מיכאיל לומונוסוב

כפיזיקאי, לומונוסוב עסק בנושא של חשמל, וכן הגה את התורה האטומית, שנוסחה באופן מוצק יותר על ידי ג'ון דלטון כיובל שנים לאחריו. כמו כן הוא העלה את ההשערה המקובלת כיום בתרמודינמיקה בדבר טיבו של החום, בטענו שהוא תולדה של תנועה חופשית של האטומים.

ככימאי, הישגיו הגדולים של לומונוסוב הם גילוי חוק שימור החומר, שלבואזייה גילה 18 שנה מאוחר יותר, והכנסת תבנית קבועה של שמות (נומנקלטורה) לכימיה.

כגאוגרף, לומונוסוב התקרב לתאוריית נדידת היבשות, ניבא תאורטית את קיומה של יבשת אנטארקטיקה, וכן המציא מספר כלים ימיים, שהקלו על רישום וחישוב הכיוונים והמרחקים.

כגאולוג, לומונוסוב הוציא ספר מקיף על גאולוגיה מעשית, בו פירט סוגים שונים של סלעים ועפרות, את מקומות הימצאם וסימנים מזהים שלהם.

בשנת 1754, פיתח מיכאיל לומונוסוב מכשיר בעל רוטור קואקסיאלי (שני רוטורים המורכבים אחד מעל לשני) שהונע על ידי קפיץ. בכך עשה צעד מוקדם לקראת התפתחותו של המסוק.

בשנת 1755, לומונוסוב הוציא את ספרו "הדקדוק הרוסי" (רוס') - אחד הספרים הראשונים בתחום הזה.

לומונוסוב הכניס מילים רבות לתוך השפה הרוסית (ראו לעיל). כמו כן, הוא הכניס לתוך השירה הרוסית את השיטה הסילבו-טונית באופן סופי (לפניו השיטה הזו הוכנסה באופן לא-שלם על ידי בן-זמנו טרדיאקובסקי). לקולמוסו של לומונוסוב שייכות יצירות רבות בשירה הרוסית, בעיקר אודות (שירי הודיה והלל).

• אוניברסיטת מוסקבה הממלכתית על שם מיכאיל לומונוסוב
• האוניברסיטה הפדרלית הצפונית הממלכתית על שם מיכאיל לומונוסוב
• עיר לומונוסוב
• נמל התעופה הבין-לאומי דומודדובו על שם מיכאיל לומונוסוב

• מיכאיל לומונוסוב – מתוך 'מדריך קצר לאמנות הדיבור והכתיבה' (מרוסית: דינה מרקון), בתוך 'דחק', כרך יג', 2021.

מדיה וקבצים בנושא מיכאיל לומונוסוב בוויקישיתוף

• מיכאיל לומונוסוב, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• מיכאיל לומונוסוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• כתבי מיכאיל לומונוסוב בפרויקט בן-יהודה
• מיכאיל לומונוסוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)