כיכר סטניסלאס

הכיכר הייתה מיזם גדול בתכנון עירוני שתכנן סטניסלאב לשצ'ינסקי, דוכס לורן והמלך לשעבר של פולין, כדרך לחבר בין העיר העתיקה של נאנסי עם העיר החדשה שנבנתה על ידי שארל השלישי, מלך צרפת, במאה ה-17. הכיכר תוכננה להיות גם "כיכר מלכותית" כדי לכבד את לואי החמישה עשר, מלך צרפת. התכנון חיבר בין שני בניינים שהיו כבר קיימים טרם תכנון הכיכר, את Hôtel de Ville (בית העירייה), שכעת ממוקם בכיכר הגדולה שלו, ואת Hôtel du Gouvernement. מושב העירייה ומושב ממשלת הדוכסות^[1] פונים אחד אל עבר השני כמשלימים זה את זה דרך סדרה של חללים עירוניים רציונליים, סימטריים ומגוונים, שלא היו קיימים עד אז באירופה.

הכיכר והבניינים בה, מאוחדים בסדרים הגדולים, תוכננו בידי האדריכל המלכותי עמנואל ארה דה קורני (Emmanuel Héré de Corny, שחי בשנים 1705-1763). הבנייה החלה במרץ 1752 והסתיימה בנובמבר 1755. ברתלמי גיבאל (Barthélémy Guibal) ופול-לואי סיפלה (Paul-Louis Cyfflé) יצרו פסל ארד של לואי ה-15, שעמד בכיכר עד שהוסר במהפכה הצרפתית והוחלף בפסל של דמות מכונפת. שם הכיכר שונה אז ל"כיכר העם" (Place du Peuple) ומאוחר יותר ל"כיכר נפוליון". ב-1831 הוצב פסל ארד של סטניסלאב במרכז הכיכר, שנודעה מאז כ"כיכר סטניסלאס".

מאז הקמתה שימשה הכיכר לאספות וחגיגות ציבוריות. במהלך השנים היא עברה מספר שינויים ושיפוצים, ואפילו שימשה כמגרש חנייה בשנים 1958-1983. בשנים 2004-2005 עברה הכיכר עבודות שחזור נרחבות, שהושפעו מהתכנון המקורי מהמאה ה-18. המיזם, שנמשך כ-10 חודשים, עלה 9 מיליון אירו^[2] חגיגת חנוכת הכיכר המחודשת ב-2005 נפלה על היובל ה-250 לבנייתה.

כיכר סטניסלאס היא באורך 125 מטר ורוחב 106 מטר. היא מרוצפת באבני אוכרה בהירות, ושני קווים של אבנים כהות יותר, היוצרים מוטיב של צלב אלכסוני. הכיכר מוקפת באוסף מבנים הרמוניים מבחינה אדריכלית. הבולטים שבהם:

• בית העירייה של נאנסי (Hôtel de Ville) שתופס את כל הצד הדרומי של הכיכר, עם משרדי השלטון המקומי (Préfecture of Meurthe-et-Moselle) בפינה הדרום-מזרחית.
• במזרח, תיאטרון האופרה (Opéra-Theâtre) שהיה בעבר ארמון הבישוף, והמשכן הגדול (בעבר Hôtel de la Reine).
• במערב, המוזיאון לאמנויות היפות (Musée des Beaux Arts) ששימש במקור כקולג' לרפואה וביתן ז'אק (Pavillon Jacquet).
• בצפון הבניינים נשמרו נמוכים למטרות הגנתיות (כדי לאפשר אש צולבת בין הבאסטיונים של ואדמון והאוזנוויל).

שער ניצחון שנוצר על ידי ארה עומד במרכז הצלע הרביעית, ומוביל לכיכר קרייר הסמוכה, כאשר הציר הראשי מפותח לשדרה כפולה של עצים עם מבנים סימטריים הפונים אחד אל השני לאורך השדרה.

בקצה הרחוק נמצאת כיכר אליאנס, המתוחמת על ידי חצי מעגל של עמודי קולונדה שסוגרים את האגפים, ומהצד השני, חזית Palais du Gouvernement.

הפסל במרכז כיכר סטניסלאס, שנוצר על ידי ז'ורז' ז'אקו (Georges Jacquot, חי בשנים 1794-1874), מציג את סטניסלב עומד, לבוש בגלימות זורמות, מחזיק חרב בידו השמאלית ומצביע לצפון עם ידו הימנית. הכתובית על מעמד השיש עליו ניצב הפסל היא:

בארבעת הפינות וכיווני המזרח והמערב של הכיכר נמצאים שערי ברזל מצופי זהב ומנורות, שנוצרו בידי ז'אן לאמור (Jean Lamour, חי בשנים 1698-1771) שהיה אחרי גם למעקה הברזל בגרם המדרגות המרכזי של Hôtel de Ville ומעקה המרפסת שמול המרכז של חזיתה הראשית. הפינות הצפון-מערבית והצפון-מזרחית מציגות מזרקות מקושטות שתוכננה על ידי ברתלמי גיבאל (Barthélémy Guibal, חי בשנים 1699-1757).

• Simon, Pierre 1994. Nancy. La ville de Stanislas (Metz: Editions Serpenoise), Metz ISBN 2-87692-209-6

מדיה וקבצים בנושא כיכר סטניסלאס בוויקישיתוף

• כיכר סטניסלאס - אתר לשכת התיירות בנאנסי
• תמונות של נאנסי, מאת Gregory Jacquier
• Place Stanislas - מצלמה חייה
• Les Echos, ה-24 ביולי 2006 (בצרפתית)
• "Un nouvel art de ville" (PDF) - עלון בצרפתית המפרט על ההיסטוריה והחידושים בכיכר
• הנאום שנשא ז'אק שיראק בכיכר המחודשת ב-19 במאי 2005 (צרפתית)