מלארן

מלארן נמצא במרכז שוודיה, והוא גובל בפרובינציות אופלנד, סדרמנלנד, נארקה וּוסטמנלנד. האיים הגדולים ביותר בו הם סֵלַאֶן, הגדול באיי שוודיה היבשתית (91 קמ"ר), ופארינגסֶה (79 קמ"ר). מספר האיוֹנים ששטחם נופל מ-10 דונם הוא כ-7,800.

על גדת רידארפיארדן, שהוא המפרץ המזרחי ביותר של האגם, יושב מרכז העסקים הראשי של העיר סטוקהולם. בקצהו המערבי של האגם, מרחק אווירי של 120 ק"מ מסטוקהולם, שוכנת העיירה שפינג. לאורך האגם כולו מרוכזים ערים וישובים רבים כמו גם מבנים היסטוריים וטירות, כדוגמת טירת גריפסהולם.

היישובים הוויקינגיים בִּירְקָה (Birka) והובְגורדן (Hovgården), הממוקמים על האיים בְּיֶרְקֶה (Björkö) ואָדֶלְסֶה (Adelsö) בהתאמה, הוכרזו כאתר מורשת עולמית בשנת 1993, וכך גם ארמון דרוטנינגהולם, שעל האי לובֶן.

מקורו האטימולוגי של השם "מלארן" הוא מן המילה הנורדית העתיקה mælir, שפירושה חצץ. מקור שמו הקודם של האגם, לוגרין, הוא מן הפועל העתיק löga, שפירושו "להתרחץ", ולעיתים רחוקות הוא מקושר למילה lördag, יום שבת.

מלארן נוצר כחלק מתופעות בתר-קרחוניות בתום עידן הקרח עת נסוג משקל הקרחונים מהקרקע בצפון אירופה, ופני הקרקע עלו בהדרגה. בעידן הוויקינגי היה האגם למעשה שלוחה של הים הבלטי אל עומק שוודיה, ועיקר תנועת כלי-השיט נעשתה דרך סדרטליה - ששימשה קשר עם הים. בהמשך נבנו מחסומי-השיט והתעלות של סטוקהולם, שהפכו לערוץ חשוב לתנועת סירות וסחורות אל הים וממנו. התרוממות פני הקרקע, שנמשכה אל תוך ימי הביניים (ונמשכת בקצב איטי גם היום), הפכה את גופי המים האלה, עם זאת, לרדודים מדי למעבר אוניות - עד כדי שהן נאלצו לפרוק את מטעניהן ליד הכניסות לנמלים. בהדרגה נהיה המפרץ לאגם, ואתרי הפריקה והטעינה היו לערים.

ירידת קרנה של בִּירקָה, יישוב-המסחר החשוב שבלב האגם, שגם נחשב "העיר הראשונה של שוודיה", והיווסדה במקביל של סטוקהולם בצוואר-הבקבוק של רידארפיארדן, התרחשו לא מעט בשל השינויים הטופוגרפיים שחלו באגן עמק מלארן.

מדיה וקבצים בנושא מלארן בוויקישיתוף

• מלארן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)