חוק רמת הגולן

גבולות מדינת ישראל לא נקבעו בעת ההכרזה על הקמת המדינה. מה שכן נקבע על ידי מועצת המדינה הזמנית, בפקודת שטח נטוש, תש"ח-1948 ופקודת שטח השיפוט והסמכויות, תש"ח-1948, הוא היקף תחולת השיפוט הישראלי על שטחי המדינה היהודית לפי החלטת החלוקה וגם על "כל חלק מארץ ישראל אשר שר הביטחון הגדיר אותו במנשר^[1] כמוחזק על ידי צה"ל".

ברוח הפקודות לעיל מתש"ח, קיבלה הכנסת, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, תיקון לפקודת סדרי השלטון והמשפט המוסיף את סעיף 11ב, לפקודה: "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בכל שטח של ארץ-ישראל שהממשלה קבעה בצו". תיקון זה איפשר לממשלה להחיל את המשפט הישראלי על מזרח ירושלים זמן קצר אחר כך. ב-1980 נחקק גם חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, אולם משמעותו הייתה בעיקר הצהרתית על הכללתה של מזרח ירושלים בשטחה הריבוני של מדינת ישראל.

הן פקודת שטח השיפוט והסמכויות והן סעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט התייחסו לשטחי ארץ ישראל המנדטורית ולכן כאשר התקבלה ההחלטה העקרונית על החלת המשפט הישראלי ברמת הגולן, שלא הייתה בגבולות המנדט^[2] לא היה ניתן להשתמש בהם והיה צורך בחקיקה ראשית של הכנסת^[3].

לאישור חוק רמת הגולן בכנסת קדם מאבק ציבורי רחב היקף לשמירת הגולן בריבונות ישראלית. את המאבק תחת הסיסמה "אסור לאבד את הצפון" ניהל ועד יישובי הגולן ובמהלכו חתמו קרוב למיליון מתושבי המדינה על עצומה הדורשת את סיפוח הגולן לישראל^[4].

בבוקרו של יום 14 בדצמבר 1981, כחצי שנה לפני תום נסיגת צה"ל מסיני, החליטה ממשלת ישראל בראשות מנחם בגין על הגשת החוק לכנסת. החוק עבר עוד באותו היום בשלוש קריאות, בהליך נדיר שהוביל לביקורת מצד האופוזיציה. סיבה נוספת להתנגדות הייתה הטענה כי החוק עשוי לחסום את הדרך בפני משא ומתן עתידי עם סוריה. סיעת המערך, שהובכה בגלל מחויבותה לגולן מחד, והתנגדותה לנחיצות החוק ולדרך קבלתו מאידך, החרימה את הדיונים וההצבעות, אך שמונה מחברי הכנסת שלה הצביעו בעד החוק, שזכה לתמיכת 63 ח"כים לעומת 21 מתנגדים^[5].

ביקורת בינלאומית חריפה נמתחה על ישראל בעקבות החוק. החלטה 497 של מועצת הביטחון מ-17 בדצמבר קובעת שהחלטה של ישראל להחיל את המשפט, השיפוט והמינהל שלה ברמת הגולן בטלה וחסרת תוקף במשפט הבין לאומי. ההחלטה דורשת מישראל לחזור בה מהצעד האמור.^[6]

בתגובה לקבלת החוק אף נוצר משבר ביחסי ארצות הברית–ישראל. נשיא ארצות הברית, רונלד רייגן, החליט להשעות את מזכר ההבנה האסטרטגי עם ישראל, ולהקפיא את בקשותיה של ישראל בתחום הביטחון^[7]. בשנת 2019 הכירה ארצות הברית תחת הנשיא טראמפ בריבונות ישראל על רמת הגולן.^[8] למעט ארצות הברית, אף מדינה לא הכירה בריבונותה של ישראל ברמת הגולן.

בקרב מומחי משפט בישראל קיימת מחלוקת לגבי משמעותו המשפטית של חוק רמת הגולן. יש הטוענים כי החוק סיפח למעשה את רמת הגולן למדינת ישראל והחיל עליה את ריבונות המדינה באופן מלא. אחרים טוענים כי החוק קבע את החלת המשפט הישראלי אך לא את סיפוח רמת הגולן, ומביאים ראייה לדבריהם מהיעדר המילה "סיפוח" מלשון החוק או מהחלטת הממשלה העוסקת בו. גם ראש הממשלה בגין אמר במהלך הדיון על החוק בכנסת לאמנון רובינשטיין: "אתה משתמש במילה 'סיפוח'. אני לא משתמש בה"^[3].

למרות קבלת החוק ניהלה ישראל משא ומתן מדיני, גלוי או סמוי, עם סוריה, שהגיע אף לשלבים מתקדמים, וכלל ויתור על רמת הגולן, כולה או מקצתה.

הדרוזים תושבי רמת הגולן סירבו ברובם הגדול לקבל את האזרחות הישראלית, ופרצו בשביתות פוליטיות וצעדי מחאה הפגנתיים כנגד החוק^[9]. רוב גדול של הדרוזים ברמת הגולן אינם אזרחים ישראלים^[10] כי אם תושבי קבע, והם מקיימים יחסים שוטפים וקשרי משפחה עם קרוביהם בסוריה. יוצאים מכלל זה תושבי הכפר ע'ג'ר שמעמדו הבינלאומי מסובך – לא ברור אם לפני שנכבש על ידי ישראל היה בשטחה של סוריה או בשטחה של לבנון. רוב תושבי ע'ג'ר אימצו לעצמם אזרחות ישראלית. מאידך, חמישה ראשי יישובים דרוזים בגולן הצטרפו כבר ב-11 בינואר 1978 לקריאתם של ראשי היישובים היהודים בגולן – לספח את הגולן לישראל באופן מלא^[11].

ב-1999 אושר בכנסת חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-1999,^[12] שזכה לכינוי "חוק שריון רמת הגולן", אשר לפיו החלטת ממשלה לוותר על שטח של המדינה תדרוש אישור של רוב חברי הכנסת (61 או יותר) וכמו כן אישור הוויתור על ידי רוב המצביעים במשאל עם, אך נקבע שסעיף זה יחול רק כאשר יחוקק חוק יסוד המסדיר משאל העם בישראל.

ב-22 בנובמבר 2010 אישרה הכנסת תיקון לחוק, שכונה "חוק משאל העם" ומסדיר את אופן עריכתו של משאל העם^[13][14]. ב-12 במרץ 2014 אישרה הכנסת את חוק יסוד: משאל עם^[15].

• חוברת חוק רמת הגולן, מרכז ההסברה הממשלתי.
• אליאב שוחטמן, הגולן – הסכר מול המפולת: מעמדה המשפטי של ישראל ברמת-הגולן, נתיב 31, מרץ 1993
• ליאון שלף, בשולי החקיקה (באיחור מה) ובטרם הפסיקה (אולי): חוק רמת הגולן - החלת משפט ולא סיפוח, הפרקליט מא, תשנ"ג 1993.
• אשר מעוז, רמת הגולן - חלק ממדינת ישראל?, הפרקליט מא, תשנ"ג 1993.

חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981, באתר ויקיטקסט

• היסטוריית החקיקה של חוק רמת הגולן, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
• חוק ומשפט, אתר ועד יישובי הגולן
• חגי הוברמן, חוק על רמה, באתר ערוץ 7, 15 בדצמבר 2011
• 33 שנים לחוק רמת הגולן, בבלוג של ארכיון המדינה, 14 בדצמבר 2014
• גיל ליטמן, בגין סיפח את רמת הגולן לא רק ממניעים אידאולוגיים, באתר מקור ראשון, 2 בינואר 2022
• רמת הגולן שלו: מה גרם לבגין להחיל ריבונות?, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 12:54)