מירון (מושב)

היישוב שוכן בגובה של 700 מ', למרגלות הר מירון ובסמוך לאפיקו של נחל מירון (יובל של נחל עמוד) ולמעיינות 'עין מירון' ו'עין בר יוחאי'. בסמוך ליישוב עמק קטן, המאפשר גידולי חקלאות במקום. בקרבת היישוב צומת דרכים מרכזי ('צומת מירון') המחבר את כביש 866 עם כביש 89, ומקשר בין בקעת בית הכרם, צפת והגליל המערבי.

המסלע באזור הוא בעיקרו אבן גיר קשה מתקופות הטורון והקנומן, והתצורות העיקריות הם: תצורה דיר חנא, תצורה ירכא ותצורת בענה.

ערך מורחב – מירון הקדומה

באתר מירון הקדומה נחשפו שרידים החל מהתקופה הכלקוליתית ועד התקופה הממלוכית, כאשר שיא פריחת היישוב היה בחלקה השני של התקופה הרומית, ובראשית התקופה הביזנטית. באתר ניצבים שרידיו של בית כנסת עתיק ומפואר. היישוב במקום לא היה רציף, ונעזב סופית בתקופה הממלוכית.

בתקופה מאוחרת יותר נבנה במקום כפר ערבי קטן. בסוף המאה ה־19 מנה היישוב כ־50 איש, ועד 1945 נמנו במקום כ־220 תושבים, שהתפרנסו בעיקר מחקלאות. בנוסף גבו תושבי המקום בזמנים שונים מס מיוחד מהיהודים שעלו לקבר הרשב"י במירון. בשל סמיכותו של אתר קבר הרשב"י לכפר נקנו חלק גדול מאדמות הכפר על ידי יהודי צפת (בראשות משפחת עבו), ובמקום התיישבו חקלאים יהודים יוצאי כורדיסטן החל מ־1870. בשנות השמונים של המאה הי”ט נתווספה ליישוב אוכלוסייה יהודית צפון אפריקאית וידועים דיווחיהם של לורנס אוליפנט ומיכאל גולדשמידט, נציג חיבת ציון באנגליה, שביקרו במקום ב-1883. בשלהי המאה הי”ט היישוב מירון מיושב על ידי יהודים ספרדים וצפון אפריקאים, שאינם חקלאים כי אם בעלי מלאכה. הארכיון הקונסולרי הצרפתי מגלה כי הרשויות העות'מאניות ניסו להחרים את אדמות מירון, תוך שגירשו תושבים מהכפר וניסו להשתלט על אדמותיה. הן אסתר עבו והן יצחק עבו, אלמנת הרב יעקב חי עבו ואחיו, הבהירו בתקיפות כי מירון והאדמות שמסביב בבעלות בית עבו^[4]. בסמוך לכפר ולקבר הרשב"י וחצריו, שנרכשו אף הם על ידי בני עבו, נבנתה ישיבה, שננטשה בימי המרד הערבי הגדול והתדרדרות המצב הביטחוני ב־1936. בראשית מלחמת העצמאות נתפס מרחב הכפר בידי צבא ההצלה שחדר מסוריה, ובמקום הוצבו תותחים שהפגיזו את צפת היהודית במהלך הקרב על צפת^[5]. הכפר שימש כבסיס לחיילי צבא ההצלה, בתקופה זו. ב־19 במאי 1948 נערכה פשיטה על הכפר במהלכה פוצץ גשר הכביש בסמוך למקום^[6].

במהלך מבצע חירם בשלהי אוקטובר 1948 היה הכפר יעד חשוב לכיבוש, על מנת לאבטח את ציר ההתקדמות מצפת מערבה לעבר צפצאף, ג'ש (גוש חלב), סעסע וצומת הדרכים שלידה (צומת חירם), ולמנוע הגעת תגבורת של יחידות צבא ההצלה שישבו באזור בקעת בית הכרם ובקעת סכנין. כוח רגלי של חטיבה 7 שנע מצפת למירון פוצץ את גשר מירון בחצות הלילה של ה־29 באוקטובר, וכוח נוסף תקף את הכפר, אך נכשל בהתקפתו הראשונית. הכוח שינה את התוכנית המקורית והחליט לרכז מאמץ לכיבוש מתחם קבר הרשב"י שזוהה כמתחם המבוצר במקום, וממנו בוצעה לבסוף ההשתלטות על הכפר לקראת הבוקר, בסיוע כוח משוריין שהגיע למקום בשלב מאוחר יותר בלילה^[7]. לאחר כיבוש הכפר עברו מרבית תושביו למחנה הפליטים עין אל-חילווה בלבנון^[8].

במאי 1949 הוקם מושב על חורבות הכפר הערבי, שבו התיישבו משוחררי הפלוגה הדתית של חטיבה 7, שהשתתפו בכיבוש המקום, לצד עולים מהונגריה ורומניה^[9]. בתחילת שנות ה-60 נחשב המושב למבוסס ודוגמה להצלחה כלכלית^[10].

בשנת 1985 הגיע המושב לידי פשיטת רגל וכל הכנסותיו עוקלו על ידי הנושים. לטענת אנשי המושב החובות נבעו ממעילה של יושב ראש ועד המושב, אנגלנדר, בכספי המושב. שתי קבוצות מצפון אמריקה הציעו לרכוש את המושב^[11].

בשנת 2018 נעצר יו"ר ועד האגודה השיתופית מירון, מרדכי הלפרין, בחשד לשוחד, סחיטה באיומים^[12] והשתלטות על קרקעות^[13]. בהמשך למעצרו מונה לאגודה השיתופית "ועד ממונה" בראשות רו"ח המכהן מטעם רשם האגודות השיתופיות (משרד הכלכלה) והוארכה כהונתו מספר פעמים עד לעצם הימים הללו (מאי, 2024).

כלכלת היישוב מתבססת על חקלאות של מטעי פרי נשירים, ייבוש פירות יבשים וייצור יינות וכן על תיירות, בעיקר חרדית, של קבוצות ויחידים המתארחים ביישוב בשבתות ובחופשות, ובפרט סביב הילולת הרשב"י. פוטנציאל התיירות הגדול הביא לפתיחת צימרים רבים במקום.

במקום פועלות גם ישיבה תיכונית טכנולוגית ואולפנה לבנות המשויכות למרכז ישיבות בני עקיבא. בשנת 2014 הפכה הישיבה התיכונית לשלוחה של המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר (שלוחת מירון).

ערכים מורחבים – קבר רבי שמעון בר יוחאי, בית הכנסת העתיק במירון, מערת הלל

קבר רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר מצוי בחלקו הדרומי של המושב, ומתקיימת בו מדי שנה בל"ג בעומר הילולת רבי שמעון בר יוחאי שבה משתתפים מאות אלפי אנשים. ב-2021 (תשפ"א) בעקבות הדוחק העצום, התרחש בציון אסון הר מירון, בו נהרגו 45 אנשים, ונפצעו למעלה מ-100.

בסביבת המושב פזורים קברי תנאים מתקופת הרשב"י כגון קברו של רבי יוחנן הסנדלר, הלל הזקן ותלמידיו, שמאי, ואמוראים מתקופות שונות.

בית הכנסת העתיק במירון מצוי מעל למושב ולקבר רבי שמעון בר יוחאי. על פי אגדה נפוצה אם ייפול משקופו של בית הכנסת – אות הוא לבואו הקרוב של משיח בן דוד. הארכאולוג צבי אילן מייחס את האגדה ליהודים שביקרו במקום בימי הביניים.

• יוסף בן משה הגלילי, ספר מירון, ל"ג בעומר, תשמ"ח, באתר אוצר החכמה

מדיה וקבצים בנושא מירון בוויקישיתוף

• הכתרת רבה של מירון, יומני כרמל דצמבר 1950 (התחלה 1:48)
• התכתבות בין הוועד הערבי העליון ובין נציגי כפר מירון הערבי בנוגע לעזרה כספית עבור תוכנית פיתוח (ערבית), אתר ארכיון המדינה (בערבית)
• התכתבות בין ערביי מירון לממשלת המנדט בנוגע למכירת קרקעות במירון ליהודים בשנות ה־40, אתר ארכיון המדינה.
• צבי אילן, היהודים של מירון הקודמת, דבר, 15 במאי 1979 - אודות ההתיישבות היהודית במירון בשלהי המאה ה־19
• מתן ברניר, ‏על מרכז חב"ד, קבר הרשב"י והקמת בית הרבי מלובביץ' בישראל: הכירו את הסכסוך היצרי שמסעיר את מירון, באתר גלובס, 22 באפריל 2019
• מירון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מירון (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית