מדינות המחזיקות בנשק גרעיני
להלן רשימת המדינות הריבוניות המחזיקות בנשק גרעיני, אותן היה נהוג לכנות מועדון הגרעין. חמש מהן נחשבות למעצמות גרעין וחתומות על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני: ארצות הברית, רוסיה (יורשת ברית המועצות), בריטניה, צרפת וסין.
מאז נכנסה לתוקף האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני בשנת 1970, שלוש מדינות המחזיקות בוודאות בנשק גרעיני וביצעו ניסויים בתחום זה לא חתמו על האמנה: הודו, פקיסטן וקוריאה הצפונית שהייתה חלק מהאמנה אך פרשה ממנה בשנת 2003. על פי פרסומים זרים, ישראל נחשבת אף היא למדינה המחזיקה ברשותה נשק גרעיני אך אין אישור לכך במוצהר מהממשלה בישראל בשל מדיניות הגרעין של ישראל. גם דרום אפריקה ביצעה בעבר ניסויים בנשק גרעיני, אך לא פיתחה אותו מאז החתימה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני.
סטטיסטיקה
הרשימה שלהלן כוללת את המדינות הריבוניות שאישרו במוצהר כי ברשותן נשק גרעיני או שמשערים כי ברשותן נשק שכזה, וכן את כמות ראשי הנפץ ועוצמתם. הרשימה ידועה כ"מועדון הגרעין".[1] למעט רוסיה וארצות הברית (שמחזיקות בכמות גדולה של ראשי נפץ גרעיניים, והנתונים מהווים מידע רשמי). נתוני שאר המדינות הם הערכות ובמקרים מסוימים הערכות בלתי מבוססות, בייחוד לאחר חתימת האמנה לצמצום הנשק האסטרטגי, כשאלפי ראשי נפץ רוסיים ואמריקאים הוצאו משירות או יוצאו משירות.
מתוך 68,000 כלי נשק פעילים בשנת 1985 ישנם כ-4,000 ראשי נפץ פעילים מתוך 10,100 ראשי נפץ גרעיניים בעולם.[2] מרבית כלי הנשק שהוצאו משירות נמצאים באחסון ולא הושמדו.[3]
באשר למדינות בעלות יכולת לשגר נשק גרעיני מהיבשה, מהאוויר ומהים, נהוג לומר שיש להן "טריאדה גרעינית".
| מדינה | ראשי נפץ (פעילים/בסך הכול)[4] | מועד ניסוי גרעיני ראשון | CTBT | שיטות חימוש | מספר ניסויים |
|---|---|---|---|---|---|
| חמש מדינות הגרעין של האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני | |||||
 רוסיה | 1674 / 5889[2] | 29 באוגוסט 1949 (RDS-1) | אושר | טריאדה גרעינית[5] | 715 |
 ארצות הברית | 1670 / 5244[2] | 16 ביולי 1945 (טריניטי) | חתום[6] | טריאדה גרעינית[7] | 1,030 |
 הממלכה המאוחדת | 120 / 225[2] | 3 באוקטובר 1952 (הוריקן) | אושר | מבוסס-ים[8][9] | 45 |
 צרפת | 280/ 290[2] | 13 בפברואר 1960 (Gerboise Bleue) | מבוסס אוויר וים[10][11] | 210 | |
 הרפובליקה העממית של סין | לא ידוע / 410[2] | 16 באוקטובר 1964 (ניסוי 596) | חתום | ככל הנראה טריאדה גרעינית.[12][13] | 45 |
| מדינות גרעין שאינן חתומות על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני | |||||
 פקיסטן | לא ידוע/170[2] | 28 במאי 1998 (צ'גאי-I) | לא חתום | מבוסס אוויר ויבשה.[14][15] | 2 |
 הודו | לא ידוע/ 164[2] | 18 במאי 1974 (פוחראן-I) | טריאדה גרעינית[16][17] | 3 | |
 קוריאה הצפונית | לא ידוע / 30~ | 9 באוקטובר 2006[18] | ככל הנראה מבוסס ים ויבשה.[19] | 6 | |
| מדינות גרעין לא מוצהרות, שאינן חתומות על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני | |||||
 ישראל | לא ידוע / 90 - 400[20][2][21] | 1960–1979[22] לרבות אולי את תקרית ולה[23] | חתום | ככל הנראה טריאדה גרעינית.[24][25] | לא ידוע |
לקריאה נוספת
- International Institute for Strategic Studies; Hackett, James (ed.) (7 March 2012). The Military Balance 2012. London: Routledge. ISBN 1857436423.
- Farr, Warner D (September 1999), The Third Temple's holy of holies: Israel's nuclear weapons, The Counterproliferation Papers, Future Warfare Series, 2, USAF Counterproliferation Center, Air War College, Air University, Maxwell Air Force Base, retrieved July 2, 2006.
קישורים חיצוניים
- ארכיון מאגר הגרעין רשימת ראשי הנפץ לפי מדינה (באנגלית)
- ארכיון הנשק הגרעיני
- יומן הגרעין של ביטאון מדעני האטום