מיראז' 2000

מקורו של מטוס המיראז' 2000 בהצעה של חברת דאסו הצרפתית למטוס אשר יחליף את פרויקט "מטוס הקרב העתידי" (ה-Avion de Combat Futur ,ACF), אשר בוטל בדצמבר 1975 על ידי ממשלת צרפת, עקב קשיים, עיכובים בפיתוח ותפיחת עלויות. המטוס תוכנן כמטוס קרב קל, אשר פותח כמתחרה למטוס ה-F-16, והיווה חזרה של דאסו לרעיון כנף הדלתא של מטוסי המיראז' הראשונים, המיראז' 3 והמיראז' 5.

אב הטיפוס של המטוס המריא לטיסת הבכורה ב-10 במרץ 1978. למרות השימוש במספר טכנולוגיות חדשות, ההתבססות על תכנונו המוכח של המיראז' 3 איפשר לחברת דאסו לסיים את תהליך הפיתוח מתחילתו ועד טיסת הבכורה בתוך 27 חודשים בלבד.

בקיץ 1978 הוצג המטוס לראשונה במפגן האווירי בפראבורו, והפגין ביצועי שליטה מצוינים. מערכת הטוס-על-חוט של המטוס איפשרה שליטה מלאה במהירות של 204 קמ"ש ובזווית התקפה של 26 מעלות, ביצועים שנחשבו עד אז לבלתי אפשריים למטוסים בעלי כנף דלתא. המערכת הוכיחה כי ביכולתה להתגבר על חסרונותיה של כנף הדלתא במהירויות נמוכות, וזאת מבלי לפגוע ביתרונות הכנף, כגון גרר נמוך, שטח חתך מכ"מי מוקטן, מאפיינים אווירודינמיים אידיאליים למהירויות גבוהות ופשטות בבנייה.

מטוסי המיראז' 2000 נכנסו לשירות בחיל האוויר הצרפתי בשנת 1984, והמטוס האחרון הועבר לידי חיל האוויר היווני בנובמבר 2007. בסך הכל יוצרו 601 מטוסי מיראז' 2000 מכל הדגמים.

בספטמבר 2006 החל חיל האוויר הצרפתי לקלוט את מטוסי הראפאל, גם הם מתוצרת דאסו, המיועדים להחליף את מטוסי המיראז' 2000 של החיל. במקביל למטוס המיראז' 2000 פיתחה דאסו את המיראז' 4000 - מטוס קרב דו-מנועי בעל כנף דלתא אשר התבסס על המיראז' 2000, שתוכנן כמתחרה למטוס ה-F-15. אב הטיפוס היחיד שנבנה המריא לטיסת הבכורה ב-9 במרץ 1979, אולם המשך הפיתוח בוטל לאחר שלא נמצאו למטוס קונים.

מבנה המטוס

המיראז' 2000 מתאפיין בכנף דלתא אשר שפת ההתקפה שלה משוכה לאחור בזווית של 58 מעלות, גופו מותאם לחוק השטחים, והוא מצויד בזוג כנפוני קנרד קטנים על כונסי האוויר. מבנה המטוס דומה מאוד למבנהו של המיראז' 3, אולם הזנב האנכי הוגדל והוגבה כדי לאפשר שליטה טובה יותר במטוס, בזוויות התקפה גבוהות יותר.כדי להפחית את משקל המטוס, נבנו חלקים בגוף המטוס ובכנפיו מחומרים מרוכבים, דוגמת סיבי פחמן.

מטוס המיראז' 2000 היה המטוס הראשון בעולם אשר נבנה כמטוס בעל יציבות סטאטית שלילית^[2] - המשמעות היא שהמטוס בנוי כגוף אווירודינמי לא יציב ולכן נמצא בכל רגע נתון "על סף אובדן שליטה", והשליטה במטוס נשמרת באמצעות מערכות המחשב והטוס-על-חוט.

מערכת טיסה

כאמור, מטוס המיראז' 2000 תוכנן כבעל יציבות סטאטית שלילית, ומטוס נשלט באמצעות מערכת בקרת טיסה ממוחשבת המכונה מערכת טוס-על-חוט.
מערכת טוס-על-חוט דוגמת את כלל נתוני הטיסה ואת פקודת הטייס (תנועת מוט ההיגוי) ומחשבת על ידי מחשב בקרת הטיסה אשר בתורו פולט פקודה בצורה של אותות חשמליים המועברים באמצעות חוטים חשמליים למפעילים הידראוליים המבוקרים חשמלית, והם מניעים את משטחי הניהוג של המטוס. לשם השוואה, במערכות בקרה מכניות רגילות, מוט ההיגוי מקושר ישירות למשטחי הניהוג ועצם תנועת המוט מניעה את ההגאים ישירות, באמצעות המערכת ההידראולית.

מאחר שלמטוס יציבות סטאטית שלילית, כאשר הטייס אינו מפעיל את מוט ההיגוי, ממשיכה המערכת לבצע את התיקונים הדרושים, באמצעות משטחי ההיגוי, כדי לפצות על חוסר היציבות האווירודינמי של המטוס, ולאפשר טיסה יציבה. תיקונים אלה מחושבים תמידית על ידי המחשב הדוגם מעבד ופולט פקודות אלפי פעמים בשנייה.

תא הטייס

מוט ההיגוי ("סטיק") ממוקם בין רגליו של הטייס, בעוד שהמצערת (המשמשת לשליטה בדחף המנוע), ממוקמת בצד השמאל של תא הטייס. מוט ההיגוי והמצערת של המיראז' תוכננו בתצורת "ידיים-על-מצערת-וסטיק" (מאנגלית:"hands-on-throttle-and-stick" או בראשי תיבות: HOTAS). הרעיון מאחורי תצורה זו היא מיקום כל הכפתורים החיוניים לשליטה במטוס בעת קרב, על גבי המצערת ומוט ההיגוי, במטרה לאפשר לטייס שליטה מיטבית במטוס מבלי שהוא צריך להזיז את ידיו מהמצערת ומוט ההיגוי - שהם שתי יחידות הבקרה אשר שולטות בתמרון המטוס ולכן החשובות ביותר בעת קרב.

הטייס יושב על מושב מפלט מדגם SEMB Mark 10 מטיפוס "0-0"^[3], המבוסס על מושב המפלט דגם 10 של חברת מרטין בייקר הבריטית. תא הטייס עצמו קטן יחסית אך חופת תא הטייס מאפשרת ראות טובה לכל הכיוון, למעט לאחור.

במדומה למטוסי קרב מודרניים אחרים, המטוס מצויד במערכת תצוגה עילית המציגה את נתוני הטיסה, ונתוני קרב נוספים, והוא מצויד במכ"ם מדגם VMC 180 בחרטום המטוס.

חימוש

בדומה למטוסי המיראז' הקודמים, גם מטוס המיראז' 2000 מצויד בזוג תותחים פנימיים מסוג דאפה 554, בקוטר 30 מ"מ, הממוקמים בתחתית כונסי האוויר, משני צידי המטוס. בשלב מאוחר יותר הוחלפו התותחים בתותחי GIAT 30-550 F4, גם הם בקוטר 30 מ"מ. המטוס נושא 125 פגזים לכל תותח.

המיראז' 2000 מסוגל לשאת חימוש במשקל כולל של 6.3 טונות על 9 נקודות נשיאה - 2 תחת כל כנף ו-5 נוספות תחת הגוף. החימוש החיצוני כולל טילי אוויר אוויר מסוג מאטרה סופר 530, AIM-9 סיידווינדר, מאטרה מג'יק (או כל טיל "תואם-סיידווינדר"^[4] אחר), והחל בדגם 2000C של המטוס, גם את טיל ה-MICA המתקדם, וכן מגוון פרטי חימוש נוספים למגוון משימות, דוגמת טילי AGM-65 מאבריק, פצצות ועוד.

דגם 2000N של המטוס מסוגל לשאת גם כלי נשק גרעיניים ומצויד במערכות אוויוניקה מתקדמות. מטוסים מדגם זה משרתים בכוחות ההרתעה הגרעינית של צרפת, ומחליף את מטוסי המיראז' 4. דגם זה לא נמכר למדינות אחרות, אך הוא שימש לפיתוח דגם קונוונציונאלי של המטוס, המסומן 2000D.‏

מטוסי המיראז' 2000 עברו את טבילת האש הראשונה שלהם במהלך מלחמת המפרץ, בשנת 1991. במלחמה השתתפות מטוסי מיראז' 2000 של חיל האוויר הצרפתי וכן של חיל האוויר של איחוד האמירויות, אולם הם נטלו חלק בפעילות מבצעית מועטה בלבד.

הפעילות המבצעית הבאה של מטוסי המיראז' 2000 הייתה במסגרת הפעילות האווירית של האו"ם ושל נאט"ו במהלך המלחמה בבלקן. פעילות המטוסים היוותה נדבך משמעותי מהפעילות האווירית במלחמה, ואחד מהם אף הופל כתוצאה מפגיעת טיל נ"מ, במהלך מבצע כוח מכוון ב-1995.

באוקטובר 1996, חלה הסלמה נוספת בסכסוך האגאי בין יוון לטורקיה, הפעם סביב סוגיות האי אימיה-קארדאק. ב-8 באוקטובר הפיל מטוס מיראז' 2000 יווני, במהלך קרב אוויר, מטוס קרב טורקי מדגם F-16D בטיל מאטרה R550 מג'יק, מעל הים האגאי. הטייס הטורקי נהרג, בזמן שהנווט הצליח להיפלט מהמטוס וניצל על ידי כוחות הצלה יוונים. הייתה זו ההפלה הראשונה בעולם של מטוס מסוג F-16 בקרב אוויר, ובכלל^[5].

בשנת 1999 נטלו מטוסי מיראז' 2000 של חיל האוויר ההודי חלק פעיל במלחמת קרגיל. המטוסים הוכיחו את עצמם לכל אורך הקרבות, והשתתפו בכ-240 משימות תקיפה, בהן הטילו כ-55 טון חימוש. המטוסים נודעו בקלות האחזקה שלהם ובזמינות המבצעית הגבוהה שלהם.

מטוסי מיראז' 2000 של חיל האוויר הצרפתי שירתו באפגניסטן בשנים 2001–2002, ושוב בקיץ 2007, במבצעי תקיפה וסיוע קרוב לכוחות נאט"ו.

בפברואר 2019 12 מטוסים של חיל האוויר ההודי תקפו בסיס בתחום פקיסטן.

המטוס נמכר למספר חילות אוויר ברחבי העולם החל משנת 1983, במספר רב של דגמים:

צרפת צרפת
דגם	מטרה	יחידות
2000C	מטוס חד-מושבי	161
2000D	מטוס דו-מושבי	86
2000N	מטוס דו-מושבי בעל יכולת לשאת נשק גרעיני	75
2000B	דגם דו-מושבי בעל טכנולוגיית מיראז' 2000C	30
סה"כ		315
הודו הודו
2000H	משודרגים ל-5–2000	52
2000D	מטוס דו-מושבי	10
2000TH	מטוס אימונים דו-מושבי	7
סה"כ		69
איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות
2000EAD	מטוס חד-מושבי	22
2000-9	מטוס חד-מושבי	20
2000-9D	מטוס אימונים דו-מושבי	12
2000RAD	יוצר במיוחד עבור איחוד האמירויות	8
2000DAD	מטוס אימונים דו-מושבי	6
סה"כ		68
הרפובליקה הסינית הרפובליקה הסינית (טאיוואן)
2000-5EI	דומה ל-5–2000	48
2000-5DI	דומה ל-5–2000	12
סה"כ		60
יוון יוון
2000EG	דומה ל-2000C החד-מושבי	11
2000-5 Mk 2	מטוס רב משימתי	25
2000BG	מטוס אימונים דו-מושבי	8
סה"כ		44
מצרים מצרים
2000EM	דומה ל-2000C החד-מושבי	16
2000BM	מטוס אימונים דו-מושבי	4
סה"כ		20
קטר (מדינה) קטר
2000-5EDA	מטוס חד-מושבי	9
2000-5DDA	מטוס אימונים דו-מושבי	3
סה"כ		12[6]
פרו פרו
2000P	מטוס חד-מושבי רב משימתי	10
2000DP	מטוס אימונים דו-מושבי	2
סה"כ		12
ברזיל ברזיל
2000C	מטוס חד-מושבי	10
2000B	מטוס אימונים דו-מושבי	2
סה"כ		12

• מיראז' 4000
• מיראז' (משפחת מטוסים)
• דאסו תעופה

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מיראז' 2000

• מידע על המיראז' 2000 (באנגלית)