יצחק ארנסט נבנצל

נבנצל נולד ב-1907 בפרנקפורט שבגרמניה לביילה ועקיבא יהודה הלוי נבנצל. ב-1929 קיבל תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת פרנקפורט והיה בה למרצה בתחום המשפט האזרחי. בשנת 1930 שימש גם כפרופסור למשפטים באוניברסיטאות ברלין ופרייבורג.

היה פעיל בארגון האקדמאים הציונים וראש תנועת הנוער החרדית "עזרא" בגרמניה.

עלה לארץ ישראל עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933. מ-1933 עד שנת 1946 שימש כיועץ המשפטי של בנק יפת.

בשנת 1947 החל לכהן כיו"ר מועצת המנהלית של חברת הולנדר ושות' שמרכזה בסטוקהולם, כיהן במשרה זו עד מינויו לתפקיד מבקר המדינה.

בשנת 1948 במהלך מלחמת העצמאות שירת כקצין במטה הכללי של צה"ל.

בשנים 1961-1948 כיהן כמנהל החברה הכלכלית לירושלים.

בשנים 1961-1954 היה יושב ראש בנק הדואר.

ב-1957 החל לעמוד בראש המועצה המייעצת של בנק ישראל.

בדצמבר 1961 התמנה למבקר המדינה, ולאחר מכן, ב-1971, קיבל גם את תפקיד נציב תלונות הציבור. נבנצל כיהן בתפקיד מבקר המדינה עד דצמבר 1981.

בשנת 1965 מונה להיות יושב הראש ה-6 של INTOSAI, הארגון הבין לאומי של מוסדות ביקורת עליונים, במסגרת הקונגרס הראשון של ארגון זה שהתקיים בירושלים. כיהן בתפקיד זה עד שנת 1968^[1].

לאחר סיום תפקידו כמבקר המדינה מונה לנשיא המרכז האקדמי לב, לאחר שמייסד המוסד, פרופ' זאב לב, פרש לגמלאות.

לאחר מלחמת ששת הימים עבר להתגורר בשכונת בתי מחסה בעיר העתיקה בירושלים.

כיהן במספר וועדות חקירה ממלכתיות בין היתר היה חבר "ועדת אגרנט", ועדת החקירה הממלכתית לחקר נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים.

היה ראש הוועדה לתחיקה פיננסית מטעם האגודה למדעי המדינה, יושב ראש הוועד הישראלי של ההסתדרות המדיצינית הדסה ונשיא לשכת ירושלים (מסדר בני ברית). נוסף על כך היה חבר ועד הנאמנים של בצלאל, חבר מועצת ההגבלים העסקיים וחבר מועצת הנפט.

בנוסף שימש כנשיא כבוד של לשכת המסחר ישראל-שוודיה.

היה נשוי להלדה לבית הולנדר. ילדיו הם הרב אביגדר נבנצל, רב העיר העתיקה; פרופ' ישעיהו נבנצל, פיזיקאי; עו"ד פליאה אלבק, שהייתה מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה; ושולמית לוין, ציירת.

בשנת 1982, קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן^[2].

נפטר בשנת תשנ"ג, ונקבר בבית הקברות סנהדריה.

• 'ביורוקרטיה וזכויות הפרט בישראל', עיונים בביקורת המדינה כו (תשל"ז), 9–18.
• 'כל עץ נחמד למראה', בתוך: ספר היובל - ראובן הכט, ירושלים: קורן, 1979, עמ' 202–198.
• 'תרומת ביקורת המדינה בישראל להתפתחות הביקורת הממלכתית בעולם', עיונים בביקורת המדינה 39 (תשמ"ה), 24–38.

• יצחק אורן, 'עשרים שנות כהונה של ד"ר יצחק נבנצל', עיונים בביקורת המדינה 34 (תשמ"ב), 7–21.
• חיים הרצוג, שבח וייס, מרים בן-פורת, משה לנדוי, פליאה אלבק, בנימין גייסט, 'דברים לזכרו של ד"ר יצחק ארנסט נבנצל ז"ל', עיונים בביקורת המדינה 50 (1993), 46–54.
• יוסף בנזימן, 'האח ד"ר יצחק נבנצל ז"ל', ניב ירושלים: ביטאון של לשכת ירושלים, בני ברית, 15–16 (1993), 8.

מדיה וקבצים בנושא יצחק ארנסט נבנצל בוויקישיתוף

• יצחק ארנסט נבנצל באתר מבקר המדינה
• דוד תדהר (עורך), "ד"ר יצחק ארנסט נבנצל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1957