעות נוספות בלבד.^[37] בחצות ה-15 באפריל, פקע המנדט של גנץ, והנשיא הודיע לכנסת כי לא מצא מועמד להטיל עליו את הרכבת הממשלה, ובכך שב המנדט אל חברי הכנסת.^[38]

ב-20 באפריל, נחתם ההסכם הקואליציוני בין הגושים של נתניהו וגנץ.^[39] הסכם זה קבע את הקמתה של ממשלת חילופים, בה נתניהו וגנץ יעמדו בראשות הממשלה יחד כראש הממשלה וראש הממשלה החלופי, ותהיה חלוקה שווה של משרדי הממשלה בין שני הגושים. נוסף על כך, בהסכם זה עוגנו דרכי העבודה המשותפת בין הגושים בממשלה. נקבע כי נתניהו וגנץ יישבעו אמונים יחד לתפקידיהם, והם יתחלפו באופן אוטומטי שנה וחצי בדיוק לאחר כינון הממשלה.^[40][41][42] הוחלט כי מספר השרים הכולל יהיה 36, ומספר סגני השרים 16.^[43]

הממשלה הוגדרה כממשלת חירום למשך חצי שנה, שבה לא תועלה חקיקה שאינה קשורה לקורונה ללא הסכמה. עם זאת, נתניהו יוכל לקדם ריבונות החל מ-1 ביולי. נתניהו מחויב, לפי ההסכם, להתייעץ עם גנץ. כמו כן, הוגדר חוק הגיוס, לפיו יעדי הגיוס ייקבעו על ידי הממשלה ולא ייכללו בבסיס החוק כפי שדרשו בעבר לפיד וליברמן בחוקים השונים שהגישו.^[43][44]

לאחר חתימת ההסכם הוגשו עתירות לבג"ץ נגד הרכבת הממשלה על ידי נתניהו, הנאשם בפלילים.^[42] בג"ץ דן בעתירות אלו בהרכב של 11 שופטים.^[45][46][47] בעקבות העתירות, שונו מקצת מסעיפי ההסכם, כך שהתאפשרה חקיקה שאינה קשורה למגפת הקורונה ונקבע שתקופת החירום תימשך כחצי שנה.^[48] בג"ץ דחה את העתירות פה אחד ב-6 במאי,^[49][50] והודיע שחלק מהטענות יוכלו להיטען שוב לאחר שתושלם החקיקה לגביהם. על פי ההסכם אם בג"ץ יתערב בסעיפיו השונים במהלך החצי שנה הראשונה לכהונת הממשלה, יוכל נתניהו לפרק את הממשלה וללכת לבחירות, ולהישאר ראש הממשלה בתקופת המעבר.^[51]

ב-7 במאי, אישרה מליאת הכנסת את תיקון חוק יסוד: הממשלה ברוב של 72 תומכים מול 36 מתנגדים. הוגשו עתירות נגד החוק.^[52] מיד לאחר מכן, חתמו 72 חברי כנסת על בקשה לנשיא להטיל על בנימין נתניהו את הרכבת הממשלה בהתאם לחוק יסוד: הממשלה. והנשיא הקציב לנתניהו 14 יום להקמת הממשלה.^[53] בכך בפעם הראשונה בתולדות המדינה נעשה שימוש בסעיף 10 לחוק יסוד הממשלה, המקנה לחברי הכנסת את האפשרות להקים ממשלה בדרך זו.

ב-13 במאי, הודיעה סיעת ימינה שהמשא ומתן מול הליכוד כשל, ופניה לאופוזיציה.^[54] עם זאת, המשיכו בליכוד במגעים עם השר רפי פרץ במטרה לפלג את ימינה ולהכניס אותו לממשלה.^[55] ב-14 במאי נחתם הסכם בין הליכוד לבין הרב פרץ בראשות הבית היהודי, כאשר פרץ קיבל בתמורה תפקיד שר בממשלה.^[56]ב-13 במאי הודיע נתניהו לנשיא כי עלה בידו להרכיב ממשלה,^[57] והממשלה קיבלה את אמון הכנסת ב-17 במאי.^[58]

הסיעות בכנסת ה-23 ערב הקמת הממשלה

ההצבעה בדבר הבעת אמון בממשלה

קווי היסוד של הממשלה^[59]

מדינת ישראל נקלעה, יחד עם שאר העולם, למשבר רפואי וכלכלי בממדים היסטוריים עקב התפשטות נגיף הקורונה, ועל כן הוקמה ממשלת אחדות וחירום של פיוס לאומי אשר תפעל בתחומים הבאים:

א. ממשלת ישראל תקים קבינט חירום לטיפול בכל הסוגיות הנגזרות ממשבר הקורונה. קבינט זה יתכלל את כלל הפעולות הנדרשות הן בהיבט הכלכלי-חברתי והן בהיבט הרפואי.

ב. הממשלה החדשה תתרכז בשלב ראשון בפעולות הנדרשות למיגור המגפה, כולל רכישת הציוד הנדרש, תיאום בין הגופים השונים וחיזוק מערכת הבריאות הציבורית בתקופת החירום ובכלל.

ג. הממשלה תוביל תוכנית ליציאה מהמשבר הכלכלי העמוק, תבנה ותאשר תקציב מדינה שיותאם לאתגרים שהציבה המגפה. התוכנית תכלול מענים בסוגיות של תעסוקה, תמיכה למגזר העסקי, העצמאיים והמגזר השלישי.

ד. הממשלה תפרוש רשת ביטחון כלכלית-חברתית עבור כלל אזרחי המדינה, ותגבש תוכניות ייעודיות לטיפול באוכלוסיות ממוקדות המצויות במצוקה כלכלית וחברתית קשה במיוחד.

ה. הממשלה תפעל להשגת היעדים הללו תוך חיזוק הכלכלה והאצת הצמיחה באמצעות הגברת פריון העבודה, עידוד ההשקעות, הסרת חסמים רגולטוריים ובירוקרטיים, קידום רפורמות להגברת התחרות ושמירה על מסגרות פיסקאליות.

בנוסף, ומתוך אמונה כי לעם היהודי זכות בלתי ניתנת לערעור למדינה ריבונית בארץ ישראל, מולדתו הלאומית וההיסטורית של העם היהודי, תטפל הממשלה גם בכלל הסוגיות הנוגעות לשלומה, לביטחונה ולשגשוגה של ישראל, בין השאר בתחומים הבאים:

1. הממשלה תחזק את הביטחון הלאומי, תחתור לשלום, תבטיח את שלומם וביטחונם של אזרחי המדינה כולם, תפעל בנחישות לגדוע כל איום על מדינת ישראל ותושביה, ותחתור לשיפור מתמיד בתחושת הביטחון האישי של האזרח.
2. הממשלה תחתור לצמצום הפערים החברתיים בישראל ותפעל על מנת לייצר שוויון הזדמנויות לכל אזרח בישראל בלי קשר לעדה, למין ולמקום בו נולד.
3. הממשלה תפעל לחיזוק כלכלת מדינת ישראל, להגברת הפריון, לעידוד ההשקעות במשק הישראלי ולהגברת התחרות על מנת להאיץ את הצמיחה.
4. הממשלה תפעל באופן מהותי ומעשי כדי לגשר בין כל חלקי העם והמדינה ותפעל מתוך תפיסה של פיוס לאומי. ולשם כך יוקם קבינט פיוס אשר ירכז את כלל הפעולות בתחום זה.
5. הממשלה תפעל כדי לשמור על צביונה היהודי והדמוקרטי של המדינה.
6. הממשלה תדאג, כי מתוך זיקה למורשת ישראל יישמר אופייה היהודי של המדינה, וכן תכבד את הדתות והמסורות של בני הדתות השונות בהתאם לערכי מגילת העצמאות.
7. הממשלה תשים דגש על נושא העלייה והקליטה ותפעל בנחרצות להגברת העלייה מכל ארצות תבל ולקליטתם המוצלחת של העולים.
8. הממשלה תפעל לחיזוק הפריפריה, הנגב, הגליל וההתיישבות בכל חלקי הארץ.
9. הממשלה תפעל לקיום של התנהלות, שיח ופעולות באופן ממלכתי, שומר חוק, מכבד ומאחד בין חלקי החברה הישראלית כולה, גם בעת אי הסכמה.

אירועים עיקריים

• התפרצות נגיף הקורונה בישראל
• משפט נתניהו
• המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש
• הסכמי אברהם
  • הסכם איחוד האמירויות הערביות–ישראל
  • הסכם בחריין–ישראל
  • הסכם ישראל–סודאן
  • הסכם ישראל–מרוקו
• העברת ישראל לתחום פיקוד מרכז של ארצות הברית (הוכרז ב-15 בינואר 2021)^[60]
• שיחות ישראל–לבנון (2020)
• אסון הזיהום הימי בזפת לאורך חופי ישראל
• אסון הר מירון
• מבצע שומר החומות

פעולות עיקריות

• הקמת שישה משרדי ממשלה חדשים: משרד ראש הממשלה החלופי,^[61] משרד משאבי המים,^[62] משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה,^[63] המשרד לחיזוק וקידום קהילתי,^[64] משרד ההתיישבות^[65] ומשרד הדיגיטל הלאומי^[66]
• אישור "מתווה הסיבים"^[67]
• אישור הקמת מאגר "אל תתקשרו אליי", כחלק מהרפורמה נגד עושק הקשישים^[68]
• מבצע צור ישראל
• אישורה של החלטה שתיתן העדפה לתוצרת הארץ במכרזים של רכש ציבורי^[69][70]
• הקמת הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי
• הקמת מוקד ארצי מיוחד לפניות הציבור החרדי^[71]

• אישור רפורמה בתחום הטיפול בנכי צה"ל^[72]

• העברת חוק הפיקדון על בקבוקי משקאות קלים גדולים.^[73]

ההתמודדות עם משבר הקורונה

• הקמת קבינט הקורונה^[74][75]
• העברת חוק הסמכויות להתמודדות עם הקורונה שמכוחו הותקנו תקנות שבאמצעותן הממשלה התמודדה עם הגל השני והגל השלישי של המגפה.
• תוכנית סיוע לשם תמיכה כלכלית באזרחים שהכנסתם נפגעה במהלך המשבר^[76]
• הקמת "מנהלת ההכשרות" שמטרתה היא להחזיר כ-100 אלף מובטלים (שאיבדו את עבדותם לאור משבר הקורונה) למעגל התעסוקה, בעיקר במקצועות בהם השכר גבוה מהשכר הממוצע^[77]
• הזמנת חיסונים והפעלת מבצע לתת כתף שבמהלכו חוסנו מיליוני ישראלים^[78]

מינוי בכירים

• קובי שבתאי לתפקיד מפכ"ל משטרת ישראל.^[79]
• קטי פרי לתפקיד נציבת שירות בתי הסוהר.^[80]
• דוד ברנע לתפקיד ראש המוסד.^[81]

מספר חברי הכנסת החברים בקואליציה:

• 73 ח"כים לפני כניסת יוראי להב-הרצנו לכנסת (17 במאי 2020 – 19 ביוני 2020)
• 72 ח"כים לפני הדחת דרך ארץ (19 ביוני 2020 - 16 בדצמבר 2020)
• 70 ח"כים לפני התפטרות עפר שלח מהכנסת והחלפתו על ידי יעל רון בן משה (16 בדצמבר 2020 - 29 בדצמבר 2020)
• 71 ח"כים לפני כניסת ולדימיר בליאק ומשה טור-פז לכנסת (29 בדצמבר 2020 - 5 בינואר 2021)
• 69 ח"כים לפני התפטרות עמיר פרץ מהכנסת והחלפתו על ידי אילן גילאון (5 בינואר 2021 - 29 בינואר 2021)
• 68 ח"כים לפני התפטרות הילה שי-וזאן והחלפתה על ידי ענת כנפו (29 בינואר 2021 - 2 בפברואר 2021)
• 67 ח"כים לפני כינוס הכנסת ה-24 (2 בפברואר 2021 - 6 באפריל 2021)

בממשלה זו 17 שרים חדשים כיהנו לראשונה - בני גנץ, מיכאל ביטון, גבי אשכנזי, אורלי לוי-אבקסיס, אלון שוסטר, יזהר שי, אבי ניסנקורן, אורית פרקש-הכהן, איציק שמולי, פנינה תמנו-שטה, מירב כהן, יעקב אביטן, אסף זמיר, עומר ינקלביץ', יועז הנדל, חילי טרופר ואיתן גינזבורג

20 שרים כיהנו בעבר בממשלה - בנימין נתניהו, ישראל כ"ץ, יובל שטייניץ, אמיר אוחנה, יעקב ליצמן, יולי אדלשטיין, גילה גמליאל, יואב גלנט, זאב אלקין, רפי פרץ, עמיר פרץ, דודי אמסלם, ציפי חוטובלי, אלי כהן, אריה דרעי, גלעד ארדן, מירי רגב, צחי הנגבי, אופיר אקוניס ויצחק כהן

תרשים הרכב הממשלה בפילוח סיעתי וגושי בסוף כהונתה:

תרשים הרכב הממשלה בפילוח סיעתי וגושי בעת הקמתה:

בהתאם לחוק יסוד הממשלה, כל שר וסגן שר מזוהה כבעל זיקה לראש הממשלה או לראש הממשלה החלופי. כלומר, כל שר הוא חלק מגוש כחול לבן או חלק מגוש הליכוד, כשמספר השרים בעלי כל זיקה שווה. אם מספר השרים לא שווה, הממשלה תקבע מנגנון הצבעה בו כוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה יהיה שווה לכוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה החלופי ("ממשלה פָּרִיטֶטִית"). בפועל, גוש הליכוד החזיק ברוב, ולא אושר תקנון עבודתה של הממשלה כמתואר, כשתחת כן אושר תקנון זמני שלא עיגן את מנגנון הפריטטיות. כינוס ממשלה היה תלוי באישור שני ראשיה.^[82][83] הצבעה שיש בה מחלוקת בין הגושים (להבדיל ממחלוקת בין שרים מסוימים) נפסלה במקרה שגוש אחד תמך במלואו והשני התנגד.^[84]

השרים ומשרדיהם

ממשלת ישראל השלושים וחמש
כ"ג באייר ה'תש"ף – ד' בתמוז ה'תשפ"א | 17 במאי 2020 – 13 ביוני 2021

משרד	שר/ה		סיעה		כהונה
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה		ראש הממשלה בנימין נתניהו		הליכוד	כ"ג באייר ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021
משרד ראש הממשלה החלופי		ראש הממשלה החלופי בני גנץ		כחול לבן	כ"ג באייר ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021
משרד הביטחון
משרד האוצר		ישראל כץ		הליכוד	כ"ג באייר ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021
שר נוסף במשרד האוצר		יצחק כהן		ש"ס	כ"ז בתשרי ה'תשפ"א - ג' בכסלו ה'תשפ"א	14 באוקטובר 2020 - 19 בנובמבר 2020
משרד האנרגיה		יובל שטייניץ		הליכוד	כ"ג באייר ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021
שר נוסף במשרד הביטחון		מיכאל ביטון		כחול לבן	כ"ג באייר ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021
המשרד לביטחון הפנים		אמיר אוחנה		הליכוד	כ"ג באייר ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021
משרד הבינוי והשיכון		יעקב ליצמן		יהדות התורה	כ"ג באייר ה'תש"ף - כ"ו באלול ה'תש"ף ב' בכסלו ה'תשפ"א - ד' בתמוז ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 15 בספטמבר 2020 18 בנובמבר 2020 - 13 ביוני 2021
		יצחק כהן		ש"ס	כ"ז בתשרי ה'תשפ"א - כ"ח בחשוון ה'תשפ"א	14 באוקטובר 2020 - 15 בנובמבר 2020
משרד הבריאות		יולי אדלשטיין		הליכוד	כ"ג באייר ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021
משרד הדיגיטל הלאומי		דודי אמסלם[85][86]		הליכוד	כ"ג בסיוון ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	15 ביוני 2020 - 13 ביוני 2021
המשרד להגנת הסביבה		גילה גמליאל		הליכוד	כ"ג באייר ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021
משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה		זאב אלקין		הליכוד	ט' בסיוון ה'תש"ף - י"ב בטבת ה'תשפ"א	1 ביוני 2020 - 27 בדצמבר 2020
		יואב גלנט		הליכוד	כ"ד בטבת ה'תשפ"א - כ"ו בניסן ה'תשפ"א (מ"מ) כ"א באייר ה'תשפ"א - ד' בתמוז ה'תשפ"א	8 בינואר 2021 - 8 באפריל 2021 (מ"מ) 3 במאי 2021 - 13 ביוני 2021
משרד החינוך					כ"ג באייר ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021
משרד ההתיישבות		ציפי חוטובלי		הליכוד	ט' בסיוון ה'תש"ף - י"ב באב ה'תש"ף	1 ביוני 2020 - 2 באוגוסט 2020
		צחי הנגבי		הליכוד	י"ג באב ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	3 באוגוסט 2020 - 13 ביוני 2021
ללא תיק					כ"ג באייר ה'תש"ף - י"ג באב ה'תש"ף	17 במאי 2020 - 3 באוגוסט 2020
משרד החוץ		גבי אשכנזי		כחול לבן	כ"ג באייר ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021
המשרד לחיזוק וקידום קהילתי		אורלי לוי-אבקסיס		גשר	כ"ג בסיוון ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	15 ביוני 2020 - 13 ביוני 2021
				הליכוד
משרד החקלאות ופיתוח הכפר		אלון שוסטר		כחול לבן	כ"ג באייר ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021
משרד ירושלים ומורשת		רפי פרץ		הבית היהודי	כ"ג באייר ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021
משרד הכלכלה והתעשייה		עמיר פרץ		העבודה	כ"ג באייר ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021
				כחול לבן לא ח"כ
משרד המדע והטכנולוגיה		יזהר שי		כחול לבן	כ"ג באייר ה'תש"ף - כ"ט בטבת ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 12 בינואר 2021
		חילי טרופר		כחול לבן	י"א בשבט ה'תשפ"א - י"ב באייר ה'תשפ"א (מ"מ) כ"א באייר ה'תשפ"א - ד' בתמוז ה'תשפ"א	24 בינואר 2021 - 24 באפריל 2021 (מ"מ) 3 במאי 2021 - 13 ביוני 2021
משרד התרבות והספורט					כ"ג באייר ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021
משרד המודיעין		אלי כהן		הליכוד	כ"ג באייר ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021
משרד משאבי המים		זאב אלקין		הליכוד	ט' בסיוון ה'תש"ף - י"ב בטבת ה'תשפ"א	1 ביוני 2020 - 27 בדצמבר 2020
		יובל שטייניץ		הליכוד	כ"ד בטבת ה'תשפ"א - כ"ו בניסן ה'תשפ"א (מ"מ) כ"א באייר ה'תשפ"א - ד' בתמוז ה'תשפ"א	8 בינואר 2021 - 8 באפריל 2021 (מ"מ) 3 במאי 2021 - 13 ביוני 2021
משרד המשפטים		אבי ניסנקורן		כחול לבן	כ"ג באייר ה'תש"ף - י"ז בטבת ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 1 בינואר 2021
		ראש הממשלה החלופי בני גנץ		כחול לבן	י"ז בטבת ה'תשפ"א - י"ט בניסן ה'תשפ"א (מ"מ) ט"ז באייר הת'שפ"א - ד' בתמוז ה'תשפ"א	1 בינואר 2021 - 1 באפריל 2021 (מ"מ) 28 באפריל 2021 - 13 ביוני 2021
המשרד לנושאים אסטרטגיים		אורית פרקש הכהן		כחול לבן	כ"ג באייר ה'תש"ף - ט"ו בכסלו ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 30 בנובמבר 2020
		מיכאל ביטון		כחול לבן	ט"ו בכסלו ה'תשפ"א - ד' בתמוז ה'תשפ"א	30 בנובמבר 2020 - 13 ביוני 2021
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים		איציק שמולי		העבודה	כ"ג באייר ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021
				כחול לבן לא ח"כ
משרד העלייה והקליטה		פנינה תמנו-שטה		כחול לבן	כ"ג באייר ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021
המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל		אריה דרעי		ש"ס	כ"ג באייר ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021
משרד הפנים
המשרד לשוויון חברתי		מירב כהן		כחול לבן	כ"ג באייר ה'תש"ף - כ"ד בטבת ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 8 בינואר 2021
		איציק שמולי ממלא מקום		העבודה	כ"ד בטבת ה'תשפ"א - כ"ו בניסן ה'תשפ"א	8 בינואר 2021 - 8 באפריל 2021
				כחול לבן לא ח"כ
		מיכאל ביטון		כחול לבן	כ"א באייר ה'תשפ"א - ד' בתמוז ה'תשפ"א	3 במאי 2021 - 13 ביוני 2021
המשרד לשירותי דת		יעקב אביטן		ש"ס לא ח"כ	כ"ג באייר ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021
המשרד לשיתוף פעולה אזורי		גלעד ארדן		הליכוד	כ"ג באייר ה'תש"ף - י"ג בתמוז ה'תש"ף	17 במאי 2020 - 5 ביולי 2020
		אופיר אקוניס		הליכוד	י"ד בתמוז ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	6 ביולי 2020 - 13 ביוני 2021
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים		מירי רגב		הליכוד	כ"ג באייר ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021
משרד התיירות		אסף זמיר		כחול לבן	כ"ג באייר ה'תש"ף - י"ח בתשרי ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 6 באוקטובר 2020
		אורית פרקש-הכהן		כחול לבן	כ"ז בתשרי ה'תשפ"א - ד' בתמוז ה'תשפ"א	14 באוקטובר 2020 - 13 ביוני 2021
משרד התפוצות		עומר ינקלביץ'		כחול לבן	כ"ג באייר ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021
משרד התקשורת		יועז הנדל		דרך ארץ	כ"ג באייר ה'תש"ף - א' בטבת ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 16 בדצמבר 2020
		ראש הממשלה החלופי בני גנץ ממלא מקום		כחול לבן	א' בטבת ה'תשפ"א - ד' בניסן ה'תשפ"א	16 בדצמבר 2020 - 16 במרץ 2021
		איתן גינזבורג		כחול לבן	כ"א באייר ה'תשפ"א - ד' בתמוז ה'תשפ"א	3 במאי 2021 - 13 ביוני 2021
שרים ללא תיק		זאב אלקין		הליכוד	כ"ג באייר ה'תש"ף - ט' בסיוון ה'תש"ף	17 במאי 2020 - 1 ביוני 2020
		דודי אמסלם		הליכוד	כ"ג באייר ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	17 במאי 2020 - 15 ביוני 2020
		ציפי חוטובלי		הליכוד	כ"ג באייר ה'תש"ף - י"ב באב ה'תש"ף	17 במאי 2020 - 15 ביוני 2020
		אורלי לוי-אבקסיס		גשר	כ"ג באייר ה'תש"ף - ט' בסיוון ה'תש"ף	17 במאי 2020 - 1 ביוני 2020
סגני השרים
משרד האוצר		יצחק כהן		ש"ס	ב' בסיוון ה'תש"ף - כ"ו בתשרי ה'תשפ"א ז' בכסלו ה'תשפ"א - כ"ד בניסן ה'תשפ"א	25 במאי 2020 - 14 באוקטובר 2020 23 בנובמבר 2020 - 6 באפריל 2021
המשרד לביטחון הפנים		גדי יברקן		הליכוד	ב' בסיוון ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	25 במאי 2020 - 13 ביוני 2021
משרד הבריאות		יואב קיש		הליכוד	ב' בסיוון ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	25 במאי 2020 - 13 ביוני 2021
משרד החינוך		מאיר פרוש		יהדות התורה	ב' בסיוון ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	25 במאי 2020 - 13 ביוני 2021
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים		משולם נהרי		ש"ס	ב' בסיוון ה'תש"ף - כ"ד בניסן ה'תשפ"א	25 במאי 2020 - 6 באפריל 2021
המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל		יואב בן צור		ש"ס	ב' בסיוון ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	25 במאי 2020 - 13 ביוני 2021
משרד הפנים
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים		אורי מקלב		יהדות התורה	ב' בסיוון ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	25 במאי 2020 - 13 ביוני 2021
משרד ראש הממשלה		פטין מולא		הליכוד	ב' בסיוון ה'תש"ף - ד' בתמוז ה'תשפ"א	25 במאי 2020 - 13 ביוני 2021

חילופי שרים וסגני שרים

משתתפים קבועים בישיבות הממשלה שאינם שרים

• מזכיר הממשלה ומ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה: צחי ברוורמן
• היועץ המשפטי לממשלה: אביחי מנדלבליט או אחד מהמשנים
• ראש המטה לביטחון לאומי: מאיר בן שבת
• ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה: אשר חיון
• מ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה: רונן פרץ
• המזכיר הצבאי של ראש הממשלה: תת-אלוף אבי בלוט
• המשנה למזכיר הממשלה: ליאור נתן
• ראש המועצה הלאומית לכלכלה: אבי שמחון

מדיה וקבצים בנושא ממשלת ישראל השלושים וחמש בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ממשלת ישראל השלושים וחמש
• אתר האינטרנט הרשמי של ממשלת ישראל השלושים וחמש (באנגלית)
• ההסכם הקואליציוני בין כחול לבן והליכוד, מאתר הכנסת
• ynet, דרכי עבודת הקואליציה, אפריל 2020.
• הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון - ממשלת חילופים), באתר הכנסת
• ניספח להסכם הקואליציוני סיעת כחול לבן לסיעת הליכוד, מאתר הכנסת
• ההסכם הקואליציוני בין סיעת הליכוד לסיעת יהדות התורה, מאתר הכנסת
• ההסכם הקואליציוני בין סיעת הליכוד לסיעת גשר, מאתר הכנסת
• ההסכם הקואליציוני בין סיעת הליכוד לסיעת ש"ס, מאתר הכנסת
• ההסכם הקואליציוני בין סיעת כחול לבן לסיעת העבודה, מאתר הכנסת
• ההסכם הקואליציוני בין סיעת כחול לבן לסיעת דרך ארץ, מאתר הכנסת
• ההסכם הקואליציוני בין סיעת הליכוד לסיעת הבית היהודי, מאתר הכנסת
• שאול אמסטרדמסקי, המחיר האמיתי של 36 שרים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 במאי 2020
• אריק בנדר, ‏שיא של נשים וייצוג שלילי למגזר הערבי: המספרים של הממשלה החדשה, באתר מעריב אונליין, 17 במאי 2020
• ירון דרוקמן, השרה החרדית הראשונה והד"ר להיסטוריה: הפנים שמאחורי הממשלה, באתר ynet, 17 במאי 2020